מצגת המשל

1. מצגת המשל ניר פרוכטמן

2. משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשיה, האגדה, הפתגם והמכתם.ברוב המקרים המשל דן בבעלי חיים אשר לעתים עוברים תהליך של האנשה. שימוש בחיות, או בפשוטי עם, יצורי בריאה פחותי חשיבות ומעמד בעיני המאזין, כנושאי המסר, מטרתו להנמיך הגנותיו, להחליש התנגדותו של המקשיב למסר, לאפשר לו הפעלת שיפוט על נושאי המסר ובעקיפין על עצמו, ובכך להקל על הפנמת מוסר ההשכל.בספרי הנביאים משתמשים רבות במשלים כדי להעביר מסרים למלך או לעם. על שלמה המלך מסופר שידע משלים רבים ולפי המסורת אף כתב את ספר "משלי" שבו משלים רבים. משל מפורסם מהתנ"ך הוא "משל יותם" המוכר גם כמשל העצים.לרוב, המשל משמש כאמצעי חינוכי להעברת מסרים מוסריים או התנהגותיים.מחברי משלים מפורסמים נוספים היו איזופוס, לה פונטיין וקרילוב.

3. ז'אן דה לה פונטיין ז'אן דה לה פונטן הצרפתי נולד בשנת 1621 בעיר שאטו-תיירי (כיום בחבל פיקרדי שבצפון צרפת) לאב שהיה ממונה על המים והיערות מטעם מלך צרפת. הוריו רצו לתת לו חינוך דתי כדי שיהיה כומר, אך הוא לא היה מעוניין בזאת. הוא למד משפטים וניסה את כוחו כפרקליט, אך נתפס יותר לשירה. בשנת 1647 אביו השיא אותו לנערה כפרית עשירה שאהבה לקרוא רומנים שבהם לא היה לו כל עניין. בשנת 1652 הוא ירש את משרתו של אביו ורכש לעצמו ידע ממקור ראשון על הטבע. הוא בילה את זמנו ביערות, דבר שצייד אותו ברגשות ציוריים שהזינו וריעננו את יצירתו במשך כל ימי חייו הנותרים.בשנת 1658 עזב לה פונטן את אשתו ואת בנו ונסע לפריז. מצויד בהמלצה של דודו הוא פגש את שר הכספים ניקולה פוקה והשביע את רצונו. פוקה נתן לו קצבה שנתית בתנאי שימשיך לכתוב שירים. בשנת 1661, כאשר פוקה נאסר בפקודת המלך לואי ה-14 והואשם במעילה בכספי הציבור, לה פונטן נשאר נאמן לפוקה ושלח למלך עתירה שבה ביקש מן המלך לחון אותו. פוקה נידון למאסר עולם ולה פונטן איבד את קצבתו ולא ניתנה לו גישה לחצר המלכות. הוא הפך לבן חסותה של אן, דוכסית מונפנסייה, שהייתה בת דודו של המלך לואי ה-14 והתגוררה בארמון לוקסמבורג בפריז.

4. איוואן אנדרייביץ' קרילוב ; 13 בפברואר 1769 - 21 בנובמבר [1]1844) היה משורר, מחזאי, סופר אגדות עם וממשיל משלים רוסי.קרילוב נולד במוסקבה, אך את מרבית שנותיו המוקדמות העביר בערים אורנבורג וטבר. אביו היה קצין צבא שנפטר בשנת 1779, בהיותו בן 10. אמו גידלה אותו לבדה, ועברה לסנקט פטרבורג כשהיה בן 14 בתקווה לזכות בקצבה ממשלתית. אימו של קרילוב נפטרה בהיותו בן 19.בסנקט פטרבורג החל קרילוב לעבוד בשירות הממשלה, תוך שהוא כותב סיפורים, סאטירות ואופרות קומיות, אך התפטר לאחר מות אימו ב־1788. 5 שנים קודם לכן הוא הצליח למכור קומדיה שכתב למוכר ספרים, מה שעודד אותו לכתוב את המחזה הרציני "פילומלה" ולנסות לחדור לחוג הדרמטי של קניאז'ין. נסיונותיו להוציא לאור מגזין ספרותי סאטירי (שנקרא "פוצ'בה דוחוב") נכשלו ברובם וגרמו לו התנגשויות עם הצנזורה, אך יחד עם מחזותיו הם העלו אותו לתודעה בחברה הגבוהה. איוואן קרילוב

5. איזופוס מקום היוולדו לא ידוע בוודאות; גרסאות שונות מציעות את פריגיה, אתונה, סרדיס, תראקיה או מקומות אחרים. בין היתר תואר כמוקיון בעל חטוטרת, מכוער, כבד פה, אך בעל שכל חריף וכשרון הלצה ושנינה.כוהני דלפי הרגו את איזופוס משום שעלב בדבריו את האורקל שלהם, ששכן במשכן האלים והיה משיב לשאלות של האזרחים הפשוטים. איזופוס אמר שהאורקל מסייע לכוהנים להרוויח ממצוקותיהם של המאמינים הפשוטים. בתגובה הסתירו כוהני דלפי קערת זהב קדושה בין חפציו של איזופוס, האשימו אותו בגניבה, וכעונש זרקו אותו מראש צוק אל המים.איזופוס הוזכר לראשונה בכתבי ההיסטוריון היווני הרודוטוס מן המאה ה-5 לפנה"ס, אך הרודוטוס אינו מציין את תכונותיו הגופניות (כיעור, חטוטרת וכדומה), ואלו התווספו לדמותו בתקופה מאוחרת בהרבה. הרודוטוס גם אינו מסביר את הסיבות להריגתו, וגם הסבר זה הופיע מאוחר יותר, אצל היסטוריונים רומאים.

10. תקציר המשל