נגיעות תוך עטינית בעדר הישראלי והשפעתה על ייצור, איכות ומדדי רבייה

1. נגיעות תוך עטינית בעדר הישראלי והשפעתה על ייצור, איכות ומדדי רבייה ד"ר יניב לבון מחקר והדרכה בנעה ובספר העדר, טלפון: 04-6279719, נייד: 052-2252380 Hmb-yaniv@icba.org.il

2. דלקת עטין = תגובה דלקתית עם או ללא בידוד מיקרואורגניזים. • דלקות עטין מהוות את אחת המחלות העיקריות בענף החלב הגורמות להפסד כלכלי רב. כ - 40% מהפרות בעדר הישראלי נגועות בחיידקים.

3. דלקות עטין: קליניות או תת-קליניות קליניות: אקוטיות- קצרות טווח, גורמות לחום, כאב, ירידה בחלב, עליית ריכוזי תאים סומטים, פרוסטגלנדינים, קורטיזול, ציטוקינים ועוד. תת-קליניות: כרוניות ממושכות, ללא סימני דלקת, ללא שינויים ויזואלים בחלב, עלייה מתונה בתאים סומטים.

4. תאים סומטיים • כלל התאים הנמצאים בחלב בכל זמן נתון. • מורכבים מתאי אפיתל הנושרים מרקמת העטין ותאי מערכת החיסון, • תאי דם לבנים המגיעים מזרם הדם לרקמת העטין ולחלב. • תאי הדם הלבנים כוללים בעיקר מקרופאג'ים, לימפוציטים ונאויטרופילים. • נוכחות תאים אלו בחלב הנה מצב פיזיולוגי והם מהווים מרכיב טבעי בתרחיף החלב. • מספר התאים והיחסים ביניהם תלוי בגנטיקה של בעל החיים, זמן בתחלובה, • עומס ביולוגי ופיסיקלי (סטרס), כגון עקת חום, מצב בריאותי, טמפרטורות גבוהות, • אך עיקר ההשפעה נובע מנוכחות מזהמים פתוגניים (בעיקר חיידקים) בתוך בלוטת העטין.

5. תאים סומטיים • מדד איכות מרכזי – משמש כמדד לנגיעות תוך עטינית (קל לבדיקה). • חשוב לרפתנים – מעיד ומשפיע על בריאות העטין, בריאות הפרה, תנובת החלב, פוריות הפרה – לרפתן יש מוטיבציה לשפר. • חשוב למחלבות – משפר תפוקות, מאריך חיי מדף (תלוי ברמות – בעייתי ברמת מכלים).

6. איכות החלב • בעלת חשיבות רבה מאוד לצרכן, ליצרן ולתעשיית החלב. • דרישות האיכות בישראל בין המחמירות בעולם. • בשנים האחרונות אנחנו עומדים במקום, ברמות האיכות הגבוהות. דוגמא

7. התפלגות האיכות בשנת 2011 0.76% 100% ב' 8.74% א' 80% 44.63 % 37.93 % 60% 40% מעולה 54.61 % % 53.33 20% 0% ספירת חיידקים כללית ספירת תאים סומטיים

8. ממוצע סת"ס על פני שנים ברפת הישראלית 580 530 החלת שיטת הפרס הגמיש משק משפחתי 480 430 SCC * 1000 ארצי 380 330 280 משק שיתופי 230 180 1996 1999 2001 2002 2010 2011 1995 2007 2008 1998 2000 2003 2004 2005 2006 2009 1997 שנים

9. האם ישנה חשיבות כלכלית/ממשקית • לדלקות עטין ? • 2. האם יש חשיבות להגדרת משפחה/מין החיידק?

10. DeGraves and Fetrow (1993) העריכו את ההוצאות הקשורות לדלקות עטין בסכום של למעלה משני ביליון דולר לשנה לתעשיית החלב האמריקאית. הנזקים קשורים לירידה בייצור החלב (Fetrow et. al., 1991) ולפגיעה בביצועי הרבייה (Cullor, 1990; Moore and Ocnnor, 1993; Barker et. al., 1998).

