פערים חברתיים בלימודים אקדמיים: נגישות למוסדות, תחומי לימוד והשלמת תואר ראשון

1. פערים חברתיים בלימודים אקדמיים: נגישות למוסדות, תחומי לימוד והשלמת תואר ראשון יריב פניגר ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חנה איילון ועודד מקדוסי, אוניברסיטת תל אביב חלקים שונים של המחקר זכו למימון של קרן גנדיר וקרן רוטשילד קיסריה

2. התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל • בעשרים השנים האחרונות חלה התרחבות ניכרת במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. • התרחבות זה נובעת בעיקר מפתיחתן של מכללות חדשות ומתן אישור להענקת תארים אקדמיים למכללות ותיקות. • על פי נתונים עדכניים של הלמ"ס כ- 45% ממסיימי התיכון בישראל ממשיכים כיום ללימודים אקדמיים. זהו אחוז מהגבוהים בעולם. • מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מספקת נתיבי מוביליות לקבוצות חברתיות מוחלשות או שהיא מהווה בעיקר מנגנון לשעתוק אי-שוויון חברתי.

3. אי-שוויון בהשכלה הגבוהה • המחקר בעולם מלמד שההתרחבות המהירה של מערכות ההשכלה הגבוהה בעשורים האחרונים שיפרה במידה מסוימת את נגישותן של קבוצות חברתיות פריפריאליות לתארים אקדמיים. • אולם, כניסתן של קבוצות אלו להשכלה הגבוהה מתרכזת יותר במוסדות ותחומי לימוד פחות יוקרתיים ובעלי החזר נמוך יותר בשוק העבודה. • בנוסף, מחקרים שנערכו במדינות שונות מלמדים כי סטודנטים מקבוצות חברתיות מוחלשות נמצאים בסיכון גבוה יותר לאי-השלמת תואר ראשון תוך מספר שנים מקובל.

4. מטרות המחקר • מטרת המחקר היא לבחון פערים חברתיים בין קבוצות דומיננטיות וקבוצות מהפריפריה החברתית בהשגת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. • על מנת לבחון פערים אלו אנו עוקבים אחר מדגם גדול של צעירים ישראלים משלב סיום בית הספר התיכון דרך הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה ועד לסיום התואר הראשון. • ניתוח זה מאפשר לנו לבחון: • פערים בנגישות להשכלה גבוהה באופן כללי • פערים בנגישות למוסדות לימוד ולתחומי לימוד שונים • פערים בהשלמת התואר הראשון בתוך פרק זמן של חמש שנים מהתחלת הלימודים.

5. נתונים • קובץ הנתונים הוכן בלמ"ס והוא משלב נתונים מכמה מקורות מידע: • מפקד האוכלוסין של שנת 1995 • מבחני הבגרות • המבחן הפסיכומטרי • נתוני המוסדות להשכלה גבוהה על רישום ללימודים לתואר ראשון ועל סיום לימודי התואר הראשון. • הקובץ כולל מידע על מדגם מייצג של כ- 20% מילידי השנים 1978-1982. • צעירים אלו היו בעת עריכת מפקד האוכלוסין בשנת 1995 בשלב בית הספר התיכון ולכן הנתונים יכולים לספק מידע אמין על המצב הסוציו-אקונומי של משפחתם בשלב זה של חייהם.

6. משתנים בלתי-תלויים עיקריים משתני רקע: • קבוצות אתנו-דתיות: • יהודים: מזרחים, אשכנזים, יוצאי ברה"מ לשעבר, יוצאי מאתיופיה • ערבים: מוסלמים, דרוזים, נוצרים • מגדר • השכלת הורים • מצב כלכלי בבית • מספר אחאים משתנים מתווכים: • מסלול לימודים בתיכון • זכאות לבגרות, ציוני הבגרות • ציון פסיכומטרי

7. משתנים תלויים • כניסה להשכלה הגבוהה • תחומי לימוד • מוסדות לימוד • סיום תואר ראשון בתוך חמש שנים מתחילת הלימודים

8. ממצאים ראשוניים

9. אחוז הממשיכים להשכלה גבוהה, על פי קבוצות אתנו-דתיות (כלל מחזור הלידה)

10. תחומי לימוד בהשכלה גבוהה, על פי מגדר (בקרב בעלי תעודת בגרות)

11. הכנסה צפויה לאחר התואר הראשון, על פי קבוצות אתנו-דתיות (בקרב בעלי תעודת בגרות)

12. מסקנות ראשוניות: מוביליות או שעתוק? • המחקר מצביע על דפוסים מעורבים של מוביליות ושעתוק, אולם הממצאים נוטים יותר לצד השעתוק. • דפוס מובהק של מוביליות באמצעות השכלה גבוהה נמצא אצל יוצאי ברה"מ לשעבר. • עם זאת שיעורי המעבר של קבוצה זו להשכלה הגבוהה נמוכים יותר משל האשכנזים הוותיקים. • מזרחים מגיעים פחות להשכלה הגבוהה מאשכנזים. ממצא זה מוסבר במלואו על ידי הבדלים ברקע הסוציו-אקונומי ובהישגים בבית הספר התיכון. • לאחר פיקוח על משתני הרקע לנשים מזרחיות סיכוי גבוה יותר מאשר לאשכנזיות ללמוד תחומים המובילים להכנסה גבוהה. בקרב גברים נמצא שוויון.

13. מסקנות ראשוניות: מוביליות או שעתוק? • הפערים הגדולים ביותר בהשכלה הגבוהה בישראל הם בין יהודים וערבים. • לערבים יש סיכוי נמוך הרבה יותר מאשר ליהודים להיכנס להשכלה הגבוהה. • ערבים שנכנסים להשכלה הגבוהה נוטים להתרכז בתחומי לימוד המובילים להכנסה נמוכה יחסית. • נשים נכנסות להשכלה הגבוהה יותר מגברים אולם גברים נוטים יותר לבחור בתחומי לימוד המובילים להכנסה גבוהה - בעיקר תחומים הנדסיים.

14. המשך המחקר: פערים בהשלמת תואר ראשון • אנו מתחילים כעת את חלקו השני של המחקר אשר עוסק בהשלמת תואר ראשון בתוך חמש שנים מתחילת הלימודים. • השערת המחקר, המבוססת על מחקרים ממדינות אחרות, גורסת שתלמידים מקבוצות חברתיות פריפריאליות הינם בעלי סיכוי נמוך יותר לסיים את לימודי התואר הראשון בפרק זמן זה. • בכוונתנו לבדוק האם דפוס זה מתקיים גם בארץ, ואם כן באיזו מידה הוא קשור לתהליכים השכלתיים בבית הספר התיכון ולבחירה במוסדות לימוד ותחומי לימוד בהשכלה הגבוהה.