מבחן וקסלר

1. מבחן וקסלר מבחן וקסלר בראי ליקויי למידה

2. ניתוח מבחן וקסלר ב-5 צעדים • רמה 1: סקאלת IQ מלאה • רמה 2: IQ מילולי וביצועי, ציוני אינדקס וקיבוצים נוספים. • רמה 3: ניתוח שונות בין תת-מבחנים • רמה 4: ניתוח בתוך תת-המבחנים • רמה 5: ניתוח איכותי

3. פרופיל וקסלר עפ"י Rourke Basic Phonological Processing Disorder(BPPD) מתקשים במיומנויות שפתיות ואודיטוריות. תקינים במיומנויות ויזואליות-מרחביות-ארגוניות, פסיכומוטוריות, תחושתיות, ובהמשגה לא-מילולית. מציגים דפוס של IQ ביצועי גבוה מ- IQ מילולי HP-LV

4. Nonverbal Learning Disabilities NLD מתקשים במיומנויות ויזואליות-מרחביות-ארגוניות, פסיכומוטוריות, תחושתיות, ובהמשגה לא-מילולית. תקינים במיומנויות שפתיות. מתקשים במטלות חדשות מילוליות ולא-מילוליות. מציגים דפוס של IQ מילולי גבוה מ- IQ ביצועי. HV-LP

5. ארבעת הגורמים במבחן וקסלר • הגורמים מחושבים בציוני אינדקס • הבנה מילוליתverbal comprehension • ארגון תפיסתיperceptual organization • זכרון עבודה (חופש מהיסח הדעתfreedom from distractability) • מהירות עיבודprocessing speed

6. הבנה מילולית היכולת לעבוד עם סמלים מופשטים, מידת הרווח מלמידה פורמלית, שטף מילולי, זכרון מילולי. כוללת את תת-המבחנים: ידיעות, צד שווה, אוצר מילים, הבנה.

7. ארגון תפיסתי • היכולת לאינטגרציה של גירויים תפיסתיים עם תגובות מוטוריות רלונטיות, עבודה במטלה קונקרטית, עבודה במהירות, עיבוד של אינפורמציה ויזו-מרחבית. • כולל את תת-המבחנים: השלמת תמונות, סידור תמונות, קוביות, הרכבת עצמים.

8. זכרון עבודה/חופש מהיסח הדעת • זכרון לטווח קצר, ריכוז, קשב, היכולת לבצע מעברים/שינויים (shifts) מנטליים, רצף, היכולת להתייחס לגירוי. • כולל את תת-המבחנים: חשבון, זכירת ספרות. • מחושב עפ"י WISC-III

9. מהירות עיבוד • מהירות מנטלית ומוטורית בפתרון בעיות לא-מילוליות; היכולת לתכנן, לארגן, ולפתח אסטרטגיות מתאימות; הציון יכול להיות מונמך עקב חוסר בקרה על דרך פתרון הבעיה או חוסר מוטיבציה. • כולל את תת-המבחנים: קידוד, חיפוש סמלים. • מחושב עפ"י WISC-III

10. הקיבוץ של BANNATINE (1974) • יכולת מרחבית (השלמת תמונות+קוביות+הרכבת עצמים) גדולה מ- • יכולת תפיסה מילולית (אוצר מילים+הבנה+צד שווה) גדולה מ- • יכולת רצף (זכירת ספרות+חשבון+קידוד) גדולה מ- • ידע נרכש (ידיעות כלליות+אוצר מילים+חשבון).

11. מיונים נוספים עפ"י קאופמן ידע נרכש (ידיעות,חשבון,א"מ) יכולת הסקה (צ"ש, חשבון, הבנה) ביטוי מילולי מועט (ידיעות, חשבון, ז"ס) גירויים ארוכים (ידיעות, חשבון, הבנה) למידה אקראית לעומת (צ"ש, הבנה, ז"ס) זכירה (ידיעות, א"מ, ז"ס) ביטוי מילולי מרובה (צ"ש, א"מ, הבנה) גירויים קצרים (צ"ש, א"מ, ז"ס)

12. המשך מיונים עפ"י קאופמן גירויים מופשטים (קוביות, קידוד) ארגון חזותי (ה"ת, ס"ת) ביצוע מתכנס (ס"ת, קידוד) עיבוד סדרתי (ס"ת, קידוד) גירויים משמעותיים לעומת (ה"ת, ס"ת, צ"ח) קואורדינציה ויזומוטורית (קוביות, צ"ח, קידוד) אי-תלות שדה/צורני/מרחבי (ה"ת, קוביות, צ"ח) עיבוד סימולטני (ה"ת, קוביות, צ"ח)

