ממצאי מחקר "מגמות דמוגרפיות בערים מעורבות"

1. ממצאי מחקר "מגמות דמוגרפיות בערים מעורבות" מרצה: ד"ר מרדכי קידר

2. מגמות ותהליכים דמוגרפיים בערים המעורבות ובשטחי הנגב

3. מחוז הצפון דמוגרפיה -2.22% מחוז חיפה 164% -3.17% גידול האוכלוסין הכללי בישראל (נכון ל-2008) עמד על: 1.7% בשנה באוכלוסיה היהודית 2.6% בשנה באוכלוסיה הערבית 1.8% בכלל האוכלוסייה למרות ששיעור הגידול בקרב הערבים גבוה יותר, הוא יורד באופן דרמטי בעשור האחרון - בשנת 2000 הוא עמד על 3.8%. 235% מחוז איו"ש מחוז המרכז +0.14% -0.35% -10% 26% מחוז י-ם מחוז תל אביב -2.39% 177% -0.47% 34% מחוז הדרום הפער בין הריבוי הטבעי הארצי למחוזי – כתוצאה מעזיבת אוכלוסיה יהודית למרכז ויו"ש. -4.43% 322% מפתח שינוי באחוז היהודים במחוז ביחס לשינוי הארצי

4. דמוגרפיה - ערים מעורבות התמורה באחוז היהודים בערים המעורבות 2003-2009

5. דמוגרפיה - ערים מעורבות התמורה באחוז הערבים בערים המעורבות 2003-2009

6. דמוגרפיה - ערים מעורבות שיעורי שינוי האוכלוסיה בערים המעורבות 2003-2009 (*) - במעלות-תרשיחא ונצרת עילית הנתונים נכון ל-2004, ביתר הערים מ-2003

7. דמוגרפיה - ערים מעורבות חישוב אומדני הגירה - נצרת עילית 2005-2009

8. איך זה קורה?

9. NGO’s ישראלים וערבים NGO’s ישראלים וערבים NGO’s ישראלים וערבים תושבים ערביים באזור גורמים ערבים חיצוניים תושבים ערביים באזור גורמים ערבים חיצוניים תושבים ערביים באזור NGO’s ישראלים וערבים תושבים ערביים באזור גורמים ערבים חיצוניים תושבים ערביים באזור קמפיינים של לטובת התושבים הערביים חיזוק ושמירה על התושבים הערביים בעיר / אזור התנגדות לתוכניות פיתוח לאוכלוסיה היהודית קניית בית בדרכים לא כשרות ("כסף סעודי") רכישת במחיר מופרז / לחץ על מוכרים ("מזוודות כסף") נצרת עילית מאבק על נקודות אסטרטגיות באזור נצרת עילית נצרת עילית נצרת עילית נצרת עילית נצרת עילית מעלות תרשיחא מעלות תרשיחא מעלות תרשיחא מעלות תרשיחא מעלות תרשיחא מעלות תרשיחא עומר-נגב עומר-נגב עומר-נגב עומר-נגב עומר-נגב עומר-נגב תוצאה: פיחות בכמות היהודים ועלייה בכמות הערבים מקרא NGO’s ישראלים וערבים גורמים ערבים חיצוניים במחקר לא נמצאו ראיות לכסף זר-ערבי המממן בארץ רכישות רחבות. אך בין כך ובין כך בשורה התחתונה עיקר הבעיה היא בריחת אוכלוסיה תושבים ערביים באזור נמצא מידע במסגרת המחקר לא נמצא מידע במסגרת המחקר

10. ניתוח תהליכים ראיונות עם תושבים/מתווכים מחקר קבלנים - נצרת מעלות שכונת "בנה ביתך" בנצרת, רכישת וילות בעיר מעלות (גבעת הזיתים – יושבה בכ- 40% ערבים) (*)– המחקר בחן תמונה ארצית והתמקד בין היתר בנצרת-עילית ומעלות תרשיחא

