Download
1 / 22
220 likes | 380 Views
מליק-שירן. יהודית. אָדָם הוֹלֵךְ וּבָא בָּא וְהוֹלֵךְ וְהַיָּמִים הוֹלְכִים מֵאִתּוֹ. מַרְאוֹת - עיצוב מצגות שרית שץ saritshz@gmail.com. שירים. מעבר שקופית בלחיצה. יהודית מליק-שירן, ילידת בית-שאן. גדלה בחוות כלבים. משוררת, סופרת, מבקרת ספרותית, חוקרת ספרות ילדים ונוער.
E N D
מליק-שירן יהודית אָדָםהוֹלֵךְ וּבָאבָּא וְהוֹלֵךְוְהַיָּמִים הוֹלְכִים מֵאִתּוֹ. מַרְאוֹת - עיצוב מצגות שרית שץ saritshz@gmail.com שירים מעבר שקופית בלחיצה
יהודית מליק-שירן, ילידת בית-שאן. גדלה בחוות כלבים. משוררת, סופרת, מבקרת ספרותית, חוקרת ספרות ילדים ונוער. אשת חינוך. תואר ראשון-אוניברסיטת חיפה. ספרות עברית, מקרא והכשרת מורים. תואר שני-מכללת "אייסיס" ישראל. תרפיה בשילוב אמנויות. מנהלת המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש שושנה מליק בחולון, מול"ית "בת אור". מדריכה סדנאות בביליותרפיה וכתיבה יוצרת. מאתרת ילדים במצבי- לחץ ומשבר דרך כתיבתם. פרסמה עד כה 9 ספרים. זכתה ב-4 פרסים על כתיבתה. יהודית מחוברת לנופים פתוחים, לצלילי מוסיקה ולאנשים. האתר של יהודית מליק - שירן המעוניינים ברכישת ספרי מוזמנים לפנות לכתובת: shiran_y@bezeqint.net
עם הזמן אֲנָשִׁים טְהוֹרִים נָסְעוּ עִם הַזְּמַן. עַכְשָׁו גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים מְקַנְּחִים אֶת הַזֵּעָה שֶׁבִּצְבְּצָה בְּאֶשְׁנַבֵּי הַתְּכֵלֶת. וְאַתְּ פִּתְאוֹם מְבֻגֶּרֶת. וְכָל כָּךְ מְבֻגֶּרֶת שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת. אִם יֵשׁ לִי מָקוֹם בְּתוֹכֵךְ. מתוך: "צחוק מידרדר בשכונה" 1980
פעם פַּעַם בְּעוֹבְרִי עַל מִדְרְכוֹת הָאַסְפַלְט רָאִיתִי שׁוּרָה שֶׁל בָּתִּים מְקֻלָּפִים. כֹּה מוּזָר, צָבְטָה אוֹתִי אֲוִירַת יַתְמוּת. הָיִיתִי רַק צוֹפָה בִּמְצוּקַת הַכְּתָלִים. תְּמוּנַת שְׁבִילֵי הַחוֹל הַצּוֹרְבִים עֲדַיִן נִסְלֶלֶת אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַקָּטָן בְּסוֹף הַשְּׁכוּנָה. וּמַשַּׁב צְחוֹק יְלָדִים, בְּחֻרְשַׁת הָאֵיקָלִיפְּטוּס הַמִּתְגַּדֶּלֶת בֵּין הָעַרְבַּיִם, הַבּוּדְקִיִם לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה וְקוֹלוֹ שֶׁל הַחַזָּן מִתְנַגֵּן ב"תְּפִלַּת שְׁמַע". הָהּ, הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי יַלְדוּת שֶׁעָרְגוּ אֶל תְּעָלוֹת הַמַּיִם לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה. מתוך: "צחוק מידרדר בשכונה" 1980
