נכתב על ידי שקד ירון תלמידת כיתה ט' במסגרת קורס לעריכת עבודות חקר מרכז מדע ודעת למחוננים מכללת תל-חי

1. נכתב על ידי שקד ירון תלמידת כיתה ט' במסגרת קורס לעריכת עבודות חקר מרכז מדע ודעת למחוננים מכללת תל-חי כאשר חיפשתי נושא מעניין למחקר, הבחנתי במאמר בעיתון על לוח מודעות בכתה. המילה "יומן" משכה את עיניי באקראי, ולאחר מחשבה מעמיקה על נושאים רבים שעניינו אותי, ותמיכה רבה מצד דניאלה, מורתי, בנושא זה, בחרתי בנושא "מה בין יומן לבלוג". מאז ומתמיד התעניינתי בכתיבה כגון כתיבת סיפורים, שירים ואף יומנים. השאלות המרתקות שעלו בראשי היו: האם כל זה יעלם? האם תפסו הבלוג והתקשורת הממוחשבת את מקום הכתיבה הפרטית? מחשבות אלה גרמו לי להתמקד בהשוואה בין היומן האישי לבין הבלוג בעבודתי. החלטתי להתמקד בשלושה נושאים עיקריים במצגת, המכילים בתוכם נושאים נוספים: יומן, בלוג, ותקשורת. במהלך העבודה אף הבנתי, בהנחייתה של דניאלה, שאני חייבת להתייחס גם לנושא האינטרנט, שמשחק תפקיד חשוב בנושא התפתחות הבלוגים. אני מקווה שתיהנו ותחכימו מקריאת העבודה! שקד

2. יומן מילון אבן שושן המרוכז מחודש ומעודכן\אברהם בן שושן יומן: "ספר זכרונות, ספר שאדם רושם בו יום-יום או לעתים מזומנות מאורעות, זכרונות, מחשבות וכו'..." כתיבה ביומן אישי הררי לימור, בנג'ו אמיר, ולבנברג אריאלה, מרכז מחשבי מחוזי חיפה, מתארים את הכתיבה ביומן האישי: "ביומן הכתיבה היא אישית, בגוף ראשון, המביאה את הלכי הרוח של הכותב. תוך הכתיבה מתרחשת רפלקציה על הכתיבה עצמה, והתפתחות החשיבה. יומן אישי הוא בעצם קריאתמחשבותינו... לכן עלינו לומר אותם במילים. כדי לא לשכוח - כדאי לנו לכתוב אותן. ביומן האישי מתוארות מחשבות, רגשות ותחושות שונות שאנו חווים במשך היום וחולמיםלעיתים בלילה. כתיבת היומן באה לעיתים כדי לשתףמישהו בדברים סודיים שקורים לך בתקופה מסוימתומיוחדת בחייך." מיכל בן-נפתלי בכתבתה "אני עוברת בלי עצב את קווי-התמורה" (דצמבר 2005) טוענת שבעת כתיבת היומן לא נעשה כל מאמץ לבנות אותו לפי כללי הכתיבה המקובל בכתיבת סיפור. עצם כתיבת היומן ברגע נתון, אינו מניח לכותב לתקן או לשנות משהו מן הכתוב בזמן אחר. על הכותב להשאיר את הדברים כמות שהם, כולל שגיאות פיסוק ואיות, וכשלי לשון. "כתב חידה" גוני ריסקין, כותבת מאמר "יומני היקר", טוענת שמכתבים ויומנים הם כבר נחלת העבר. היא מוסיפה שכיום ניתן למצוא את חלקם שמורים במוזיאונים, או כמזכרות למשפחות מימי העבר. בתחום שבין היומן לאדם, קיימת מעין ברית בין כותב היומן לבין היומן עצמו. בן-נפתלי כותבת על היומן כחפץ מוזר, חסר מודל, גמיש ומכיל כל לכאורה. היא טוענת שהיומן כפוף לכללים חמורים, בלתי כתובים, ולמשמעת. יומן הראוי לשמו הוא "כתב חידה", שאין לו כרוניקה (היסטוריה כרונולוגית) נתונה או ידועה מראש. לדעתה, "אפשר שיומנים יהיו העמוקים שבספרים". תמונה מן "הבלוג של הקונדסאית החמישית DD:" באתר "תפוז אנשים: הבלוגיה" מתוך הבלוג של "Niobe"

3. היומן הוא ז'אנר שלא התפתח בעוד שהז'אנרים עברו במאה שעברה התפתחות, שינוי ואפילו הרס, הרי ש"היומן הוא ז'אנר ללא רוויזיה" לפי בן-נפתלי. היומן הוא ז'אנר בלתי מתפתח, הוא נשאר ז'אנר יחיד שלא משתנה ו"מחליף צבעים" בעקבות צרכי האדם. שגרת יומן היומן נועד לתאר אירועים ורגשות שבחיי היומיום מתחמקים מהם. היומיום המתואר ביומן הוא בעצם היומיום המוחמץ. בין תכני הכתיבה לא חייב להיות קשר כלשהו, היומן טווה שגרה משלו, שאינה שקולה לשגרת החיים. בן נפתלי מצטטת את המשוררת לאה גולדברג, בדבריה על הכתיבה ביומן: "אני כותבת פה בעיקר כשאינני יכולה לכתוב. הלשון אינה נשמעת לי והריקנות הפנימית גוזלת ממני אפשרות של הבעת משהו שיש לו משמעות או טעם" (לאה גולדברג 15.12.61). הקלת הלחץ כתיבת יומן דורשת ניקיון פנימי וחיצוני גם יחד טוענת בן-נפתלי. כותבים ביומן ללא סדר זמנים מסוים, אלא כשיש צורך להקל על העומס שחשים במהלך היומיום. היא קובעת את המושג "משמעת יומנית" – לדבריה זו היכולת לכתוב ביומן באופן קבוע, יום יומי, ומסודר. כתיבה ביומן כאמצעי בחינה עצמית והתבוננות התבוננות וסרמן וברנע בכתבתן: "קיטי יקרה אני בדרך לשינוי" (ירחון סטטוס, יולי 2007) טוענות שהתבוננות היא היכולת לבחון את עצמך ולהוסיף ללמוד על טבעך, מטרתך ומהותך. הן טוענות שבעזרת חידוד יכולת זו ניתן לפתור בעיות בחיים בהצלחה רבה יותר, מכיוון שכאשר הבעיות שנמצאות בתוכנו כבר נפתרו, ניתן לגשת לבעיות החיצוניות בנקודת מבט רחבה המתמקדת בעתיד. קטע מיומנו של כריסטיאן פליטווד (christian fleetwood)

4. כתיבה לבריאות ולחיזוק המערכת החיסונית וסרמן וברנע מציינות את מחקריו של ד"ר ג'יימס פניבייקר, אשר באחד מהם הביעו משתתפי המחקר את מחשבותיהם בכתב במשך 20 דקות לאורך ארבעה ימים. פניבייקר גילה כי המערכת החיסונית של המשתתפים התחזקה באופן משמעותי במהלך ארבעת הימים. מחקרים אחרים שנערכו על ידי פניבייקר הוכיחו כי נוצרת הקלה על ידי כתיבה יומית, המשפיעה באופן ישיר על תפקוד הגוף ועל יכולתו לעמוד במצבי לחץ ולהילחם בדלקות ובמחלות. פתרון פנימי לבעיות וסרמן וברנע טוענות שהכתיבה מאפשרת גישה עקיפה לפתרון בעיות: במקום לגשת לבעיה באופן חיצוני בו היא מוצגת, חוזרים לאחור ונערכים לפוגשה ברמה פנימית עמוקה יותר. מתוך הבלוג של "Ayelet" באתר עכבר-Caf’e מתוך הבלוג של "Tammy" פתרון פנימי לבעיות וסרמן וברנע טוענות שהכתיבה מאפשרת גישה עקיפה לפתרון בעיות: במקום לגשת לבעיה באופן חיצוני בו היא מוצגת, חוזרים לאחור ונערכים לפוגשה ברמה פנימית עמוקה יותר. מתוך אתר: ""The Bookmooch Journal

