מניע: צורכי ציבור - אדריכלות

1. מניע:צורכי ציבור- אדריכלות יוסף קלרווין ורם כרמי, משכן הכנסת, ירושלים, 1966

2. יוסף קלרווין ורם כרמי, משכן הכנסת, ירושלים, 1966

3. תפקידי המבנה: 1. הכנסת היא הרשות המחוקקת, סמל לדמוקרטיה ולעצמאות מדינת ישראל. הבניין צריך לבטא את הדמוקרטיה והחברה הישראלית. 2. מבנה שיכיל את נבחרי העם וימלא צרכים שימושיים כמו: אולם מליאה, חדרי ישיבות, משרדים, יציע לקהל, תא לעיתונות.. חומרים:בטון מצופה באבן ירושלמי. עמודים מבטון חשוף. במפלסים התחתונים חלונות זכוכית להכנסת אור.

4. מקורות השראה:מקדש יווני איקותינוס וקאליקרטס, הפרתנון, שנבנה על האקרופוליס באתונה, מאה 5 לפנה"ס

5. דגם שיחזור בית המקדש מתקופת בית שני (66 לספירה), שוחזר על פי תיאורו של ההיסטוריון יוספוס פלביוס מתקופת המשנה והתלמוד.

6. אולם המליאה של הכנסת

7. דני קרוון, תבליט אולם המליאה, 1966, אבן גלילית, 7 24 x מ'

8. דני קרוון,פרט מתוך התבליט אולם המליאה, 1966, אבן גלילית, 7 24 x מ'

9. מקורות השראה: הכותל המערבי, בירושלים, חלק מהחומה החיצונית של בית המקדש השני. השריד האחרון שנותר אחר חורבן הבית.

10. מניע:צורכי ציבור- אנדרטאות דני קראוון,כיכר לבנה, פארק אדית וולפסון, תל אביב, 1976 - 88בטון לבן, עץ זית, זכוכית ודשא, 18X50X30מטר

11. דני קראוון,כיכר לבנה, פארק אדית וולפסון, תל אביב, 1976 - 88בטון לבן, עץ זית, זכוכית ודשא, 18X50X30מטר

12. תיאור הפסל:גודלו של האתר כ- 50 x 30מטרים, במרכזו אמת מים החוצה אותו במאונך – ממדרגות הכניסה ועד למדרגות המצפה שמולן. הפסל כולל גם בור רבוע, פירמידה חלולה ופתוחה, כיפה מחוררת שבה צומח עץ זית, חצי כיפה שקועה ומגדל שגובהו 18 מטרים. מקום:הפסל נמצא בתוך פארק ציבורי ענק שפתוח לקהל הרחב. הוא ממוקם על ראש הגבעה ומהווה את שיאו של הפארק, ומשקיף על תל-אביב וגבעתיים. סוג הפסל: פסל אתר, פסל סביבתי פטרון: עיריית תל-אביב מניע:צרכי ציבור. לפסל לשלושה תפקידים עיקריים: • להוות מקום מרגוע ותצפית על העיר • להציג את האידיאל של העיר תל-אביב ולעמת אותו עם המציאות הנשקפת מולו • להיות מקום בילוי ומשחק.

13. השם "כיכר לבנה" מתייחס לאידיאל שעמד מאחורי הרעיון של הקמת העיר תל-אביב – עיר לבנה, ים תיכונית, על החוף. "העיר הלבנה" הוא גם כינוי לאזור ההיסטורי של תל אביב. בתחילת דרכה נבנתה העיר בסגנון הבאוהאוס ואופיינה בבתים בצבע לבן. בשנת 2003 הכריז אונסק"ו על תל-אביב כעל אתר מורשת בינלאומית של סגנון בנייה זה. הפסל של קרוון מתייחס בצורותיו המדויקות גם לסגנון הבאוהאוס, כפי שמעידה יהודית טרנר בספרה "עיר לבנה", שבו היא מתארת את "הסגנון הבינלאומי" של הבאוהאוס כך: "...(ל)עניינם בדיוק גיאומטרי, בחסכנות צורנית נאה ובראייה נועזת, שהם הם המרכיבים חלק כה ניכר מהגות 'הסגנון הבינלאומי' " (טרנר י., עיר לבנה אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, מוזיאון תל-אביב, תל-אביב, 1984, עמ' 11). הצורות: צבע:

14. הצורות עצמן סמליות ומאורגנות כמערכת ניגודים: הפירמידה מעומתת עם האמפי-תיאטרון השקוע, הכיפה - עם חצי הכיפה השקועה ההופכת מעין שעון שמש.היחס בין הפסל לסביבה:הפסל מזמין את הציבור למפגש של רגיעה ושקט על ידי כך שהוא פתוח מכל עבר וניתן להגיע אליו על ידי מדרגות ושבילים. הגבעה מגביהה ומפרידה את הפסל מהיומיום הסואן. האידיאל המוצג בפסל מתנגש עם המציאות האורבנית, האפורה וחסרת הארגון של העיר כיום. קרוון עיצב את הפסל ואת דרכי הגישה אליו כמעין מראה לארגון הכבישים שמולו, ובכך יצר ניגוד חד בין הצורות הנקיות, הלבנות ובין האפור והסואן.

15. יחס לקהל: דני קראוון,כיכר לבנה, פארק אדית וולפסון, תל אביב, 1976 - 88

16. יחס לקהל:הפסל מזמין את הקהל להיכנס פנימה ולהשתתף בחוויה ובמשחק. צורותיו מאתגרות את הצופה בגלל גודלן וניקיונן. כך משמש חצי העיגול ההפוך כמגלשה למחליקים שונים, הכיפה היא כמקום מחבוא והמדרגות כנקודת תצפית. דני קראוון,כיכר לבנה, תל אביב, 1976 - 88

17. ניקי דה סיינט פול, הגולם (המפלצת) קריית יובל, ירושלים, 1972, בטון צבוע

18. מניע: צורכי ציבור סוג הפסל: פסל סביבתי ופסל משחק תיאור הפסל: הרעיון: מרחוק הוא נראה מפחיד, אך מושך את הילדים להרפתקה. הפסל נראה כמפלצת "היורקת" או "יולדת" ילדים. הילדים נכנסים אל תוך הפסל בדמות מפלצת ממנה גולשים החוצה. המגלשות הן הלשונות. לפסל תפקיד חברתי. ראש המפלצת הדמיונית משעשע ועוזר לילדים להתגבר על פחדים. צורות: ביומורפיות רכות, מעוותות ונפחיות, חלקות ומזמינות לגעת. צבע: פרופורציות: סגנון: שם היצירה המקורי ''הגולם'', מתייחס בין השאר לדמות המסתורית של ''הגולם מפראג'', ולתהליך התגשמות הפרפר.