יום הכיפורים

יום הכיפורים • תלמיד יקר • לפניך עבודה מקיפה בנושא יום כיפור • כמו כן משימות לביצוע בדפים הריקים • שמור קובץ זה בכונן T בכיתתך / בתיקיה שלך בשם יום הכיפורים ושמות תלמידי הקבוצה • קיראו / דונו בקבוצה / ופתרו את כל המשימות • אין חובה לסיים את העבודה בשיעור אחד – העיקר הוא הדיון והלמידה • בסיום העבודה – בצע שמירה • כבד את חבריך, אין לדבר בקול רם בשעת העבודה

לפניכם שלושה ביטויים וניבים בשפה העברית הלקוחים ממנהגי יום הכיפורים: • מַכֶּה עַל חֶטְא • מביט כתרנגול בבני אדם • שעיר לעזאזל • התאימו לכל אחד מהביטויים תמונה: • גרור ביטוי לתמונה מתאימה ציור של וילאם ג'יימס ווב 2. כתבו הסבר לכל אחד מהביטויים – בדף הבא

הסברים לביטויים:

ביום כיפור, בתפילת וידוי הנאמרת במנחה, נוהגים המתפללים להכות על החזה, מול הלב, בעת אמירת המילים החוזרות "על חטא שחטאנו לפניך...", כחלק מתהליך התשובה. על יסוד מנהג זה, נוצר הניבמַכֶּה עַל חֶטְא, שמשמעותו בעברית שלנו, להצטער ולהתחרט על מעשה שאינו ראוי.

מנהג נפוץ, שאינו אהוד על כל חכמי ישראל, הוא מנהג הכפרות, שבומסובבים תרנגול מעל לראש (נוהגים לערוך אותו בערביום הכיפורים, או מעט לפניו) והוא מהווה סמל ל"פדיון הנפש" ולכפרה. כאשר מסובבים את התרנגול מעל לראש, אומרים: בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִוילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר (תהילים קו 17 – 21) ומוסיפים: זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [מי שמשתמש בכסף יגיד: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה], וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם. ממנהג זה נוצר הניבמביט כתרנגול בבני אדםכמשל למי שאינו מבין את הנעשה לנגד עיניו, כפי שהתרנגול, שמביט מעל הראש בתפילה הפותחת במילים "בני אדם" ולא מבין ממנה את הגורל הצפוי לו.

על יסוד טקס כפרות אחר, נולד גם הביטוישעיר לעזאזל וצירופים נוספים הקשורים ב"עזאזל". בתקופת בית המקדש, נהג הכהן הגדול ביום כיפור, לכפר על חטאי העם בשני "שעירים" (תיישים): האחד נשלח למדבר, למקום הנקרא עזאזל, והשני הועלה כקרבן. וכך מתואר הטקס: וְנָתַן אַהֲרֹן עַל-שְׁנֵי הַשְּׂעִירִםגֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה וְעָשָׂהוּ חַטָּאת.וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה (ויקרא טז 8 – 10). בימינו, "שעיר לעזאזל" הושאל מהטקס שניהל הכהן הגדול ביום כיפור, ככינוי לאדם המשמש כפרה וקרבן לפשעי אחרים, וכן לגבי אדם חף מפשע הנענש על חטאי אחרים. אתר גלים

בימינו, יום כיפור משקף שני רבדים עתיקים ושתי השקפות עולם ביחס לכפרה ותשובה. מחד, אנו מתארים בתפילת מוסף של יום הכיפורים, את "סדר העבודה" של הכהן הגדול בבית המקדש, המכפר על חטאי העם בקרבנות ובזבחים, ומאידך, אנו קוראים בהפטרה את בקורתו של ישעיהו על אופיו של יום כיפור כיום צום, וקריאתו ללקיחת אחריות על החברה: הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ? הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה? הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ : פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם (ישעיהו נח). מכאן נגזרת התפיסה הרואה ביום הכיפורים כיום בו מוטלת על האדם הבחירה והאחריות למעשים ולמעורבות חברתית.

משימה 1. אילו מן הביטויים, שלמדנו קודם, מתאר את ההשקפה המטילה את כפרת העוונות על הכהן הגדול, ואילו מן הביטויים רואים באדם עצמו אחראי לכפרת עוונותיו? נמקו את בחירתכם 2. איזו השקפת עולם מתאימה יותר לימינו: זו המטילה על כהן גדול, או סמכות רוחנית אחרת, לכפר בעד העם, או זו המטילה על האדם את האחריות לכפר על מעשיו? נמקו טענתכם 3.איזו השקפה משקפת את הקשר של יום הכיפורים לירושלים ואיזו השקפה איננה זקוקה למקום מיוחד, והיא יכולה להתאים לכל מקום בעולם? נמקו טענתכם

תשובות למשימות בדף קודם

תפילת יום הכיפורים והקשר לירושלים ולארץ ישראל (עבוד של מרכז הלמידה "ירושלים חגים סביב לה", המזכירות הפדגוגית, תשנ"ה והתאמתו לתכנית הלימודים בתרבות ישראל ומורשתו

על יום הכיפורים בתורה: בתקופה שבית המקדש היה קיים, התקיימה ביום הכיפורים "עבודה" מיוחדת: ביום זה היה הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים (מעשה שהיה אסור לחלוטין בכל ימות השנה) ובטקס מיוחד שערך כיפר על כל חטאי העם. וְכָל-אָדָם לֹא-יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ--עַד-צֵאתוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל. ויקרא טז 17 משימה: 1. מהם שלוש המשימות של הכהן הגדול ביום הכיפורים? 2. מה הקשר בין היחיד, המשפחה והעם בכפרת הכהן הגדול? 3. האם, לדעתכם, ניתן לקיים טקס כזה, שלא בבית המקדש? נמקו טענתכם