5. יומנים כאמצעי כמעט יחיד לתיעוד השואה באתר יד ושם מצויינים שלושה סוגי כתיבה עיקריים בספרות על השואה: יומנים, זכרונות אישיים, וספרות יפה. לדברי אתר יד ושם מבחינה תיעודית היומנים הם החשובים ביותר, במיוחד בזמן מלחמת העולם השנייה בתחום הארצות שבהן התרחשה השואה. היומנים הם מקור מוסמך לעבודת היסטוריון על השואה, מכיוון שלעיתים קרובות נמצאות ידיעות חשובות ביומנים וספרי זכרונות שנכתבו בידי ניצולים. תיאורי הניצולים מלמדים גם הם הרבה על המציאות ואווירת הזמן. חשיבות מבחינה היסטורית חשיבות היומנים וכתבי הזכרונות העוסקים בשואה בתיאור המציאות והמחשתה רב מכוח הדמיון הספרותי. קיימת הבחנה ברורה בין יומנים שנכתבו מתוך מגע ישיר, לבין זכרונות המושפעים מחוויות, ידיעות ומחשבות של הכותב מן הזמן שלאחר השחרור. יומנה של אנה פרנק ריסקין מציגה את אנה פרנק, נערה יהודייה שנספתה בשואה. היומן שכתבה אנה בו תיעדה את התקופה בה התחבאה עם משפחתה מפני הנאצים הודפס כספר, שהפך לרב מכר. יומנה האישי של אנה פרנק הפך ברבות הימים לנחלת הכלל. קטע מיומנה של אנה פרנק גרסה אנגלית של יומנה של אנה פרנק

6. משמעות הכתיבה לעם היהודי בעם היהודי קיימת מסורת עתיקה של כתיבת העוולות והייסורים שפקדו את העם. נאמר שהיהודים לקחו עמם לגלותם את ספר הספרים, שהיה להם כמו מורה דרך, והיווה נחמה, מקור מלכד והשרה השראה ואמונה. כך תיארו הכותבים את המאורעות לדורות הבאים. מיומנו של הנער יצחק רודאשבסקי מאורעות טרגיים ביומנים לפי אתר יד ושם לאהייתהתקופהשבהנכתביותרמהזמנים של היהודיםבימיהשואה, שנכלאו, התייסרו ונידונו לכליה. כל היהודיםכתבו, ביניהםאפילוילדים. לא רק אנשים שמקצועם עוסק בכתיבה כתבו, אלא גם אחרים מבין פשוטי העם, שכתבו רק ביומן. הרוב כתב יומנים, בהםהיו מתואריםהמאורעותהטרגיים בצורהשלחוויותאישיות. כיוםידועשיהודיםכתבובארצותהכיבוש, בגטאות, במחנותובמסתורבקרבבני דת שונה. מבין כותבי היומנים היהודים, היו רבים שהתחבאו בקרב או בחסות בני דת אחרת. יומנים – עדויות יחידות ששרדו הדחף לכתיבה נבע בעיקר מתחושת חוסר אונים והשפלה שמצאה פורקן בכתיבה חופשית, ומהרגשה לא מודעת של רבים, שכתיבתם תהיה עדות יחידה שתשרוד, תלמד על מה שקרה ותהווה התרעה לעתיד.

7. בלוג המלה בלוג היא שיבוש מילים מאנגלית "Blog", קיצור של Web-Log. המונח בלוג בעברית הוא:"יומן רשת" או "יומן מקוון". הבלוג הומצא בארה"ב ב-1983 כשילוב של פורום או קבוצת דיון, וביטאון אישי. הבלוגים הגיעו לישראל באוגוסט 2001 בזכות אתר "ישרא-בלוג". מאז הקמת האתר עד יולי 2005 נפתחו בו 141,600 בלוגים. בלוג או יומן? הבלוג הוא יומן רשת מקוון, אתר בעל קצב עדכונים מהיר וצורת כתיבה אישית ולא קפדנית בדומה ליומן. הוא מהווה מעין יומן אישי אבל פתוח לכל גולש מזדמן לבלוג. הבלוג מאפשר לגולשי אינטרנט לחלוק כל מידע העולה על רוחם עם הקוראים,וצובר פופולאריות בהדרגה. יכולות להתקיים בו אף תחרויות חליפין ועוד... הבלוגים כיום מהווים דרך שימוש פופולארית באינטרנט, בקרב צעירים ובני נוער במיוחד. מבנה הבלוג בניית הבלוג מתאפיינת בדרך כלל בדף עם חלון מרכזי ובו רשימות מתוארכות. הקטעים בבלוג נכתבים לרוב בנימה אישית-פרשנית. ליד הרשימות נמצאים טורים המשמשים לקישורים לבלוגים אחרים ("blogroll"), ולאתרים שונים. במקרים רבים, הבלוג יוצר דרך נוחה לפרסום תכנים ברשת, בצורה שבה הכותבים משוחררים לכתוב ולפרסם בקלות ובמהירות את רשימותיהם. האתר של יוסי קורן מה זה בלוג?

8. מתוך בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב מדוע לכתוב בלוג? הבלוג עצמו עונה על צרכים נפשיים רבים, אך החשוב ביותר הוא: צורך בביטוי עצמי ובקשר עם הזולת, ועוזר להרגשת שייכות. בניגוד ליומן, הבלוג מהווה אמצעי תקשורת עם הזולת, ולא דרך התבוננות פנימית פרטית. ד"ר יאיר עמיחי המבורגר ערך מחקר שנושאו: "מה מניע גולשים לנהל בלוג?" 28.06.2007 שהתבצע במסגרת פעילות מרכז בזק בינלאומי לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, בינתחומי הרצליה, בית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה. הודות למסקנות שהעלה במחקרו, סבור עמיחי, שהבלוג ימשיך להוות גורם חשוב ומשפיע בחיינו. שחרור או שעשוע ריסקין במאמרה "יומני היקר" טוענת שאחת הסיבות לכתיבת בלוגים היא שאנשים בכל הגילאים מחפשים דרך "לשחרר לחץ", אך היא מוסיפה שיתכן ורבים מהבלוגים נכתבים כשעשוע. הרצון להתפרסם גם הוא מניע לכתיבת בלוג, ויש גם אנשים רבים המנסים להפיג בדידות כלשהי בעזרת הבלוג, בו ניתן להכיר אנשים רבים גם כקורא וגם ככותב. היא מוסיפה שיש אנשים שלא מתייחסים לכתיבת הבלוג ברצינות, שכותבים עניינים סתמיים ולא סודיים, בעוד חלק אחר של הכותבים ממש זועק לעזרה דרך הכתיבה בבלוג, וכמובן, יש אנשים שכותבים לשם פורקן נפשי. אתר קשת טוען שהבלוג מהווה דרך התבטאות רב תחומית בשביל כותבו, ומביא לכותב אפשרות לשתף גולשים שונים בעובדות מחייו הפרטיים. ד"ר המבורגר מציג מחקר שערך על 79 אנשים בעלי בלוג. במחקר נבדק הקשר בין רמת הבדידות של הבלוגר ובין המוטיבציה של הבלוגר לגבי הבלוג. נמצא שככל שרמת הבדידות של הבלוגר גבוהה יותר כך גבוהה המוטיבציה לכתיבת הבלוג, וההפך. ככל שרמת הבדידות גבוהה יותר המוטיבציה לביטוי עצמי בשלב של שימור הבלוג האישי גבוהה יותר. המוטיבציה הדומיננטית בשלב השימור היא: למידה אודות העצמי, תיעוד, שמירת קשר, להעלות נושא חשוב למודעות ובידור.

