שפה ומוח: שפה דבורה והפרעותיה

1. שפה ומוח:שפה דבורה והפרעותיה

2. חזרה על השיעור הקודם והקדמה אסימטרייה מוחית לתפקודים לשוניים – מ- Marc Dax ועד Sperry Paul Broca ו- Karl Wernicke- אזורי שפה ראשוניים גישות לחקר התפקוד הלשוני במוח: הגישה הקלינית: אפזיולוגיה וטקסונומיה של תסמונות הגישה הנויורבלשנית

3. השימוש בשפה על בסיס הידע על העולם. הומור, משמעויות כפולות, קונוטציות ומטפורות Pragmatics "המנגינה" שבדיבור Prosody משמעויות המלים המשפטים והמסרים Semantics חוקי מבנה המשפט Syntax הטיות, גזירות, שורשים, בניינים ומשקלים Morphology מבנה המלים Phonology צלילי השפה Phonetics רמות עיבוד לשוני

4. שיבוש ביצירת מילים פונולוגי (“ליטרלי”) - החלפת פונמותמתחתנת מתחנקתשולחן שולחם (neologism – יצירת מלים חדשות) ורבלי - החלפת מילים סמנטי - החלפת מלה במילה קשורה סמנטיתשלוש חמשמרפק ברך Paraphasia

5. הפרעה בשיום בקונפרונטציה קושי במציאת מלים “הליכה מסביב” (circumlocution) מופיע כתסמין בכל סוגי האפזיה לעתים תסמונת מבודדת Anomic aphasia

6. דיסאינטגרציהפונמית (אגרמטיזם) פונמיות+סמנטיות  פונמיות     קטגוריזציה קלינית של סוגי אפזיה פרפזיה שיום חזרה הבנה שטף סוג האפזיה Broca Wernicke Conduction Global Trans. Sensory Trans. Motor Mixed Trans.

7. “הפרעה ביצירה או הבנה של שפה הנובעת מכשל במערכת דו-כיוונית המחברת את המחשבה לשפה” (Mesulam, 1990) בעיות מורפולוגיות, לקסיקליות או דקדוקיות פגיעה בכל אופני השפה (מדוברת וכתובה) להבדיל - בעיה מוטורית (דיסארתריה) בעיה סנסורית (חרשות, עיוורון) בעיית חשיבה (סכיזופרניה, דמנציה) Aphasia

8. דיסארתריה - הפרעה “ביצועית” בהיגוי. לא הפרעה לשונית דיבור מרוח, קשה להבנה קושי בחיקוי פונמות לא משתפר בביטויים מוכרים לעתים קרובות עם הפרעות בבליעה נובע מפגיעה במסלולים המוטוריים הקשורים בהיגוי (מסלול פירמידלי, גרעינים קרניאליים, צרבלום, גרעיני הבסיס) Articulatory dysfunction

9. Buco- Facio- Lingual - Apraxia בעיה ב”תכנות” התנועה קושי בהנעת שרירי הפנים והלשון לפי פקודה קושי ביצירת רצף של פונמות Speech Apraxia

10. בעלת יכולת פונטית – מנגנוני היגוי בעלת יכולת תחבירית בעלת לקסיקון פונולוגי עשיר מערכת סמנטית בה קשרים אסוציאטיביים בין מלים קרובות חסרת יכולת היגוי חסרת תחביר בעלת לקסיקון מוגבל מערכת סמנטית בה קשרים מסועפים קונוטטיביים המאפשרים הבנת מטפורות. פרוזודיה אסימטרייה מוחית לתפקוד לשוני – חזרה מרוכזת הבדלים תפקודיים ביכולת לשונית – מבט כללי המיספרה ימין המיספרה שמאל מכאן אפשר להבין: א. אפזיה היא תסמונת אופיינית המלווה נזק להמיספרה שמאל ב. תבנית ההפרעות הלשוניות בעקבות נזק להמיספרה ימנית שונה מזו מאפזיה בעקבות נזק להמיספרה שמאל.

