860 likes | 1.04k Views
ע"ש – הרב שמואל מוהליבר מס' 82 חלק ד' (עד 1959). תולדות גן שמואל. התמונות מאוסף ארכיון גן-שמואל. באדיבות עובדי הארכיון נטע וגידי סיון וצלמי גן-שמואל לדורותיהם. ( C ). אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט ממצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים.
E N D
ע"ש – הרב שמואל מוהליבר מס' 82חלק ד' (עד 1959) תולדות גן שמואל התמונות מאוסף ארכיון גן-שמואל באדיבות עובדי הארכיון נטע וגידי סיון וצלמי גן-שמואל לדורותיהם (C) אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט ממצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים. להבהרה: זכויות היוצרים מתייחסות למצגת בלבד. הזכויות על התמונות שייכות לארכיון קיבוץ גן שמואל.
מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין –שימור התרבות הישראליתwww.nostal.co.ilבקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.
הקדמה מאת נטע סיון מנהלת ארכיון גן-שמואל ראשיתה של גן-שמואל בשנת 1896. חמש עשרה נקודות ישוב יהודיות היו בארץ ישראל. גן-שמואל הנקודה השש עשרה והראשונה שהוקמה בכספי העם היהודי. בתרומות יהודי רוסיה, ניטע גן-אתרוגים לכבוד יום הולדתו ה-70 של הרב שמואל מוהליבר שפעל רבות בתנועת "חובבי ציון" למען שיבת העם לארץ. את חמישים הדונם לנטיעה תרם הינדין – גיסו של הרב מוהוליבר ובעל נחלות בחדרה. ליד פרדס האתרוגים, הוקם בית בעל שתי קומות. בקומה הראשונה היו בהמות העבודה וכלי הגן. בקומה השנייה, התגורר מנהל החווה. נחפרה באר מים, נבנתה בריכת מים להשקיה. גדר אבן הקיפה את החצר הקטנה. בעבודת הגן עסקו פועלים בני חדרה וערביים מהסביבה. יצוא האתרוגים לרוכשי עצי האתרוג לא עלה יפה, העצים לא היו מורכבים מחמת הכשרות והפרי לא היה ראוי למשלוח. "חובבי ציון", נואשו מן הגן ומסרו את הטיפול בו לקרן הקיימת לישראל. במרץ 1913 מסרה הקק"ל את הטיפול בגן ובכרם הזיתים הסמוך לו אשר נתרם ע"י האחים גולדברג. לקק"ל, לקבוצה של ששה חלוצים אנשי העלייה השנייה, אך מחלת הקדחת, תנאי החיים, השמירה, העבודה הקשה ומותם של שלושה מחבריה הביאו לפיזור הקבוצה. בחורף 1913 קיבלה על עצמה קבוצה בת עשרה חלוצים ,אנשי העלייה השנייה, את גן שמואל לעובדה. הקשיים היו רבים, "ביצות וקדחת סביב, משק המטעים נחרב, שכנים עזי נפש" - גן שמואל עמדה על סף חידלון. בשנת 1918 הוצע ל"ועד הצירים" בהאג לחסל את הנקודה. העדנה הגיע לגן שמואל עם הגיעם של חבורות ויחידים אנשי העלייה השלישית בשנת 1920. ביום 5.12.1920 הכריזה חבורה זו על עצמה כ"קבוצה".
הם פיתחו ענפי חקלאות, יצרו שיטות עיבוד וגידולים שטרם נודעו בארץ. עבודתם הניבה פרי והתוצאות מרשימות. פרי משובח בפרדס, הישגים בגידול ירקות, בלול וברפת, בגידול דבורים, ובפרט בגידולי פלחה בעל. החלו בגידול תפוחי- אדמה סתוויים לראשונה בארץ. עד שנות ה-30 הראשונות מנתה הקבוצה כ- 40 חברים, וחלקם החליט לעבור למושבי -עובדים . בשנת 1933 הצטרפה קבוצה מפלוגת בנימינה, יוצאי תנועת השוה"צ בפולין. הקבוצה הקטנה הפכה לקבוץ גדול. בשנת 1935 הצטרף הקיבוץ לתנועת "הקבוץ הארצי". בין השנים 1935-1940 נוספו יוצאי השומר הצעיר מצכיה. בקיבוץ התרחבו חיי החברה, התרבות והיצירה המשקית. וכן הגיעו חניכי קבוצות "עליית הנוער" מגרמניה אוסטריה ופולין. בשנות ה-40 קלט הקיבוץ את הבנים הראשונים ואיתם את קבוצת ההשלמה, חברי גדוד "השדה", חניכי תנועת השומר הצעיר הארץ ישראלית. בתקופת מלחמת העולם השנייה פסק לגמרי יצוא התפוזים לחו"ל ובחיפוש פתרון חלופי לתוצרת הפרדס הוחל בסחיטת התפוזים למיץ, מה שהתפתח במשך השנים, והיום הוא מפעל "גן-שמואל מזון" המעבד ומייצא פרי הדר בהיקף של כ- 200 מליון$ . עם השנים נקלטו חברות הנוער חניכי המוסד, אנשי הארץ, בוגרי האולפנים לעברית, מתנדבי חו"ל, ובני הקיבוץ. המשק החקלאי בגן-שמואל מצטיין בריבוי ענפים וחיפוש ענפים חדשים שיתנו בטחון כלכלי לקיבוץ. ענפי המשק: גד"ש, רפת, לול הודים, מדגה ודגי-נוי, מפעל ג"ש- מזון, הפארק המסחרי, פרדס, עסקים קטנים, וענפי עזר ושירות. טיפחנו מסורת מקומית לכל חגי ישראל ומועדים אחרים בהם שלובה המסורת היהודית . בקיבוץ קיימת מערכת חזקה וענפה של בריאות ורווחה, חינוך ותרבות. הקיבוץ, בשיתוף הארכיון, פועל לשימור ושיחזור האתרים ההיסטוריים במקום. גן-שמואל הינו קיבוץ שיתופי, פעיל וגדל.
