1 / 14

פַּבְּלוֹ נֵרוּדָה

פַּבְּלוֹ נֵרוּדָה. 1904-1973. מַרְאוֹת – עיצוב מצגות שרית שץ saritsz@017.net.il. מעבר שקופית בלחיצה. פבלו נרודה, נולד בצ'ילה בשם נפתלי ריקרדו רייס. מגדולי המשוררים של המאה העשרים. זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1971 . נרודה היה פעיל פוליטי בארצו במסגרת המפלגה הקומוניסטית. נבחר

vea
Download Presentation

פַּבְּלוֹ נֵרוּדָה

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. פַּבְּלוֹ נֵרוּדָה 1904-1973 מַרְאוֹת – עיצוב מצגות שרית שץ saritsz@017.net.il מעבר שקופית בלחיצה

  2. פבלו נרודה, נולד בצ'ילה בשם נפתלי ריקרדו רייס. מגדולי המשוררים של המאה העשרים. זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1971 . נרודה היה פעיל פוליטי בארצו במסגרת המפלגה הקומוניסטית. נבחר לסנטור, שימש כשגריר ואף הוצע לתפקיד ראש ממשלת צ'ילה, תפקיד אותו דחה. לאחר הירצחו של פרדריקו גרסיה לורקה בספרד, עמו היה בקשרים קרובים, החל לפעול כנגד השלטון הפאשיסטי, גם באמצעות שירתו כשהוא מנצל את חסינותו הדיפלומטית. לאחר הוצאת המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק בצ'ילה, ירד נרודה למחתרת וגלה לאירופה עד שנת 1952 , בה הותר לו לשוב. נרודה היה משורר רב גווני. שירתו כוללת שירת מחאה פוליטית, שירי אהבה אירוטיים וחושניים, שירה הגותית, שירי אדמה וטבע, ושירה רגישה וגדושת אהבה למין האנושי. הסרט "הדוור - Il Postino "שנעשה בשנת 1995 , מביאה את סיפורו של נרודה. הסרט זכה בפרס האוסקר . אַל תִּקְרְאוּ לִי : זֶה עִסּוּקִי. אַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמִי אוֹ שְׁלוֹמִי. הֵנִיחוּ לִי בְּלֵב הַלְּבָנָה הַשַּׁיֶּכֶת לִי, בְּחֶלְקָתִי הַפְּצוּעָה. פרס נובל 1971

  3. בָּךְ האדמה שׁוֹשַׁנָּה קְטַנָּה, קְטַנָּה, שׁוֹשַׁנָּה, לְעִתִּים זְעִירָה וְעֵירֻמָּה, דּוֹמֶה שֶׁיָּדִיהָאַחַת מְכִילָה אֶת כָּל-כֻּלֵּךְ, שֶׁכָּךְ אֶכְלָא אוֹתָךְ וַאֲבִיאֵךְ אֶל פִּי, אֲבָל פִּתְאוֹם רַגְלַי נוֹגְעוֹת בְּרַגְלַיִךְ וּפִי בִּשְׂפָתַיִךְ , צָמַחְתְּ , כְּתֵפַיִךְ מִתְגַּבְּהוֹת כִּשְׁתֵּי גְּבָעוֹת, שָׁדַיִךְ מְטַיְּלִים עַל חָזִי, זְרוֹעִי נִמְתַּחַת לְהַקִּיף אֶת הַקַּו הַדַּקִּיק, קַו חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ שֶׁל מָתְנַיִךְ , בְּאַהֲבָה כְּמֵי הַיָּם אַתְּ גּוֹאָה; אֲנִי תָּר אֶת עֵינֵי הַשָּׁמַיִם הַקְּרוּעוֹת לִרְוָחָה וְנִרְכַּן אֶל פִּיךְ לְנַשֵּׁק אֶת הָאֲדָמָה.

