עדות "אדם טבע ודין" בפני ועדת החקירה הממלכתית למשבר במשק המים 14/1/09

1. עדות "אדם טבע ודין" בפני ועדת החקירה הממלכתית למשבר במשק המים14/1/09

2. יש להפוך את פרמידת העדיפויות במדיניות משק המיםא. סדר עדיפות ממשלת ישראל   ------>ב. סדר העדיפות הסביבתי הראוי

3. ראשי פרקים למתן העדות • סקירת מצב זיהום מקורות המים בישראל • ניתוח הכשלים הנורמטיביים בטיפול במניעת זיהום מקורות מים במדינה • שימוש יעיל במים

5. מוקדי קרקעות מזוהמות מידע שהתקבל מהמשרד להגנת הסביבה לפי חוק חופש המידע

6. פריסת מקורות מים מזוהמים אדם טבע ודין • מבוסס על נתוני נציבות המים והמשרד להגנת הסביבה

7. זיהום בתחנות תדלוק בישראל אדם טבע ודין

8. אדם טבע ודין

9. אזורים עם מי תהום מזוהמים מדלקים וחומרים אורגניים אדם טבע ודין מתוך דו"ח "מצב איכות המים בישראל 2006/7" של רשות המים שהוגש לועדת הכלכלה של הכנסת ביולי 2008

10. סגירת קידוחי מי שתייה סה"כ נסגרו 212 קידוחי מים אדם טבע ודין סה"כ נפסלו 60 מיליון מ"ק לשנה מתוך דו"ח "מצב איכות המים בישראל 2006/7" של רשות המים שהוגש לועדת הכלכלה של הכנסת ביולי 2008

11. הכשלים בהתמודדות הרשויות עם זיהום מקורות המים • העדר חקיקה ותקינה • אי יישום הכלים העומדים לרשות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים בחקיקה • סדר עדיפות ממשלתי לקוי

12. הכשלים יודגמו ביחס לגורמי הזיהום הבאים: • דלקים: תחנות דלק, קווי דלק ארציים, חוות מיכלי דלק • תעשיה • רשויות המדינה: תע"ש ומשרד הבטחון • ביוב וקולחין

13. זיהום מים מדלקים - מה הרשויות יודעות "ב-45% מתחנות הדלק שנבדקו עד סוף שנת 2004 נמצאו דליפות ממיכלים תת קרקעיים או מהצנרת לקרקע ולמי התהום" "יותר ממחצית מתחנות הדלק נמצאות באזורי רגישות הידרולוגית בהם דליפות של דלקים מגיעות ישירות למי התהום" (אתר המשרד להגנת הסביבה) "למעלה מ-11% מקידוחי מי השתיה במחוז תל אביב נמצאו מזוהמים במרכיבי דלקים." (נתוני משרד הבריאות)

14. זיהום מים מדלקים - באילו פעולות הרשויות אינן נוקטות • יש להתקין תקנות למניעת זיהום מים הנובע ממיכלי אחסון דלק תת קרקעיים הממוקמים בתחנות דלק, מפעלי תעשייה, קיבוצים, מושבים ובסיסי צה"ל (בג"צ 05/11180). • יש להתקין תקנה בנוגע לחובות החלות על המזהם במסגרת תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק) תשס"ו-2006 (בג"צ 04/11127ניתן צו על תנאי). • יש להתקין את תקנות המים (מניעת זיהום מים) (חוות מיכלי דלק) התשס"ו-2006. • יש לקבוע פיקוח בדין הישראלי על מיכלים תת קרקעיים המכילים דלקים בכמות הפחותה מ-200,000 ק"ג ואשר אינם ממוקמים בתחנות דלק. • יש להסדיר לאלתר את המחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה לבין רשות המים. • יש לעדכן את תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק) התשנ"ז-1997.

15. מקרה להמחשת זיהום מתחנת דלק • זיהום מים וקרקע חמור בבנזן וב-MTBE בשיעורים החורגים בעשרות אחוזים מתקן מי השתיה. • מדובר באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה בקרבת מעיינות ראש העין. • המעיינות מספקים, בין היתר, את מי השתיה של תושבי גוש דן. • זיהום נבע כתוצאה מפעילות תחנת דלק באיזור ראש העין. • הכשל האכיפתי שגרם לזיהום: מקור הזיהום נובע מהעדר מיגון ראוי של המיכלים התת קרקעיים המצויים באותה תחנת דלק (מכתבי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה לאדם טבע ודין מימים 22.6.2008,7.9.2008, 25.10.2008).