13. נתונים גולמיים של מבחן WISC-R של גילנקודות חוזק בכחולנקודות חולשה בורוד • מערכת ביצועית השלמת תמונות 17 סידור תמונות 18 קוביות 14 קידוד7 (הרכבת עצמים) 13 ציון ממוצע: 14 • מערכת מילולית ידיעות כלליות 9 צד שווה 18 חשבון 15 אוצר מילים 13 הבנה 18 (זכירת ספרות) 9 ציון ממוצע: 14

14. האחוזון הרמה הציון (IQ) היכולת 98 מעולה ביותר 130 המילולית 97 מעולה 128 הביצועית 99 מעולה ביותר 133 הכללית תוצאות מבחן WISC-R של גיל בן 14 ו-11 חודש

15. האחוזון הרמה ציון אינדקס הגורם 98 מעולה ביותר 130 הבנה מילולית 99.3 מעולה ביותר 141 ארגון תפיסתי 79 ממוצעת-גבוהה 112 חופש מהסח-הדעת 3 גבולית 72 מהירות עיבוד ניתוח ארבעת הגורמים במבחן WISC-R של גיל

16. על עקרון הפער בין אינטליגנציה (IQ) לבין הישגים חילוקי דיעות לגבי הצורך במבחני IQ בהגדרה של לקויות למידה

17. ההנחות עליהן מתבסס עקרון הפער • 1. מבחני IQ מודדים פוטנציאל שכלי, בניגוד למבחני הישג המודדים רק את הישגיו בפועל של הילד. כיון ש IQ מבטא פוטנציאל שכלי, קיים קשר סיבתי בינו לבין הישגים לימודיים. מכאן נובע: • 2. ציוני IQ רלוונטיים להערכת הלמידה.ילדים בעלי מנת משכל גבוהה מצופים להיות טובים בקריאה ובחשבון (למשל) יותר מילדים בעלי מנת משכל נמוכה.

18. ההנחות עליהן מתבסס עקרון הפער • 3. לקות למידה אינה נובעת מן המשכל ואינה משפיעה עליו (הן "ישויות" נפרדות ללא קשר סיבתי ביניהן). מכך נובעת ההבחנה בין קוראים מתקשים בעלי IQ גבוה לקוראים מתקשים בעלי IQ נמוך. לקות למידה ניתן לייחס לבעלי משכל בינוני או גבוה בלבד. קשיי הלמידה של הגבוליים ומטה נובעים מן החסר השכלי שלהם בלבד.

19. ההנחות עליהן מתבסס עקרון הפער • 4. השוני האיכותי בין שתי הקבוצות אמור לקבל ביטוי בתהליכים הקוגניטיביים הקשורים ללמידת מיומנויות היסוד ובהתערבות החינוכית המתקנת.

20. הביקורת על עיקרון הפער • 1. אין בסיס תיאורטי או אחר להבחנה בין פוטנציאל שכלי לבין הישגים. יתרה מכך, מבחן וקסלר בודק גם הישגים (ידע כללי, חשבון, אוצר מילים) ודורש שימוש במיומנויות פגועות אצל לקויי למידה (זכרון, שפה, זריזות, קואורדינציה ויזומוטורית וכד'). מכך נובע: • 2. אין זה נכון שלקות למידה איננה משפיעה על ציוני משכל. ואם כך, כל ההתבססות על אי-התלות בין ציוני המשכל לבין הישג בקריאה איננה אפשרית.

21. הביקורת על עיקרון הפער • 3. אין ראיות לכך שמתקשים בקריאה בעלי משכל גבוה ומתקשים בקריאה בעלי משכל נמוך שייכים לשתי קבוצות מובחנות. מחקרים מראים (Siegal, Stanovich, Vellutino) שמנת משכל אינה מבחינה בין קוראים תקינים ללקויים, אינה מבחינה בין קוראים לקויים שמגיבים טוב להוראה מתקנת לבין לקויים שמגיבים פחות טוב. כן ניתן להבחין בין הקבוצות בעזרת מיומנויות פונולוגיות (פירוק פונמי, קידוד פונולוגי), שיום מהיר, וזכרון מילולי.

22. הביקורת על עיקרון הפער ציוני IQ לא ניבאו רמת קריאה בין קוראים תקינים. 4. לפיכך, לא ניתן לומר כי מתקשים בקריאה בעלי משכל גבוה זקוקים לשיטות הוראה שונות ממתקשים בקריאה בעלי משכל נמוך.