בלילה בעמק להבה כֹּה בָּהִיר עַכְשָׁו, כֹּה בָּהִיר. בַּלַּיְלָה הָעֵצִים עוֹשִׂים אַהֲבָה – כְּשֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, הַתְּמוּנָה כֹּה מַרְהִיבָה. כֹּה בָּהִיר עַכְשָׁו, כֹּה בָּהִיר. אֲדוֹן הַסַּהַר שָׁט כִּבְתֵבָה – כְּשֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, הָעֵצִים עוֹשִׂים אַהֲבָה. כֹּה בָּהִיר עַכְשָׁו, כֹּה בָּהִיר. בָּעֵמֶק פּוֹשֶׁטֶת לָהּ לֶהָבָה – כְּשֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, הָעֵצִים עוֹשִׂים אַהֲבָה.. מתוך: "צבעי שכחה" 1989
הטיוטה הַטְּיוּטָה מַדִּירָה שֵׁנָה מֵעֵינַי, דַּרְכָּהּ אֲנִי נוֹגַעַת בַּמִּלִּים, בַּמַּחְשָׁבוֹת, בַּצְּלִילִים, בַּהֲוָיוֹת, הִיא עוֹזֶרֶת לִי לִיצֹר צוּרוֹת הַטְּיוּטָה סוֹבֶלֶת אֶת הָרָז, הִיא סוֹבֶלֶת אֶת הַמְּחִיקוֹת – וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁהִיא מֻנַּחַת תָּמִיד בַּמְּגֵרוֹת. מתוך: "צבעי שכחה" 1989
רשמים מתערוכה בִּנְגִיעַת מִכְּחוֹל רַכָּה שֶׁל צֶבַע נִמְתָּחִים מַרְאוֹת הָעִיר הָרְדוּמָה וְהַמְּנֻכֶּרֶת. וְהָאָמָּן חוֹוֶה סְעָרָה אַקְלִימִית וְאוֹתוֹתֶיהָ צוֹבְעִים אֶת הַבַּד בְּאוֹר פָּנָסִים וּבְאוֹר שֶׁל זְרִיחָה. הָחֲוָיָה הָאִישִׁית הַזֹּאת כִּמְעַט בִּיוֹגְרָפִית וְהַמֶּרְחָב הָאֶפֶקְטִיבִי שֶׁלָּהּ הַמֶּרְחָב הַזֶּה, נִמְתָּח מִגּוּפוֹ שֶׁל הָאָמָּן. Renoir, Pierre-Auguste מתוך: "צבעי שכחה" 1989
אספנית יֵשׁ אֲנָשִׁים הָאוֹסְפִים תְּמוּנוֹת בִּמְכִירָה פּוּמְבִּית. יֵשׁ אֲנָשִׁים הָאוֹסְפִים נַעֲלַיִם יְשָׁנוֹת וְיֵשׁ הַמְּסַדְּרִים בִּקְפִידָה שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה בּוּלִים נְדִירִים בְּיָפְיָם. יֵשׁ הָאוֹסְפִים הִבְהוּבֵי מַצְלֵמָה בְּיום סַגְרִיר וְיֵשׁ הָאוסְפִים עָלִים שֶׁנָּשְׁרוּ צובְעִים אותָם בְּתַרְסִיסֵי- צֶבַע יוצְרִים מֵיצַג פִּסּוּלִי שֶׁל רַכּוּת חוּשָׁנִית. וַאֲנִי אוסֶפֶת מַחֲשָׁבות הַבָּאות אֵלַי בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לא מַכִּירָה כְּשֶׁעֵינַיִם זָרות מַבִּיטות בִּי מִתַּחֲנָה לַתַּחֲנָה בְּגַעְגּוּעַ. עַכְשָׁו אֲנִי אוסֶפֶת אֲנָשִׁים שֶׁהִתְעַקְּמוּ מֵהַחַיִּים וְכוכָב קְטַנְטַן מֵאִיר אֶת תּוכָם בִּפְתִיתֵי אור מְסַמֵּן לָהֶם נָתִיב שֶׁל תִּקְוָה-
