בחינת מרכיבי ההכנסה וההוצאה החודשית של משקי הבית בישראל

1. בחינת מרכיבי ההכנסה וההוצאה החודשית של משקי הבית בישראל

2. פרק א' - מונחון

3. מונחון • החזר הלוואות לדיור: • פירעון משכנתאות (קרן + ריבית) + • פירעון הלוואות אחרות לדיור (קרן + ריבית) + • שיפוצים, שינויים והשקעות בדירה. • הכנסה כספית ריאלית \ הוצאה ריאלית על צריכה: הכנסה או הוצאה על צריכה בניכוי מדד המחירים לצרכן • זקיפה לדירה בבעלות: בסעיף ההוצאה על דירות שבבעלות משקי הבית, חושבה צריכת שירותי הדיור על-ידי זקיפת שכר דירה חלופי בדירות שוות גודל באותם יישובים או באזורים דומים בארץ • זקיפה לרכב בבעלות: לכל משק בית שבבעלותו מכונית נאמד ערך השירותים המתקבל מהנכס,  לפי ערך הפחת על הנכס והריבית החלופית על ההון המושקע בנכס זה.  הריבית החלופית נזקפה גם כהכנסה לאותו משק בית.

4. חמישונים: חלוקת כלל משקי הבית לחמישה קבוצות ע"פ הכנסתם. חמישון 1 מייצג 20% ממשקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ו בהתאם, חמישון 5 מייצג 20% ממשקי הבית בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר. • החלוקה לחמישונים ע"פ לוח הכנסה חודשית בחמישונים של משקי הבית (לנפש סטנדרטית), כאשר ההכנסתם הממוצעת נטו עומדת על: • חמישון 1 - 3,557 (3,824 ברוטו) • חמישון 2 - 6,452 (6,996 ברוטו) • חמישון 3 - 9,899 (11,014 ברוטו) • חמישון 4 - 13,815 (16,103 ברוטו) • חמישון 5 - 23,051 (29,957 ברוטו) • מדד: מספר המבטא את השינויים היחסיים החלים בתופעה כלכלית דוגמת מחירים. ההשוואה נעשית על ידי חישוב היחס בין התקופה הנבדקת לבין תקופת הבסיס. לאור זאת, להחלטה מהי שנת הבסיס השפעה על התנהגות המדד. כך למשל, בבדיקה לפי שנת 1990 כשנת בסיס נראה כי מחירי תשומות הבניה נמוך בהשוואה למדד המחירים לצרכן על אף שבפועל, בעשור האחרון, עלה מדד תשומות הבנייה מדי שנה בשיעור גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן והיווה גורם נוסף בעלייה במחירי הדיור. • מדד המחירים לצרכן: מוצג בתרשימים במצגת זו כ"תמונת צל" על מנת לציין את מגמת תנועת המחירים הממוצעת במשק לעומת הענף המוצג הנבחר.

5. מונחון (2) • מרכיבי סל הצריכה: הוצאה על: • מזון (ללא ירקות ופירות) + • ירקות ופירות + • דיור (כולל "זקיפה" לדירה בבעלות) + • תחזוקת  הדירה ומשק הבית + • ריהוט וציוד לבית + • הלבשה והנעלה + • בריאות + • חינוך, תרבות ובידור + • תחבורה ותקשורת  (כולל זקיפות לרכב בבעלות ולרכב שאינו בבעלות) + • מוצרים ושירותים אחרים + • העברות למשקי בית אחרים. • לא כולל "סעיפי  חיסכון נבחרים" • מרכיבי השכר: • הכנסה כספית ברוטו: • שכר מעבודה + • הכנסות מהון + • הכנסות מפנסיות וקופות גמל + • הכנסות מקצבאות ותמיכות • הכנסה כספית נטו: • הכנסה כספית נטו בניכוי תשלומי חובה • תשלומי חובה: • מס הכנסה + • ביטוח לאומי + • ביטוח בריאות • סעיפי חסכון \ הפרשה לסעיפי חסכון: • פרמיות לביטוח חיים מצטבר + • תשלומים לקופת גמל + • תשלומים לקרנות השתלמות + • תשלומים לביטוח מנהלים + • תשלומים לקרן פנסיה • סעיפי חסכון נבחרים: • סעיפי חסכון \ הפרשה לסעיפי חסכון + • החזר הלוואות לדיור • צריכה (כולל משכנתא וקרנות): מרכיבי סל הצריכה ללא זקיפות לדירה ולרכב + הוצאה על סעיפי חסכון נבחרים