9. סוגי בלוגים קיימים סוגים שונים של בלוגים: בלוגים רשמיים של תאגידים או מפרסמים, בלוגים שלקבוצות אנשים שקשורים במכנה משותף, בלוגים שנלקחים תחת חסותם של אתרי תוכן וחדשות, ובלוגים אישיים. הפופולארי מבין סוגי הבלוגים הוא הבלוג האישי ה"רגיל", בו מפרט הכותב על חייו הפרטיים, מחשבותיו וכדומה. הבלוג מתבסס על רשומות שהקוראים מוזמנים לקרוא. קיימים בלוגים העוסקים בתחביב או בעבודה, וניתן להוסיף לרשומות צורות ביטוי שונות כמו סרטוני וידיאו, קטעי קול ותמונות. הפודקאסט הוא בלוג אודיו הזורם ישירות למחשב, ומבוסס על ה-iPod. -לעיתים בלוגים מגמתיים נראים כבלוגים אישיים, ונכתבים על ידי בלוגרים מטעם תאגיד כלשהו, אך קשה מאוד לחשוף מקרים כאלו. -ב-2005 למשל, נחשפה תוכנית של מייקרוסופט, שתכננה להקים צוות של 20 בלוגרים מתחומי המחשוב שיפיצו את בשורת מערכת ההפעלה החדשה. הצוות (Team 99) הביא לתודעה את הניצול הרע שיכולים בעלי ממון לבצע בבלוגים. גם בלשכת התיירות ההולנדית החליטו לעשות מהלך דומה. הם גייסו את הבלוגרים הצעירים והפופולאריים ביותר מארצות הברית, ושלחו אותם לאמסטרדם על חשבונם כדי שיכתבו תוכן על העיר. הרשומות משכו את תשומת לבם של קוראים רבים לאפשרויות התיירותיות שבעיר, מבלי שהבלוגרים ידעו שהם עובדים בשירות משרד ממשלתי הולנדי. וידיאו-בלוג או סדרות? הוידיאו-בלוגים (Vlogs) או בשמם המלא Video Blogs, התבססו על שליחת קטעי וידאו באי-מייל. כעת, הפכו יומני הוידיאו לנפוצים מאוד, בזכות איכותן של מצלמות הרשת, שיפור מהירות ההורדה, ונכונות אנשים שונים לחשוף את עצמם בבלוגים. לעיתים וידאו בלוגים מתפתחים לסדרות, אשר השוני ביניהן לבין תוכניות טלוויזיה הוא שאלה קצרות יחסית. דוגמה לבלוגים שונים, מתוך כתבתה של גוני ריסקין "יומני היקר" מתוך הבלוג של: "חסויה..!" באתר "ישרא-בלוג"

10. בלוגים כמקור מידע סיבה נוספת לכתיבת בלוגים היא: הבלוגים מאפשרים אנונימיות כמעט מלאה, והם מוגנים על ידי חופש הביטוי, ולרוב לא נתונים לביקורת. עובדה זו מאפשרת לכותבי הבלוגים לחלוק כמעט כל מידע שירצו לחלוק עם קוראיהם. ד"ר עטרה פרנקל פארן מאוניברסיטת בר אילן במחקרה: "הבלוגים בארץ לא חוללו מהפכה בנתיים" (2007) טוענת שרבים מכותבי הבלוגים הם אנשים שעובדים בתקשורת ויודעים "לכתוב". "במקרים רבים הבלוגרים באים מתוך הקהילה וניזונים ממנה כלכלית" היא אומרת. קיימים בלוגים עיתונאיים (Journalist blogs, Jblogs), המעבירים חדשות בצורה מקוונת, שוטפת ותמידית. בלוג מסוג זה יכול להוות במה לדעות האישיות של כותבו, ומאפשר למערכת לעקוב אחר המתרחש בתחום מסוים ללא הפסקה. הגולשים יכולים לתת משוב מידי ואף לשלוח קטעים לבלוג, כאשר לבלוג אין זכות קיום בלעדיהם. בלוג "קטעי קישור" הוא עיתונאי-קבוצתי, המאפשר לקוראיו לתרום קטעים חדשים, שיכולים להתפרסם אם יהיו מתאימים. בארצות הברית למשל, מוגדרים הבלוגרים כעיתונאים באופן חוקי, וכתובות המייל שלהם חסויות בדיוק כמו שיחות הטלפון ודברי הדואר. החוק האמריקאי אף שומר על סודיות מקורותיהם של הבלוגרים, אשר יכולים לכתוב כמעט ככל העולה על רוחם. בארץ צריך לסייג זאת, כי חוק איסור לשון הרע חל גם על האינטרנט. במהלך מלחמת לבנון השנייה, בלוגרים רבים בישראל נעזרו במקור החדשות הבלתי פוסקות כדי להפוך למקור חדשות עצמאי, שמדווח בכתב ובוידיאו על המתרחש, בעת שהתקשורת הממוסדת נאלצה להימנע מפרסומים שכאלה או חיכו לאישורים. למרות זאת פארן טוענת שלמרות הצלחות הבלוגים בשעת מלחמה, הם עדיין אינם מהווים מקורות מידע חשובים. קיום בלוגים מסוג זה הוא חיובי ושלילי מכמה סיבות: -מצד אחד, ריסקין טוענת שהפן החיובי הוא שבעזרת הבלוגים, הפרט יכול להפיץ את דעותיו ולהוות מתחרה בשוק המגזינים. בעבר, בכדי להביע דעה, יכולת לדבר על כך במסיבות או בנסיבות חברתיות, לשלוח מכתבים מודפסים או בכתב למערכת, או לנסות להתקבל לשוק העיתונאים.

11. -מצד שני, הפן השלילי הוא שהתיימרות בלוגר לכתוב כתיבה עיתונאית היא מוטעית, מכיוון שכאשר אין מערכת בקרה כלשהי על כותב, יגרמו טעויות בלתי נמנעות לאובדן אמון שיטתי בבלוג. היא מוסיפה שריכוז כזה של "בלוגים-מגזינים", לא יכולים להתקיים מכיוון ששיוכם ומקום פרסומם הוא לבלוג. שם זה, מוריד מיידית את האמון של הקורא במהימנות של האתר. כל בלוגר הוא עיתונאי בדרך כלשהי: כמעט כל דבר שייעשה בבלוגים נעשה כבר בעיתונות. אפילו בלוגים שמהווים יומן אישי לכותב אחד הם דבר שהעיתונות הכתובה כבר הציגה. ההבדל בניהם הוא משמעותי: הבלוגים זמינים לכל, והם מבטלים את חד הכיווניות של תהליך התקשורת ההמונים. "כאשר בלוגר מתיימר להציג את עצמו כעיתונאי הוא מהלך על הגבול הדק הזה של אתיקה מקצועית" טוענת ריסקין. מגיפת הביישנות ריסקין טוענת שריבוי הבלוגים מצביע על התפתחותה של "מגיפה חדשה-ישנה": קל לשוחח, אך לא פנים מול פנים. בשנים האחרונות נמצא פיתרון לבעיית התיקשור פנים מול פנים: הבלוג - אפשר פשוט לפתוח בלוג ועל ידי כך לגשר בין הנפש לעולם החיצון. אך הבלוג לא מהווה חלופה לא לידיד ולא לפסיכולוג טוענת ריסקין, אף על פי שהוא מרתק לקריאה ולעיתים אף ממכר, לפעמים נדמה כאילו הבלוג מנהל את החיים של הבלוגרים במקום להיפך. ריסקין אף טוענת: "הבלוגים העלימו את האנשים ובמקומם שתלו את צלליהם." ריסקין מציגה את המקרה של רענן נחמיאס. רענן היה "בלוגר" שהתאבד. ריסקין כותבת שלאחר קריאת הבלוג שלו היא הבינה שהתאבד לא משום שניהל בלוג אלא בשל דיכאון עמוק. היא מוסיפה שהמשפט: "הכתובת הייתה על הקיר" נכתב לא פעם בהקשרים שונים, וטוענת שהפעם, היא אכן הייתה שם, בין "דפי" הבלוג של רענן.