חִיּוּכוֹ שֶׁל ג'וֹן דִּימְאַנְיוּק "הַשֵּׁד הַנּוֹרָא" מִטְרֶבְּלִינְקָה. אֵינוֹ מְזַעְזֵעַ אֶת מַצְּבוֹת הָאֶבֶן הַחֲקוּקוֹת לָעַד בְּרַקּוֹתָיו שֶׁל אָבִי. הָאֵרוּעִים עָשׂוּ אוֹתוֹ קָשֶׁה. הַסִּיּוּטִים עָשוּ אוֹתוֹ נָכֶה. אֲרֶשֶׁת אֲטוּמָה עוֹטֶפֶת אוֹתוֹ אִיש לְלא רְגָשוֹת – אִישׁ שֶקָּרָה עוֹלָה מִתוֹכוֹ. בְּאָזְנָיו עֲדַיִן מְהֲדְהֲדִים - קַטָּרִים שְׁחוֹרִים וַאֲרֻכִּים נִמְהָלִים בְּאֵימַת הַצְּרָחוֹת בְּמַטְהָאוּזֶן. עֲדַיִן נוֹסְעוֹת רַכָּבוֹת יוֹם וָלַיְלָה בַּחֲלוֹמוֹתָיו גּוֹרְרוֹת בְּמִגְרֶרֶת אֶת יַלְדּוּתוֹ שֶׁל אָבִי שֶׁנִּלְקְחָה מִמֶּנּוֹּ בַּמֶּלְקָחַיִם הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַזְּוָעָה. אָבִי שֶׁחַי אֶת זִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר, הוֹרִישׁ לִילָדָיו אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו. אַךְ הָאִישׁ שֶׁלֹּא יָדַע קִרְבָה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהוֹרִישׁ לִילָדָיו אַהֲבָה. מתוך: "צובעת געגועים"
המקום של אבא הַמָּקוֹם שֶׁל אַבָּא הוּא רִבּוֹא חֲלָלִים לֹא מְחֻבָּרִים. זֶה מִסְפָּר כָּחֹל בְּיַד יְמִין כַּדּוּר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּיֶרֶךְ שְׂמֹאל וּטְלַאי שֶׁל אַהֲבָה שֶׁהָלַךְ לְאִבּוּד הַמָּקוֹם שֶׁלִּי בְּחַיָּיו שֶׁל אַבָּא לֹא נִשְׁמָר. הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ בְּחַיַּי חֲלַל לֹא מְחֻבַּר. הַמָּקוֹם שֶׁלִּי בְּתוֹכִי כְּמִגְבַּעַת צִבְעוֹנִית הַמָּקוֹם שֶׁל אַבָּא בְּאֵר בְּלִי תַּחְתִּית.
* לזכרו של ארל'ה ינקוביץ גַּם דִּמְעָה עִם הַשָּׁנִים הוֹפֶכֶת לְאֶבֶןהַחוֹסֶמֶת אֲוִירבִּקְנֵה הַנְּשִׁימָה.הַנְּחִירַיִם מְרִיחִים גַּעְגּוּעַרוֹעֲדוֹת הַיָּדַיִםוְשֶׁקֶט סוֹעֵרלֹא מוֹצֵא מָנוֹחַבַּפַּעַר שֶׁהוֹלִידָהּ הַשִּׁכְחָה.הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד צוֹמֵחַכְּמוֹ הַזִּכָּרוֹן מִשָּׁנָה לְשָׁנָה.בַּמָּעֳבָרִים הַצָּרִים בְּבֵית הָעָלְמִיןפּוֹלַחַת הַדְּמָמָהכְּתַעַר הַפּוֹעֵר יָגוֹן בִּמְצוּקָה.הַהֲלִיכָה שׁוֹנָה מִקּוֹדְמוֹתֶיהָוְרַק הָאֶבֶן דּוֹהָה בִּצְהִיבוּת שְׁנוֹתֶיהָכְּמוֹ פַּסֵּי הָעֶצֶב שֶׁנֶּחְרָצִיםבְּשַׂעֲרוֹתַי מקור התמונה
בְּחַדְרָהּ שֶׁל אִמִּי הַשֶּׁקֶט מִתְגַּעְגֵּעַ, הַוִּילוֹנוֹת מִתְנוֹעֲעִים בְּחֹסֶר מְנוּחָה וְאֶת פָּנַי חוֹבֵק רֵיחַ בְּגָדֶיהָ.