11. השפעות דלקות עטין על ייצור החלב • דלקת עטין, הן במופע קליני והן במופע התת קליני/כרוני, משפיעה בראש וראשונה מבחינה כלכלית על המגדל. • מספר דלקות העטין הקליניות עומד על כ-5-10% ואחוז הפרות עם דלקת כרונית עומד על 15-40. • ההשפעה המידית של דלקות קליניות הינה ירידה בייצור החלב ושפיכת חלב מבלוטה או עטין נגועים, עלות הטיפול ולעיתים, מות הפרה או הוצאתה מהעדר. • כמות ואיכות החלב נשארת ירודה לאורך זמן של שבועות וחודשים. • בהכללה, פרות עם דלקת עטין כרונית מניבות כ-3-9% פחות חלב ואיכותו ירודה במידת מה מחלב פרות ללא נגיעות תוך עטינית.

12. השפעת נגיעות תוך עטינית ברמת הרבע על סת"ס (כחול – עמודות שמאל) וכמות החלב המיוצרת (אדום – עמודות ימין).

13. השפעת רמות תאים סומטיים ברמת הפרה על ירידה בייצור חלב (ק"ג לתחלובה) ספר העדר הקנדי - אונטריו 800 600 400 הפסד חלב לתחלובה (ק"ג) 200 0 200 400 800 1600 100 רמות תאים סומטיים (* 1000)

14. השפעת רמות תאים סומטיים ברמת מיכל החלב על ירידה בייצור חלב (%) ספר העדר הקנדי - אונטריו 20 16 12 הפסד חלב לתחלובה (%) 8 4 0 300 200 600 800 400 500 100 900 1000 700 רמות תאים סומטיים (* 1000)

15. השפעת נגיעות תוך עטינית ברמת מיכל החלב (על פי רמות סת"ס) וכמות החלב המיוצרת. תחלובה שניה ומעלה הפסד חלב לתחלובה (ק"ג) תחלובה ראשונה רמות תאים סומטיים (* 1000)

16. ממוצע כמות חלב מיוצרת לרפתלפי דרגות סת"ס, באלפי ליטרים (ישראל)

17. בעיית עדר או בעיית פרה עדר א' עדר ב' אחוז תרומת סת"ס לעדר אחוז תרומת סת"ס לעדר חלב ק"ג חלב ק"ג סת"ס LS סת"ס LS ממוצע סת"ס בעדר (*1000) ממוצע LS ממוצע חלב לפרה בעדר (ק"ג) הפסד חלב בגלל סת"ס (ק"ג) כמות חלב פוטנציאלית לפרה (ק"ג)

18. דוגמא לחישוב כמה כסף מאבדים בגלל ירידת חלב עם עליית סת"ס - שנתי • אופן החישוב: • כל עלייה בנקודת סת"ס (LS) מעל 2 = 100 ק"ג פחות חלב ל 305 יום במבכירות • (0.33 ק"ג ליום). • 2. כל עלייה בנקודת סת"ס (LS) מעל 2 = 200 ק"ג פחות חלב ל 305 יום בבוגרות • (0.66 ק"ג ליום). דוגמא

20. מה הקשר בין תאים סומאטיים ובין כמות ואיכות המוצר ? תאים סומאטיים קיים מתאם גבוה בין השנים דלקת עטין אחוז דלקות העטין בעדר הנחלב למיכל החלב

21. בדיקה פרטנית: נגיעות תוך עטינית בחיידק ידוע • והשפעתו על כמות ואיכות המוצר. • 2. בדיקה כללית: חלב עדר כללי ברפת ובמיכלי המחלבה • והשפעת אחסון עד לעיבוד על כמות ואיכות המוצר.