11. אזורי ברוקה וורניקה Wernicke’s area Broca’s area Brodaman 22 השליש האחורי של ה-left superior temporal gyrus Brodaman 44-45 השליש האחורי של ה-left inferior frontal gyrus

12. Arcuate Fasciculus אזורי שפה ראשוניים

13. הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית: האבן עפה על שמשת המכונית והיא נשברה לרסיסים. Pragmatics

14. מאפשרת העברת מסר מעבר למשמעות הישירה של המלים קצב גובה צליל עוצמה דגשים הפסקות Prosody

15. עולם המושגים והמשמעויות • הבחנה בין עולם המושגים ומשמעויות של מלים • קטגוריות סמנטיות • סמנטיקה לשונית לעומת סמנטיקה תפיסתית. • רשת סמנטית • דינאמיקה ברשת: • קשרים סמנטיים • קשרים אסוציאטיביים

16. רשת סמנטית

17. תחביר, דקדוק סדר המלים מילות קישור ויחס (“אל” “עם”, “ו”) האם התחביר מולד? - Chomsky חוקים אוניברסליים וספציפיים לשפה. תחביר

18. מורפמה - היחידה הפונולוגית הקטנה ביותר בעלת משמעות: מלים בעברית הן לפחות בי-מורפמיות מוספיות, הטיות וגזירות ספר – ספרים ספר - ספריה בשפות רבות "מלות גזע" (stem) ומוספיות happy – happiness part – apartment – participation מיקומו של מידע פונולוגי בלקסיקון מורפולוגיה

19. פונמה - היחידה הקטנה ביותר המשנה משמעות ברק = 5 פונמות /b/ /a/ /r/ /a/ /k/ /b/ /a/ /r/ /a/ /d/ יחידה מופשטת – לא צלילית!! קטגוריזציה - נרכשת על ידי המערכת הלשונית בינקות התמרה פונטית-פונמית והתמרה גרפמית-פונמית הלקסיקון פונולוגיה

20. צלילי השפה – יצירת קול על ידי ויסות וסינון זרמי אויר היוצאים מהראות. ארטיקולציה – מערכת מוטורית המבצעת את עבודת הויסות והסינון תפיסה פונטית לעומת תפיסה אקוסטית – אפקט McGurk כדוגמה פענוח וקטגוריזציה פונטית – מושג הארטיקולציה המשותפת יכולת מולדת המבוססת על מנגנונים מוחיים ייעודיים. פונטיקה

21. חוסר יכולת לתרגם צלילים שפתיים לפונולוגיה או מורפולוגיה הבנת שפה כתובה, דיבור, כתיבה - תקינים שמיעה תקינה לצלילים לא שפתיים קושי ספציפי בניתוח עיצורים מסוימים - לא אפזיה Wernicke Pure Word Deafness

22. שמות נרדפים: Motor Aphasia Influent Aphasia וריאנטים - True Broca’s Aphasia (“Big”, “Major”) Broca’s area Aphasia (“Little”, “Minor”) אפזיית Broca

23. Broca’s area (“Little”, “Minor”) Aphasia True (“Big”, “Major”) Broca’s Aphasia אפזיית ברוקה - אזורי נזק

24. שטף ירוד מאמץ הפקתי ניכר הבנה תקינה למשפטים פשוטים מבחינה דקדוקית חזרה לקויה אגרמטיזם! אפזיית Broca - מאפיינים

25. דיבור “טלגרפי” שימוש מועט מאד במלים “דקדודיות” (עם, את, אל…) קושי בהבנת משפטים מורכבים - בעיקר משפטים סבילים: “הנמר, שנרדם בעשב, נטרף על ידי האריה” האם למלים “דקדוקיות” יש ייצוג נפרד? אגרמטיזם

26. The Thief 1 2 3 4

27. אפזיה אקספרסיבית - הכתבה צעיר נחמד משתזף בים, עוסק בספורט, הולך לקולנוע ולתיאטרון, משתעשע וגם קורא ספרים

28. שמות נרדפים - Sensory (Perceptive) Aphasia Fluent Aphasia הפרעה בהבנת שפה דיבור שוטף פרפזיות פונמיות, ורבליות וסמנטיות ניאולוגיזם - עד ז’רגון “כזה-כאילו” הפרעה בחזרה אפזיית Wernicke

29. אפזיית ורניקה - אזורי נזק אזורורניקה אזוראודיטוריראשוני

30. המאפייו העיקרי: קושי בחזרה דיבור שוטף הבנה תקינה פרפזיות פונמיות מרובות ללא פגיעה באזור וורניקה אין הוכחה שפגיעה בחומר הלבן מספיקה Conduction Aphasia

31. Arcuate Fasciculus אזורי פגיעה באפזיה הולכתית

32. אזורי הנזק - אפזיה הולכתית אינסולה

33. צרוף סימנים של אפזיות Broca + Wernicke יש יכולת “דיבור אוטומטי”: קללות, שירים, ימי השבוע... פגיעה רחבה בשדה של ה-Middle Cerbral Artery או - פגיעה באזור Broca + Wernicke - חשד לגרורות או קרישי דם קטנים אפזיה גלובלית

