הרגלי שינה, חשיפה למדיה אלקטרונית, טיפוסיות ואיכות חיים בקרב מתבגרים בישראל.

1. הרגלי שינה, חשיפה למדיה אלקטרונית, טיפוסיות ואיכות חיים בקרב מתבגרים בישראל. צישינסקי אורנה1 ושוחט תמר2 1החוג לפסיכולוגיה, מכללה אקדמית עמק יזרעאל 2החוג לסיעוד, אוניברסיטת חיפה.

2. מבואשינויים בדפוסי השינה בגיל ההתבגרות • גורמים סביבתיים: • עומס בלימודים, חוגים, פעילות חברתית • התחלת לימודים מוקדמת • העדר פיקוח מצד ההורים • הגברת "זמן מסך" – טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכד' • גורמים ביולוגים: • עיכוב במקצב שינה ערות (גורם צירקדיאני) • צבירה איטית של לחץ לשינה (גורם הומאוסטטי)

3. ישנונית יומית שינה לא תקינה במתבגרים חסך שינה ערים עד מאוחר, קשיי הרדמות, אין דפוסי שינה קבועים, התעוררות מוקדמת הפרעות שינה דום נשימה בשינה, תסמונת השינה המעוכבת ישנוניות יומית מחלות שונות הגורמות לפגיעה בשנת הלילה

4. כשלון אקדמי, חברתי, הפרעות התנהגות איכות חיים ירודה השפעת ישנוניות יומית על מתבגרים ישנוניות יומית הפרעות נוירולוגיות הפרעות במצב הרוח ירידה בתפקוד

5. עדויות מהספרות

6. מטרות והשערות המחקר: מטרת המחקר: לבדוק את הקשר בין דפוסי שינה, חשיפה למדיה אלקטרונית, טיפוסיות (בוקר / ערב) ואיכות חיים בקרב מתבגרים בישראל. השערת המחקר: טיפוסי לילה הולכים לישון מאוחר יותר, משך הרדמות ארוך יותר, משך שינה קצר, יותר, החשיפה למדיה אלקטרונית ארוכה יותר, ואיכות חיים פחות טובהבהשוואה לטיפוסי בוקר.

7. שיטה • נבדקים: 444 מתבגרים (220 בנים, 224 בנות) בגיל ממוצע 14±0.8;BMI ממוצע 19.5±3.5, מחטיבות ביניים בצפון הארץ. • מהלך המחקר:השאלונים חולקו לתלמידים במסגרת יום הלימודים. • המחקר קבל אישור ממשרד החינוך, וועדת אתיקה במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

8. כלים: • שאלון שינה: (Wolfson & Carskadon, 1998) כולל דפוסי שינה, התנהגויות הקשורות בשינה, וטיפוסיות בוקר/ערב. • שאלון חשיפה למדיה:(Van den Bulck, 2004; 2007), כולל שאלות על מועדי צפייה בטלוויזיה, הרגלי שימוש במחשב, ושימוש בטלפון הנייד בשעות הלילה. • שאלון איכות חיים:(Varni et al., 1999), כולל היבטים פיזיולוגים, חברתיים, רגשיים, פסיכולוגים, תפקוד בלימודים, וציון כולל.

9. תוצאות דפוסי שינה בקרב מתבגרים ActaPædiatrica 2010 99, pp. 1396–1400

10. "זמן מסך" בימי לימודים טלוויזיה בחדר השינה: 59%; מחשב בחדר השינה: 60%

11. טיפוסי לילה: מעדיפים ללכת לישון מאוחר ולקום בשעות הבוקר המאוחרות (או צהרים). מתפקדים טוב יותר בשעות הלילה המאוחרות. • טיפוסי בוקר: מעדיפים להירדם מוקדם בערב, ולהשכים קום. מתפקדים טוב יותר בשעות הבוקר המוקדמות.

12. Table 1: Comparisons between morning and evening types (based on median split): sleep–wakepatterns. *p ≤ 0.006 with Bonferroni correction

13. Table 2: Comparisons between morning and evening types (based on median split): QOL Chronobiology International, 28(4): 338–343, (2011

14. Table 3: Block multiple linear regression model for QOL *p≤0.05; **p≤0.001 Chronobiology International, 28(4): 338–343, (2011)

15. דיון • מחקר זה בדק לראשונה את הקשר בין דפוסי השינה לבין חשיפה למדיה אלקטרונית בקרב מתבגרים בישראל. • נמצא כי מתבגרים בחטיבת הביניים בישראל: • הולכים לישון מאוחר, אינם נרדמים בקלות וישנים פחות ממשך השינה המומלץ לגילם - בימי לימודים. • מבלים שעות רבות ביום מול מסכי הטלוויזיה והמחשב. • עליה במשך הצפייה בטלוויזיה, במיוחד בשעות הערב, ובמשך הגלישה באינטרנט, נמצאו קשורים לשעת שינה מאוחרת, לעליה בחביון השינה ולירידה במשך השינה. • הימצאות מסך בחדר השינה נמצא קשור • להגברת "זמן מסך" • לפגיעה בדפוסי שינה

16. דיון (המשך) • במחקר נמצא קשר בין טיפוסיות בוקר / ערב לבין איכות חיים בקרב מתבגרים: • לטיפוסי ערב איכות חיים ירודה בהשוואה לטיפוסי בוקר. • נמצא כי המשתנים המשפיעים על איכות החיים הם: • טיפוסיות בוקר / ערב (7%), דפוסי השינה (2.6%) והתנהגויות (כמו: מצב רוח, ישנוניות, בעיות שינה) (36%).

17. הצעות למחקרי המשך • יש לזהות את המנגנונים המסבירים את הקשר בין חשיפה למדיה לבין דפוסי שינה. • יש להמשיך לחקור את ההשלכות של דפוסי חשיפה למדיה ודפוסי שינה על בריאות ותפקוד יומי במתבגרים בגילאים שונים, כולל הרגלי אכילה ומדדי איכות חיים. • יש לשקול תוכניות התערבות, הן ברמת ההורים והן ברמת המתבגרים, כדי להעלות את המודעות לגבי נזקי החשיפה המופרזת למדיה האלקטרונית, וכדי להביא לשינוי בהרגלי השינה, והחשיפה ולשפר בכך את איכות החיים.

18. תודה על ההקשבה!