מטרופולין תל אביב: מעיר חד מוקדית לעיר מבוזרת

1. מטרופולין תל אביב: מעיר חד מוקדית לעיר מבוזרת פרופ' שאול קרקובר ואיל אדלר אוניברסיטת בן גוריון בנגב מאי 2006

2. רקע • המטרופולין המערבי מתאפיין במעבר מדגם מונוצנטרי (חד מוקדי) למבנה פוליצנטרי (רב מוקדי) וממנו לעיתים למבנה מפוזר. • מבנה מונוצנטרי (חד מוקדי) מתאר מרכז אחד סביבו מתארגנת העיר. • מבנה פוליצנטרי (רב מוקדי) מתאר את התפזרות הפעילות הכלכלית מהמרכז ההיסטורי למרכזי משנה. • בשנים האחרונות הולך ונוצר המודל המפוזר, המאופיין בהתפזרות הפעילות הכלכלית על פני מספר גדול של נקודות במרחב המטרופולין מבלי שניתן יהיה להבחין בהתמקדות סביב מרכזים.

3. מדגם מקורות • Anas A., Arnot R., Small KA. (1998) Urban spatial structure. JOURNAL OF ECONOMICLITERATURE, 36 (3): 1426-1464. • Giuliano G., Small K.(1991). Subcenters in the Los Angeles region. REGIONAL SCIENCE AND URBAN ECONOMICS, 21: 163-182. • Gordon P., Richardson H.W. (1996). Beyond polycentricity: The dispersed metropolis, Los-Angeles, 1970-1990. JOURNAL OF THE AMERICAN PLANNING ASSOCIATION, 62 (3): 289-295. • Meijers E. (2005). Polycentric urban regions and the quest for synergy: Is a network of cities more than the sum of the parts? . URBAN STUDIES, 42 (4): 765-781.Kloosterman R.C., Musterd S. (2001) The polycentric urban region: Towards a research agenda. URBAN STUDIES, 38 (4): 623-633. • Small K.A., Song S. (1994). Population and employment densities: Structure and change. JOURNAL OF URBAN ECONOMICS, 36 (3): 292-313.

4. שאלות ותהיות • תקפות המודל הפוליצנטרי ובמיוחד המודל המפוזר שנוייה במחלוקת. • התופעות הללו אובחנו במטרופולינים מערביים גדולים. האם הם מתקיימות גם במטרופולינים קטנים? • לעיתים התפזרות האוכלוסייה מקדימה את התפזרות הפעילות הכלכלית ולעיתים התהליך הפוך. • קיימת מחלוקת עד כמה מתערער מעמדו של המע"ר. האם הוא הופך למרכז משנה נוסף? • אילו מוקדי משיכה הופכים למרכזי משנה?

5. מחקרים קודמים על התפזרות מטרופולין תל אביב • אריה שחר (1975) מצא כי בין השנים 1961 ל- 1972 התפזרה האוכלוסייה, המבנה החד מוקדי נחלש , ומפל הצפיפות התמתן. • מחקר זה התייחס רק לתחום מצומצם של ישובי מרכז המטרופולין, והתייחס רק למודל החד מוקדי. • איריס גרייצר (1991) מצאה כי המע"ר הגיב לשינויים ע"י התרחבות והתמחות. גרייצר א', (1991). מרכז העסקים הראשי של תל אביב בשנות השמונים: שינויים מבניים ותמורות במערך שימושי הקרקע. מרחבים 4: עמ' 5-28. Shachar A. (1975). Patterns of population densities in the Tel Aviv metropolitan area. ENVIRONMENT AND PLANNING A 7: 279-291

6. מחקר זה • מחקר זה בודק האם מטרופולין תל אביב מתפזר באופן דומה למטרופולינים מערביים גדולים. • המחקר בודק את הקשר שבין התפזרות האוכלוסייה להתפזרות הפעילות הכלכלית (מה קודם למה). • המחקר בודק כיצד מושפע המע"ר מתהליך ההתפזרות.

7. הנתונים • צפיפות אוכלוסייה: לפי מפקדי האוכלוסין מהשנים 1972, 1983, 1995 ולפי נתונים משנת 2000. • צפיפות מועסקים: לפי מפקד האוכלוסין משנת 1972 ולפי נתוני מועסקים משנת 2000.*צפיפות המועסקים מייצגת את צפיפות הפעילות הכלכלית.