6. פרק ב' – הכנסות v. הוצאות

7. שיעור הכנסה ממסך ההוצאה • נתון זה מתייחס לכלל החמישונים ומלמד כי קיים פער שלילי בין ההכנסה נטו להוצאה, קרי: ההוצאה גדולה מההכנסה נטו. • יחד עם זאת, ההכנסה נטו עלתה בקצב גדול יותר מן הצריכה ומשיעור הגדילה במדד ולכן הפער בין ההכנסות להוצאות מצטמצם: • שנת 1987 – ההכנסה נטו היוותה 76% מכלל הצריכה למשקי בית. • שנת 2008- ההכנסה נטו היוותה כ- 89% מסך הצריכה למשקי בית. • חשוב לציין שהנתונים המוצגים בשקף זה מייצגים ממוצע המוטה כלפי מעלה בשל נתוני החמישון העליון.

8. הכנסה כספית ביחס להוצאה כספית פילוח לפי חמישונים • שלושת התרשימים בוחנים את ההכנסה הכספית הריאלית (נטו) אל מול ההוצאה הכספית הריאלית בחלוקה לשלושה חמישונים – ראשון, שלישי וחמישי; • בחינה זו מלמדת על גידול בפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות: • חמישון ראשון (תחתון)- פער שלילי הולך וגדל בין ההכנסה נטו ובין ההוצאה (ההוצאות עולה על ההכנסות); • חמישון שלישי (מעמד הביניים)- פער שלילי הולך וגדל בין ההכנסה נטו ובין ההוצאה (ההוצאות עולה על ההכנסות); • חמישון חמישי (עליון)- פער חיובי הולך וגדל בין ההכנסה נטו ובין ההוצאה (החמישון העליון מיטיב את מצבו והכנסותיו עולות על הוצאותיו).

9. פרק ג' – צריכה וחיסכוןכלל משקי הבית

10. הוצאה באחוזים סעיפים נבחרים • תרשים זה בוחן את סעיפי ההוצאה הכלליים (היינו, ללא חלוקה לחמישונים) באחוזים לפי חלקם בסל הצריכה; • מן התרשים ניתן ללמוד כי חלק הארי של הסל מוקדש ל- • דיור; • תחבורה; • חינוך, תרבות ובידור; ו- • מזון (ללא ירקות ופירות)

11. הוצאה בשקלים • תרשים זה בוחן את סעיפי ההוצאה הכלליים (היינו, ללא חלוקה לחמישונים) בשקלים לפי חלקם בסל הצריכה; • מן התרשים ניתן ללמוד כי חלק הארי של הסל מוקדש ל- • דיור; • תחבורה; • חינוך, תרבות ובידור; ו- • מזון (ללא ירקות ופירות) – יחד עם זאת, ההוצאה על מזון, מבחינה שקלית, גדלה.

12. צריכה וחיסכון כלל משקי הבית • התרשים מתאר את הכנסת כלל משקי הבית אל מול הוצאותיהם. • הקו הכחול משקף את הסכומים שמוציא מדי חודש משק-הבית הממוצע (בניכוי הזקיפות ובהוספת הפרשות לחיסכון והחזרי הלוואות דיור) והקו הסגול משקף את הכנסות (נטו) משק-הבית הממוצע. • התרשים מציג תמונה מאוזנת בשנים 2006-2008 (איזון בין ההכנסות להוצאות), כאשר בשנת 2008 נפתח פער שלילי (היינו, מינוס).

13. צריכה וחיסכון – תמונת תקריב חמישונים תחתונים • התרשים מתאר את הכנסות משקי הבית מהחמישונים הראשון והשני (המעמד הנמוך והמעמד הבינוני-נמוך, בהתאמה) אל מול הוצאותיהם. • בשני החמישונים קיים פער שלילי בין ההוצאות להכנסות, כאשר בקרב החמישון הראשון (מעמד תחתון) הפער משמעותי יותר.

