מחצית ראשונה של המאה ה-19 קאהיר אסתאנבול

2. מחצית ראשונה של המאה ה-19 קאהיר אסתאנבול מחמד עלי (1805 – 1848) – מחמוד השני (1808 – 1839) רפורמות בתחום הצבא והטכנולוגיה הצבאית הטבח בממלוכים – 1808, יחידות הנט'אם – בדרך לצבא לאומי חיסול היניצ'רים – 1826, השפעה פרוסית, דגש על חינוך צבאי תפיסה שונה של מדינה – מדינתיות רישום קרקעות (ביטול האלתזאם), מונופולין על הייצור והשיווק החקלאי, מפקד אוכלוסין, ריכוזיות התנגשות: חתירה להגמוניה אזורית מסעי הכיבוש של מחמד עלי (ערב, יוון וסוריה) 1838– נציבין, 1841 – פרמאן הירושה הדלת האחורית של "השאלה המזרחית" סיכום - הבעייתיות: כפיה מלמעלה (מערכת חינוך אליטיסטית פונקציונאלית) חיקוי טכניקה ולא דרך החיים מאחוריה "סלטאן מול הרפתקן" מצרים מול שאר חלקי האימפריה

3. תקופת התנט'ימאת קאהיר אסתאנבול (תנט'ימאת) עבאס (1848 – 1854) מחמוד השני (1808 – 1839) סעיד (1854 – 1863)עבד אל-מג'יד (1839 – 1861) אסמאעיל (1863 – 1879) עבד אל-עזיז (1861 – 1876) עבד אל-חמיד השני (1876 – 1909) רפורמטורים בולטים: מצטפא רשיד פאשא, פואד פאשא, אמין פאשא, עלי פאשא מצרים: ולאית סמי-אוטונומי 1858 – חוק הקרקעות 1839 – גלח'אנה – "הצו של ארמון הורדים" - ביטול שיטת המונופולים 1847 – בתי דין מעורבים - שילובה של מצרים במערכת הכלכלה האירופית 1851 – קובץ החוקים המסחריים - הגירה אירופית מאסיבית – קהילות זרים גדולות 1856 – חט' – י – המאיון בקאהיר ואלכסנדריה 1876 – ביטול החוקה 1869 – תעלת סואץ 1867 – ח'דיו במקום ואלי 1873 – "הפרמאן הכולל" 1882 – הכיבוש הבריטי

4. תרבות הרפורמה • ספרות מחדשת שפה(מילונים, אנציקלופדיות, ספרות היסטורית, השפה ככלי ליצירה מודרנית) • – התאמת הלשון לצורכי המציאות המשתנה • – בדיקה שיטתית ומעמיקה יותר של המציאות הרעיונית והחברתית באירופה • - נאצף אל-יאזג'י המיסיון הנוצרי, החדרת הדפוס, יצירה חדשה תוך שימוש • - בוטרוס אל-בסתאני במונחים חילוניים ואימוץ מושגים מדעיים וטכנולוגיים • אחמד שוקי • מודרניזם אסלאמי – עלמאא' בעלי חינוך מסורתי שפועלים לשינוי בשם הדת • - ג'מאל אל-דין אל-אפע'אני (1839 – 1897) – סולידריות אסלאמית (עצביה) – אקטיביזם • - מחמד עבדה (1849 – 1905) – מאמץ רציונאלי (אג'תהאד) – "על גורמי הקיפאון של המוסלמים" • - רשיד רצ'א (1865 – 1935) – האבות המייסדים (סלפיה) – רה-קונסטרוקציה של "תור הזהב" (החליפים ישרי הדרך) • - עבד אל-רחמאן אל-כואכבי (1854 – 1904) – האסלאם הערבי "על טבעה של עריצות" • "אם הכפרים" (מכה)