8. פונקציות לבחינת המודלים • פונקצית הצפיפות המונוצנטרית מראה עד כמה הצפיפות ברחבי המטרופולין קשורה למרחק מהמרכז הבודד (המע"ר). • פונקצית הצפיפות הפוליצנטרית מראה עד כמה הצפיפות בכל מקום ברחבי במטרופולין קשורה למרחק מכל אחד מהמרכזים המצויים בו ע"י חיבור מידת ההשפעה שלהם.

9. פונקציות הצפיפות המונוצנטרית Dm הוא המשתנה התלוי שמשמעותו היא צפיפות (תעסוקה/מגורים) מצופה באזור m, rm הוא המרחק של איזור m מהמרכז הראשי,eumהוא כפולת השגיאה הקשורה ב-m, A (החותך – נקודת השיא של קו השיפוע של המפל) ו – b (השיפוע) הם פרמטרים לחישוב.

10. פונקציות הצפיפות הפוליצנטרית המשתנה התלוי יהיה מידת הצפיפות Dm (תעסוקה/מגורים), N הוא מספר המרכזים, rmn הוא המרחק בין איזור m למרכז n, vm הוא ערך השגיאה הקשורה לאזור m, An (החותך – נקודת השיא של קו שיפוע המפל) ו – bn (השיפוע) הם פרמטרים לחישוב מכל מרכז n.

11. שיטת העבודה • זיהוי מרכזי התעסוקה משנת 1972 ומשנת 2000. • חישוב המרחקים בין כל המרכזים לכל אחד מיחידות המחקר. • הרצת פונקציות צפיפות האוכלוסייה לארבעת התקופות: • הפונקציה החד מוקדית-מונוצנטרית (ליניארית וריבועית) • הפונקציה הרב מוקדית-פוליצנטרית (ליניארית וריבועית) • הרצת פונקציות צפיפות המועסקים לשנים 1972 ו- 2000. • בדיקת המבנה המפוזר לפי נתוני התעסוקה בשנים 1972 ו- 2000.

12. מגבלות והנחות עבודה • נתוני תעסוקה מלאים קיימים רק לגבי שנת 2000. • לגבי 1972 קיימים נתוני תעסוקה רק לגבי כשליש משטח המטרופולין וברזולוציה נמוכה. • לכן הנחנו שמרכזי התעסוקה שזוהו בשנת 2000 שימשו כמוקדי תעסוקה קטנים כבר קודם. • הכלים לבחינת תקפות המבנה המפוזר מוגבלים.

13. ממצאים עיקריים על פי קריטריונים בינלאומיים שהותאמו לנתוני תל אביב: • בשנת 1972 לא זוהה אלא מרכז אחד, המע"ר. • בשנת 2000 זוהו 11 מרכזי תעסוקה.

14. מרכזי תעסוקה במטרופולין תל אביב, 2000

21. בחינת המבנה המפוזר

22. סיכום ומסקנות עיקריות • לפונקציות הפוליצנטריות יש יתרון על פני הפונקציות המונוצנטריות. • העלאה בריבוע של פונקציות הצפיפות (גירסת ניולינג) משפרת את מהימנותה ואת כושר ההסבר שלה. • יכולת ההסבר של שתי הפונקציות באשר לקשר שבין מרכזי התעסוקה לצפיפות האוכלוסייה והפעילות הכלכלית הולכת ופוחתת.

23. על פי תוצאות אלו ניתן אולי להסיק כי: • המטרופולין התפזר, ועבר ממבנה מונוצנטרי למבנה פוליצנטרי. בהמשך, המטרופולין המשיך להתפזר, וגיבש אלמנטים של מבנה מפוזר, במיוחד מבחינת תפרוסת האוכלוסייה • התפזרות הפעילות הכלכלית בשטחי המטרופולין עוקבת כנראה אחרי התפזרות האוכלוסייה, ולכן היא פחות מפוזרת.

24. המע"ר אמנם נפגע מתהליך ההתפזרות, אולם הוא לא הפך למרכז משנה ככל שאר מרכזי המשנה. המע"ר נשאר דומיננטי ומשרת את כל המטרופולין ואת שאר מרכזי המשנה החדשים. • מרכזי המשנה ממוקמים במרכזי ערים ותיקות ובאזורי תעשייה. • לא נחשף מכתש צפיפות במטרופולין תל אביב. למע"ר יש דווקא מפל צפיפות קעור. למרות ערכי הקרקע הגבוהים, המע"ר עדיין צפוף יותר מסביבתו באוכלוסיה ובמועסקים.