14. צריכה וחיסכון – תמונת תקריב מעמדות הביניים • התרשימים מתארים את הכנסות משקי הבית מהחמישונים השלישי והרביעי (המעמד הבינוני והמעמד הבינוני-גבוה, בהתאמה) אל מול הוצאותיהם. • מהגרפים ניכר כי בקרב החמישון השלישי (מעמד ביניים מובהק) קיים פער שלילי בין ההוצאות להכנסות, אם כי חושב לציין שהפער במגמת צמצום מ-1,500 ₪ בשנת 1997 ל-1,000 ₪ בשנת 2009. • החמישון הרביעי (מעמד בינוני-גבוה), נהנה עד שנת 2009 מפער חיובי (יתרה) בין הוצאותיו להכנסותיו. בשנת 2009 הפך הפער לאיזון. במידה ומגמה זו של עלייה חדה יותר בקו ההוצאות מאשר בקו ההכנסות תימשך, יהפוך הפער לשלילי.

15. צריכה וחיסכון – תמונת תקריב מעמד הביניים מול המעמד העליון • התרשים מציג את הכנסות משקי הבית מהחמישונים השלישי (מעמד הביניים) והחמישי (המעמד העליון) אל מול הוצאותיהם. • החמישון החמישי מהווה תמונת ראי לחמישון השלישי – בעוד שהוצאות מעמד הביניים עולות על הכנסותיו, קיים מצב הפוך בקרב המעמד העליון והכנסותיו עולות על הוצאותיו; • החמישון החמישי מצליח לשמור על יחס קבוע בין ההכנסות להוצאות - יחס זה, הבא לידי ביטוי בקווים מקבילים בגרף, מעלה את השאלה האם מדובר במקרה או שמא החמישון האחראי על חלוקת המשכורות מצליח לכוונן לשם שמירתו. • מן התרשים המציג את הכנסות והוצאות החמישון העליון ניתן להסיק כי הגרף הכללי (המוצג בפרק ב' – שיעור הכנסה מתוך ההוצאה) מוטה כלפי מעלה ולא מציג, כפי שהיינו מצפים, תמונה המשקפת את מצבו של החמישון השלישי.

16. פרק ד' - מרכיבי ההוצאה

17. מדד ההכנסה הכספית נטו למשק בית לעומת מדד המחירים לצרכן • עד שנת 2009 עלתה ההכנסה הכספית בשיעור גבוה יותר ביחס למדד המחירים לצרכן ותרשים זה משקף לכאורה תמונה חיובית של משקי הבית בישראל. • יחד עם זאת, התרשים אינו כולל את עליות המחירים של השנים האחרונות (2010-2011) וכן מציג תמונה עגומה ביחס למדד מחירי הדירות.

18. מדד ההכנסה הכספית נטו למשק בית לעומת מדד המחירים לצרכן – חמישונים 2 ו-3 ניכר פער בין מדד ההכנסה הכספית נטו למשקי בית לבין מדד מחיי הדיור. בעוד שבקרב חמישון 2 הפער היה קיים מאז ומתמיד, בקרב חמישון 3 מדובר בפער חדש יחסית שהולך ומתרחב.

19. הוצאת משקי בית על מזון • משנת 2003 ועד שנת 2009 חלה עליה של כ-13.5% בהוצאה השקלית הריאלית על מזון, והיא עומדת כיום על סך של כ- 1,730 ש"ח. • במהלך השנים האחרונות עלתה ההוצאה על לחם בכ-30%, ההוצאה על חלב בכ-6%, ההוצאה על ארוחות מחוץ לבית בכ-50% (דבר הנובע ככל הנראה משינוי בטעמי הצרכנים) וההוצאה על מוצרי מזון שונים (תה, קפה, מסטיק, מלח, מוצרי עזר לאפייה, רטבים לפסטה ולסלט, ממרחים, תבלינים, מזון לתינוקות, קטניות, תבשיל באריזה, אוכל טרי מוכן לבית, תחליפי בשר, תחליפי חלב) בכ-55%. • העלייה הנצפית בהוצאה הכספית על מזון (מאחר ומדובר במונחים ריאליים), משקפת עלייה בכמויות הנצרכות.

20. הוצאת משקי בית על תחבורה כלי רכב • מדד מחירי התיקונים והחלפים לרכב עלה באופן משמעותי ביחס למדד המחירים לצרכן (היינו, ביחס לממוצע המשוקלל של עליות המחירים במשק) ועשוי להצביע על היעדר תחרות בענף; • מדד מחירי המכוניות ירד ביחס למדד המחירים לצרכן.

21. הוצאת משקי בית על תחבורה כלי רכב (2) • מדד צריכת הבנזין של כלל המשק לא עלה אבל ההוצאה גדלה, ללמדנו כי העלייה בהוצאה על הדלק אינה נובעת מעלייה בשימוש כי אם מעלייה במחיר. • בעוד שמדד מכירי הרכב בירידה, מדד מחירי הדלקים (דלק, בנזין ושמנים) עולה ויוצא כי אחזקת הרכב מתייקרת.