22. השפעות דלקות עטין על איכות החלב איכות חלב לתעשייה תלויה במקור החלב, ברמת רכיביו, בעיקר חלבון ושומן, ומשך אחסון החלב עד לעיבודו למוצר במחלבה. ברמת הפרה או ברמת רבע העטין, נמצא קשר שלילי בין נגיעות בחיידק לבין כמות החלב ואיכותו. עוצמת פגיעה זו תלויה ישירות במין החיידק, כאשר חיידקים מסוימים גורמים לפגיעה קשה ואחרים לפגיעה מתונה.

23. השפעת נגיעות תוך עטינית ברמת הרבע על סת"ס (כחול - עמודות שמאל) וכמות הגבינה המיוצרת (אדום – עמודות ימין)

24. זמן ההתגבנות וחוזקו של הגבן כתלות בנגיעות תוך עטינית

25. השפעות דלקות עטין על איכות החלב • כתוצאה מהתגובה הדלקתית ישנם שינויים בהרכב החלב: • ירידה ברמות החלבון ומתוכו הקזאין. • ישנם שינוים בהרכב השומן. • ירידה ברמת הלקטוז ועלייה בריכוז יונים מתכתיים (נתרן ואשלגן) בחלב. • עליה בתאים סומטיים. נתונים אלו כמכלול, קשורים ישירות לירידה בתפוקת גבינות קשות, ירידה באיכות תוצרת מוחמצת, ולירידה באורך חיי המדף של חלב שתייה לאחר הפסטור.

26. מה המשמעות של רמות תאים סומטיים בחלב ברמת הרפת או המחלבה בהקשר לאיכות בשונה מרמת הרבע בעבר נמצא קשר חיובי בין נגיעות תוך עטינית וסת"ס. עובדה זו והיכולת האבחונית הקלה, האמינה והזולה לקביעת מספר התאים בחלב הובילה למחקרים רבים, אשר בחנו את הקשר בין מספר התאים במיכל החלב, ואיכות המוצר. מחקרים אלו הראו כי מיכלי חלב, שהכילו מעל מיליון תאים למ"ל חלב לעומת כאלו שהכילו מאות אלפים, הניבו פחות גבינה ואיכות המוצרים הייתה נמוכה יותר.

27. ירידה בחוזק הגבן עם עלייה ברמות סת"ס ( רמת הרבע) SCC, r = 0.46 רמות תאים סומטיים (לוג) חוזק הגבן

28. לא נמצא מתאם בין גבן לסת"ס במיכל החלב כמות גבן (גרם לליטר) סת"ס * 1000

29. איכות טובה איכות נמוכה

30. טיפול בדלקות עטין בזמן התחלובה לפי נתוני שקילת חלב וזיהוי הגורם הפתוגני שמאי יעקבי, אורי קורן, גבריאל לייטנר

31. התנהלות ממשקית טיפולית בדלקות עטין תת-קלינית קלינית טיפול בזמן הופעת הסימנים הקליניים !!!!!! ????

32. מטרת המחקר: לבחון אפשרות וכדאיות מתן טיפול בדלקות עטין תת-קליניות כרוניות בזמן התחלובה לפי נתוני שקילת חלב ואבחון גורם הדלקת. ההשפעה הכלכלית של דלקות תת-קליניות כרוניות רבה, הן בהפחתת תנובות החלב והן כגורם עיקרי לעלייה בסת"ס במיכל החלב. במערך רפת החלב בארץ מתבצעת אחת לחודש בדיקה פרטנית לפרה (ביקורת חלב), הכוללת בין יתר המדדים - סת"ס. נתון זה מאפשר להתמקד חודשית בפרות עם סת"ס גבוה (מעל 200,000 תאים למ"ל), לבחון פרטנית את רבעי העטין (CMT, אבחון בקטריולוגי) ולהחליט על המשך גורלה של הפרה בתחלובה, לרבות אפשרות טיפול תרופתי.

