המוסד לביטוח לאומי ועדות רפואיות לשכה משפטית

1. המוסד לביטוח לאומי ועדות רפואיות לשכה משפטית מוגש ע"י – עו"ד עמוס רוזנצויג היועץ המשפטי יולי 2012

2. קביעת זכאות לגמלה קבלת תביעה ממבוטח ס' 298 לחוק כן לא הכרה בתביעה דחייה דחייה דחייה קבלה ערעור לועדה רפואית קביעת זכאות ערעור ערעור בשאלה משפטית החזרה לוועדה קבלת תביעה תשלום קצבה סגירת התיק

3. התפלגות סיום טיפול בתיקי ועדות רפואיות 2008 -2010 6,407 6,211 5,964 46.1% 45.7% 42.9% 2.0% 5.1% 3.9% 45.0% 45.3% 41.5%

4. ביקורת שיפוטית צדק טבעי חובת תום לב הגינות שוויון ואיסור הפליה כבוד האדם האזרחרשות ציבורית ועדות רפואיות טריבונלים מעין שיפוטיים 4

5. הבחינה השיפוטית של החלטת הועדה על פי כללי הצדק הטבעי • האם נפלו פגמים בדרך קבלת ההחלטה? • האם הפגם מחייב התערבות ביה"ד? • האם יש מקום להתערבות, האם לבטל או להחזיר?

6. ועדה רפואית – גוף מעין שיפוטי חובת ההגינות כבוד האדם הועדה המבוטח • לנהוג בתום לב • לשתף פעולה • להיבדק • לפעול בגבולות הסמכות • לפעול ללא שרירות • איסור הפליה • מניעת שיקולים זרים • מניעת ניגוד עניינים • הפעלת שיקול דעת בתחום הסבירות • טריבונל מעין שיפוטי עצמאי, שהחלטתו משפיעה על זכות המבוטח לגמלה. • לנהוג בכבוד ובהגינות • לקרוא את המסמכים • להתייחס לנבדק בכבוד • לשתף את הנבדק בתהליך 6

7. ועדות רפואיות 7 • חובת קיום דיון הוגן- בדיקת כלל החומר, בדיקה רפואית, סיכום הנתונים ובדיקתם, גילוי נאות למבוטח. • חובת ניהול פרוטוקול- תמצית התהליך באופן שישקף את עיקרי הדיון לבחינת תקינותו: - לשם הגשת ערר - לשם קיום בקורת שיפוטית • חובת הנמקה- לשם בקורת שיפוטית ליידוע המבוטח באשר לשקילת צעדיו יש להתייחס בכתב לטיעונים, למסמכים, בשפה מובנת לא רק לרופא, אלא גם לבית הדין (האם פרשנות החוק נאותה) • זכות המבוטח לקבל מידע- חובת גילוי למעט חריגים (חיסיון)

8. היררכית הסמכויות • בית המשפט העליון בשבתו בבג"צ בקורת שיפוטית על פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה. • בית הדין הארצי בקורת שיפוטית ערעור ברשות בשאלה משפטית על פסיקת ביה"ד האזורי לעבודה. • בית הדין האזורי לעבודה ערעור על החלטת הועדה לעררים בשאלה משפטית. • ועדה מדרג שני – הועדה לעררים ערר על החלטת דרג ראשון.

9. סוגי ועדות • ועדה מדרג שני: • ועדה רפואית לעררים • ועדת עררים • ועדת עררים לשר"מ • ועדת עררים לילד נכה ועדה מדרג ראשון: ועדת נפגעי עבודה ועדת נכות כללית ועדת ילד נכה ועדת ניידות ועדת איבה ועדת סיעוד (ועדת אסירי ציון; פוליו; גזזת)

10. תפקיד הוועדה לעררים- כללי * ליתן למבוטח את זכות טיעון. * להתנהג ברגישות למבוטח. * התייחסות מפורטות ומנומקת לחוות דעת רפואיות מטעם הנפגע שבהן מפורטים אחוזי נכות לפי סעיפי ליקוי. * התייעצות עם יועץ רפואי מומחה לפי שיקול דעתה. חובת התייעצות עם יועץ רפואי מומחה כשמוגשת לוועדה חוות דעת של מומחה בתחום ספציפי. * במקרה בו המבוטח הגיש את הערר והוועדה סבורה כי היא עלולה להפחית את דרגת הנכות שנקבעה, עליה להזהיר את המבוטח, ליתן לו הזדמנות להתגונן ולתעד בפרוטוקול שהמבוטח הוזהר. * מתן החלטה מנומקת וברורה, ללא צורך בהסבר נוסף.