22. הוצאת משקי בית על תחבורה אוטובוסים ככל שעלות הנסיעה בתחבורה הציבורית-העירונית (אוטובוס) עולה, היקף השימוש בה יורד.

23. הוצאת משקי בית על דיור מדד תשומות בנייה מול מדד מחירים לצרכן • בבחינת התנהגות תנועת המחירים יש משקל מהותי להחלטה מהי שנת הבסיס - כך למשל, בתרשים הימני נראה כי מדד מחירי תשומות הבניה נמוך בהשוואה למדד המחירים לצרכן על אף שבפועל, בעוד שבעשור הקודם, שיעור העלייה של המדד המחירים לצרכן היה גבוה מזה של מדד מחירי תשומות הבניה, בעשור האחרון (המיוצג בתרשים השמאלי) מדד תשומות הבנייה עולה כמעט מדי שנה בשיעור גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן הביא לעלייה במחירי הדיור.

24. הוצאת משק בית על דיור מדד מחירי תשומות הבנייה מול מדד מחירי הדירות • בבחינת התנהגות תנועת המחירים יש משקל מהותי להחלטה מהי שנת הבסיס - כך למשל, בתרשים הימני נראה כי מדד מחירי תשומות הבניה למגורים נמוך בהשוואה למדד מחירי הדירות ומצביע על פער לא הגיוני בן מחיר הדירה לבין עלות ייצורה; • בבחינת שנת 2000 כשנת בסיס (בתרשים השמאלי), משתקפת תמונה שונה לפיה אותו פער בין מחירי הדירות לעומת ייצורן נוצר רק בשנת 2009. • ניכר פער של כ-5 שנים בין התנהגות מדד המחירים לצרכן לתגובת מדד התשומות.

25. הוצאת משקי בית על דיור תשומות בנייה (2) מן הגרפים אנו למדים על עלייה במדדי מחירי המלט, הברזל המצולע וחומרי המחצבה (טיח, מלט, חצץ, טיט וחול), שהינם שווקים ממועטי תחרות.

26. הוצאת משקי בית על דיור תשומות בנייה (3) ייתכן כי ניתן לייחס את העלייה בביקוש לברזל בביקוש הסיני לקראת האולימפיאדה.

27. פרק ה' - שיעור השינוי בהוצאות על סעיפי צריכה

28. שיעור השינוי בהוצאות דיור • תרשים זה מציג בפנינו את שיעור השינוי בהוצאה הכספית שחל ב- • ההוצאה הכללית לתצרוכת; • ההוצאה על דיור. • שיעור השינוי נבחן ביחס להוצאה עצמה. • מן התרשים ניתן ללמוד כי ההוצאות הכספיות, הן על כלל התצרוכת והן על הדיור עלו בצורה משמעותית; • ההוצאה על דיור עלתה בשיעור גבוה יותר מהעלייה בהוצאה הכספית על כלל התצרוכת ויוצא כי ההוצאה על דיור תופסת חלק גדול יותר בסל הצריכה מבעבר.

29. שיעור השינוי בהוצאות תחבורה • תרשים זה מציג בפנינו את שיעור השינוי בהוצאה הכספית שחל ב- • ההוצאה הכללית לתצרוכת; • ההוצאה על תחבורה (תחבורה ציבורית, נסיעות לחו"ל והוצאות כלי רכב דוגמת ביטוחים, דלק, תשלומים עבור חניה וכד'). • שיעור השינוי נבחן ביחס להוצאה עצמה. • מן התרשים ניתן ללמוד כי ההוצאות הכספיות, הן על כלל התצרוכת והן על התחבורה עלו בצורה משמעותית; • ההוצאה על תחבורה עלתה בשיעור גבוה יותר מהעלייה בהוצאה הכספית על כלל התצרוכת ויוצא כי ההוצאה על תחבורה תופסת חלק גדול יותר בסל הצריכה מבעבר.