16. זיהום מים מתעשייה – מה הרשויות יודעות "בעשור אחרון אותרו כתמי זיהום תעשייתי נרחבים במי התהום ונפסלו לשימוש קידוחי מי שתיה רבים בגין זיהום מתעשייה" "בשנים האחרונות נפסלו לשימוש בתחום השיפוט של חולון ובת ים תשעה קידוחים שהפיקו מי שתיה, בגין זיהום ממקור תעשייתי" (דו"ח רשות המים 2008)

17. זיהום מים מתעשייה – באילו פעולות הרשויות אינן נוקטות • יש לחוקק חוק לשיקום קרקעות מזוהמות. • על רשות המים לעשות שימוש בכלי האכיפה המינהליים הקבועים בחוק המים. • על המשרד להגנת הסביבה לעשות שימוש בכלים הפליליים הקבועים בחוק המים. • יש להקים פרקליטות לעניינים סביבתיים. • יש להקים אמצעים ניטור ייעודים באזורי תעשייה.

18. זיהום מים על-ידי המדינה- מה הרשויות יודעות • זיהום מים באזור חצור על-ידי חיל האוויר: • "מתחת לאחד מבסיסי חיל האוויר נמצא אחד ממוקדי הזיהום הגדולים במדינה. הזיהום נגרם מכמות מוערכת של כ – 20,000 מ"ק דלק, אשר דלפו לקרקע כתוצאה מתפעול לקוי של מתקני הדלק בבסיס במשך עשרות שנים." • (אתר המשרד להגנת הסביבה) • זיהום מים באזור רחובות על-ידי תע"ש: • "בסקר של רשות המים משנת 2005, נמצא זיהום בפרכלורט וממיסים בקידוחי הפקה חקלאיים במורד תע"ש גבעון, המצוי מזרחית לרחובות. הזיהום הפרכלורט נובע בוודאות מפעילות בגבעון...רשות המים ומשרד הבריאות עוקבים אחר איכות המים בקידוחי השתיה הסמוכים לוודא שעדיין לא מושפעים מזיהום." • (דו"ח רשות המים, 2008)

19. זיהום מים על-ידי המדינה – באילו פעולות הרשויות אינן נוקטות • הכשל האכיפתי • "לרשות המים קיים קושי להוציא צווים לתיקון המעוות כנגד גורמים ממשלתיים ולכן מספר פעולות לאיתור ולטיפול בזיהומי מקורות מים מתעכב (בסיס חצור ומפעלי תע"ש)". • (דו"ח רשות המים, 2008) • הנימוקים לאי נקיטה בפעולה: • הנחיית יועמ"ש בדבר יישוב סכסוכים אזרחיים בין חברה ממשלתית לבין גוף ממשלתי אחר (הנחיה מספר 6.1202). • החלטת ועדת שרים לענייני הפרטה מיום 28.8.2005 בעניין הפרטת תע"ש: יש לגבש הסדר להשתתפות המדינה בהוצאות תע"ש בנושא איכות סביבה ומי תהום.

20. מדוע נימוקי הרשות לאי נקיטה בפעולה אינן מחזיקות מים • הוראות חוק המים בכל הנוגע לזיהום מים חלות על המדינה. • הנחיית היועמ"ש אינה חלה על מחלוקת בין חברה ממשלתית לבין רשות ממשלתית שהיא רגולטור של החברה. • (המשנה ליועמ"ש, 25.1.2007) • אין בהחלטת הממשלה בעניין הפרטת תע"ש משום מניעה מרשות המים להפעיל את סמכויותיה כרגולטור ובכלל זה הוצאת צו לתיקון המעוות לחברה. • (המשנה ליועמ"ש, 25.1.2007)

21. זיהום מביוב ומקולחין – מה הרשויות יודעות "שפכים עירוניים הם מזהם המים הגדול ביותר בישראל. גם כיום מתרחשת הזרמה של שפכים גולמיים או מטופלים למחצה לנחלים ולוואדיות, אפילו בחלק מערי מרכז הארץ המפותחות." (אתר המשרד להגנת הסביבה) "באזור הצפון מתקני הפקת מים הושבתו פעם אחר פעם בגין זיהום בשפכים, כדוגמת קידוחי מקורות בנחל אורן שנפגעו מביוב עיר הכרמל, קידוחים שהושבתו מביוב רכסים ואירוע זיהום חמור במעיינות הגליל המערבי שנגרם מהעדר טיפול מספק בשפכים ברוב הרשויות המקומיות באזור." (דו"ח רשות המים, 2008)

22. זיהום מביוב ומקולחין – באילו פעולות הרשויות אינן נוקטות • יש לעדכן בתקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים) התשנ"ב-1992, את המלצות ועדת ענבר לטיפול שלישוני בקולחים (בג"צ 05/1269). • יש לחבר את הרשויות המקומיות שאין להן פתרון קצה לטיפול בשפכים לתשתיות ביוב ולהשלים את תהליך התאגוד ברשויות מקומיות. • דו"ח ניתוח עלות תועלת למשק הלאומי משדרוג איכות מי הקולחין בישראל: • "פער העלויות בין שדרוג קולחין להתפלת מי ים מגיע לפי שש, ולכן מספיק ש-20% מהמים השפירים הנמצאים בשימוש בחקלאות, יוחלפו על ידי מי קולחין (ויקטינו את הצורך בהתפלת מי ים) על מנת להצדיק את שדרוג המט"שים."