34. ניתוק של הרשת השפתית מאזורים אחרים מאפיין: יכולת חזרה שמורה ! סוג “מוטורי” סוג “סנסורי” פגיעה ב”קו פרשת המים” Mixed - Isolation of speech areas אקולליה אפזיות טרנס-קורטיקליות (אקסטרה- סילוויאניות)

35. קו פרשת המים

36. נקודת פיקסציה מלים פעילות מוחית באונות האחוריות בתגובה למלים

37. הקשבהלמלים Listening to Words התבוננותבמלים Viewing Words

38. פעילות מוחית תוך כדי צפייה במלים ולא-מלים

39. Reading aloud קריאהבקול Verb Generation יצירתפעלים

40. התבוננות במלים הקשבה למלים אמירת מלים יצירת פעלים אזורי פעילות מוחית בתגובה ברמות שונות של עיבוד מלים

41. Figure 1. Functional Anatomy of Phonological Manipulation in Normal Readers, Dyslexic Readers, and Normal Readers Greater Than Dyslexic Readers Task-related signal change was derived by contrasting simple Word Repetition of an aurally presented word with repeating words after performing Sound Deletion on the first phoneme. Localization is based on stereotaxic coordinates in x (medial-lateral), y (antero-posterior), and z (superior-inferior) directions and refers to the location of maximal activation within a cluster (indicated by the highest Z score). Areas of significant activity within 15.0 mm of the cortical surface are projected to the surface of the brain (Z 3.10; p 0.001, uncorrected; limited to clusters 80 contiguous 2 mm cubic voxels). Brain activity attributed to phonological manipulation in normal readers (A) was observed in left occipitotemporal, inferior parietal, and inferior frontal cortex, consistent with previous studies. The thalamus and cerebellum were also bilaterally active (these deeper foci are not seen in the figure). In the right hemisphere, the following regions were identified: inferior and middle temporal cortex as well as middle frontal gyrus. The dyslexic group (B) showed activity related to phonological manipulation in bilateral inferior parietal, inferior frontal, middle temporal cortex, precuneus, and cerebellum. A between-group statistical comparison of the control and dyslexic groups (C) revealed less activity in the dyslexic group in left inferior parietal regions (supramarginal and angular gyri), superior parietal lobule, precuneus, and medial frontal gyrus. Dyslexic subjects also displayed less activation in several right hemisphere regions compared to controls: the occipitotemporal junction, as seen in the figure, and medial structures including precuneus, medial frontal, fusiform, and cingulate gyri (not seen in these lateral projections).

42. Orthographic specificity in the human brain Bentin et al., 1999

43. פעילות חשמלית של המוח באזורים אוציפיטליים בתגובה לגירויים אורתוגרפיים ולא אורתוגרפיים Bentin et al., 1999

44. התפשטות פעילות חשמלית של המוח באונה הצדית כפונקציה של רמת העיבוד Bentin et al., 1999

45. F4 F3 Fz FC4 FC5 FC3 FC6 Cz משפט תקין: Cz Cz C4 C3 הילדה היפה נעלה סנדלים משפט לא תקין: CP5 CP6 N400 הילדה היפה נעלה פיצה Pz P3 P4 800 0 400 800 0 400 1 V -1 0 400 800 CONGRUENT INCONGRUENT N400 N400 כמדד לפעילות סמנטית Deutsch & Bentin, 2000

46. Fz F4 F4 F3 F3 LAN LAN FC4 FC5 FC3 FC6 משפט תקין: Cz C4 הילדה היפה נעלה סנדלים C3 משפט לא תקין: CP5 CP6 הילדה היפה נעל סנדלים P600 P600 P3 P4 Pz Pz Pz Pz 1 1 V V -1 -1 800 0 0 400 400 800 800 0 400 800 0 400 תקין לא תקין P600 ו -LAN כמדדים לפעילות תחבירית Deutsch & Bentin, 2000

47. תפקידו של איזור ברוקה- Thomson-Schill • על מה מבוססת הביקורת של המחברת על הגישה המסורתית לתפקידו של איזור ברוקה? • מהי האלטרנטיבה העיקרית המוצעת על ידי Thomson Schill? • כיצד משתקפת בקרת בחירה בין אלטרנטיבות בתפקודי שפה? • איזה סוג בעיות נצפה באפזיה עם פגיעה באזור ברוקה אם אומנם הפגיעה העיקרית הוא במנגנון בקרה בין אלטרנטיבות?

48. שאלות?