הסתברויות מילוליות

1. הסתברויות מילוליות אריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז". אחרי 33 שנה, מגלה ראש המחקר באמ"ן, במלחמת יום הכיפורים, למה התכוון כאשר אמר לראש הממשלה, גולדה מאיר, מהם הסיכויים שתפרוץ מלחמה."הארץ", 6/10/2006

3. 27.10.96

4. מפקד חיל האוויר, דוד עברי על סיכויי כישלון תקיפת הכור בעיראק

5. סוף ספטמבר 2006 $ = 4.30 ₪

7. מתוך הנחיות של משרד הביטחון הקנדי.

8. % 50-100 100 50 80

9. % 50-100 %

10. אופטימיות וביטחון יתר: "רוב האנשים רואים את עצמם דרך משקפיים ורודים. הם מאמינים שהעתיד שלהם ורוד יותר מזה של זולתם, שהם טובים יותר מאחרים ברוב התכונות החברתיות, ושהם יכולים להשפיע ואפילו לשלוט במצבים שנקבעים על ידי מזל." הטיית הייחוס: אנשים חושבים שההצלחות הן פרי כישוריהם אך הכישלונות הם תוצאה של חוסר מזל. McGraw, Mellers & Ritov, JBDM, 2004 אשליות אופטיות וביטחון עצמי מופרז הרחוב החווה

11. 1) רשמו נא כמה % מתלמידי הכיתה הם תלמידים טובים מכם. טוב מהממוצע –Better than Average (BTA) אופטימיות לא ריאלית – Unrealistic Optimism ההטייה האישית - SELF SERVING BIAS 2) רשמו נא כמה % מהאוכלוסייה הם נהגים טובים מכם. יש לנו נטייה לטשטש את ההבדל בין מה שנכון לבין מה שנוח ורצוי לנו. (הסיכוי לזכות במשפט, למשל.) "הסטטיסטיקות הן נכונות אבל לא לגביי באופן אישי." לאנשים אופטימיים יש הרגשה של שליטה והם מתעלמים מהשפעת האקראיות על תוצאות מעשיהם. השילוב של אופטימיות וביטחון יתר גורם לאנשים להפריז בהערכת הידע שלהם וביכולתם לשלוט במצב וגם להפחית בהערכת הסיכון הכרוך בפעולותיהם. Babcock + Loewenstein, 1997

12. במחקר שנערך בארה"ב בשנת 1997 בשאלה מי הכי זכאי להיכנס לגן-עדן, 52% ענו ביל קלינטון, 60% ענו הנסיכה דיאנה, 65% בחרו במייקל ג'ורדן ו-79% באמא טרזה. אולם 87% מהנשאלים החליטו שהמועמד הסביר ביותר לעמדה זו, היו הם עצמם.82% מהאנשים חושבים שהם נמצאים בקבוצת 30% הנהגים הטובים ביותר. 86% מהאנשים חושבים שהם יפים יותר מאחרים. 68% מעורכי-הדין חושבים שהצד שהם מייצגים יזכה. 81% מהיזמים חושבים שיש לעסק החדש שלהם 70% אחוזי הצלחה, אולם עסק דומה המנוהל בידי אחרים יצליח רק ב- 39% מהמקרים.

13. בכנסים של מנהלי עסקים ואנליסטים, נשאלו המשתתפים כמה כסף יוותר להם בגיל פרישה וכמה יוותר לאיש הממוצע המשתתף בכנס. הסכומים הממוצעים היו 5מיליון דולר לי ו- 2.5מיליון דולר למשתתפים אחרים. במחקר נמצא שללא קשר לקהל היעד, היחס הוא תמיד 2:1. בנוסף נמצא שככל שהמשימה קשה יותר (מתן תחזית רווח לחברה, או חיזוי מחיר מניה למשל), כך גובר הבטחון המופרז. יתרה מזאת, משקיעים "מקצועיים" נוטים לבטחון-מופרז יותר מאשר משקיעים מתחילים. הנטייה לבטחון-מופרז לא מצטמצמת עם חלוף זמן. נהפוך הוא, היא רק גוברת.

14. פסימיזם הסתברותי Negativity Dominance Risen and Gilovich, 2008 דמיון - חשיבה על תופעה מסויימת מעלה את סיכויי התרחשותה בעיני החושב. פסימיזם הסתברותי - תשומת לב מוסבת באופן אוטומטי ונמרץ לתוצאות שליליות. עבור תוצאות שהן מחוץ לשליטתנו, תוצאות שליליות נתפסות כבעלות סבירות גבוהה יותר.