קליפות קִלַּפְתִּי פִּלְחֵי תַּפּוּז כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְּפוֹת בְּנוֹתֶיהָ שֶׁל וֶנוּס אֶת חֵטְא הַהִיבְּרִיס. עַכְשָׁו הַיָּמִים הַנּוֹרָאִיִּים בַּפֶּתַח וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת נוֹדְדוֹת הַסְּלִיחוֹת בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ. יוֹקְדוֹת כַּעֲלֵי הַסְּתָו וְרַק אַפְרוּרִיּוּת מְנַצְנֶצֶת מִתְגַּעְגַּעַת אֵלֶיךָ. הֵיכָן שֶׁאַתָּה חוֹבֵק יוֹם בְּמַסָּע לֹא מֻכָּר הֲתִזְכֹּר שֶׁהָיִיתִי עֵץ הַתְּאֵנָה מְצַפָּה לְבוֹאֲךָ כְּמֵהָה לִרְאוֹתְךָ בְּשָׁמַיִם סְגוּלִים וְאַתָּה כְּמוֹ עֲנָנָה חוֹלֶפֶת לֹא מוֹתִיר סִימָן. רַק הַדְּמָמוֹת שֶׁלִּי חֲתוּמוֹת בִּנְשִׁיקָה כְּמוֹ גְּלוּיוֹת דֹּאַר מְבֻשָּׂמוֹת הֲתִזְכֹּר אוֹתִי עֵץ הַתְּאֵנָה בִּשְׂדֵרַת חַיֶּיךָ.
רֶגֶל עַל רֶגֶל מְכֻוֶּצֶת וּדְרוּכָה כַּמָּה שָׁעוֹת אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין לְלֹא בּוּשָׁה. הַיָּרֵךְ נֻקְשָׁה וְעָלֶיהָ יֶרֶךְ רְפוּיָה כַּמָּה דַּקּוֹת מוֹצִיאוֹת אוֹתִי מִשִּׁגְרָה אֲפֹרָה. קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת מְזַמְזְמוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלַחַשׁ פְּנִימִי וַאֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בִּיְּשִׁירוּת פּוֹצַעַת בַּהֲבָרוֹת הַתְּלוּיוֹת עַל בָּרִיחַ בָּאוֹתִיּוֹת הַזּוֹהֲרוֹת בְּלֹעַ חָשׁוּךְ אֶל קְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ.
והיית העונג אֲנִי הַמּוּסִיקָה הַסּוֹחֶפֶת אוֹתְךָ לְמִצְעֲדֵי רְחוֹבוֹת מְפַזֶּרֶת פְּרָחִים בִּשְׁלַל חִיּוּכִים וְרוֹקֶמֶת שָׁלוֹם בְּכָל הַשָּׂפוֹת . וְהָיִיתָ הָאֹשֶׁר הַמֵּגִיחַ מֵעֵינַי בְּיָדֶיךָ מְנַצֵּחַ עַל תִּזְמֹרֶת דִּמְיוֹנִית אוֹסְפֵנִי אֶל צְלִילֵי אֲהָבַתְךָ וְהָיִיתִי הַצְּלִיל הַמִּתְחוֹלֵל סְבִיב נִפְנוּף יָדֶיךָ מוֹבִילָהּ אוֹתְךָ אֶל קְלִידֵי נִשְׁמָתִי צוֹבַעַת בְּקָרֶיךָ בִּפְעִימוֹת חַיַּי. וְהָיִיתָ הַחִבּוּק הַמְּעַרְסֵל חִיּוּכַי בְּרַגְלֶיךָ מוֹבִילֵנִי אֶל בִּימַת הַמְּחוֹלוֹת מַרְעִיד גּוּפִי עַד כְּלוֹת. וְהָיִיתִי הַשִּׁיר הַצּוֹעֵד אֶל לִבְּךָ הַמְּחֻזָּר בְּתָוֵי נְגִינָתְךָ הַמַּמְרִיא בְּעוֹצְמָהּ. וְהָיִיתָ שַׁרְבִיט הַנִּצּוּחַ הַמּוּנָף בַּאֲוִיר מַרְטִיט הַקָּהָל בְּדוּאֶט מַזְהִיר וְהָיִיתָ הָעֹנֶג.