33. פרוטוקול עבודה מוצע להצגת מספר אפשרויות לטיפול בדלקת עטין תת-קלינית 200 x 103סת"ס > ללא התערבות CMT של רבע < 1 בקטריולוגיה - שלילי אנטיביוטיקה CMT של רבע > 2 200 x 103סת"ס > CMT של רבע > 2 בקטריולוגיה - חיובי בקטריולוגיה - חיובי CNH טיפול יובש החלפה

34. הניסוי נערך ברפת מינהל המחקר החקלאי בבית דגן, וכלל 54 טיפולים, מתוכם 7 פרות שטופלו פעמיים באותה התחלובה, או בשתי תחלובות שונות • פרות עם סת"ס מעל 200,000 בשקילת חלב • בדיקה פרטנית: סת"ס ובקטריולוגיה לרבות אנטיביוגרם • התייעצות עם הרופא המטפל והחלטה לגבי כל פרה • [הוצאה מעדר, יבוש כללי או רבע, טיפול תרופתי] • בדיקה שאריות מעכבים בחלב והצלחת הטיפול (סת"ס, • בקטריולוגיה) רוב הפרות טופלו במשך 3 ימים, טיפול תוך-עטיני לכל הרבעים פעם ביום, ב- NAFPENZAL MC והזרקה תוך שרירית של 30PEN ו-GENTAJECT 50 מ"ל מכל אחד

35. תוצאות מתוך כלל 54 הפרות: 19 היו בתחלובה ראשונה 13 בשנייה 22 בשלישית ומעלה. גורם הדלקת שאובחן: 23 פרות אובחנו עם מיני סרפטוקוקוס, רובו דיסגלקטיא 15 פרות אובחנו עם סטפילוקוקוסכרומוגנס פרה 1 סטרפ. פיוגנס ואחת עם סטפ. אוראוס 14 פרות לא נמצא גורם הדלקת רוב הפרות היו נגועות ברבע אחד, אם כי נמצאו פרות עם שניים או יותר רבעים נגועים, ברובן סטפ. כרומוגנס.

36. תוצאות הטיפול על פי גורם הדלקת 72.9% 73.3% 64.8% 35.7% סטפ. כללי ללא ממצא סטרפ.

37. סת"ס לפני ואחרי הטיפול בפרות בהן הטיפול הצליח (64.8%)

38. מסקנות: 1. מעקב פרטני לאחר ביקורת החלב מאפשר לעמוד בסת"ס הכללי במיכל החלב. 2.  טיפול מתאים, ובטווח ימים הקרוב ביותר לזמן חדירת החיידק, מאפשר לסלק את גורם הדלקת ומוביל לפרה ללא נגיעות לאורך התחלובה (ויתכן בתחלובות עוקבות), עם סת"ס נמוך וניצול טוב יותר של פוטנציאל יצור החלב. 3. סיכויי ההחלמה במבכירות גבוהים יותר. 4. טיפול בפרות עם סת"ס גבוה, ללא אבחון גורם הדלקת, מקטין את סיכויי ההצלחה, יתכן כתוצאה "מצלקות" וניוון חלק מהעטין שלא מגורם חיידקי (???). 5. עלות הטיפול יקרה, בעיקר בגלל שפיכת החלב במשך ימי הטיפול ולאחריו, ועל כן יש חשיבות רבה לביצוע תחשיב כלכלי לכל פרה ולצורכי החלב העודף במשק.

39. מדדי רבייה השפעת אירועים תחלואתיים על מערכת הרבייה הינה נושא סבוך מכמה סיבות • מעורבות של כמה סוגי מחלות. 2. מורכבותה של מערכת החיסון והאינטראקציה שלה עם מערכת הרבייה. 3. תגובת הפרה יכולה להיות קצרה ומידית או ארוכה וממושכת.