15. המרצה המתעלל - תארו לכם שאתם בכיתה מרובת תלמידים והמרצה שואל שאלה על שיעורי הבית. אף תלמיד לא עונה והמרצה מתכוון לבחור תלמיד באקראי. 1) הכנתם את שעורי הבית ואתם יודעים את התשובה לשאלה 2) לא הכנתם את שעורי הבית ואינכם יודעים את התשובה לשאלה א. מה הסיכוי שתיבחרו? ב. מה הסיכוי שהתלמיד שיושב לידכם ייבחר?

16. הסיכוי שתתבקשו לענות 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 אתם שכנכם הכנתם שעורים לא הכנתם שעורים

17. זה עתה סיימתם את לימודיכם לתואר ראשון ונרשמתם לכמה אוניברסיטאות לתואר שני ובהן, כמובן, גם לבחירתכם המועדפת ביותר, אוניברסיטת סטנפורד. בקוצר רוח אתם ממתינים לדעת אם התקבלתם או לא. אמא שלכם הקדימה ושלחה לכם כמתנה T-שירט של סטנפורד, ואתם מתלבטים אם ללבוש אותה. 2) לבשתם את החולצה 1) לא לבשתם את החולצה מהו הסיכוי שתתקבלו ללימודים בסטנפורד?

18. הסיכוי שתתקבלו לאוניברסיטת סטנפורד 6.2 6 5.8 5.6 5.4 5.2 5 4.8 4.6 לא לבשתם את החולצה לבשתם את החולצה

19. קניתם כרטיס להגרלת הסטודנטים ב- 5$. הכרטיס עשוי לזכות את בעליו (נשותיו) ב- 1000$. ביום ההגרלה אתם מגלים שלא הבאתם אתכם כסף ואתם רעבים מאוד ורוצים לקנות משהו לאכול. ניתן להחזיר את כרטיס ההגרלה ולקבל בחזרה את הכסף. 1) אתם מחליטים לא להחזיר את הכרטיס ולהשיג כסף ממישהו כדי לאכול. 2) אתם מחזירים את הכרטיס והוא נמכר לחברכם הטוב. 3) אתם מחזירים את הכרטיס והוא נמכר לסטודנט שאינכם מכירים. 4) אתם מחזירים את הכרטיס והוא נמכר לסטודנט שנוא עליכם במיוחד. מהו הסיכוי שהכרטיס יזכה בהגרלה?

20. הסיכוי שהכרטיס יזכה בפרס 6.5 6 5.5 5 4.5 4 3.5 3 2.5 אתם שומרים את הכרטיס חבר קונה את הכרטיס זר קונה את הכרטיס שנוא קונה את הכרטיס

21. חשיבות 'המבט מבחוץ' ישנן שתי דרכים באמצעותן אפשר לבחון בעיה. המבט הפנימי והמבט החיצוני. המבט הפנימי הוא בחינה של הבעיה מתוך עיניך שלך וניסיון להעריך אותה. המבט החיצוני הוא ניסיון לבחון את הבעיה תוך הפיכתה למקרה מסוים בתוך קבוצת סיווג כללית יותר. כאשר בודקים את הסטטיסטיקה של קבוצת סיווג כללית, מגלים דרך שונה לגמרי לחשוב על בעיות. הבעיה היא שזו דרך מאוד לא טבעית. זה מוזר לנו לבחון את עצמנו כנקודת התפלגות. אנשים שונאים לעשות זאת, ובדרך כלל מתנגדים לכך. כהנמן, 2013

22. Inside and Outside Views מבט פנימי וחיצוני בתחזיות 1) תחזית המבוססת על מבט פנימי מתמקדת במקרה המסוים, תוך בחינת תכונותיו המיוחדות, תוכניתו והמכשולים הצפויים בו. 2) תחזית המבוססת על מבט חיצוני מתמקדת בסטטיסטיקה של בעיות דומות. 3) המבט החיצוני נותן בדרך כלל תחזית מציאותית יותר. 4) המבט הפנימי מועדף באופן בולט מאוד בתחזיות אינטואיטיביות. לפעמים, חשיבות המבט החיצוני מוכחשת באופן מודע ונמרץ. Kahneman & Lovallo, 1993, 2005