23. התוצאה: זיהום מקורות המים פוגע באיכות מי השתיה ובבריאות • תקנות איכות מי השתייה בישראל (תקנות בריאות העם (איכותם התבראותית של מי שתיה)תשל"ד-1974, מ-1993, אינן עומדות בתקינה מערבית מתקדמת. • למרות ההסכמה הנרחבת בדבר הצורך בעדכון תקנות איכות מי השתיה בהתאם לתקינה המקובלת בעולם, אישור תקנות איכות מי השתייה החדשות "ועדת עדין" מתעכב שנתיים (בג"צ 08/5012). • תקן בנוגע לחנקות לא עודכן על-ידי ועדת עדין. התאמת תקן ישראלי לרמה המקובלת בעולם תחייב סגירה של בארות מי שתיה רבות.

24. מניעת זיהום מקורות מים-סדר עדיפות לקוי של ממשלת ישראל תוכנית החירום הממשלתית לטיפול במשק המים מיום 1.6.2008 מספר 3533: אינה כוללת שום התייחסות לנושא מניעת זיהום מקורות מים ושיקום מקורות מים טבעיים שנפגעו בשל זיהום.

25. מניעת זיהום מקורות מים-סדר עדיפות ראוי של ממשלת ישראל • החלטת ממשלה מיום 14.5.2003 מספר 246 בנוגע לפיתוח בר קיימא: • משרד התשתיות: • ייזום פעילות לשיפור איכות הקולחין ומניעת הזרמת שפכים לסביבה • טיפול בשפכים לאיכויות מתאימות שתמנע נזקים סביבתיים למי התהום • נקיטת צעדים לשימור מקורות המים הטבעיים הראשיים באיכות מי שתייה • סילוק הזיהום הקיים במקורות המים • משרד הבריאות: • קביעת מימדי איכות למי שתיה

26. מניעת זיהום מקורות מים-סדר עדיפות ראוי של ממשלת ישראל • החלטת ממשלה מיום 14.5.2003 מספר 246 בנוגע לפיתוח בר קיימא: • המשרד להגנת הסביבה: • נקיטת צעדים לשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו על ידי פעילות אדם. • פיתוח וקביעת שיטות להטמעת עלויות חיצוניות סביבתיות בהערכת פרוייקטים לאומיים, בשיתוף עם משרד האוצר. • פעילות לקיומם של תנאים סביבתיים נאותים בנושא איכות מים, לכלל התושבים.

27. צריכת מים במגזר הביתי וצריכה לנפש מתוך מצגת רשות המים

28. צריכת מים לנפש אדם טבע ודין חסכון של מיליארד וחצי מ"ק ב 17 שנה נתוני נציבות המים

29. תקציב המדינה 2005 בנושאי מים לפיתוח בר קיימא ׁמיליוני ש"חׂ אדם טבע ודין 277 ביוב ניקוז חסכון וייעול אכיפה ואיכות תמיכה בהתפלת מי ים תמיכה במפעלי קולחין להמרה, טיוב בארות והחדרה תמיכה במחירי מים למגזר החקלאי תאגידים עירוניים למים וביוב נציבות המים אחר נציבות המים שרותים כלליים 11 דו"ח דרכים לקיימות 3 – הקואליציה לפיתוח בר קיימא

30. שימוש יעיל במים • לחייב שיווק והתקנת אביזרי אינסטלציה בעלי תו תקן כחול בלבד. • לחייב התקנת "חסכמים" בכל המוסדות הציבוריים, בתי מלון, בנייני משרדים, • מסחר ושירותים. • לבחון חיוב אחראי לחסכון במים ברשויות ומוסדות ציבוריים גדולים הצורכים מאות אלמ"ק בשנה. • לעודד מיחזור "מים אפורים", מי מזגנים וגשם להדחת אסלות ולגינון ולהתקין תקנות בעניין כדוגמת תקנות בארה"ב, אירופה, אוסטרליה ויפן. • להשקיע במו"פ לשירותים יבשים/קומפוסט. • לבחון מודלים כלכלים שיעודדו תאגידי מים לקדם חסכון במים בקרב הלקוחות. • להקצות מים לגינון ציבורי על בסיס של שטחי גינון/מספר תושבים/כמות מים יעילה לדונם.

31. תודה ובהצלחה