5. לאומיות וטן וטניה – לאומיות טריטוריאלית קום קומיה – לאומיות אתנית לאומיות ערבית ערביות נוצרית (החייאת השפה הערבית, ספרות היסטורית): נאצף אל-יאזג'י בוטרוס אל-בסתאני אחמד שוקי מודרניזם אסלאמי: עבד אל-רחמאן אל-כואכבי (1854 – 1904) מעת'מאניות לערביות: נג'יב עזורי (1873 – 1916) לאומיות מצרית מצטפא כאמל (1874 – 1908) – "הקשר הדתי והקשר הלאומי" – מצריות, אסלאם ועת'מאניות אחמד לטפי אל-סיד (1872 – 1963) – "האישיות הלאומית המצרית" לאומיות תורכית "העת'מאנים הצעירים" (אבראהים שנאסי, זיא פאשא, נאמק כמאל) זיא גאק אלפ (1875 – 1924) – מעת'מאניות לתורכיות "התורכים הצעירים" – 1908

6. מלחמת העולם הראשונה – מסדר עת'מאני אסלאמי למזרח תיכון חדש • המדינאות הבריטית, אילוציה ומורכבותה אסכולת הודו המזרחיתאסכולת קהיר המערבית הסכם פרסי קוקס-אבן סעוד (דצמבר 1915) תכתובת חסין-מקמהון (יולי 1915-ינואר 1916 - ? ) ברית בין בריטניה לנסיכי בית האשם המרד הערבי (יוני 1916) • הסכם סייקס-פיקו (מאי 1916) • הצהרת בלפור (נובמבר 1917) • הבעייתיות בתרגום הניצחון הצבאי להישג מדיני: 1. שחרור עמים – סיסמת המלחמה של בנות הברית 2. חשיפת הסכמי סייקס-פיקו על ידי הבולשביקים 3. "14 הנקודות" של וילסון • פתרון המנדטים – "ההסדר ההאשמי" (מרץ 1921) • חוזה לוזאן (יולי 1923)

7. בין מלחמות העולם – "תור הפרלמנטריזם" • חוקות מפלגות ופרלמנטים • מצרים (1923 – 1952) עיראק (1924 – 1958) מלוכה + קונסטיטוציה (המודל הבריטי) עבר-ירדן • מצרים (אף שאינה מנדט) כמודל: "מאבק משולש" – בריטים - מלוכה - לאומיים (ופד) • סוריה – "הגוש הלאומי" • עלייתם של כוחות חוץ פרלמנטריים חולשתו של השלטון הפרלמנטרי השחיקה בכוחו של המערב הליברלי • קונפליקט בין-דורי תמורות בתשתית החברה והכלכלה (גידול אוכלוסין, הגירה פנימית, אפנדיה) • "האחים המוסלמים", "מצרים הצעירה", "הליגה לפעולה לאומית"

8. הפיכות צבאיות ומשטרים צבאיים במזרח התיכון • התופעה והאינטנסיביות: - סוריה (1949) - מצרים (1952) - עיראק (1958) - סודאן (1958) - תימן (1962) - לוב (1969) • כח המשיכה: חלוצת מודרניזציה, ממלכתית, "אינטליגנציה במדים", אמונה על אמנות הצבא • שנות ה – 50 וה – 60: - "עידן הציפיות העולות" (שחרור לאומי, קידמה כלכלית, סגירת פערים חברתיים) - ערביות כמימד מרכזי במשטרי המהפכה : נאצריזם במצרים "אומה ערבית" משטרי הבעת' בסוריה ובעיראק החל מ - 1963 "אחדות ערבית" • שנות ה – 60: - דעיכתו של החזון המשיחי הפאן-ערבי - "רפובליקנים מול "מלוכנים", פרוק הקע"מ (ספטמבר 1961), מלחמת תימן (1962) - 1967 – קו השבר. תבוסת יוני 1967 וקריסת החזון המשיחי הפאן-ערבי

9. שנות ה – 70: קריסת הפאן-ערביות והעמקת הלגיטימציה של המדינה הטריטוריאלית • מצרים של סאדאת : מלחמה ושלום – בין ליברליזם ופלורליזם לקנאות אסלאמית • אש"ף : פוליטיקה של תנועת שחרור לאומית והדגשת הפלסטיניות ("בלעדיות הייצוג" ו"עצמאות ההחלטה") • המפרץ הפרסי: - גיאופוליטית – הנסיגה הבריטית (דצמבר 1971) - "עשור הנפט" : העלייה הדרמטית במחירים ובמכסות ההפקה • 1979: - אשרור הסכם השלום הישראלי-מצרי - המהפכה האסלאמית באיראן - הפלישה הסובייטית לאפגנסתאן