23. אפקט המוקדמות ואפקט המאוחרות (דוגמאות לזמינות) שני צדדים לויכוח מוצגים. למי יש עדיפות לראשון (אפקט המוקדמות) או לאחרון (אפקט המאוחרות)? לאיזה שירים יש יותר סיכוי לזכות בארוויזיון לראשונים או לאחרונים? אפקט המוקדמות - מידע שנמסר מוקדם הוא בעל השפעה חזקה יותר ממידע שנמסר מאוחר יותר, לדוגמה (רושם ראשוני): עובד חכם, מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי, קבל הערכה גבוהה יותר מעובד קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, מסור וחכם. Asch, 1946

24. אפקט המוקדמות ואפקט המאוחרות (דוגמאות לזמינות) מנות שהופיעו בתחילת או בסוף התפריט הוזמנו עד פי שניים יותר ממנות שהופיעו באמצע התפריט. Eran Dayan + Maya Bar-Hillel, JDM, 2011 ככל שהזמן העובר בין המידע המוקדם והמידע המאוחר ארוך יותר כך נחלש אפקט המוקדמות ומתחזק אפקט המאוחרות. זיכרון זמן מאוחרות מוקדמות

25. כשל "היד החמה". דוגמה לאפקט המאוחרות (וגם ל"חוק המספרים הקטנים") אפקט המאוחרות - מידע שנמסר מאוחר הוא בעל השפעה חזקה יותר ממידע שנמסר מוקדם יותר. שירים שהופיעו בסוף תחרות האירוויזיון (5% אחרונים) בעלי סיכוי גבוה יותר לזכות במקום הראשון (17%)

26. R) 14 C for 60 seconds o R or L ? o L) 14 C for 60 seconds + o 15 C for 30 seconds 75% בחרו בחזרה על הניסוי הארוך יותר ( (R

27. כלל השיא והסוף: זיכרון החוויה נקבע על פי הרגע הקיצוני ביותר שבה ועל פי ההרגשה בעת סיומה. ? קולונוסקופיה הזנחת משך החוויה: זיכרון הכאב (וגם ההנאה) אינו מושפע ממשך החוויה. Kahneman, 1994

30. אפקט החשיפה – EXPOSURE EFFECT - הנטייה להעדיף את המוכר על הבלתי מוכר. (למשל – משקיעים ישראליים נוטים להשקיע בבורסה הישראלית או ב- NYSE אך לא בבורסה הסינית או ההודית). Zajonc, 1968; Ganzach, 2000

31. קיימת בדיקה פשוטה המגלה מי נושא גנים המביאים להתפתחות מחלת הנטינגטון - מחלה קשה המתגלה רק בגיל 35-50. למחלה אין ריפוי והיא מסתיימת במוות. סטודנטים צעירים נשאלו האם :ירצו לעבור את הבדיקה רצו להיבדק בעצמם רצו שבן זוגם ייבדק 65% רצו שבן זוג עתידי ייבדק Yaniv, Benador, Sagi, 2004

32. העדפת עמימות בתחום השלילי דחיית עמימות בתחום החיובי יסעור, 1984

33. 3) מטייל ישראלי ומטייל איטלקי נשבו בידי שבט אוכלי אדם בפפואה ניו-גיני. השבט ידוע בהריגת 50% מהלבנים הנתפסים על ידו. תהליך בחירת הקורבנות נעשה על ידי הטלת מטבע או על ידי הפרחת נוצות בידי כהן מקומי. גם בהפרחת הנוצות הסיכויים למוות הם 50% בממוצע. לו הייתם המטייל הישראלי, באיזו שיטה הייתם רוצים שיבחרו את הקורבן בבחירה ביניכם לבין האיטלקי?   מאוד סביר אין לי העדפה מאוד סביר שאבחר בהטלת מטבע שאבחר בהפרחת נוצות 1 2 3 4 5 6 7 3) מטייל ישראלי ומטייל איטלקי נשבו בידי שבט אוכלי אדם בפפואה ניו-גיני. השבט ידוע בהריגת 50% מהלבנים הנתפסים על ידו. השבט עומד להחליט את מי ישחררו לחופשי. תהליך בחירת המטייל שישוחרר נעשה על ידי הטלת מטבע או על ידי הפרחת נוצות בידי כהן מקומי. גם בהפרחת הנוצות הסיכויים לשחרור הם 50% בממוצע. לו הייתם המטייל הישראלי, באיזו שיטה הייתם רוצים שיבחרו את המשוחרר בבחירה ביניכם לבין האיטלקי?