30. שיעור השינוי בהוצאות תקשורת • תרשים זה מציג בפנינו את שיעור השינוי בהוצאה הכספית שחל ב- • ההוצאה הכללית לתצרוכת; • ההוצאה על תקשורת (דואר, טלפון, טלפון נייד). • שיעור השינוי נבחן ביחס להוצאה עצמה. • מן התרשים ניתן ללמוד כי ההוצאות הכספיות, הן על כלל התצרוכת והן על התקשורת עלו בשיעור גבוה כפי 2.5 משיעור הצריכה; • ההוצאה על תקשורת עלתה בשיעור גבוה יותר מהעלייה בהוצאה הכספית על כלל התצרוכת ויוצא כי ההוצאה על תקשורת תופסת חלק גדול יותר בסל הצריכה מבעבר. • עם זאת, יש לזכור כי גם אחרי העלייה המשמעותית בהוצאה על תקשורת, סך ההוצאה בשקלים עומד על 496 שקלים המהווים כ-4% מסל הצריכה.

31. שיעור השינוי בהוצאות חינוך, תרבות ובידור • תרשים זה מציג בפנינו את שיעור השינוי בהוצאה הכספית שחל ב- • ההוצאה הכללית לתצרוכת; • ההוצאה על חינוך (גני-ילדים, מעונות, פעוטונים ומשפחתונים, בתי ספר, מוסדות אקדמיים, חוגים וקורסים, אינטרנט, טלוויזיה רב ערוצית). • שיעור השינוי נבחן ביחס להוצאה עצמה. • מן התרשים ניתן ללמוד כי ההוצאות הכספיות, הן על כלל התצרוכת והן על החינוך עלו; • ההוצאה על החינוך עלתה בשיעור גבוה יותר מהעלייה בהוצאה הכספית על כלל התצרוכת ויוצא כי ההוצאה על חינוך תופסת חלק משמעותי בסל הצריכה. • על אף שהעלייה נראית מזערית בתרשים, מדובר בהוצאה של אלפי שקלים.

32. שיעור השינוי בהוצאות מזון • תרשים זה מציג בפנינו את שיעור השינוי בהוצאה הכספית שחל בהוצאה על מזון. • שיעור השינוי נבחן ביחס להוצאה עצמה. • מן התרשים ניתן ללמוד כי ההוצאות הכספיות, הן על כלל התצרוכת והן המזון עלו; • ההוצאה על מזון בכלל ופירות וירקות עלתה בשיעור נמוך יותר מהעלייה בהוצאה הכספית על כלל התצרוכת. • חלקה של ההוצאה על מזון מכלל סל הצריכה ירדה בשנים האחרונות בכ-3%.

33. פרק ו' – החמישון השלישי: מעמד הביניים

34. מרכיבי שכר חמישון שלישי • בעבודת המכון נבחנו כל החמישונים כאשר הדגש הושם על החמישון השלישי המייצג את מעמד הביניים. • מהתרשים ניתן ללמוד כי: • חלה עלייה בהכנסה הכספית (ברוטו ונטו) של ממעד הביניים; • ההפרש בין הכנסה ברוטו לנטו הוא תשלומי החובה (מיסוי), אשר ירדו מעט בשנים האחרונות.

35. הוצאה באחוזים – סעיפים נבחרים חמישון שלישי • תרשים זה בוחן את סעיפי ההוצאה הכלליים של החמישון השלישי (מעמד הביניים) באחוזים לפי חלקם בסל הצריכה; • מן התרשים ניתן ללמוד כי חלק הארי של הסל מוקדש ל- • דיור; • תחבורה; • חינוך, תרבות ובידור; ו- • מזון (ללא ירקות ופירות)

36. הוצאה בשקלים – סעיפים נבחרים חמישון שלישי • תרשים זה בוחן את סעיפי ההוצאה הכלליים (היינו, ללא חלוקה לחמישונים) בשקלים לפי חלקם בסל הצריכה; • מן התרשים ניתן ללמוד כי חלק הארי של הסל מוקדש לדיור, תחבורה, חינוך, תרבות ובידור ומזון (ללא ירקות ופירות). • הוצאות אלה גדלו מבחינת שקלית, היינו, אנו מוציאים בגינן היום יותר כסף מאשר בעבר. • סעיף הדיור (המשמעותי ביותר בסל), עלה בכ-118%, מ- 1,422 ש"ח בשנת 1986 ל-3,097 ש"ח בשנת 2009. • סעיף החינוך (שני בגודלו בסל) עלה בכ- 62%, מ-1,089 ש"ח בשנת 1986 ל-1,768 ש"ח בשנת 2009. • סעיף התחבורה (שלישי בגודלו בסל), עלה בכ-58%, מ-1,037 ש"ח בשנת 1986 ל-1,644 ש"ח בשנת 2009. • לשם ההשוואה, כל המחירים הוונו למחירי שנת 2009 ומכאן יוצא כי משמעות העלייה בהוצאה היא כי מדובר בהוצאה ריאלית.

