הר הגלבוע

1. הר הגלבוע שם: בן עודני ודניאל זלכה כיתה: ו'3 בית ספר: "אפק" אקולוגי ניסויי מקום הטיול: הר בנטל מורה: אלדד בר-ניר תאריך: 9.1.11

2. הר הגלבוע זה ההר המקודש במדינה

3. תמונות של הר הגלבוע

6. הגלבוע הוא רכס הרים בישראל. הרכס הוא שלוחה של הרי השומרון. גובה הפסגה בו הוא 536 מטר בפסגת מלכישוע. הכוון הכללי של הרכס הוא דרום מזרח - צפון מערב, האורך הוא כ-18 קילומטר והרוחב 8 קילומטר. ההר נמצא במקום החיבור של עמק הירדן ועמק יזרעאל. הפעילות לאורך העתק גלבוע כרמל עיצבה את דמותו של ההר. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של השבר הסורי-אפריקני, לכן מתרומם קצהו המזרחי והוא תלול יותר מאשר קצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, הנמצא 100 מטר מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה - גובה של 700 מטר מעל פני השטח. רכס הגלבוע מורכב מ-11 פסגות, ביניהם אלה של הר מלכישוע (536 מטר), הר ברקן (497 מטר) והר יצפור (470). הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים. ברוב שטחו של הגלבוע האקלים הוא ים-תיכוני ויורדים בו כ-450 מ"מ משקעים בשנה. לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-4 יישובים יהודיים, ואחד נוסף בשלבים אחרונים של תכנון (נכון לעת כתיבת הדברים).

7. על הגלבוע אמר דוד בקינתו על יהונתן:" הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" (שמואל ב' פרק א', כ"א ) . מהרכס, אשר בקטע המזרחי שלו עוברת פרשת המים נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון. המעיינות פורצים בבסיס הרי הגלבוע בשל חשיפת השכבות הנושאות מים לאורך העתק גלבוע כרמל. בעקבות יצירת ההעתקים הופיעו בשטח המגע בין בקעת בית שאן לבין הרי הגלבוע נביעות המים המרובות. שפע המעיינות הביא לכך שהמועצה אזורית בקעת בית שאן בקשה לשנות את השם של האזור ל"עמק המעיינות". שפע זה גרם גם ליישובי הסביבה לפתח את תחום התיירות במקביל לחקלאות המסורתית.

8. פריחה בהר הגלבוע "שירו לי, כי טוב לי, טוב לשמועשוב כאז מול סהר זה ותכולשירו, עד ימוש גם הגלבועויצא עמנו במחול..." אברהם שלונסקי מדרום לעמק חרוד וממערב לעמק בית שאן מתרומם רכס הר העולה כקיר אחד ומתנשא כ-500 מטרים מעל לעמקים מתחתיו: זהו הר הגלבוע. אם במבט מדרום למערב הוא נראה ככל ההרים הרבים בארץ ללא ייחוד משלו, הרי שבמבט מצפון – מעמק חרוד, או ממזרח – מבקעת בית שאן, ההר ייחודי, ולא רק בעיני אלה השוכנים למרגלותיו, וחשים בו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלהם.מעט על הגיאולוגיה של הר הגלבוע: ההר נמצא במקום חיבורם של עמק הירדן ועמק יזרעאל. הוא בנוי מסלעי משקע,  ובחתך אפשר להבחין ב-7 יחידות סלע שונות. טיפוסי בסלעים העיקריים המרכיבים את ההר: דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת. צמחיית הגלבוע מצטיינת בשפע של מינים ובגיוון רב.  לציון מיוחד ראויה העובדה כי מספר לא קטן של צמחים יפי פרחים מוצא את הצרוף הקרקעי-אקלימי של הגלבוע כמתאים ביותר לקיומו ובזכות זה מתכסה ההר בחורף ובאביב בשפע לא רגיל של פריחה צבעונית מרהיבה. על ההר תוכלו למצוא גם עצי חרוב רבים וכן אלה ארצישראלית, בעיקר באיזור העמק הנעלם או במצוקים הצפוניים של ההר. עצי שיזף מצוי פזורים במקומות שונים, בעיקר בחלקים הנמוכים יותר של ההר או בשטחים מעובדים. עוד צומחים על ההר: שקד קטן עלים, אלת המסטיק, מרווה ריחנית (שיחים ריחניים עם עלים אפורים ופריחה לבנה) ועוד שפע צמחיה.