11. מאפיינים חוזרים ייחודיים לרכישה בריכוזים יהודיים להיטות יתר

12. לקט עדויות ותיאורים לדוגמא ראיון עם הרב מאיר אסולין, תושב מעלות (14.4) (דברי ברכה) ש. האם תוכל לתאר מקרים בהם נתקלת בשכונה בה אתה גר של רכישות של תושבים ערבים? אני גר בשכנות סביונים במעלות. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים במקרים של רכישות בנסיבות תמוהות. אספר לך על מספר מקרים שהיו אצלנו, בסופו של דבר חלק מהם נמנעו, אך התופעה קיימת ורחבה. באחד המקרים, מר ל', יהודי-דתי שגר בבית בסביונים המחזיק בנוסף בית להשקעה. לאור עליה במחירי הדירות בשכונה החליט ל' למכור את הדירה. הוא פרסם את הדירה למכירה באתרים שונים ב-600,000 ₪. באחד הימים הגיע לבית עו"ד מטעם קונה ערבי פוטנציאלי. העו"ד נפגש עם אשתו של ל' ברחוב, ביקש להבין את מיקומו של הבית, ותיכף ומיד, בלי לראות את הבית, ומבלי להכנס לתוכו הודיע לה שהם מוכנים לקנות אותו. ... רכישה דומה היתה בבית אחר כשנכנס קונה ערבי ושילם מיד את הסכום שדרשו המוכרים (כ-700,000 ₪) מבלי להתמקח, בעוד שקונים יהודים ביקשו לשלם כמה עשרות אלפי שקלים פחות מהסכום המבוקש. במקרה אחר..., הלך מר פ' בדרכו לבית הכנסת. לפתע עצר לידו רכב והנהג ביקש לדובב אותו – היכן הוא גר? אם מכיר את השכונה? וכד'. משנתמשכה השיחה הסביר לו הנהג, הערבי, כי הוא מעוניין לקנות בית בשכונה. ותיכף ומיד שאל את פ' - כמה כסף הוא מבקש עבור ביתו? פ' ההמום הסביר לנהג הערבי שהוא לא מעוניין למכור את הבית. אך הנהג המשיך לשדל אותו, ואפילו פתח את דלת הרכב והראה לפ' מזוודה מלאה בכסף מזומן כדי לשכנע אותו למכור לו את דירתו. לאחר שפ' עמד בסירובו החל הנהג הערבי לשאול אותו אם הוא מכיר משהו בשכונה שירצה למכור. כך שניתן לראות בזה מקרה של מכירה שנמנע. אך ישנם מקרים שמוכרים לתושבים ערבים. כך למשל, באחד המקרים נמכר בית שהיה בבעלות זוג שהתגרש לתושבים ערבים. בתחילה האישה נשארה לגור בבית, משנודע לבעלה לשעבר שהיא עומדת למכור לתושבים ערבים - פרסם זאת, אך היא הכחישה. לאחר תקופה קצרה נכנסו לבית דיירים ערבים, אשר הסכימו לשלם את המחיר שביקשה. ידוע לנו שהיו משפחות יהודיות שביקשו לקנות את הבית, אך התמקחו איתה והציעו 50,000 ₪ פחות ממה ששלמו לבסוף הרוכשים הערבים. בידינו עדויות נוספות גם בנצרת עילית ודיווחים על מקרים דומים בלוד וצפת http://www.youtube.com/watch?v=AXtQsELU6Hk החל מ-5:00 – 5:32

13. מוקדי חיכוך/רקע לעזיבה • חשש מנישואי תערובת/ שמירה על צביון יהודי • הטרדות ואלימות על רקע לאומני • דימוי שלילי וחששות שונים ירידת ערך ושינוי הרכב האוכלוסייה • ממצאי סקר מכון גיאוקרטוגרפיה –שוק הדיור בנצרת חסמים והזדמנויות • "...קבלנים רבים נמנעים מבנייה באזור זה עקב הקושי למכור דירות בפרויקטים חדשים, הנובע בין השאר מרתיעה מהאוכלוסייה המעורבת בעיר ומסיבות נוספות. הקבלנים ציינו כי לדעתם שוק הדיור בנצרת עילית עשוי להשתקם רק במסגרת תוכנית לאומית לפיתוח של אזור הצפון." • שינויים בולטים בהרכב האוכלוסייה • נצרת -שכונת בנה ביתך, הר יונה, גבעת ברק • מעלות – הסביונים, גבעת הזיתים