12. מתוך אתר Direct Brand Networking:"המחקר נערך בקרב 17,000 גולשים פעילים (על בסיס יומי) ב-29 מדינות ברחבי העולם." • ריסקין בחרה לראיין את יריב חבוט, יוזם ומפעיל אתר הבלוגים ישרא-בלוג הפופולארי: • חבוט אינו חושב שהבלוגים הרסו את התקשורת האישית, לפחות לא יותר מאמצעים אחרים • כמו מסנג'ר. הוא טוען שבלוג הוא ערוץ תקשורת לגיטימי בדיוק כמו בשיחות ישירות. • חבוט טוען שמכיוון שהכתיבה בבלוג אישית, צפוי שיתפרסמו בו דברים אישיים, גם כאלה שאנשים • מסוימים לא ישמחו לקרוא. • מן הסתם לא יחשפו בבלוג דברים שהיו כותבים ביומן אישי למשל. "אני לא רואה טעם להשוואה." • הוא מסיים. • הקמת בלוגים – סטטיסטיקה • גרשוני מראה שלפי מחקרים שנערכו בשנת 2005, רק 7% מגולשי ארצות הברית יצרו בלוג, • ו62% מהגולשים לא ידעו מהו בלוג, ולא ידעו על השפעתם הרבה. • ארצות הברית – גברים, ישראל – מתבגרות? • מחקרים בארה"ב מדווחים ש-57% מהבלוגרים הם גברים, 48% מהם מתחת לגיל 30. ברוב המקרים גברים אלה מבוססים כלכלית, משכילים ומכירים טוב את האינטרנט. • מחקרים שונים בארה"ב דיווחו על עלייה במספר המתבגרות הכותבות בלוגים, שנהיו רוב. מדווח גם שהמתבגרות כותבות בלוגים מסוג יומנים אישיים. • בישראל כיום, קיימים 53,500 בלוגים, מתוכם רק 10,300 הפעילים ברמת עדכון של פעם בחודש. מלבד זאת ביוני 2005 נפתחו 5,500 בלוגים חדשים ונמחקו 1,800.

13. מחקרים בישראל מצאו: מתוך 44,000 בלוגים (בהם מופיע מין הכותב) 73% מהם של נשים ו-27% של גברים. נתונים אלה הפוכים מתוצאות המחקר שנערך בארה"ב, כאשר בישראל רוב הבלוגרים הן נשים. הבלוגריות המתבגרות התייחסות שוביניסטית לכתיבת נשים מחקרים בדקו ומצאו, שכתיבת יומנים אישיים מזוהה לרוב עם נשים ונתפסת כ"כתיבה לא רצינית". שיטת הבלוגריות פארן טוענת, רוב הבלוגרים הישראלים הן מתבגרות, שקוראות כל אחת את הבלוג של האחרת. גרשוני טוענת שהבלוגריות משכו תשומת לב של בלוגרים אחרים באמצעות אסטרטגיה, ש:"הפרה נורמה בלתי כתובה". נורמה זו היא הנורמה של קריאת בלוגים והגבה עליהם. היא חושפת את העובדה שהבלוגריות הגיבו בבלוגים רבים ככל יכולתן בלי לקרוא את הכתוב בהם, רק כדי להשאיר באמצעות כך קישור לבלוג האישי שלהן, ולמשוך קוראים חדשים. גרשוני אף מראה שהטקסט הנפוץ היה כמעט תמיד:"יש לך בלוג יפה, אתה מוזמן לשלי".

14. החתירה לשלמות שיח המתבגרות כשהן כותבות, אומרת גרשוני, סובב תמיד סביב נושא היופי (חתירה לשלמות), והן תמיד מתעסקות באובססיביות בפופולריות הבלוג שלהן, ובתגובות שהן קיבלו. שחיקת השפה העברית – שפת הבלוג גרשוני טוענת שמובילות תעשיית הבלוגים הן נערות מתבגרות שיצרו "שפה אינטרנטית" משלהן בעברית, שנוכחותה בתחום הכתיבה באינטרנט מרכזית. גרשוני מצאה שכתיבת המתבגרות היא עילגת מאוד, עם הרבה שגיאות כתיב בשפה העברית, ללא סימני פיסוק, אשר מעורבות בה מילים מדוברות משפות זרות (אנגלית וספרדית). שפתן גם נלקחת מכל מיני שפות מדיה חדשות כמו שפת SMS למשל. מלבד זאת, היא אומרת, הן מחליפות אותיות עבריות בסמלים גרפים עם דמיון לאותיות המקוריות, ויוצרות שפה חדשה משלהן. גרשוני מציינת ששימושן בשפה תורמת להבנת שחיקת השפה העברית בידי הנוער. גרשוני מוסיפה שאוריינות המתבגרות היא באמת נמוכה, והדבר, ככל הנראה, מונע מאחרים להכיר ביצירתיות שהן מפגינות. כמו כן גם נראה שהניסיון ליצור שפה חדשה אינו נחשב במיוחד מכיוון שהיוצרות הן נשים. לוגו מתוך הבלוג של "רוני שלמות בע"ם" באתר הבלוגים הישראלי "ישרא-בלוג" לוגו מתוך הבלוג של "•°•♥♥9ר9אקט_ל^ר][נ]['ש הN][שלNת♥" באתר הבלוגים הישראלי "ישרא-בלוג" לוגו מתוך הבלוג של "ליאת הסואו מושלמת" באתר הבלוגים הישראלי "ישרא-בלוג" לוגו מתוך הבלוג של "כ!O*ת מג*ל ט!O*ק" באתר הבלוגים הישראלי "ישרא-בלוג"

15. מניע אסתטי לכתיבה בבלוג גרשוני טוענת שחוקיות השפה החדשה מורכבת, ודברים רבים חשובים בה עדיין מתגבשים ומשתנים. למשל: שיטת הבחירה כמה אותיות להחליף בסימנים אחרים, אילו להחליף ובאילו סימנים. לפי גרשוני המתבגרות תמיד מעוניינות שהכתב יהיה קריא ואסתטי. לדבריה הן רוצות שהכתב יראה "טוב", ו"יהיה יפה" כחלק מדאגתן לעיצוב הבלוג שלהן. גישתן לבלוג היא כ"משהו להסתכל עליו". זלזול בשפת הבלוגריות מצד התקשורת, ובלוגרים בלוגרים אחרים ואף התקשורת המקומית מפגינים זלזול עמוק בשפה, שנחשבת כסימן לחוסר חינוך ואוריינות נמוכה. גרשוני מצאה שכאשר בלוגרים גברים מחקים או מדגימים את השימוש בכתב האינטרנטי החדש, הם ממצים את כל אפשרויות ההחלפה של האותיות בהגזמה, עד לחוסר קריאות, בעוד מניע הבלוגריות הוא אסתטי. גרשוני טוענת שבמאות בלוגים רשומות תגובות של בלוגרים אחרים המתלוננים על התרבות בלוגים רבים "מקושקשים וטיפשיים" השייכים לנערות ש-"לא יודעות לכתוב", ו-"אין להן מה להגיד".

