Download
1 / 19
370 likes | 1k Views
תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) ככלי להעצמת הכשירות התקשורתית של תלמידים עם לקויות מורכבות מרצה: אורלי הבל מדריכת קלינאיות תקשורת – מחוז ת"א מדריכה ארצית לתלמידים אוטיסטים ולתלמידים עם לקויות מורכבות משרד החינוך . מאפיינים של תלמידים עם לקויות מורכבות. תלמידים על הרצף האוטיסטי תלמידים עם פיגור
E N D
תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) ככלי להעצמת הכשירות התקשורתית של תלמידים עם לקויות מורכבות מרצה: אורלי הבל מדריכת קלינאיות תקשורת – מחוז ת"א מדריכה ארצית לתלמידים אוטיסטים ולתלמידים עם לקויות מורכבות משרד החינוך
מאפיינים של תלמידים עם לקויות מורכבות • תלמידים על הרצף האוטיסטי • תלמידים עם פיגור • תלמידים עם לקויות חושיות(שמיעה ,ראיה...) • תלמידים עם שיתוק מוחין • תלמידים לקויי למידה /שפה.
תקשורת תומכת וחליפית- תת"ח תחום ידע המאפשר לסייע ולתמוך באמצעים נוספיםמלבד דיבורבילדים ובמבוגרים המתקשים לתקשר את צרכיהם, להביע עמדה או דיעה או לחלוק חוויות משותפות עם האחר. שימוש טיפולי בטכניקות רב מודליות,גישות ועזרים המהוויםמערכתתומכת ומסייעת לילדים או למבוגרים לקויי תקשורת ברמת הפלט (ההבעה), הקלט (ההבנה) או בשניהם.
טכניקות תת"ח • טכניקות ללא סיוע כוללות ג'סטות, שפת סימנים, קולות וחלקי מילים, הבעות פנים ושפת גוף. • טכניקות עם סיוע : • פשוטות-low tech • מערבות שימוש בטכנולוגיה מסייעת-high tech
הבחירה במערכת התת"ח של הילד רק לאחר........ • אבחון והערכת יכולות השפה והתקשורת של הילד • הערכת הכשירותהתקשורתית של הילד עם סביבתו (Light,1988). • הערכת הרשת החברתית- תקשורתית של הילד(Blackstone,2002).
מודל הכשירות התקשורתית- לייט,1988 כשירות תקשורתית היא היכולת לממש ארבע מטרות עיקריות: לתקשר צרכים ורצונות – לבחור משחק/ ספר/ אבא שבת. ליצור קירבה רגשית וחברתית – לתקשר געגוע/ כעס/ חרדה.(לא להישאר ברמת העצוב- שמח) להעביר אינפורמציה ולשתףבמידע- על חויות משבת ומהחופש וחוויות מהגן. להשתתף בחוויות וטקסיםחברתיים-הופעות/ שירים/ הקראה של ספור.
מודל השיתוף – הדיאלוג של הסביבה עם הילד • המטרה בהווה - לחשוב על מטרות העתיד ולהתאים אותן לגילו הכרונולוגי והתפקודי של התלמיד. • מחסומי הזדמנויות • מחסומי נגישות • דרכים להשגה ובניית תל"א בהסתמך על מודל השיתוף.
