מחקר פרויקטים ארוכים

1. מחקר פרויקטים ארוכים בהנחיית פרופ' אשר טישלר ופרופ' דב דביר יניב הראל - ינואר 2010

2. רעיון מרכזי

3. פרויקטים ארוכים תזכורת פרויקט ארוך כ-10 שנים 10 מליון – 1 מליארד דולר היקפים הערכה בשנת 1999: 1500 פרויקטי LEP [Miller & Lessard, 2000] תחומים בטחון תשתית רפואה

4. פרויקטים ארוכים חסרונות שינויים בטכנולוגיות שינוי בצורך תחלופת עובדים קצב עבודה ומוטיבציה מתוכנן ארוך: יהיה ארוך תזכורת • אלטרנטיבה • ביצוע רצף פרויקטים קצרים יותר • החלטה על הבא רק בסיום הנוכחי • בדוגמא: 2 פרויקטים, 5 שנים כ"א • הגדרת דרישות ותכן בהתאם לצורך

5. מטרות המחקר השוואה בין שתי הגישות לניהול פרויקט ארוך: תוכנית ארוכה – Long Term Program (LT) רצף פרויקטים – Project Sequence (SQ) בחינה תאורטית – מתמטית – כלכלית. ההשוואה נעשית בתחילת התקופה (לפני ביצוע). זיהוי הפרמטרים הקובעים איזו גישה עדיפה. תועלת מעשית: המלצה על הגישה העדיפה בסוגי פרויקטים שונים. תזכורת

6. המודל G – מעטפת הביצועים של הפרויקט S – סטטוס הפרויקט I – חשיבות הצורך C – מידת התאמת מענה הפרויקט לצורך V – ערך הפרויקט β – עלות הפיתוח γ – עלות האינטגרציה / מבצוע λ – מקדם דעיכת התאמת הפתרון לצורך Ψ – רמת סטטוס מינימלית עליה ניתן להתחייב ברצף פרויקטים B – התקציב המוקצה לפרויקט תזכורת

7. משוואות יסודיות ערך הפרויקט: תזכורת מגבלת התקציב:

8. השוואה בין הגישות משוואת ערך: תזכורת ערך הפרויקט בשתי הגישות: רצף – SQתוכנית – LT

9. מסקנות ראשוניות תזכורת BC – גובה תקציב הפרויקט עבורו משתנה העדיפות בין הגישות SQ מועדפת אם B>BC ((VS>VL. LT עדיפה, אם B<BC.

10. מסקנות ראשוניות – תלות בפרמטרים תזכורת Under some mild conditions: BC is decreasing and convex in β. BC is increasing and convex in γ. BC is decreasing in λ. BC is decreasing in ψ. הרחבה לניתוח תקציבים קריטיים

11. הרחבת חשיבות הצורך

12. פונקציית חשיבות הצורך (המבצעי) –I(t) • המודל הבסיסי הניח שחשיבות הצורך – הפוקנציה I(t) מקבלת את הערך 1. • בפועל ברב המקרים חשיבות הצורך לא תישאר 1 בסוף הפרויקט. • המודל המורחב משלב את חשיבות הצורך במשוואות. • מניח שהערך I(t) מתאר את חשיבות הצורך המיוחסת לערך ההתחלתי שהינו 1.

13. ההחלטה בין הפרויקטים • מתקיימת החלטה בסוף הפרויקט הראשון (t=1) בין המשך לפרויקט השני לבין מעבר לערוץ השקעה אלטרנטיבי. • המטרה: לנתח את ערך הפרויקט שייווצר בסופו בנקודת המבט של תחילת הפרויקטים: t=0.

14. חשיבות צורך IC והערך הצפוי של הפרויקט • קיימת חשיבות צורך קריטיתIC שהינה הסף להחלטה בין האפשרויות בסוף פרויקט 1. IC מחושב באמצעות השוואת ערכי שתי האפשרויות בסוף הפרויקט. • ערך פרויקט ספציפי, תוך התחשבות בחשיבות הצורך, במהלך הפרויקט ובסופו. • בשיטת SQ ערך הפרויקט מוגן אל מול ירידה בחשיבות הצורך, שיטת LT מקנה ערך גבוה יותר במקרה של עליה בצורך.