16. נימת כתיבה אגוצנטרית הגובלת בנרקיסיזם גרשוני אומרת שרוב הרשומות מבוססות על חיי יומיום של הכותבת, ומראה צריכת חוויות ותקשורת. "נימת הכתיבה היא ילדותית, תובעת תשומת לב, דרמטית ויצרית, אגוצנטרית ועתירת ביטחון עצמי, הגובלת בנרקיסיזם.". לרוב, הרשומות הן קצרות, ותחושתן היא ארעית כמו דיבור, ללא כל מחשבה שנייה. ניתן לשים לב שהכותבת מאבדת עניין במהירות בכתיבה בבלוג, ולפעמים היא גם "מצהירה" על כך בבלוג. שימוש בשפות זרות גרשוני טוענת שהנערות נותנות ביטוי למילים זרות בכתב עברי (תעתיק), במיוחד אנגלית וספרדית שחדרו לשפה העברית באמצעות התקשורת והמדיה. שלוש מילים נפוצות: לייק (like), סו (so) ומוי (muy, מאוד בספרדית). השימוש במילים אלו נחשב ל"שפה נמוכה", והוא נפוץ גם בקרב בני נוער בארה"ב. הוא אינו נחשב סימן היכר לתחכום, אלא כחיקוי אופנתי ראוי ללעג. המרדף לשלמות גרשוני מצאה ש"מושלם" היא אחת המילים השימושיות ביותר על ידי המתבגרות בבלוגים. "העולם שלהן מושלם, הן מושלמות, החברים שלהן מושלמים והכל ורוד ומושלם" היא אומרת. דחייה על רקע שובינסטי גרשוני טוענת שסגנון הדיבור הגברי מתאפיין בצורה של דיווח עובדות ודעות, וזה של הנשים נעשה רגשני יותר. פעמים רבות שיחת הבלוגריות מתאפיינת בביטחון עצמי ואגרסיביות המזוהים אוטמטית כתגובה "גברית". גרשוני משערת שהדבר מאיים על הבלוגרים הגברים, וגורם להם לסווג את הנערות כלא אינטליגנטיות וחסרות משמעות. היא מסבירה שהגברים נוהגים לפסול במהירות את כתיבתן בעקבות "צרכנות אופנתית מוגזמת" ו"חוסר אינטליגנציה" לטענתם.

17. מחקר בארה"ב בקרב בלוגריות גילה שהבלוגריות המתבגרות אינן פסיביות והססניות, אך גם לא אגרסיביות ומלאות ביטחון. המחקר מצא שגברים רבים מדברים על רגשותיהם ועושים שימוש בסימנים גרפיים למטרת הבעת רגשות, לפעמים אף יותר מנשים. לפי גרשוני, לבנות נוער ישראליות יש (בשנים האחרונות) "מטאפורה לחיות בה": הבלוג, שהוא יומן אישי מקוון. מהווה עבורן מעין "חדר" מדומה. בלוג ואינטרנט – סביבה מוגנת? ד"ר המבורגר טוען, שהאינטרנט משמש לגולשיו כסביבה מוגנת המאפשרת ביטוי עצמי נרחב באופן שיכול להיעשות אך ורק ברשת. שכיחות הבלוגים "הבלוגים המובילים בישראל זוכים למאות אלפי כניסות במקרה הטוב" טוענת פארן. לפי אתר Ynetהבלוגים הפכו לתופעה שכיחה במהלך 2002-2003. הציבור לא יודע מה זה בלוג טוענת פארן. מידע זה בא מסקרים בהם אנשים נשאלים אם הם קוראים או כותבים בלוג, והתוצאות נמוכות. (שנת 2007, ישראל). בשלב זה היא טוענת הבלוגים עדיין לא רווחים בעולם. פתטי, מביך ומרתק ריסקין מספרת על עצמה כדוגמה: "מרגיש פתטי לקרוא על החיים של אחרים, שאינם מגלים את האומץ לדבר על כך בפרהסיה. זה מרתק לקריאה ומצד שני, גם מעט מביך." בדרך זו הדברים הפרטיים ביותר של הנפש הופכים לנחלת הכלל. בבלוג עשויים להיות חלקים ביוגרפיים אודות עניינים "סודיים", מכתבי התאבדות או סתם דיבורים, תחת "מעטה הסוואה חשאי או אישיות מוכרת."

18. גרשוני טוענת שבמאות בלוגים רשומות תגובות של בלוגרים אחרים המתלוננים על התרבות בלוגים רבים "מקושקשים וטיפשיים" השייכים לנערות ש-"לא יודעות לכתוב", ו-"אין להן מה להגיד". גרשוני טוענת שתגובתם החריפה של הבלוגרים האחרים לפעילות המתבגרות בבלוג חשפה הנחת יסוד בסיסית: מטרת הגלישה לבלוג היא לקרוא את מה שנכתב בו. בעקבות הבלוגים נוצרו אף קהילות מסוג חדש, שמבוססות על מכנה משותף כלשהו. האינטרנט והמתבגרים לפי גרשוני, האינטרנט מתאים לצרכי המתבגרים הטיפוסיים, מכיוון שהוא מספק סביבה טכנולוגית "שמעודדת חקירת זהות באמצעות משחק". שיעור נוכחותם של בני נוער בקהילות אינטרנטיות שהמדיום מציע הוא גבוה מאוד. אמצעי תקשורת ברשת, ובטכנולוגיה עדכנית ריסקין מפרטת דרכי תקשורת שונים: SMS, בלוג אישי, מסנג'ר, ווב-קאם, פודקאסט, ICQ ועוד... בשפת ה-SMS (הודעות הטקסט בטלפון הנייד) משתמשים בני נוער בעיקר. מחקרים ראשוניים בנוגע לנושא זה תולים את הסיבה להיווצרות השפה במגבלות הטכנולוגיות של הפלאפון, לכן אינם חושבים שהשפה היא ביטוי להידרדרות השפה, אלא הסתגלות למגבלות. מילים משפת ה-SMS: גמני = גם אני ביצפר = בית ספר צומי = "תשומי", קיצור של המלה "תשומת לב" מתוך האתר: "Mrs. Groome's Class "