אַתְּ מֻטְרֶדֶת מִשִּׁעוּל טוֹרְדָנִי לֹא נוֹחַ לָךְ אֲנִי מַרְגִּישָׁה אוֹתָךְ נוֹשֶׁמֶת בִּכְבֵדוּת נֶאֱנַחַת בֵּין הֲזָיַת כְּאֵב לַהֲזָיַת חֻלְשָׁה הַקֹּשִׁי לְהַרְפּוֹת לוֹחֵץ לָךְ בְּחָזֶה וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזְּרִיחַת הַכּוֹכָבִים כְּאוֹר מְנַצְנֵץ חָבוּי בָּךְ מִמַּעֲמַקִּים. "הַחַיִּים הֵם מִלְחָמָה: אִם לִחְיוֹת, אָז עָדִיף לְנַצֵּל כָּל רֶגַע סְתָמִי". אַתְּ נוֹגַעַת בִּי בְּחָכְמָתֵךְ הַצְּעִירָה וַאֲנִי מִתְמוֹגֶגֶת מֵהַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁעוֹלֶה מֵהֲוָיָתֵךְ. אִשָּׁה קְטַנָּה שֶׁבְּתוֹכִי הוֹלֶכֶת עִמִּי בְּגֶשֶׁם סָחוּף רוּחַ אוֹסֶפֶת עִמִּי זַלְזַלִּים שֶׁנָּשְׁרוּ בַּשַּׁלֶּכֶת רוֹקֶדֶת עִמִּי בַּנִּגּוּן הַזֶּה שֶׁל הַחַיִּים סִימְפוֹנְיָה בִּלְתִּי גְּמוּרָה – Katherine Adele Armacost
מִבֶּטֶן התפילה מְתַעְתֵּעַ מַבָּטֵךְ עַיִן אַחַת בּוֹכָה נֶאֱסָפִים בָּהּ רִגְעֵי הַשֶּׁקֶט וְאַתְּ רוֹאָה דַּרְכָּהּ רְחוֹב מִתְנוֹעֵעַ בַּחֲלִיפַת אֲדִישׁוּת עַנְנֵי בֶּהָלָה בְּמַבָּטִים אַדְמוּמִיִּים,צְהֻבִּים מֵחִוָּרוֹן הַחַלְחָלָה אָצִים לְדַרְכָּם הַחוֹפֶזֶת. וְאַתְּ רוֹאָה רְגָעִים מִתְיַסְּרִים מִכְּאֵב נוֹשֶׁכֶת הַשְּׂפָתַיִם מְכַוֶּצֶת הַלְּחָיַיִם כִּחָלוֹן נוֹשֵׁם וְחַי צוֹבֵעַ עַגְמִימוּתֵךְ. וְעַיִן אַחַת מִתְעוֹרֶרֶת בְּשִׂמְחָה עִם הַכַּדּוּר הַלָּבָן הַמּוּלָד שֶׁאוּלַי לֹא רוֹאֶה אַךְ נִפְקַח בִּמְלוֹאוֹ נוֹשֵׁם רְחוֹב סַסְגּוֹנִי מִתְאַוֶּה לִקְלֹט צוֹפְרֵי מְכוֹנִיּוֹת מִצְהֲלוֹת יְלָדִים בְּפַּרְק שַׁעֲשׁוּעִים לִשְׁמֹעַ אֶצְבְּעוֹת הָרֹעַ כְּמוֹ מַקְהֵלָה חוֹדֶרֶת שִׁכּוֹרָה מֵאֶרֶס: "פּוֹזֶלֶת, עִוֶּרֶת, פּוֹזֶלֶת". מִבֶּטֶן הַתְּפִלָּה תָּבוֹא אֵלַי הַשַּׁלְוָה וְאֶהִי כְּאֶחָד הָאָדָם שְׁלֵמָה בְּנִגּוּן חַיַּי –
שמש בִּקְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה מִשְׁתַּקֶּפֶת בָּבוּאָתֵךְ, כְּלוּאָה בִּמְסִלָּה, כְּנוֹשֵׂאת תְּפִלָּה בְּעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת מְרַצְּדִים קַוֵּי אוֹר שַׁבְרִירִים כַּחֲבָלִים, כְּצִירִים זוֹרְעִים אַהֲבָה. מתוך "צובעת געגועים"