14. התנגדות לתוכניות פיתוח לאוכלוסיה היהודית מאבק על נקודות אסטרטגיות באזור

15. מעלות-תרשיחא - שכונות

16. מעלות תרשיחא התרחבות היישוב הערבי "אין אנו יכולים להשלים עם תוכנית ההתפתחות של כפר ורדים כאשר היא נעשית על חשבוננו, שכן לא יעלה על הדעת להפוך את עתודות הקרקעות שלנו למעין סחר מכר... ...כפי שציינו לתושבי תרשיחא אדמות פרטיות בתוך השכונה המתוכננת, "שלב ג'" ואלו בתורם יכולים למכור את אדמתם זו. מסיבה זו אין למועצת כפר ורדים שליטה למי יכול בעל אדמה מסוים למכור את אדמתו. השאלה היא האם תרצו שתושבי תרשיחא ימכרו את אדמתם לגורמים לא רצויים שיכולים לגור בקרבתכם?..." (מתוך מכתב הועד) התרחבות היישוב היהודי

17. נצרת עילית - שכונות תפיסת שכונות תפר

18. מאבק על נקודות אסטרטגיות והתנגדות לתוכניות פיתוח לאוכלוסיה היהודית נגב רצף ערבי סמוך להר חברון כחול - התיישבות יהודית אדום - התיישבות ערבית/בדואית ורוד - הכפרים הבדואים הותיקים התנגדות לרצף יהודי שתוחם את דרום הר חברון ומניעת פירוק הרצף הבדואי במקום

19. מאבק על שטחי מרעה - דרך לתפוס חזקה בשטחים פתוחים - דוגמא • רשימת הישגים שארגון אגודת הרווחה (WA) מונה נכון לשנת הפעילות 2006 בקשר לפעילותו בנגב: • ארגון 5 הפגנות גדולות נגד הריסת בתים. • השגת 560 אישורי רעיית צאן; מתן ייעוץ משפטי לרועי צאן. בראייתנו - הלכה למעשה מדובר במימון תפיסת חזקה בשטחים פתוחים בנגב • סיורים ומפגשים עם חברי כנסת. • קמפיין תקשורתי; הוצאת ניירות עמדה. • פעילות משפטית כולל 4 עתירות לבית המשפט העליון. – כלומר הכסף הערבי מממן עתירות לבימ"ש עליון בסוגית הקרקעות בנגב

20. התנגדות לתוכניות פיתוח לאוכלוסיה היהודית יפו – אמונה התנגדות של תושבים ערבים וגופים פרו-ערבים לפרויקט בניה של חברת "באמונה" בעיר יפו על קרקע ששווקה במכרז של מנהל מקרקעי ישראל . חברת באמונה זכתה כיון שהייתה מתמודדת יחידה שעמדה בתנאי המכרז!

21. חיזוק ושמירה על התושבים הערביים בעיר / אזור קמפיינים של לטובת התושבים הערביים

22. פעילות הארגונים הלא ממשלתיים בכל מוקדי החיכוך וזירות המאבק ניכרת טביעת האצבע של ארגונים לא ממשלתיים המקדמים סדר יום שמהותו השפעה על אופיה של המדינה מבחינת מפת ההתיישבות ואופיו של המרחב הציבורי. זהו השחקן הבולט ביותר במאבק על הקרקעות ובעל נפח הפעילות הגבוה ביותר. לעיתים אפילו מעורבות פאסיבית שלו (למשל כמעורב "שקט" בהליכי תכנון) משפיעה עשרות מונים מאשר רוכש זר ה"גואל קרקעות" מאפיינים: פעילות בעלת אסטרטגיה ברמה הארצית בקשת של נושאים. ניצול תושבים ומאבקים מקומיים לקידום אג'נדות. שירות של אינטרסים זרים (נשענים על כסף זר). הסרת חסמים לקידום התיישבות ערבית ופגיעה בהתיישבות יהודית.