  4. אוֹדָה לעצבות עַצְבוּת, חִפּוּשִׁית בַּת שֶׁבַע רַגְלַיִם שְׁבוּרוֹת, בֵּיצָה שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ, חֻלְדָּה פְּצוּעַת רֹאשׁ, שֶׁלֶד כַּלְבָּה; לְכָאן אֵינֵךְ נִכְנֶסֶת, אֵינֵךְ עוֹבֶרֶת. לְכִי, שׁוּבִי דָּרוֹמָה עִם מִטְרִיָּתֵךְ , שׁוּבִי צָפוֹנָה עִם שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ שֶׁלְּךָ. כָּאן חַי מְשׁוֹרֵר. אֶת הַסַּף הַזֶּה לֹא תַּעֲבֹר הָעַצְבוּת. מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת נִכְנַס אֲוִיר הָעוֹלָם, נִצָּנֵי וְרָדִים אֲדֻמִּים, דְּגָלָיו הָרְקוּמִים שֶׁל הָעָם וְנִצְחוֹנוֹתָיו. אֵינֵךְ יְכוֹלָה. נַעֲרִי אֶת כְּנָפַיִךְ , כַּנְפֵי עֲטַלֵּף, אֲנִי אֶרְמֹס אֶת הַנּוֹצוֹת הַנּוֹשְׁרוֹת מִגְּלִימָתֵךְ , אֲנִי אֲטַאטֵא אֶת פִּסּוֹת גְּוִיָּתֵךְ אֵל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, אֲנִי אֲעַקֵּם אֶת גְּרוֹנֵךְ , אֶתְפֹּר אֶת עֵינַיִךְ , אֶגְזֹר אֶת תַּכְרִיכַיִךְ וְאֶקְבֹּר, עַצְבוּת, אֶת עַצְמוֹתַיִךְ הַמְּכֻרְסָמוֹת תַּחַת הָאָבִיב שֶׁל עֵץ הַתַּפּוּחַ.

  5. סונטה LXV מָטִילְדָה, אַיֵּךְ? הִרְגַּשְׁתִּי, לְמַטָּה, בֵּין הַלֵּב לָעֲנִיבָה, לְמַעְלָה, כְּמִין יָגוֹן בֵּינְצַלְעִי כִּי נֶעֱלַמְתְּ לִי פִּתְאוֹם. חָסֵר לִי אוֹר חַיּוּתֵךְ, וְהִסְתַּכַּלְתִּי וְטָרַפְתִּי כָּל תִּקְוָה, הִסְתַּכַּלְתִּי בַּבַּיִת שֶׁהָיָה לְאַיִן בִּלְעָדַיִךְ וְלֹא נוֹתְרוּ בּוֹ אֶלָּא חַלּוֹנוֹת טְרָגִיִּים. הַגַּג בִּשְׁתִיקָתוֹ שׁוֹמֵעַ גְּשָׁמִים עַתִּיקִים נִתָּכִים, נוֹצוֹת, מַה שֶּׁכָּלָא הַלַּיְלָה; וְכָךְ אֲחַכֶּה לָךְ כְּבַיִת נָטוּשׁ וְתָשׁוּבִי לְבַקְּרֵנִי וְלָגוּר בִּי. וַלֹא - יִכְאֲבוּ לִי הַחַלּוֹנוֹת.

  6. מתוך : יכולתי לכתוב את הנוגות שבשורות הלילה יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב אֶת הַנּוּגוֹת שֶׁבַּשׁוּרוֹת הַלַּיְלָה. לִכְתֹּב, לְמָשָׁל: "הַלַּיְלָה מְכֻכָּב, הַרְחֵק רוֹטְטִים כּוֹכָבָיו הַכְּחֻלִּים". רוּחַ הַלַּיְלָה חָגָה בַּשָּׁמַיִם וְשָׂרָה. יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב אֶת הַנּוּגוֹת שֶׁבַּשׁוּרוֹת הַלַּיְלָה, אָהַבְתִּי, וְלִפְעָמִים גַּם הִיא אָהֲבָה אוֹתִי. בְּלֵילוֹת כָּאֵלֶּה חִבַּקְתִּיהָ בִּזְרוֹעוֹתַי, כַּמָּה נְשִׁיקוֹת נָשַׁקְתִּי לָהּ תַּחַת שְׁמֵי אֵינְסוֹף. הִיא אָהֲבָה אוֹתִי, גַּם אֲנִי לִפְעָמִים אֲהַבְתִּיהָ. אֵיךְ יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת הַמִּתְבּוֹנְנוֹת. יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב אֶת הַנּוּגוֹת שֶׁבַּשׁוּרוֹת הַלַּיְלָה. לַחְשֹׁב שֶׁלֹּא לִי הִיא. לָחוּשׁ כִּי אָבְדָה לִי. לִשְׁמֹעַ אֶת הַלַּיְלָה הֶעָצוּם, הַמִּתְעַצֵּם בְּהֶעְדֵּרָהּ. וְהַשִּׁיר צוֹלֵל לַנְּשָׁמָה כְּטַל בָּעֲשָׂבִים.