15. הערך הצפוי של הפרויקט • הערך הצפוי יכול להיות מחושב באופן הבא: הנחות • פונקציית חשיבות הצורך מתפלגת באופן אחיד. • לאחר סיום הפרויקט הראשון לא ניתן לעשות שימוש בתוצר המופק בו. ולכן: 0=PE • הערך Gs ייגזר מאילוץ התקציב כפי שחושב במודל הבסיסי:

16. ערך הצפוי של הפרויקט בסיומו E(Vs) • לאחר עיבוד המשוואות: כשω מחושב כ: כל עליית תקציב מביאה לעליית ערך הפרויקט בסופו.

17. ניתוח דרך סימולציה גרף ממוצעים מתכלל - מקביל לE(Vs) • ביצוע סימולציות של הרצת פרויקט וקבלת החלטה באמצע התקופה בשיטת SQ. (1000 הרצות). • נתונים: β=1, γ=3, λ=0.5, ψ=0.5, δ=1 • הניבוי בt=1 הוא נכון. • ב70.2% מהמקרים ממשיכים בפרויקט. • המשך הפרויקט מתחלק [6.5 3.5]. (כ-700) • במקרים בהם הפרויקט מופסק, משולם: • ערך ממוצע (מקביל לערך צפוי עתידי) הינו 4.58 • במיקרה של העלאת β ל1.7: ממשיכים ב63.5% • ערך ממוצע יורד ל4.3 .

18. ניתוח אי הודאות של חשיבות הצורך • הנחה: הצורך מפולג אחיד בין [σ +1, σ-1 ] • לאחר פיתוח המשוואות, ובהנחת 0=PE מתקבל:

19. רלוונטיות המודל הבסיסי • ניכר הבדל בין המודלים. • ההבדל מהותי עבור הפרויקט הספציפי וניתוחו האוחר. • עבור ניתוח תכנוני עקרוני, ניתן לעשות שימוש במודל הבסיסי (עד 15%). עבור ניתוח ספציפי מעמיק – לא.

20. בחינה אמפירית ראשונית

21. תהליך הבחינה האמפירית מטרת הבחינה: בדיקת התאמת המודל והמושגים בו לעולם הפרויקטים המעשי, והתאמת המגמות העיקריות לכיוונים המתקבלים במודל. אין זאת בדיקה או תיקוף ססטיסטי.

22. הפרויקטים • 10 פרויקטים • סוג: בטחון, טכנולוגיה, תשתית. • תקציב: 25 מליון ועד 1.2 מליארד ₪. • נוהלו בשתי השיטות LT וSQ (5 ו5). • הדינמיות הטכנולוגית הממוצעת הינה 0.72 (תוך 14 שנים בהתנעה יורדת רלוונטיות הפתרון למחצית). • משך כולל: 6 עד 14.5 שנים. סטטוס ביחס לתכנון: התקדמות וביצועים

23. מערכת מולטידיסיפלינרית על פלטפורמה – פרויקט 753 • פרויקט בטחוני. • מערכת מולטידיסיפלינרית מורכבת – אלקטרוניקה, מחשבים, מכניקה, פיזיקה ועוד. • מותקנת על פלטפורמה קיימת, מתממשקת אליה, משונעת איתה, מופעלת דרכה. • מפותחת לראשונה – בעלת סיכוני פיתוח מהותיים. • מתוכננת להיבנות כאבטיפוס וסידרה קטנה. בהמשך כסידרה גדולה. • הותנע ב2003, במקור נשקל להתנהל כפרויקט אחד. • בפועל: הוחלט על פרויקט (2003-6) + פרויקט (2006-9). מטרה: צמצום סיכונים. • בדיעבד, אנשי החברה: הפיצול היה מאד נכון. דווקא בגלל הלימוד והאינטגרציות המוקדמות. נתונים מ. בסיסי: pr. Budget: 30M Γ=1.06 Λ=0.87 VL(plnd) = 11.26 VS(plnd) = 16.62 VL(actl) = 8.55 VS(actl) = 13.09 S(LT) = 0.76 S(SQ) = 0.925