40. ההשפעה של דלקת עטין תת-קלינית ?? או קלינית אקוטית שהסתיימה?? על תיפקודי השחלה?? תת-קלינית כרונית ovary the preovulatory follicle קלינית (שהסתיימה)

41. הנחת עבודה דלקות עטין משרות אפקטים מתמשכים על תגובות במערכת הרבייה הקשורים לשינויים בתיפקודי זקיקים בשחלה, העלולים להיות מעורבים בפוריות נמוכה של פרות חלב. מטרת העבודה לאפיין את מהות הפגיעה בתפקוד זקיקי השחלה, וקשר אפשרי לירידה בפוריות של פרות חלב עם דלקת עטין תת-קלינית ממושכת או קלינית קצרה שהסתיימה.

42. פרקי ההרצאה 1. סקר אפידימיולוגי רחב היקף. 2. תזמון האירועים בין מועד הייחום למועד הביוץ והפרשת LH. 3. תפקודי הזקיק הקדם ביוצי נבחנו בשני ניסויים. 4. השפעות מידיות ונמשכות על תפקודי זקיקיםשל דלקות עטין מושרות על ידי טוקסינים G+ ו G-. 5. כשירות הביצית והתפתחות עוברית מוקדמת. 6. האם ניתן לשפר פוריות של פרות עם דלקות עטין כרוניות.

43. פרק 1. סקר אפידימיולוגי בדיקת השפעת כמה סוגי דלקות עטין על פי ריכוזי תאים סומטים על שיעורי התעברות מהזרעה ראשונה (מבוסס על נתוני ספר העדר 287,000 הזרעות). (Lavon et al., 2011. Journal of Dairy Science 94: 4538-4545)

44. חלוקת הפרות ע"פ אופי ומשך עליית תאים סומטים בחלב 1000 החלמה ממושכת רמות תאים סומטים * 1000 150 חדשה בריאה 2- 1- 1+ המלטה AI ביקורות חלב

45. נגיעות עטינית (במונחי סת"ס) מורידה את שיעורי ההתעברות a 40 b c 35 c Conception rate (%) 30 25 20 Uninfected Cured New Chronic 178,000 42,000 20,000 46,000 n

46. דלקות עטין תת-קליניות (במונחי סת"ס) מורידות את שיעורי התעברות a 40 b 35 bc c Conception rate (%) 30 25 20 <150 450-1000 150-450 >1000 Uninfected Subclinical mastitis

47. השפעת עליה בודדת בתאים סומטים (מעל מיליון) במרחקים שונים מההזרעה על שיעור ההתעברות a ab 40 ab AI 35 b b b Conception rate (%) 30 b 25 20 1 to 10 11 to 20 21 to 30 -10 to -1 Uninfected -30 to -21 -20 to -11 Days from AI

48. פרק 2. תזמון האירועים בין מועד הייחום לביוץ השפעת דלקות עטין טבעיות על מועד הביוץ וריכוזי הורמונים סטרואידים וגונדוטרופינים 1. דלקות קליניות אשר הסתיימו לפני מועד הניסוי. 2. דלקות תת-קליניות כרוניות. (Lavon et al., 2010. Journal of Dairy Science 93: 911-921)

49. השפעת דלקות עטין טבעיות על תזמון אירועי ייחום - ביוץ PROTOCOL מועד ממוצע דלקת קלינית ייחום ביוץ PGF המלטה 90 70 50 30 10 0 דלקת עטין תת-קלינית דגימות חלב לקביעת סוג חיידק וסת"ס, תצפיות ייחומים רצופות, דגימות דם, אולטרהסונוגרפיה לקביעת מועד הביוץ

50. מרווח הזמן בין ייחום לביוץ התארך ב 30% מהפרות עם דלקת עטין 100 P<0.05 80 56h 60 מרווח ייחום-ביוץ (שעות) 40 29h 28h 20 0 בריאות מרווח תקין נגועות מרווח ארוך נגועות