  7. מתוך : אודה עם קינה אֲנִי יָכוֹל לֶאֱהֹב אוֹתָךְ רַק בְּנְשִׁיקוֹת וּבִפְרָגִים, בְּזֵּרִים רְטֻבִּים מִגֶּשֶׁם, עִם סוּסִים אַפְרוּרִיִּים וּכְלָבִים צְהֻבִּים בְּמַבָּטִי, אֲנִי יָכוֹל לֶאֱהֹב אוֹתָךְ רַק כְּשֶׁגַּלִּים בְּגַבִּי, בֵּין מַשְׁבְּרֵי גָּפְרִית תּוֹעִים וּמַיִם מְהֻרְהָרִים, שׂוֹחֶה כְּנֶגֶד בָּתֵּי קְבָרוֹת הַשָּׁטִים בִּנְהָרוֹת וְעִשְׂבֵיהֶם הָרְטֻבִּים צוֹמְחִים עַל קִבְרֵי גֶּבֶס עֲצוּבִים, שׂוֹחֶה דֶּרֶךְ לְבָבוֹת טְבוּעִים וּרְשִׁימוֹת חִוְּרוֹת שֶׁל יְלָדִים לֹא קְבוּרִים. Jay Johansen

  8. המלח המת הַמַּלָּח הַפָּצוּעַ מִידֵי הַיָּמִים צָנַח אֶל הַתְּהוֹם הָעַתִּיקָה , אֶל חֲלוֹמוֹת אַצָּה. אָז הֱטִילַתּוּ רוּחַ וְהַמֶּלַח הַזּוֹעֵם זָרָה אֶת מוֹתוֹ. הִנֵּה רֹאשׁוֹ. הָאֶבֶן נָצְרָה אֶת צַלְּקוֹתָיו כְּשֶׁמָּחַק הַלַּיְלָה הַקָּשֶׁה אֶת גּוּפוֹ. עַכְשָׁו נִשְׁאַר. Leila Kubba Kawash 1996 וְצֶמַח מִצִּמְחֵי הַיָּם נוֹשֵׁק לְפִצְעוֹ .

  9. עצֵל הֵם יַמְשִׁיכוּ לִנְדֹּד, אוֹתָם דְּבָרִים עֲשׂוּיֵי פְּלָדָה בֵּינוֹת לַכּוֹכָבִים, וּבְנֵי אָדָם יְגֵעִים יַמְשִׁיכוּ לְטַפֵּס, לְהִתְאַכְזֵר אֶל יָרֵחַ שׁוֹקֵט. בְּעוֹנָה זוֹ שֶׁל גֶּפֶן תְּפוּחָה, הַיַּיִן מַתְחִיל לְבַעְבֵּעַ לְחַיִּים בֵּין הַיָּם וְרִכְסֵי הֶהָרִים. בְּצִ'ילִי מְרַקְּדִים דֻּבְדְּבָנִים עַכְשָׁו, נְעָרוֹת מִסְתּוֹרִיּוֹת כֵּהוֹת מְזַמְּרוֹת וְגִיטָרוֹת מַשְׁמִיעוֹת אֶת זְרִיחַת הַמַּיִם. הַשֶּׁמֶשׁ נוֹגַעַת בְּכָל פִּנָּה וְהוֹפֶכֶת חִטָּה לְפֶלֶא. לַיַּיִן הָרִאשׁוֹן צֶבַע וָרֹד וּמְתִיקוּת שֶׁל יֶלֶד. הַיַּיִן הַשֵּׁנִי כָּשִׁיר, עַז כְּקוֹלוֹ שֶׁל מַלָּח, הַיַּיִן הַשְּׁלִישִׁי, הַטּוֹפָּז, הוּא פָּרָג וָאֵשׁ גַּם יַחַד. בְּבֵיתִי חוֹבְרִים יָם וַאֲדָמָה, לָאִשָּׁה שֶׁלִּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְצִבְעָן כְּשֶׁל אֱגוֹזֵי אִלְסָר פִּרְאִיִּים. עִם רֶדֶת הַלַּיְלָה עוֹטֶה הַיָּם כְּסוּת לְבָנָה-יְרֻקָּה, מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּתַרְסִיס קֶצֶף, חוֹלֵם הַיָּרֵחַ כִּבְתוּלַת-יָם. אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת כּוֹכַב-הַלֶּכֶת שֶׁלִּי. תרגום: עודד פלד