מחסומי הזדמנויות • מדיניות • נהגים • עמדות • ידע • מיומנויות
מחסומי נגישות • הערכת התקשורת הנוכחית: • הערכה של היכולות הטבעיות. • הערכת הפוטנציאל להתאמות סביבתיות. • הערכת הפוטנציאל לשימוש במכשירים או במערכות תת"ח
טכניקות תת"ח • טכניקות ללא סיוע כוללות ג'סטות, שפת סימנים, קולות וחלקי מילים, הבעות פנים ושפת גוף. • טכניקות עם סיוע : • פשוטות-low tech • מערבות שימוש בטכנולוגיה מסייעת-high tech
המשך... טכניקות תת"ח עם סיוע • טכניקות פשוטות: • שמוש בחפצים כמייצגי משמעות. • תמונות • צילומים • סמלים גרפיים (לדוגמא סמלי P.C.S ) • PECS • מילים כתובות • לוחות אישיים וספרי תקשורת • לוחות לסדר יום,לוחות בין משימות ולוחות פעילות. • לוחות לסיפורים חברתיים • לוחות לתסריטי שיח
טכניקות עם סיוע המערבות שימוש בטכנולוגיה • מכשירי פלט קולי פשוטים(דיבור דיגיטלי) • מכשירי פלט קולי מתקדמים(עם דיבור דיגיטלי ויכולת להכלת אוצר מילים גדול- "רמות" במכשיר) • מחשב עם תוכנות לכתיבה בסמלים ולדיבור (דיבור סינטטי).
תכנון ,בצוע ומעקב • יצירת תהליכי הדרכה והוראה: • תכנים טבעיים • מיומנויות ספציפיות • הדרכה ואימון • תיווך תקשורתי • הכללה ויישום
הסביבה התקשורתית • רמת הנגישות: הרגשית והפונקציונלית • שותפי תקשורת פעילים • סביבות תקשורתיות שונות(שיעורים שונים) • סדר יום • ומעל לכל המדד של אקטיביות לעומת פסיביות • הענות לעומת יזמה
אז למה תת"ח באוכלוסיה של תלמידים מורכבים???????? • העוצמות והיכולותהייחודיות שנשמרו • קשיים(ברמות שונות של עצמה) המאפיינים ילדים עם לקויות מורכבות בתקשורת בכלל ובתקשורתהחברתית בפרט.(קושי בjoint attention ,קושי ביכולת ההסמלה, קושי לפתח דיבור) • קשיים בויסות הרגשי ובהתנהגות המוחמרים כתוצאה מהקושי לתקשר.(ברמות עצמה שונות על הרצף) • התת"חמהוה מערכת תומכת תקשורת המבוססת באופן ניכר על הערוץ החזותי.
הקשר בין הקשיים של ילדים עם לקות תקשורתית מורכבת ושמוש בגישות של תת"ח • העדפה ברורה ל "מידע נייח" – הדיבור הוא מידע חולף לעומת מידע הקבוע במקום והמתקיים לאורך זמן (דוגמא: חפצים, דגמים מרחביים, תמונות........) • שמוש בתת"ח (תמונות, מילים וכד') מסייע לעבד מידע חולף (= דיבור) ובכך לשפר את ההבנה וההבעה של השפה. • דוגמא: • הבעות פנים של רגשות • הסידור והקטגוריזציה בלוחות תת"ח
המשך....... • זיכרון אסוציאטיבי וצורך להסתמך על מסר תקשורתי בקונטקסט ובהקשר קבוע. .דיבור או התנהגות חברתית מקובלת תלויות ברמזים שונים בסביבה. • התת"חיכול לשמש "גשר ויזואלי"בין הקשרים שונים ובכך לאפשר יותר הכללה וספונטניות. הילדים ילמדו לשייך תמונה מילה,או סמל למצבי תקשורת שונים.
המשך........ • קיימת נטיה לרכישת שפה כ"גשטלט"-כשלםומכאן הקושי לפירוק מבנים תחביריים והקושי ליצור משפטים חדשים ואמירות חדשות. • בעזרת תת"ח ניתן לתת רמזים ויזואלים קבועים בקונטקס המתאים ובכך להדגים את יחידות השפה השונות.
ולסיכום תקשורת תומכת חליפית כי לתלמידים עם לקויות תקשורתיות מורכבות אין דרך אחרת להבין או להביע את שמחתם או מכאובם.....................אלא אם נתמוך ונייצר הזדמנויות תקשורתיות חדשות.