23. קמפיין לעצירת התרחבות העיר מעלות נאהי ג'דעון, פעיל מרכזי בעמותת 'אלבדיל תרשיחא' ובוועד העממי תרשיחא: "כפר ורדים לא הוקם באופן תמים, מטרתו לחסום את תרשיחא". מתוך מכתב "הועד העממי": "אין אנו יכולים להשלים עם תוכנית ההתפתחות של כפר ורדים כאשר היא נעשית על חשבוננו, שכן לא יעלה על הדעת להפוך את עתודות הקרקעות שלנו למעין סחר מכר... ...כפי שציינו לתושבי תרשיחא אדמות פרטיות בתוך השכונה המתוכננת, "שלב ג'" ואלו בתורם יכולים למכור את אדמתם זו. מסיבה זו אין למועצת כפר ורדים שליטה למי יכול בעל אדמה מסוים למכור את אדמתו. השאלה היא האם תרצו שתושבי תרשיחא ימכרו את אדמתם לגורמים לא רצויים שיכולים לגור בקרבתכם?..." קמפיין במעלות תרשיחא: "גבעת האורנים" - שכונה המתוכננת לכ-700 יחידות דיור האמורה לקום בין מעלות לתרשיחא, צפונית לכפר ורדים ו"תוכנית כפר ורדים ג'". ישנה התנגדות לתכנית הם מכיוון תושבי כפר ורדים שמודאגים לפגיעה בסביבה ובנוף ליישוב, והן מתושבי תרשיחא המודאגים מ"נגיסה" באפשרויות הפיתוח של הכפר וגורמים עם אג'נדה לאומנית שמטרתם למנוע התפתחות יהודית באיזור. חלק מההתנגדות נוגעות למאבק על תפיסת שטחים שולטים באזור מעלות ויצירת רצף יהודי, ולחילופין ערבי, סביב הר מיכל (עליו שוכנת שכ' יפה נוף) מאבקם תושבי תרשיחא ניזום על ידי ארגונים לא ממשלתיים ערביים כעדאלה והמרכז לתכנון אלטרנטיבי שמעורבים בפרשיות דומות במקומות נוספים בישראל ומלווים את המאבק בפעילות משפטית. מפלגת חד"ש, ח"כ חנין זועבי וראשי הציבור הערבי בישראל הודיעו כי הם תומכים בוועד העממי תרשיחא ושיוו למאבק נופך לאומי ולא פרטיקולארי.

24. ירושלים – מעורבות בהליכי תכנון שכונות התנגדות לבניית שכונות יהודיות במזרח בעיר לטובת שמירת רצף ערבי מעורבות עמוקה בתוכנית המתאר ירושלים 2020 ההשלכות - פגיעה באוכלוסיה היהודית

25. הכפר דהמש ברמלה כפר המונה 600 תושבים ולא מוכר על ידי רשויות המדינה. תושבי הכפר נאבקים על מנת לקבל הכרה כשכונה בתוך העיר רמלה. במאבק מעורבים גורמים שונים כ: פרויקט ערים מעורבות בארגון שתי"ל, התחברות – تـــرابـــط, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, וועד כפר דהמש, גרילה תרבות, ורבים נוספים. כמו כן, בהפגנות ניתן לזהות פעילים ממאבקים לאומניים אחרים דוגמת שיח ג'ראח "סולידריות שיח ג'ראח" הפגנה 16.3.10 מתוך אתר התחברות

26. אל עארקיב אנשי השבט פלשו לראשונה לאזור כבר בשנת 1998. בשנת 2000 ניתן צו מניעה קבוע נגד בני השבט האוסר כניסתם אל השטח. למרות זאת פלשו אליו ונטעו בשטח כדי לתפוס חזקה. המנהל הציע להשכיר להם את השטחים לעיבוד במחיר של 2 שקלים לדונם, אך הם סירבו והמשיכו לפלוש בכל שנה לשטח ולטעת בניגוד לחוק. בכפר זה הרסה המדינה בעשר פעמים שונות (האחרונה בינואר 2011) עשרות מבנים בלתי חוקיים. המבנים נבנו מחדש אחרי כל הריסה. הרס המבנים מלווה בעימותים אלימים עם תושבי הכפר ובגינוי חריף מצד ארגוני זכויות אדם כגון אמנסטי ישראל והאגודה לזכויות האזרח. ארגונים רבים נרתמים לסייע לתושבי אלערקיב במאבקם. ההפגנות כוללות גם גורמים רדיקליים המעורבים בפעילות אגרסיבית נגד המדינה במזרח ירושלים וגדר ההפרדה למשל. ערבוב הגורמים הללו מעיד על שילוב גורמים שסוגית הבדואים ומאבקם על הקרקעות משתלב היטב באג'נדה הקיצונית שמבקשים לקדם לעיתים תוך שאינם בקיאים כלל בסוגיות המקומיות וחסרי זיקה למקומיים.