  10. רכון בערבים רָכוּן בָּעֲרָבִים אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתוֹתַי הָעֲצוּבוֹת אֶל יָם עֵינַיִךְ . שֵׁם עוֹלָה וּבוֹעֶרֶת בַּגְּבוֹהָה שֶׁבַּמְּדוּרוֹת בְּדִידוּתִי הַמְּטַלְטֶלֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּטוֹבַעַת. אֲנִי נוֹתֵן סִימָנִים אֲדֻמִּים בְּעֵינַיִךְ הַנֶּעֱדָרוֹת הַמִּתְנַחְשְׁלוֹת כְּיָם לְחוֹף הַמִּגְדַּלּוֹר. רַק עֲלָטָה אַתְּ אוֹצֶרֶת, אִשָּׁה מְרֻחֶקֶת, שֶׁלִּי, לְעִתִּים עוֹלָה מִמַּבָּטֵךְ גָּדָה שֶׁל בְּעָתָה . רָכוּן בָּעֲרָבִים אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתוֹתַי הָעֲצוּבוֹת לְיָם זֶה הַמַּסְעִיר אֶת עֵינַיִךְ הַיַּמִּיּוֹת. צִפּוֹרֵי הַלַּיְלָה מְנַקְּרוֹת בַּכּוֹכָבִים הָרִאשׁוֹנִים הַמְּנַצְנְצִים כְּלִבִּי עֵת אוֹהֲבֵךְ . הַלַּיְלָה דּוֹהֵר עַל סוּסָתוֹ הַקּוֹדֶרֶת וְזוֹרֶה שִׁבֳּלִים כְּחֻלּוֹת עַל הַשָּׂדֶה.

  11. הֵיכָן הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי פַּעַם? הַאִם הוּא עֲדַיִן בְּתוֹכִי אוֹ שֶׁמָּא נֶעֱלַם? אֲנִי גָּדַלְתִּי בָּעִיר הַזֹּאת, הַשִּׁירָה שֶׁלִּי נוֹלְדָה בֵּין הַנָּהָר לַגִּבְעָה, הִיא שָׁאֲבָה אֶת קוֹלָהּ מִן הַגֶּשֶׁם, וּכְמוֹ בּוּל הָעֵץ, הִיא הִטְּמִיעָה עַצְמָהּ בַּיְּעָרוֹת.

  12. שלווה אני מבקש וְכָעֵת שֶׁיָּנִיחוּ לִי בְּשֶׁקֶט, וְכָעֵת שֶׁיֵּלְכוּ בִּלְעָדַי. אֲנִי עוֹמֵד לַעֲצֹם אֶת עֵינַי, וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה הֵם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בְּסִיסִיִּים יְקָרִים מִפָּז . הָאֶחָד הוּא אַהֲבָה אֵינְסוֹפִית, הַשֵּׁנִי, לִהְיוֹת נֹכַח בַּסְּתָו אֲנִי לֹא יָכֹל לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא אִם כֵּן הֶעָלִים מְעוֹפְפִים וְשָׁבִים אֶל הָאֲדָמָה. הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַחֹרֶף הַמַּרְצִין, הַגֶּשֶׁם אוֹתוֹ אָהַבְתִּי, הָאֵשׁ הַלּוֹטֶפֶת אֶת קַרְקַע הַיְּעָרוֹת הַקְּפוּאָה. הָרְבִיעִי, הַקַּיִץ, הַמִּתְעַגֵּל כְּמוֹ אֲבַטִּיחַ. הַדָּבָר הַחֲמִישִׁי הוּא עֵינַיִךְ. מָטִילְדָה אַהֲבָתִי. אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהֵרָדֵם לְלֹא עֵינַיִךְ, לִנְשֹׁם רַק כְּשֶׁאַתְּ מַבִּיטָה בִּי. אָמִיר אֶת הָאָבִיב עֲבוּרְךָ וּבִלְבַד שֶׁתַּמְשִׁיכִי לְהַבִּיט בִּי. חֲבֵרִים, זֶה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ זֶה קָרוֹב לִכְלוּם(Nada) וְזֶה כִמְעַט הַכֹּל (Todo) וְכָעֵת אִם תִּרְצוּ בְּכָךְ, אַתֶּם רַשָּׁאִים לָלֶכֶת. תרגום מאנגלית: שרית שץ

  13. מפעל מצגות השירה, הנו שירות לציבור מטעם החוג לשוחרי שירה במטרה להפיץ את אמנות השירה בקרב הקהל הרחב. הן נשלחות חינם לכל דורש. אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות מאומה במצגת – צורנית או תוכנית. אין לי אלא לסמוך על יושר לבם של מקבלי המצגת. מקווה שנהניתם. סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם. תודה שרית שץ החוג לשוחרי שירה • זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ

  14. החוג לשוחרי שִירָה עם שָרִית תודה על הצפייה תרגום שירים: טל ניצן-קרן הנעימה המלווה מתוך הסרט "הדוור". http://www.geocities.com/kochavit612/homepage.html saritsz@017.net.il

More Related