תשובות למשימה קודמת

בנוסף לעבודת הכהן הגדול במקדש, השתתף כל פרט בישראל בבקשת כפרה אישית: וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם... כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ. ויקרא טז 29 - 30 על פי פירושו של אבן עזרא, הכוונה במילים "יכפר עליכם" היא לכהן הגדול. ביום הזה הכוהן הגדול, ב"עבודה" לפני ה' במקדש, מכפר בעד העם. משימה 1. על פי מקור זה, האם היחיד פטור מאחריות לכפרה על מעשיו? נמקו והסבירו 2. מה, לדעתכם, חשב והרגיש אדם מישראל, שחיכה בחצר בית המקדש ליציאת הכהן מקודש הקודשים, כשהוא שרוי בצום ובעינוי הנפש?

יום הכיפורים בתפילת מוסף עם חורבן בית המקדש פסקה גם עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. כזכר לעבודה זו, חוברו פיוטים המתארים את עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים. פיוטים אלה שולבו בתפילת מוסף של יום הכיפורים. בפיוט שלפנינו תיאור התרוממות הנפש של העם, אשר היה נוכח במקדש וציפה ליציאת הכהן מקודש הקודשים:

משימה • תארו במילים שלכם את מראה הכהן הגדול בצאתו מקודש הקודשים. • 2. על מה מעיד תיאור זה? כיצד מורגשת התרוממות הרוח של הקהל במראות הכהן? • פיוט זה חובר והושר בבתי הכנסת לאחר חורבן בית המקדש, כשעם ישראל ישב בגולה והתגעגע לארץ ישראל: • כיצד מתאר הפיוט את געגועי העם לארצו? • כיצד חיזק הפיוט את הזיקה בין עם ישראל הגולה מארצו לארץ ישראל? נמקו ובססו טיעוניכם.

בין הפיוטים בתפילת יום הכיפורים מופיע גם פיוט המתאר את הצער על הפסקת עבודת יום הכיפורים בקודש הקודשים וחורבנו של בית המקדש: תיאור המראות של המקדש ביום הכיפורים, לעומת דאבון הנפש במציאות החורבן והגלות עומדים בפיוט זה מול זה: 1.מה אתם למדים מכך על כיסופי העם לירושלים וארץ ישראל? 2. כיצד פיוט זה מחזק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל? הסבירו ונמקו

לשנה הבאה בירושלים תחושת הגעגועים לירושלים ביום הכיפורים ממשיכה בתפילה, כאשר מזכירים לאל את הבטחותיו: משימה 1. הסבירו את הביטוי "בבנין שלם", לאור מה שלמדתם עד כה. מהו "שלם"? 2. איזו תקווה מובעת במילים אלה לעתידה של ירושלים ולעתידו של עם ישראל?

המשפט הפותח של הצהרה זו קושר את קיום מצוות יום הכיפורים לדרישה מהאל לקיים הבטחותיו לעם ישראל. משימה 1. כיצד ניתן להסביר את הקשר הזה? 2. אילו ברכות מבקש המתפלל עבור עם ישראל וארץ ישראל? 3. מה אתם למדים מקטע זה על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל?

תחושת הגעגועים מגיעה לשיאה עם סיום התפילה, לאחר תקיעת השופר, בהצהרה: לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם! משימה האם, לדעתכם, גם היום, כאשר מדינת ישראל עצמאית וחזקה, יש טעם לומר בתפילת יום הכיפורים משפט זה? נמקו דעתכם נסו לתאר בדמיונכם את ירושלים בעתיד. מה הייתם מאחלים לעיר? סיכום: מה למדתם ביחידה זו על הקשר בין יום הכיפורים לירושלים ולארץ ישראל? מה ניתן ללמוד מכך על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל במהלך 2000 שנות הגלות?

ונתנה תוקף • "וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף" הוא פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. פיוט "ונתנה תוקף" הוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות אגדית מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא (מיינץ). • בתחילת שנות ה-90 חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה על נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים אשר שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי.

משימה • העזרו בקישור הבא: • http://www.piyut.org.il/tradition/1720.html?currPerformance=2252 • מצאו מידע אודות רבי אמנון ממגצא וכיתבו מדוע חיבר את הפיוט ו"נתנה תוקף" • מדוע חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט זה? • מה הקשר בין רבי אמנון ממגנצא לנפילת הבנים במלחמת יום הכיפורים?

אבינו מלכנו תפילה הנאמרת אחר תפילת העמידה בתענית ציבור ובעשרת ימי תשובה וידוי ותפילה, שאומרים אחר התפילה בשחרית ובמנחה בכל תענית צבור ובעשרת ימי תשובה, מלבד משבת ובערב יום הכיפורים במנחה. ביום הכיפורים אומרים אותה גם אחר תפילת נעילה. אם חל יום הכיפורים בשבת אין אומרים אותה בשחרית ובמנחה אבל אומרים אחר נעילה. מקור התפילהמקור תפילת אבינו מלכנו בגמרא (בבלי תענית כ"ה ע"ב), מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענהירד רבי עקיבא אחריו ואמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, וירדו גשמים. אבינו מלכנו - יוטיוב - (הכנס למצב תצוגה ושמע להנאה)

יום הכיפורים