19. במהלך עבודתי ערכתי ראיון עם אורי הייטנר, יוצר הבלוג של אורי הייטנר, מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. חבר קיבוץ אורטל, מנהל מתנ"ס הגולן, בכדי לעמוד על אחד מבין מניעי הכתיבה לבלוגרים פעילים כל כך, ועל מאפייני הכתיבה. "איני כותב בלוג. אני כותב מאמרים לעיתונים, כתבי עת ואתרים ומפרסם אותם בבלוג שלי." הייטנר מספר שבנערותו כתב מאמרים ומכתבים למערכות עיתונים, ושעם השנים מתגבר אצלו הצורך לכתוב. הוא מתאר כיצד שמע על תופעת הבלוגים, ועל סיבותיו לכתיבה: "פתחתי את הבלוג. מבחינתי הבלוג הוא עוד כלי למימוש הצורך שיש לי בכתיבת המאמרים – הרצון להשמיע את דעתי ולהשפיע, תוך ניצול כשרון הכתיבה שלי." הייטנר מוסיף שעד היום היו כמעט 66,000 כניסות לבלוג שלו, ומניח כי רוב הקוראים לא היו נחשפים למאמריו במדיה אחרת. "יש לי האפשרות לפרסם מיד עם הכתיבה, כשהנושא עוד חם, ולא להמתין עד צאת העיתון שכתבתי לו, ולקבל תגובות מהקוראים ולהשיב להם, מה שאיני יכול לעשות במאמרים בעיתונים (אך יכול לעשות במאמרים באתרים)." "מה שחשוב לי הוא הרצון לשכנע ולהשפיע. כשאני כותב אני חש תחושת שליחות, שאני עושה דבר חשוב."  הייטנר מציין כי הוא כותב בשעות הלילה המאוחרות ובשבתות, ומקדיש לכתיבה בממוצע למעלה משעה כל יום.  בנוגע לתגובות למאמריו כותב הייטנר: "לרוב המאמרים אני מקבל תגובה או שתיים, אך לעתים מגיע לעשרות תגובות ומאמר אחד קיבל קרוב ל-300 תגובות. רוב התגובות הן מקוראים קבועים, שלעתים מתפלמסים בינם לבין עצמם ואני משתתף בחגיגה. כך הבלוג הוא, במידה מסוימת, פורום באינטרנט. בנוסף לתגובות בבלוג, אני מקבל גם תגובות ישירות בדוא"ל. יש לי רשימת תפוצה גדולה, של אנשים שאני שולח להם את כל המאמרים, וחלקם מגיבים ישירות לכתובת שלי." הייטנר אף התייחס לסוגיית הכתיבה ביומן: "בהיותי נער, בגיל 16-18 כתבתי יומן. היה זה יומן שבו תיעדתי את מעשיי (כמעט ולא כתבתי בו מחשבות ורגשות). ההבדל בין יומן לבלוג, הוא שיומן הוא לרוב אישי, אדם כותב לעצמו, בעוד הבלוג פתוח לעולם כולו."  נמעניו של אורי אינם ידועים לו: "אין לי קהל יעד מוגדר, ואיני יודע מי הם הקוראים. מבחינתי אני כותב לכל קוראי העברית (מדי פעם מאמרים שלי גם מתורגמים ורצים באינטרנט באנגלית)."  הייטנר ציין כי אינו מכניס מאמרים של אנשים אחרים לבלוג שלו, מלבד פעם אחת בה פרסם רשימה של אדם אחר, אך צירף הקדמה פרטית שלו.  הייטנר: "אינני מחפש "מרחב מוגן". אני מחפש במה, ויש לי אותה בגדול." קישור לבלוג של אורי הייטנר: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&year=2009&month=6

20. תקשורת קיימם כמה סוגי תקשורת עיקריים: תקשורת בין-אישית, תקשורת המונים, ותקשורת מתווכת. המדדים המבחינים בין סוגי התקשורת הם: היקף-גודל, מוען, הקהל המשתתף בתהליך התקשורתי והערוץ דרכו מועבר המסר. תקשורת המונים (MASS COMMUNICATION ) בן-מרדכי טוענת שקיימים שלושה גורמים תקשורתיים בעזרתם ניתן לאפיין תקשורת המונים: 1. המוען – ארגון בירוקרטי וכלכלי גדול, ובו מועסקים יוצרים בתחומים רבים 2. התקשורת - מתאפיינת בפומביות, סימולטאניות ומהירות. 3. הנמען - אנונימי לגבי המוען, קהל שאי אפשר לאמוד את גודלו, מה שיוצר קהל הטרוגני (מעורב) מבחינה חברתית, פוליטית, כלכלית ותרבותית. בן-מרדכי מוסיפה שלפי מחקר, למסר בתקשורת ההמונים אין משמעות פיזית, ולכן זהו מסר ארעי ומתכלה. היא מציינת: "המוצר התקשורתי נוצר מתוך אילוצים ארגוניים חיצוניים ופנימיים" והוא תלוי במקרים רבים במוען. תקשורת זו מתאפשרת רק הודות לטכנולוגיה מתקדמת, מכיוון שבקשורת ההמונים המוען המרוחק פיסית מנמעניו, הוא חלק מארגון גדול, מקצועי ובירוקרטי, שיש בו חלוקת תפקידים מוגדרת, ואשר לצורך תפעולו נדרשים משאבים ארגוניים וכלכלים גדולים. -הנמענים בסוג תקשורת זו הנם אנונימייםלמוען ולשאר הנמענים. -המסר המועבר בתקשורת המונים הוא בדרך כלל חד-סטרי, עובדה שאינה מאפשרת משוב מיידי של הנמענים בדומה למשוב בתקשורת בין-אישית למשל. רדיו- מבין האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים לתקשורת ההמונים להתקיים.

21. -המסר המועבר בתקשורת אינו עוד חד-סטרי בעקבות שימוש ב"טוקבקיות", פורומים, ומנגנונים שונים שקיימים באינטרנט... גם ברדיו המסר איננו תמיד חד סטרי, קיימות תכניות רבות בהן מדברים המאזינים, לכן קיים בהן משוב מיידי כלשהו. יתרונות תקשורת המונים: 1) תקשורת המונים היא הדרך הזולה והיעילה ביותר למסור מידע לנמענים רבים בזמן הקצר ביותר, ללא כל מגבלות של מרחק גיאוגרפי. 2) בתקשורת זו,כל פרט מתוך הנמענים יכול להפסיק את ההתקשרות עם מקור התקשורת בכל רגע נתון, מכל סיבה שהיא. 3) בתקשורת המונים ניתן לשמר את המסר ולצרוך אותו מספר פעמים בלתי מוגבל. חסרונות תקשורת המונים: 1) בתקשורת המונים קיים קושי במתן משוב מיידי של הנמענים. דבר זה גורע מאיכות התקשורת. 2) בתקשורת זו המוען אינו יכול לדעת אם המסר נקלט, באיזו מידה הוא נקלט, ומי הם הנמענים. 3) בתקשורת המונים קיים סיכוי *לרעשים* בהעברת המסר. *(הערת שוליים)* רעשים הם בעיות בהעברת המסרים וקליטתם, דבר שקיים מעט מאד בתוך התקשורת הבין אישית. רעש עלול לעוות את המסר ואף להכשילו לחלוטין. קיימים ארבעה סוגי רעשים: טכניים-הנדסיים, אישיים-פנימיים, חיצוניים ותרבותיים. עיתון- כאמצעי טכנולוגי המאפשר לתקשורת ההמונים להתקיים. מבטא גם את האפשרות לשימור המסר, ולצריכה בלתי מוגבלת שלו.