בהידור של גבירה בְּהִדּוּר שׁל גְּבִירָה חָדַרְתְּ אֵלַי צִפּוֹר רַבַּת הוֹד פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִךְ מַבִּיטָה אֶל הֶחָלָל הָרוֹעֵד וְשׁוֹמַעַת גֶּשֶׁם צִבְעוֹנִי רוֹקֵד בַּמֶּרְחָבִים הַקְּטִיפָתִיִּים שֶׁל נַפְשֵׁךְ. הַשֶּׁקֶט שֶׁבָּא מִתּוֹכֵךְ מֵאִיר בִּי שַׁלְוָה וְהָאֲנִי הַפְּנִימִי שֶׁבִּי זוֹרֵחַ מֵאוֹר צְבָעַיִךְ בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם. צילום: יוסי אשבול
בַּחֲלוֹמִי הַחוֹזֵרהֵנֵצָּה הַחִטָּה בִּשְׂדוֹת הָעֵמֶקוְעֵינֶיךָ הַטּוֹבוֹת מְאִירוֹתתּוֹכִיבְּזֵר נְשִׁיקוֹת.בַּחֲלוֹמִי הַחוֹזֵר עֶשְׂרִים שָׁנָהלֹא חָלְפוּ.הֵן נוֹגְעוֹת בִּפְרִיחַת הַחֶלְמוֹנִיּוֹתמְאִירוֹת בָּבוּאָתְךָבְּגַנֵּי יַלְדוּתִי.בַּחֲלוֹמִי הַחוֹזֵרמַפְתֵּחַ מֻזְהַב הוֹשַׁטְתָּעִמּוֹ פָּתַחְתָּ לִבִּי.קָשַׁרְתָּ שִׁיר בִּלְבָבִי.פִּזַּרְתָּ נִיחוֹחוֹת אַהֲבָתְךָבְּאַפִּרְיוֹן נָשִׁיּוּתִי.בַּחֲלוֹמִי הַחוֹזֵרהָיִיתָ אַתָּה.בַּחֲלוֹמִי הַחוֹזֵרהָיִיתִי אֲנִי.מִרְקָם שֶׁל אַהֲבָה.
אָדָם שֶׁנּוֹסֵעַ אֶל גַּעְגּוּעָיונוֹסֵעַ לְבַדּוֹ.בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, הוּא מֵשִׂיחַ בְּנַפְשׁוֹ.בְּחֶבְיוֹנֵי מַחְשְׁבוֹתָיורוֹגֶשֶׁת הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָהוְרַק צְלִילוּת הַדַּעַת מְנַעֶרֶתאֶת אֲבַק הַשָּׁנִיםשֶׁנֶּעֱרַם בְּנַפְתּוּלֵי חַיָּיו. אָדָם שֶׁנּוֹסֵעַ אֶל גַּעְגּוּעָיונוֹסֵעַ לְבַדּוֹ.עִם הַדֶּרֶךְ מְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתַּןעוֹרֵךְ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּנַפְשׁוֹוְלָרֹב מִתְרַפֵּק עַל הֶעָבָר.הוּא בּוֹחֵן רִגְשׁוֹתָיובּוֹדֵק נִסְיוֹנוֹתָיווְרוֹצֶה לִמְנוֹעַ מִלְּהַעֲבִיר לִילָדָיואֶת הַכְּאֵב שֶׁהוֹתִירוּ בּוֹ שְׁגִיאוֹתָיו. מתוך: "צבעי שכחה" 1989 R A S S O U L I
סִלְחִי לִי אִמָּא אֲדָמָה שֶׁרַגְלַי לֹא חָשׁוֹת יְצִיבוֹת בְּתוֹכֵךְ שֶׁהַסּוּפָה טוֹרֶפֶת מַחְשְׁבוֹתַי שֶׁהַבְּעֵרָה פּוֹעֶרֶת לְשׁוֹנוֹתֶיהָ כְּמַאֲכֶלֶת הַחוֹתֶכֶת בִּבְשָׂרִי עַד זוֹב דָּם. עַכְשָׁו נוֹצוֹת טְפָרַי מִתְפּוֹרְרוֹת מִתְפָּרְעוֹת מִתְפּוֹגְגוֹת כְּבוּעוֹת אֲוִיר כַּהֲזָיָה לֹא שְׁפוּיָה שֶׁהַטֵּרוּף מַרְקִיד אוֹתָהּ בִּסְעָרָה אֶל מְחוֹל חַיַּי- המוסיקה המלווה: "צעירים חסרי מנוח" בביצוע ריצ'ארד קליידרמן והנרי מנסיני