27. חריש התנגדות לפיתוח חריש והקמת עיר חרדית במקום בטענה של הכבדה על משאבי הסביבה. מפה מפורטת של התוכנית - הנקודות האדומות הן דאר אלחנון ואם אלקטף

28. מקורות המימון של פעילות העמותות בתחומי הקרקעות

29. מימון ממקורות ערביים - מיפוי פעילות בנושא קרקעות קרן WA מקור מרכזי למימון פעילויות פרו-ערביות בתחומי הקרקעות נגב ירושלים ערים מעורבות "שימור הנוכחות הפלסטינית בנגב" באמצעות פרויקטי "העצמת אוכלוסית הנגב" קידום הזהות הערבית-איסלאמית של ירושלים ושימור הנוכחות בה באמצעות פרויקטים שונים ותפיסת נכסים שימור הנוכחות בערים המעורבות באמצעות פרויקטים שונים לשיפוץ, תחזוקת ורכישת מבנים

30. מעורבות קרנות ערביות במימון פעילות ארגונים ישראליים ופלסטיניים – מבנה ככלי גופים אירופאים ממשלתיים קרנות ערביות קרן פורד הבנק העולמי ~ 400,000$ (2007) Total giving per year: $28,100,000~ ~ 2,650,000$ (2006-2008) ~ 400,000$ (2008-2009) ~ 3,500,000 $ (2008-2009) ~ 20,000,000 $ (2009) ~ 2,000,000 $ (2008-2009) Total budget per year: $19,000,000 ארגונים ישראליים דוגמאות מרכזיות: ארגונים ערביים-ישראליים דוגמאות מרכזיות: ארגונים פלסטיניים דוגמאות מרכזיות: Galilee Society Mada Al-carmel Ittijah Ma’an Balanda PCHR

31. מימון עקיף של קרנות וארגונים ערביים לפעילות בתחום הקרקעות בשטחי ישראל Kuwait Fund Arab National Bank BADEA Al-Aqsa Fund AGFUND AFESD Arab Monetary Fund IDB OPEC Fund ארגונים פלסטיניים Total giving per year: $28,100,000~ ~ 2,650,000$ (2006-2008) ~ 20,000,000 $ (2009) ארגונים ערבים-ישראליים דוגמאות מרכזיות: Galilee Society Mada Al-carmel Ittijah Balanda כ-75,000$ לרכישת מבנים עבור הארגון שאמיר מח'ול עמד בראשו. כמו כן ישיבות משותפות עם WA הפלסטיני לדיון במאמצים להגנה על זכויות האדם בירושלים. תרומות בנושאים שונים (חינוך, נשים, שטחי מערה וכו') תחת הכותרת "העצמת הנגב" שמהותו, כלשונם, "חיזוק הנוכחות הפלסטינית בנגב" (ארגונים רבים) קמפיין נגד יוזמת השירות לאומי-אזרחי לערביי ישראל (בלדנה) נטיעת עצים באדמות מאוימות/נטושות (אהלי) פעילויות לדוגמא: קמפיין נגד שירות לאומי לערביי ישראל

32. הקמת קרנות Al-Quds Al-Aqsaעל ידי הבנק האסלאמי לפיתוח בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף שנת 2000, התכנסו שרי האוצר של המדינות הערביות בקהיר והסמיכו את ה-Islamic Development Bank להקמת וניהול הקרנות Al-Quds ו-Al-Aqsa . מטרת הקמת הקרנות היא תמיכה במאבק הפלסטיני ב"תוקפנות הישראלית". הון הקרנות הוערך בכ-1,000,000,000$, מתוכם ניתנו לכל הפחות 150,000,000$ בין השנים 2008-2003 על ידי קרן Al-Aqsa לבדה. מטרת הקרנות: תמיכה במשפחות מתאבדים (Al – Quds). שמירה על הזהות הערבית-אסלאמית של ירושלים (Al-Aqsa).

33. מעורבות מדינות ערביות וקרנות התומכות בטרור במימון WA איחוד האמירויות כווית סעודיה אלג'יריה קטאר Islamic Development Bank Al – Aqsa fund Al – Quds fund

34. מניעת הגירה שלילית וחיזוק הנוכחות הפלסטינית בנגב – WA (דוגמאות מתוך דו"ח שנתי) תמיכה בנוכחות הפלסטינית בנגב תמיכה בשיפוץ מבנים למניעת הגירה שלילית מערים מעורבות (מתוך דוח שנתי 2005 של WA - http://welfare-association.org/en/images/stories/publications/AR2005_Eng..pdf)

35. מתוך דו"ח שנתי של הארגון שנת 2004: http://welfare-association.org/en/images/stories/publications/AR2004_en.pdf

36. לסיכום • מסרים חשובים