המצגת הזו היא הרביעית בסידרת המצגות על קיבוץ גן שמואל התמונות אינן מסודרות לפי סדר מסויים, ולא לפי סדר כרונולוגי. המצגת הזו (כמו קודמותיה) מופיעה בשתי גירסאות: האחת – ללא שמות , עבור כלל רשימת התפוצה שלי, והשניה – עם שמות כל המופיעים בתמונות – עבור אנשי הקיבוץ מצגת זו הינה ללא שמות חברי הקיבוץ
העברת ברוזים ללול. ברקע-ארגזי תפוחי אדמה ו"בית אורי" לקראת סיום בנייתו 1956-8 8- 187
תהלוכת הביכורים 1947-9 7- 75
בלול התרנגולות 1948-52 2- 184 38- 67
ט"ו בשבט.הורים וילדים 1950-5 11- 75
בבריגדה הבריטית. דוד פליישמן בכובע מצחייה 1943 2- 40
קבוצת "יסעור" בטיול בדרום תחילת שנות ה-50 1- 102
צריף המטבח מועבר ומוקם מחדש כצריף הספריה, בפינה מול "גן אפרים" של היום שנות ה-50 2- 292
חריש עמוק שנות ה- 60 2- 71
בחצר בית התינוקות. ברקע צריף הסנדלריה והמרפאה1948 2- 801
בבית הבראה (5 כוכבים) בזכרון ביחד עם עין שמר 1945 1- 86
במטבח 1956-7 40- 75
מרים גריבוים. אשתו של יצחק גרינבוים, ואמא של בניו 3- 88
ביקור שר הבינוי לוי אשכול ליד "בית אורי", בדרך ל"שיכון העולים" 3- 76
חדר אוכל זמני, עם שפוץ חדר האוכל שנות ה-50 3- 97
פסח. חדר האוכל ישן 4- 10
אוהלי ההשלמה 1942-4 4- 4
חג האסיףשנות ה-40 4- 8
הפרמול הגדול שנות ה-50 4- 45
בבריכה הישנה. המטפלת מחזיקה בחבל ילד שלומד לשחות שנות ה-30 4- 92
חגים. פסח במוסך. הזמרת ברכה צפירה שנות ה-50 5- 16
שר הבינוי לוי אשכול בחנוכת "שיכון העולים" 1957 5- 76
מטפלות וילדים 1946-8 5- 957
ת'א - גדוד "השדה" מזרח (שהשלימו את גן-שמואל)1941 5- 960
כיתת הלימוד הראשונה בצריף, וקציר החיטה בלימוד נושא הלחם 6- 94
נעמי לוי קוראת את מגילת היסוד הנחת אבן הפינה לבית תרבות – "בית אורי" 1949 6- 83
באוהלים 1942-4 7- 4
במדגה. סגירת רשת צילום-דז'ובק רוטברד1963 7- 59
בחדר אוכל מוסד 7- 114
ביכורים 1945 7- 801
פזור זבל כימי בשדות שנות ה-50 8- 69
אימוני הגפירים 8- 80
גפירים 1948 8- 81
חדר האכל הישן שנות ה-40 8- 97
קבוצת "שיבלים" 8- 114
ילדים ראשונים ברפת 1934-5 8- 945
פריקת גרעינים מקטפת התירס למשאית הוולוו 1956-8 9- 69
מבט ממזרח - מטבח וחדר אוכל בצריפים ובית הקומותיים הראשון שנות ה-30 9- 94
עגלה ועגלון בחצר הגדולה שנות ה-30 9- 96
בשומריה בכרמל 9- 114