9. החי והצומח: הפריחה השופעת המאפיינת את הגלבוע הופכת אותו למוקד משיכה לרבבות מטיילים. ברוב השנים, למעט בשנת בצורת, מתכסה ההר במרבדי פריחה, במגוון של צבעים. מיני הצומח המאפיינים את אזור הגלבוע הם ים-תיכוניים במורדותיו הצפון מערביים וערבתיים במורדות הדרום-מזרחיים. בין הפורחים הראשונים – צמחי הבצל ופקעת ממשפחות השושניים, האירסייםוהנרקסיים; בן חצב סתווני, כדן קטן-פרחים, סתוונית היורה ואחר כך – כרכום חורפי ונרקיס מצוי. בדרום ההר יש גם אזור פריחה של חלמונית גדולה. בחודש ינואר לערך מצטרפים לאלה רקפות, דודאים וכלניות. הכלניות של הגלבוע, כמו באזורים אחרים בצפון הארץ, פורחות בשלל צבעים, בעיקר בתחילת העונה, אבל בהמשכה משתלט הצבע האדום, ושטחים גדולים בהר הופכים למרבדים אדמוניים. הכלניות הן שפותחות את "הגל האדום" ולהן מצטרפות: צבעוני ההרים, בעיקר בהר לפידים, נורית אסיה ודמומית ארץ ישראלית, ומסיים את הגל האדום – הפרג האגסי. אל ה"גל הכחול" משתייכים הדרדר הכחול, צהרון מצוי, מקור החסידה, עכנאי יהודה, אל קנה ולשון הפר. יצוינו גם הסחלבים והדבורניות למיניהם, גביעונית הלבנון והוולריאנה. מסוף חודש פברואר ואילך מתכסה ההר בשפע של פרחים נוספים.

10. הגלבוע במקורות: להר הזה יש היסטוריה אנושית עתיקה. הוא נמנה עם ההרים המעטים המוזכרים בתנ"ך. בגלבוע התרחש אחד האירועים הטרגיים בתולדות עם ישראל. בני ישראל, בהנהגת המלך שאול, ניגפו לפני הפלשתים ונסו אל הגלבוע. הפלשתים השיגו את שאול והרגו את בניו – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. המלך העדיף ליפול על חרבו מאשר ליפול בידי הפלשתים. שמות פסגות הגלבוע והיישובים שבו מנציחים את זכר שאול ובניו. "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות", קונן דוד על שאול ובניו. ואמנם - אין מעיינות בהר עצמו. בחלקים של הגלבוע הסלע נחשף ולכן אין כמעט צמחייה במקומות אלה. חווית לימוד סיפורי המקרא מן הגלבוע אינה דומה לשום אזור אחר בארץ. רבים מחלקי ההר זכו לשמות של גיבורים מקראיים. מלחמת גדעון תרמה את השמות הר לפידים והר יצפור. משפחת שאול- את הר שאול, גבעת יהונתן, הר גיבורים, הר אבינדב, הר מלכישוע, הר אחינועם והר אבנר. הגלבוע היה עד גם למאורעות, שאינם שייכים להיסטוריה העברית. האירוע שנחשב אולי למשמעותי ביותר הוא "קרב הג'לוד", שנערך לרגלי הגלבוע בשנת 1260, ובו ניצח הצבא הממלוכי המוסלמי בראשות ביברס את הצבא המונגולי. מפלת המונגולים בקרב זה עצרה את מרוצתם מערב, וייתכן שאם תוצאותיו היו שונות, היה דבר זה משפיע על המשך ההיסטוריה של עמי יבשת אירופה. היסטוריה של התיישבות : בתקופה הרומית ידע ההר תנופה של התיישבות ממשית. בכפר פקועה נמצאו מערות קבורה מתקופה זו, וכן בכפרים מוטילהומוע'יר, הממוקמים בגדה הצפונית של נחל בזק. שרידי ישובים קדומים נמצאו גם בתחומי הכפר הערבי נוריס (מעל לגדעונה), בחורבת גדודה (מעל לקיבוץ חפצי-בה) ובאתרים נוספים. יישובי הגלבוע התפרנסו בעיקר מחקלאות. הגתות הרבות שבשטח מעידות כי גידול הגפן תפס מקום חשוב בכלכלת התושבים. בעת הכיבוש הערבי (636 לספירה) ניטש הגלבוע לחלוטין, ורק לפני מאתיים ומישים שנה נוסדו בו מספר כפרים ערביים. בשנות העשרים של המאה הנוכחית החלה קרן קימת לישראל לרכוש אדמות בעמק חרוד שלרגלי ההר. על אדמות אלה נוסדו ארבעה ישובים בעמק – עין חרוד, תל יוסף, חפצי-בה ובית אלפא. הכפרים הערבים שבגלבוע לא רוו נחת מהתפתחות זו, והנוכחות היהודית בהר הייתה כרוכה בסכנת נפשות. ב- 1935 רצחו ערביי הכפר מזר סמל יהודי ששרת במשטרת המנדט, משה רוזנפלד, פעולה שסימלה את האות לפתיחת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. "עין הסמל", ליד "העמק הנעלם", נקרא על שמו של רוזנפלד.