37. מדד ההוצאות על מזון ודיור v. מדד המחירים לצרכן חמישון שלישי • תרשים זה מציג מדדים הוצאה ביחס לחמישון השלישי (מעמד הביניים), תוך השוואה למדד המחירים לצרכן. • מדד ההוצאה על דיור מלמד על עלייה משמעותית בהוצאה על דירות למגורים (ובכלל זה הוצאות דיור דוגמת חשמל, מים וארנונה). • מדד ההוצאה על מזון (בניכוי פירות וירקות) אמנם עולה ביחס למדד המחירים לצרכן, אך מצוי במגמת ירידה קלה.

38. הוצאה בשקלים – מזון חמישון שלישי • בתרשימים אלה נבחנת ההוצאה על מוצרים תחת ההנחה שהמחירים הם מחירי שנת 2009 (היינו, עליות המחירים כבר משוקללות) ולכן ניתן לראות רק שינויים בכמויות הצריכה. • ניתן לראות כי בעשור האחרון חלה עלייה בהוצאה על מזון (ללא ירקות ופירות). מאחר ומדובר בהוצאה בשקלים במונחי 2009, העלייה מצביעה על עלייה בכמות הנצרכת.

39. הוצאה בשקלים – דיור חמישון שלישי • חלה עלייה בהוצאה על דיור (פירעון משכנתאות והלוואות, אחזקת דירה ומשק הבית ושכירות חודשית) מתוך כלל הצריכה. • אחזקת דירה ומשק בית כוללת בין היתר, מים, חשמל, גז, דלק (לבית), תחזוקה ושיפור הבית (צבע, שרברבות), עזרה בבית, צרכי משק בית (דוגמת חומרי ניקוי) ומיסים עירוניים. • בחינת ההוצאה הכספית הריאלית (במונחי מחירי 2009) מצביעה על התמונה הבאה: • ההוצאה הכספית-חודשית על שכר-דירה עלתה ב-325%, מ-149 ש"ח בשנת 1986 ל-636 ש"ח בשנת 2009; • ההוצאה החודשית על אחזקת הדירה ומשק הבית עלתה ב-47%, מ-793 ש"ח בשנת 1986 ל-1167 ש"ח בשנת 2009; • ההוצאה החודשית על החזרי משכנתא והלוואות דיור עלתה ב- 21%, מ-837 ש"ח בשנת 1997 ל-1014 ש"ח בשנת 2009.

40. הוצאה באחוזים – חינוך חמישון שלישי • סך ההוצאה על חנוך כחלק מסך הצריכה עלה באופן משמעותי וחלה עלייה של כמעט פי 3 בין שנת 1986 לשנת 2009. • חלק מהסיבה להפרשים הינם בהוצאות על מועדוניות וצהרונים שלא היו בשנות ה-80. • ההוצאה על חינוך גבוהה ממה שמשתקף בתרשים זה, הכולל רק חלק מסעיפי ההוצאה על החינוך.

41. הוצאה באחוזים – תחבורה חמישון שלישי • כפי שמשתקף גם מנתוני הצריכה הכלליים (פרק ד' לעיל), גם בקרב מעמד הביניים ניכרת עלייה בהוצאה על כלי רכב (חלפים, דלקים ושמנים).

42. כלל סעיפי הצריכה של מעמד הביניים - שנת 2009

43. פרק ז' - השוואה בינלאומית

44. נתוני הוצאה וצריכה בינ"ל שנת 2005 • מקור הנתונים ב-world salaries.org (אתר אמריקני האוסף מידע מלשכות סטטיסטיקה ברחבי העולם). האתר מחזיק במידע חלקי ולא תמיד יש לו מידע לגבי ככל סעיפי ההוצאה בכל מדינה נתונה. • בהשוואה בינ"ל: • הוצאה על דיור בישראל – השלישית בגובהה בעולם (אחרי ארה"ב וגרמניה); • הוצאה על תחבורה בישראל– שניה בגובהה בעולם (אחרי ארה"ב); • ההוצאה על חינוך בישראל – בשנת הבדיקה לא היו בידי האתר נתונים על ההוצאה על חינוך בישראל ולא ניתן להסיק מהתרשים כי ההוצאה על חינוך בישראל נמוכה. • http://www.destatis.de/Voronoi/PriceKaleidoscope.svg