22. השינויים שיביא האינטרנט האינטרנט שינה דברים רבים מאוד בחיי היומיום המודרניים, וביניהם השפיע על נושא הכתיבה ביומן ועל התקשורת. האינטרנט כבר שינה ועוד ישנה בעתיד את התקשורת בין בני אדם ומבחינות רבות לדעתי, עלול האינטרנט לגרום להמעטת השימוש בתקשורת הבינאישית עד כדי הכחדת מה שהיא היום וזאת מכיוון שהוא מאפשר יצירת "קשר קרוב" למרות המרחקים (דבר המיושם בוידיאו בלוגים למשל). כאשר נוצר מצב בו רוב התקשורת מתרחשת דרך מחשב, בעזרת אינטרנט, נזקים עשויים להיגרם לתקשורת האנושית או הבינאישית. להימצאות בני אדם מול מסך המחשב במשך רוב שעות היום השלכות חמורות מאוד, ביניהן נזק ליחיד (קוצר ראייה, השמנה בגלל אי תזוזה ממושכת וכו') ואף נזקים לתקשורת האנושית כולה. ככל שעובר הזמן, מתרגלים בני אדם רבים לתקשורת דרך האינטרנט, דבר שעלול לגרום למגבלות פיזיות, תקשורתיות ואף נפשיות. לעומת זאת, התקשורת דרך האינטרנט נוחה מאוד, ומאפשרת דרכים חדשות ומגוונות לפתח מיומנויות שונות, לגרות יכולות מחשבתיות, להכיר אנשים חדשים מתרבויות שונות, ללמוד ולפתח דעות עצמאיות ועוד. לדעתי שינויים אלה ישפיעו דווקא בצורה חיובית. אני רואה צדדים שונים בסוגיית הבלוג. מבחינה שלילית, הבלוג עלול להוות פתח לאלימות כאשר חושפים בו מידע פרטי, וכך עלולים למסור מידע לאדם הרוצה לפגוע בכותב או באדם אחר הנזכר בבלוג, בין שהם מכירים ובין שלא. יתכן והבלוג יגרום לבעיות תקשורת בדומה לאזכוריי לגבי האינטרנט, או יפתח במה כמעט בלתי מוגבלת בפני כל אדם, דבר שבאופן טבעי מאפשר אלימות, או יגרום לחוסר אמינות שיטתית. למרות זאת, אני רואה את הבלוג גם כתופעה חיובית. הבלוג מאפשר פיתוח יצירתיות ויכולות שכליות שונות, מהווה במה נוחה ושופעת לאינטלקטואלים, משכילים, להפיץ את דעותיהם או לדון בנושאים ברומו של עולם. פיתוח שפה חדשה בידי המתבגרות שמכונות "פקצות", אף מוכיח רבות מן הטענות הללו. הבלוג, לדעתי, מהווה פריצת דרך חשובה בעולם הווירטואלי, וברבות הימים אני מקווה כי יהפוך לתופעה פופולארית, אך לא ממכרת או משפיעה לרעה כמובן. ניתן לראות כי כתיבה ביומן איננה כה פופולארית כיום כמו בעבר, אך אני מקווה מאוד שהיא לא תיכחד, מכיוון שהיא מהווה אמצעי חשוב להבנה עצמית ולפיתוח יכולות כתיבה והתבטאות.

23. תקשורת בינאישית FACE TO FACE COMMUNICATION) ) כל אדם מבצע מאות אלפי שיחות בין-אישיות (פנים אל פנים) בחייו. התקשורת הבין-אישית היא השכיחה ביותר, ומאפייניה הם: -ניתן לזהות בה מוען ונמען, המעבירים מסרים אחד לשני בתקשורת מילולית (מילים) ו\או בתקשורת בלתי מילולית, תנועות ושפת גוף. -אין אמצעי *מתווך* בין המשתתפים בתקשורת הבין-אישית. *(הערת שוליים)* אמצעי מתווך הוא כל אמצעי שנכנס בין המוען לנמען ומשמש ערוץ להעברת תקשורת. המתווך גורם להעברה לא ישירה של המסר ולסילופו, המסר שמועבר על ידי מתווך כבר אינו אובייקטיבי, כי האמצעי המתווך מעביר אותו מזווית הראיה הפרטית שלו. למשל: מצלמה, עיתונאי, מסך טלוויזיה וכו'... -בתקשורת הבין אישית ההיקף של הנמענים מצומצם וניתן לספירה. -יש קרבה פיסית גדולה בין המשתתפים, המאפשרת קיומם של קשר עין ותגובה מיידית. יתרונות התקשורת הבין-אישית (פנים אל פנים) 1) תקשורת זו מאפשרת לכל אחד משני משתתפי השיחה, לדבר במשך זמן ארוך יחסית. 2) התקשורת הבין-אישית מביאה לידי ביטוי (יותר מסוגי התקשורת האחרים) את יכולתנו להשפיע על הזולת ולהיות מושפעים ממנו. בין השאר, משום שבתקשורת בין-אישית יש היזון חוזר (פידבק, משוב) המאפשר לכל אחד מהמשוחחים לשנות את דעתו, או להוסיף ולהבהיר נקודות לבן שיחו. 3) בסוג תקשורת זה משתתפי השיחה יכולים להבחין ולהיעזר בשפת גוף כאמצעי תקשורת. 4) מכל היתרונות המובאים לעיל, ניתן לומר כי התקשורת הבין-אישית היא "הדרך הטובה ביותר לשכנוע". קרבה פיסית גדולה, קשר עין ותגובה מיידית בתקשורת בינאישית

24. פלא-פון או טלפון סלולארי\נייד, כדוגמה לאמצעי מתווך חסרונות התקשורת הבין-אישית 1) בתקשורת זו על המשוחחים להקדיש זמן רב לאדם אחד או לקבוצה מצומצמת. 2) באמצעות התקשורת הבין-אישית ניתן להגיע רק למספר מצומצם וידוע של נמענים. תקשורת בין אישית – מתווכת MEDIATED COMMUNICATION)) בתקשורת הבין אישית – מתווכת, נוסף אמצעי מתווך, המשנה את איכותו והגדרתו של המעמד. באמצעי תקשורת זה נעזרים המוענים והנמענים בפתרון טכנולוגי, המאפשר תקשורת ביניהם, על אף מגבלה כלשהי המונעת מהם תקשורת ישירה. יתרונות התקשורת המתווכת 1) בתקשורת המתווכת הנמענים ידועים למוען ולכן קיים מעין מגע אישי. 2) באמצעות תקשורת זו ניתן להתגבר על מרחקים גיאוגרפים. 3) בתקשורת המתווכת ניתן להגיע ליותר נמענים מאשר בתקשורת בין אישית-קבוצתית. 4) באמצעות תקשורת מתווכת ניתן לקבל משוב מידי (למשל: טלפון). חסרונות התקשורת המתווכת 1) בתקשורת המתווכת מספר המוענים מצומצם יחסית. 2) תקשורת זו ספונטנית פחות מאשר תקשורת פנים אל פנים. 3) באמצעות תקשורת זו לא ניתן להיעזר בשפת הגוף של המשתתפים בשיחה. 4) בשימוש בתקשורת המתווכת קיים חשש לרעשים (ראה הגדרה קודמת).

25. תמונה המתארת תקשורת המונים השוואה בין תקשורת המונים לתקשורת בינאישית החוקרות אורגיל ולנגליב משוות בין תקשורת בין-אישית לבין תקשורת המונים על מאפייניהן: -המסר בתקשורת בין-אישית גמיש בתוכנו ובדרכי העברתו, ואינו כפוף למגבלות חיצוניות. -המסר בתקשורת המונים הוא פומבי, מהיר ובן-חלוף, מועבר בערוצים ממוסדים, ותכניו כפופים להגבלות כגון צנזורה. -המוען בתקשורת הבין-אישית הוא פרט עצמאי, בלתי תלוי. -המוען בתקשורת המונים הינו גוף מאורגן ומורכב המנווט את פעילותו במסגרת אילוצים כלכליים. -בתקשורת בין אישית הליכי בניית המסר והעברתו פשוטים. -בתקשורת המונים הליכי בניית המסר והעברתו מורכבים וארוכים. תמונה המתארת תקשורת בין-אישית איורים הממחישים הבחנה בין תקשורת בין-אישית לבין תקשורת-המונים האיור העליון מתאר תקשורת בין-אישית: ניתן לזהות בו נמען, אין אמצעי מתווך, היקף מצומצם וניתן לספירה, קיימת קרבה פיסית גדולה בין המשתתפים, המאפשרת קיומם של קשר עין ותגובה מיידית. באיור זה ניתן להבחין בין הנמענים, ואפשר גם להבחין במכנה משותף ביניהם – למשל, משקפיים, צבע שיער דומה וכדומה...בתמונה זו יש שימוש בצבע, וניתן להבחין בכל פרט מבין קהל הנמענים על יד תכונות שונות. האיור התחתון מתאר תקשורת המונים: המוען מרוחק פיסית מנמעניו, הנמען הוא קהל אנונימי (לא ידוע בהיקפו ובטבעו) והטרוגני (מעורב) למוען, ואי אפשר לאמוד את גודלו. אין באיור שימוש בצבע, הנמען מתואר בצבעים שחור, לבן ואפור בלבד, לא ניתן להבחין במאפיינים של הפרט, או במכנה משותף כלשהו, מלבד שכל הפרטים נמצאים באותו קהל, נמענים של מוען אחד.