34. בשאלות המנוסחות באופן שלילי יש העדפה גבוהה יותר לעמימות

35. בעיות באיסוף מידע 1) יש לנו ביטחון עצמי מופרז: אנו חושבים שאנחנו יודעים יותר ממה שאנו באמת יודעים, אנו בוחנים מעט מידי מידע, שואלים את השאלות הלא נכונות ולא חושבים בצורה ביקורתית. 2) אנו מסתמכים על המידע הזמין ביותר ולאו דווקא החשוב ביותר. על מידע שנתקבל לאחרונה או שנתקבל בצורה המושכת תשומת לב ונחרתה בקלות בזיכרוננו. 3) אנו משתמשים בעוגנים ידועים כשאנו מעריכים נתונים לא ידועים ובדרך כלל אנו נכשלים בתיקון והתאמת ההערכות שלנו לגורמים נוספים. שאלו 3 שאלות: 1) כמה אנחנו באמת יודעים? 2) האם בסיס המידע שלנו באמת מייצג? 3) האם הערכותינו והתאמותינו מבוססות או מסתמכות באופן בולט על עוגנים שהיה קל להשיגם? Decision Traps - Russo & Schoemaker, 1989

36. אראלה 8.8% = 1% אפקט הייתכנות אפקט הוודאות 5.5% = 1% כהנמן, 2013

37. הסתברות סובייקטיבית - פחד/תקווה. 100% 90% 80% תקווהופחדאינם יחסייםלסיכויים 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% הסתברות אובייקטיבית - סיכוי 10% 20% 30% 50% 60% 80% 90% 100% אפקט הייתכנות הסתברויותזעירותהןמופרזותמאודאומוזנחותכליל הסתברויותנמוכותמוגזמותכלפימעלה הסתברויותגבוהותמופחתותכלפימטה Kahneman + Tversky, 1979

38. הסתברות סובייקטיבית חוסררגישות בתחוםהבינוני אפקטהוודאות הוודאות היא קץ התקווה 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 8% 30% 20% 40% 10% הסתברות אובייקטיבית 10% 20% 30% 50% 60% 80% 90% 100% אפקט הייתכנות Kahneman + Tversky, 1979

40. 11% + $1M C 1M 0 1M 89% 0 10% 5M 0 0 D + $5M 90% 0 Allais Paradox # 1-1011-99100 10% 89% 1% + $1M 1M 1M 1M 1M A 10% + $5M 5M 1M 0 89% + $1M B אפקט הוודאות 1% 0

41. מה תעדיפו: להרוויח 520 אלף דולר בסיכוי של 61% או 500 אלף דולר בסיכוי של 63%? מה תעדיפו: להרוויח 520 אלף דולר בסיכוי של 98% או 500 אלף דולר בסיכוי של 100%?

42. אנשים נשאלו כמה יהיו מוכנים לשלם על מנת למנוע תוצאה בלתי רצויה: הפסד של 20 $ סיכוי של: 1% 99% 100% מכת חשמל 1 $ 18 $ 20 $ כשמדובר בנושא מרגש (פחד, אהבה, קנאה) קיימת התעלמות בולטת משינויים בהסתברות. Money, Kisses and Electric Shocks, Rottenstreich+Hsee, Psychological Science, 2001

43. הזנחת ההסתברות: במקרים בהם מעורבים רגשות עזים, אנשים מתמקדים בתוצאה השלילית ולא בסיכויים שהיא תתרחש. Sunstein, Probability neglect: Emotions, worst cases, and law. Yale Law Journal, 2002. הסתברות סובייקטיבית אפקטהוודאות 100% רציונליות מושלמת נושא לא מרגש 90% 80% 70% 60% 50% 40% נושא מרגש חוסררגישות לשינויים בהסתברות 30% 20% 10% הסתברות אובייקטיבית 10% 20% 30% 50% 60% 80% 90% 100% אפקט הייתכנות בהכרעות בהן יש רווח והפסד, ולא רק השוואה בין רווחים, ההפסד מעורר יותר רגש ולכן נטייה ליתר התעלמות מההסתברויות. Wu + Markle, 2005 ככל שהנושא בו מדובר מרגש יותר, כך יש פחות התייחסות להסתברויות ויותר התייחסות לתוצאות.