11. תפקיד הוועדה לעררים- ספציפי התאמת סעיף – להסביר ולנמק מדוע יש צורך להתאים את הסעיף למצב המבוטח. * נפגעי עבודה * ניכוי מצב קודם על פי הלכת מרגוליס – לקבוע את שיעור הנכות כיום, לפרט מהם הממצאים הקודמים המוכחים ולפרט את סעיף הליקוי ושיעור הנכות, לקבוע את שיעור הנכות הסופי לאחר הפחתת שיעור הנכות בגין 'מצב קודם'. * תקנה 15 – אם נקבעה נכות בשיעור 20% או יותר חובת התייעצות עם ועדת הרשות. אם החלטת ועדת הרשות אינה מנומקת על הועדה להחזיר את התיק לועדת הרשות על מנת שתבאר את הנמקתה. * החמרת מצב – על הועדה לפרט מדוע קיימת החמרה, אם קיימת, תוך השוואת המצב כיום למצב הקודם להגשת בקשת ההחמרה. * ועדת אי כושר – לנמק את ההחלטה, לפרט את הנכויות של המבוטח, להתייחס למסמכי פקידת השיקום והרופא המוסמך ולסיום לפרט את סוגי העבודות שמסוגל לבצע בהתחשב במגבלותיו. * כאשר תיק מוחזר לוועדה לאחר פסק דין – לבצע את האמור בפסק הדין כלשונו.

12. הנחיה 1/95- הנחיות לדיון בערעורים על החלטת ועדה רפואית לעררים • ערעורים על החלטת ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן – החוק); ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים וועדה לעררים לילד נכה – לפי סעיף 213 לחוק; ועדה רפואית לעררים לעניין גמלת ניידות – מכוח סעיף 10 לחוק, ידונו בדרך של טענות בכתב אלא אם החליט שופט בית-דין אזורי לשמוע טענות בעל-פה בפני מותב או דן יחיד, לפי העניין, או שנתבקש לעשות כן ע"י מי מהצדדים. • הצדדים יוזמנו להופיע בפני רשם; הרשם יבהיר להם בתחילת הדיון כי הערעור הוא בשאלה משפטית בלבד. כמו כן, יפנה הרשם את תשומת לב המערער לאפשרויות האחרות העומדות בפניו (בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956; בקשה לבדיקה מחדש בנכות כללית מכוח תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(קביעת דרגת נכות), התשל"ד-1974, בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 ובקשה לדיון מחדש לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם-1980). • החליט המערער שלא לנקוט באחת האפשרויות האמורות – יסביר הרשם לצדדים כי הם רשאים לבחור באחת מאלה: לסכם את טענותיהם בכתב או לטעון טענותיהם בעל-פה והרשם ירשמן בפרוטוקול. • הסיכומים בכתב או הפרוטוקול יועברו לשופט או למותב, לפי העניין, למתן פסק דין. ראה אב בית הדין כי מתעוררות בהליך שאלות משפטיות שלא נמצאה להן התייחסות בפרוטוקול שנרשם על-ידי הרשם או בסיכומים, יבקש התייחסות בכתב או יזמן את הצדדים להשלמת טיעון בעל-פה. • פסק הדין יינתן בהעדר הצדדים וישלח אליהם בדואר. • בשולי פסק הדין תצוין זכותו של צד לבקש, תוך 30 יום, רשות ערעור על פסק הדין מנשיא בית הדין הארצי, סגנו, או שופט שמינה לכך נשיא בית הדין הארצי. • 7. ההנחיות לדיון בערעורים על ועדה רפואית לעררים, שפורסמו בפד"ע י"ח 28 – בטלות. • נשיא בית הדין לעבודה • * אין בהנחיות כדי למעט מסמכות הנתונה לבית-הדין, לשופט או לרשם בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, להפעיל את שיקול דעתו מכוח סעיף 33 לחוק.

13. הדיון בפני רשם/ת 1. הוסבר למערער כי מדובר בישיבת הערכה מוקדמת. 2. הוסבר למערער כי הערעור בבית הדין הוא רק בשאלה משפטית. 3. הוסבר למערער כי הוא רשאי להגיש בקשה להחמרה או בקשה לבדיקה מחדש. 4. הוסבר לצדדים כי הם רשאים להגיש סיכום טענות בכתב תוך 30 יום מהיום או לטעון טענותיהם בדיון היום, ואלה ירשמו בפרוטוקול, יחשבו לסיכומים ויועברו לשופט/ת למתן פסק דין. 5. בנוסף, הודע לצדדים כי שמורה להם הזכות להופיע ולטעון טענותיהם בפני שופט/ת.

14. סיכום הקפדה על קיום הוראות החוק וכללי הצדק הטבעי יביאו להחלטות אשר תעמודנה בפני כל ביקורת שיפוטית