26. האינטרנט, כחלק ייחודי בתקשורת: תקשורת בינאישית שמתנהלת בתוך תקשורת המונים הודות לאינטרנט והעצמת תפוצתו בשנות ה-2000, הפכה תקשורת ההמונים מחד צדדית שמטרתה להביא מידע חשוב לציבור, לרב צדדית, כך שההמונים יכולים לתקשר אחד עם השני. כתוצאה ממהירות וזולות התקשור באינטרנט, התפתחו סוגי בלוגים רבים ומגוונים, העשויים להכיל מידע רב, תמונות ואף וידיאו. האינטרנט אכן ביטל חלק מהגדרות תקשורת ההמונים: דרך האינטרנט, יכול המוען לאמוד את גודלו של הנמען, ולפעמים אף את מאפייניהם של פרטי הנמען. בעזרת האינטרנט, תקשורת זו יכולה להתרחש שלא במסגרת ארגון בירוקרטי כלכלי גדול. דרך האינטרנט יכול המוען לקבל משוב מיידי מן הנמענים שניתנת להם האפשרות להגיב בתור הקוראים. לעומת זאת, תקשורת זו עדיין מאופיינת כמהירה, זולה, הניזונה ממסרים מתכלים ובני חלוף בדומה לתקשורת ההמונים "הרגילה". בנוסף תקשורת זו, כמו תקשורת ההמונים תלויה באמצעי מתווך שהוא הגורם לשינוי במקרה זה, האינטרנט. כך נהיית תקשורת המונים זו אף דומה לתקשורת בין-אישית בדברים רבים: ניתן לזהות בה נמען כלשהו, או מכנה משותף בין הפרטים, המסר מן המוען גמיש בתוכנו והעברתו לנמענים פשוטה, והמוען עצמו הוא עצמאי, בלתי תלוי במסגרת כלשהי. כך נוצר מצב מיוחד, שבו האינטרנט חידש את תקשורת ההמונים, ושילב בה תכונות שונות מתקשורת בין-אישית. מחשב מתוך אתר: "אלוף טכנולוגיות והדרכה בע"מ" סמל אינטרנט נפוץ מתוך אתר: "The People" סמלי אינטרנט נפוץ מתוך האתר של: " The University Of Montana"

27. סיכום במצגת ערכתי השוואה בין שני דברים דומים מאוד, היומן והבלוג. ביומן נכתבים רגשות, חוויות, עניינים יומיומיים וכל מה שהכותב חפץ לכתוב. הוא מהווה אמצעי פורקן והשתפכות לכותבו, ובנוסף מאפשר התבוננות ובחינה עצמית. היומן נכתב בין הכותב לבין עצמו, ולא נועד להיחשף לעיני איש, הוא פרטי לחלוטין. הבלוג דומה ליומן מבחינות רבות אך הוא שינה את משמעות היומן לחלוטין – הבלוג הוא פומבי וגלוי לעיני כל באינטרנט. הבלוג ממשיך להתפתח ולהתקדם ככל שהטכנולוגיה של האינטרנט מתקדמת, וכך נהייה הבלוג כמעט אמצעי מתווך לתקשורת המונים. את הבלוג כל אדם יכול לקרוא, ולרוב הכתיבה הנעשית בו היא הרבה פחות פרטית, ויותר חברתית. הבלוג אינו מהווה תחליף חדשני ליומן, מכיוון שקיימים הבדלים רבים ביניהם, ולכל אחד מהם מאפיינים שונים ודומים. הבלוג עשוי להוות מקום מפגש חברתי, אמצעי ליצירת קבוצת עניין המתמקדת בנושא מסוים (למשל: קבוצת דיון בפוליטיקה ישראלית), מקום לפרסם בו קטעי וידיאו ואף דרך לפרסם מאמרים אישיים ללא מסגרת ארגון גדול, דבר שמשנה את תקשורת ההמונים. היומן יכול להיות אמצעי לפורקן נפשי-רגשי, לבחינה עצמית, לתיעוד חיי יומיום ואף אירועים מיוחדים. גילוי מרתק במהלך העבודה היה עניין תיעוד השואה באמצעות יומנים. תופעה מרתקת בעיני הייתה תופעת המתבגרות בבלוג, רדיפת את השלמות, השפה החדשה שהמציאו ואף השוביניזם שהיה מנת חלקן. הבלוג והאינטרנט שינו את תקשורת ההמונים, תוך שמירה על חלק ממאפייניה ושינוי חלקם. תופעת "הבלוגרים העיתונאים" ומאמריהם בבלוגים,שינו את תפיסת תקשורת ההמונים. אחד השינויים הגדולים והמשמעותיים הוא שבבלוג, בניגוד לתקשורת המונים רגילה, ניתן לקבל משוב מידי ואף לבצע התכתבות. תקשורת ההמונים שיצר הבלוג היא מעין שילוב בין תקשורת בינאישית לבין תקשורת המונים. הבלוגים אינם מהווים תחליף ליומנים, לכן חשוב להמשיך ולעודד ילדים ואף מבוגרים לכתוב יומנים ובלוגים גם יחד!

28. בביליוגרפיה ורד אורגיל/ניבה פלד לנגליב: "מאפייני תקשורת בין אישית לעומת מאפייניה של תקשורת המונים" אתר Ynet: "מה זה יומן רשת? (blog)" ה-8 לפברואר 2004 - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2871771,00.html הררי לימור, בנג'ו אמיר, ולבנברג אריאלה, מרכז מחשבי מחוזי חיפה - http://www.computercenter-haifa.org.il/limor/yoman/about_the_jorney.htm אריקה בן מרדכי: "מאפייני התקשורת שבעזרתם ניתן להבחין בין תקשורת המונים ותקשורת בין אישית" מיכל בן-נפתלי בכתבתה "אני עוברת בלי עצב את קווי-התמורה", בדצמבר 2005 -http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=654970&contrassID=17&subContrassID=0&sbSubContrassID=0 לילך וסרמן ונורית ברנע בכתבתן: "קיטי יקרה, אני בדרך לשינוי" בירחון סטטוס, גליון 193 עמודים 48-50, יולי 2007 מילון אבן שושן המרוכז מחודש ומעודכן, אברהם בן שושן מיכל גרשוני, ביטאון מנהלי ישראל - פנים- הקרן לקידום מקצועי > גיליונות 2005 > גליון 33 - ספטמבר 2005 ד"ר יאיר עמיחי המבורגר :"מה מניע גולשים לנהל בלוג?" ה-28 ליוני 2007, מרכז בזק בינלאומי לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, בינתחומי הרצליה, בית ספר סמי עופר לתקשורת - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3418780,00.html ניבה פלד לנגליב: "סוגי/מעמדי תקשורת" רכזהמידעאודותהשואה, ידושםביה"סהמרכזילהוראתהשואה - http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201320.pdf

29. ד"ר עטרה פרנקל פארן וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, אוניברסיטת בר אילן - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3363597,00.html אתר קשת - http://www.mako.co.il/tv-question/9c8ed1a4bf898110/Article-6caff78cc505811006.htm אתר קשת בכתבתו: "יומן יקר" זה כבר פאסה, עשה לך בלוג" http://www.mako.co.il/tv-question/9c8ed1a4bf898110/Article-6caff78cc505811006.htm כתבה של גוני ריסקין - http://stagemag.co.il/Articles/400 תמונות