24. מערכת מולטידיסיפלינרית מיוחדת – פרויקט 486 • פרויקט בטחוני. • מערכת מולטידיסיפלינרית מורכבת – אלקטרוניקה, מחשבים, מכניקה, תקשורת מתקדמת ועוד. • חדשנית בעיקר בתפיסתה המבצעית והמימוש הספציפי של טכנולוגיות קיימות. • מחייבת ניסויים רבים במתארים אופייניים לשימושה המבצעי. • מתוכננת להיבנות כאבטיפוס וסידרה קטנה. • הותנע ב1999, נוהל כפרויקט LT עד לסיומו ב2007. • בדיעבד, אנשי הפרויקט: יתכן שפיצולו היה עשוי להביא לתוצאה טובה יותר. נתונים מ. בסיסי: pr. Budget: 30M Γ=0.89 Λ=0.72 VL(plnd) = 12.8 VS(plnd) = 18.7 VL(actl) = 10.99 VS(actl) = 12.19 S(LT) = 0.85 S(SQ) = 0.80

25. נתונים נוספים: נתונים מ. בסיסי: pr. Budget: 30M Γ=0.89 Λ=0.72 VL(plnd) = 12.8 VS(plnd) = 18.7 VL(actl) = 10.99 VS(actl) = 12.19 S(LT) = 0.85 S(SQ) = 0.80 • למרות שהסטטוס נמוך מהמתוכנן 85% מעריך ראש הפרויקט את ערך הפרויקט בסופו כגבוה מהערך המתוכנן – 120%. • תשובת מנהל הפרויקט על חשיבות הצורך: I(1)=1.25 I(2)=1.75 • כאשר משולב במודל מלא הכולל את חשיבות הצורך: V=G·S·C·I=G·C·0.85·1.75=G·C·1.49 • עבור המיקרה הספציפי, תוך כדי הפרויקט, המודל המלא נכון יותר.

26. קשר תקציב לערך הפרויקטים • הנוסחה המקורית רלוונטית לקשר תקציב וערך פרויקט עבור פרויקט ספציפי שנתוניו קבועים. (לא קבוצת פרויקטים).

27. דינמיות פתרון טכנולוגי בענף • ניכר קשר בין ערך הדינמיות בענף הספציפי לבין היתרון של SQ על LT. • קשר הפוך בין הדינמיות לבין הערכת הסטטוס על פי מנהל הפרויקט.

28. המשך הסבר הדינמיות בשילוב חשיבות הצורך • הדינמיות הטכנולוגית איננה מהווה הסבר לערכי הפרויקט כאשר משלבים גם את חשיבות הצורך. • המשתנה המייצג טוב את ערך הפרויקט בו משולבת חשיבות הצורך, הוא משתנה הערכת ערך הפרויקט על ידי מנהל הפרויקט.

29. קשר בין רמת אי הודאות לערך • באמצעות שאלות למנהל הפרויקט הוערכה רמת אי הודאות הקיימת לגבי חשיבות הצורך שתהיה בסוף כל פרויקט. • זוהה קשר חיובי (חלש, במדגם הנוכחי) בין אי הודאות הקיימת בחשיבות הצורך, לבין מידת התרומה של השימוש בשיטת SQ כשמאפשרת גם להחליף את הפרויקט בהשקעה חלופית. (הודגם על הפרויקטים הבטחוניים).

30. דיון/סיכום חלק תאורטי • היכולת לקבל החלטה במהלך פרויקט חשובה ומשפרת את ערך הפרויקט. • ככל שאי הודאות עולה יש לגישת SQ יתרון אל מול LT. • שאר תכונות המודל הבסיסי נשמרות גם במעבר למודל המורחב. • לניתוח מעמיק של פרויקט ראוי לשקלל גם את חשיבות הצורך. (ודעיכת הפתרון). • הכלים הכלכליים/אסטרטגיים החשובים לניתוח פרויקטים.

31. דיון/סיכום חלק אמפירי • עשרה פרויקטים – בחינה ראשונית, עקרונות, מגמות, לא תיקוף סטטיסטי. • מגבלה של רישום ריבוי פרויקטים על גרף המכוון לבחון שינוי פרמטר בתוך פרויקט מסויים, וכן שימוש בנוסחאות המודל לאיסוף חלק מהפרמטרים. • מסתמן שפרויקטים נעשים על פי התרבות המקובלת בארגון בו מתנהלים. או באופן ישיר מהגדרת הצורך. • ניכר כי ארגונים עוברים לפרויקטים קצרים יותר, על מנת לצמצם סיכון ולמנוע כניסה להרפתקאות יקרות. • ניתוח אי הודאות של הצורך חיונית מאד לניתוח מעמיק של פרויקט. • גישת SQ עם יכולת מהותית להחליט על סבסוב באמצע, מקנה יתרון משמעותי, אשר הולך ועולה ככל שאי הודאות גבוהה יותר.

32. תודה.