מערכות מיון להשכלה גבוהה ברחבי העולם

1. מערכות מיון להשכלה גבוהה ברחבי העולם איילת גולדצויג מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאלו) יוני 2014

2. היבטים של מערכות מיון להשכלה גבוהה

3. ארה"ב – קליפורניה • הקבלה לאוניברסיטאות הציבוריות מעוגנת בחקיקה מ- 1960 • המטרה: לאזן בין מצוינות לנגישות להשכלה גבוהה • חובה לקבל כל בוגר תיכון תושב המדינה, עפ"י דירוגו ביחס למחזור שלו: • הדירוג: רשימת קורסים בתיכון, בממוצע ציונים מסוים, SAT/ACT • לחילופין, ל- UC ניתן להתקבל גם ע"ס בחינת SAT/ACTבלבד • קריטריונים נוספים לקבלה לקמפוס המבוקש: • אקדמיים: סוג, איכות וכמות הקורסים שנלמדו בתיכון, דירוג בעבר, הישגים יוצאי דופן, שיפור בהישגים לאחרונה • לא אקדמיים: כישרונות, תחביבים, הישגים בספורט, מנהיגות, תרומה לקהילה... • סף קבלה גבוה יותר למועמדים שאינם תושבי קליפורניה • אוניברסיטאות פרטיות קובעות את הליך הקבלה בעצמן

4. קנדה • מערכת ההשכלה הגבוהה באחריות המחוזות ולא באחריות פדרלית • האוניברסיטאות קובעות בעצמן את הסטנדרטים לקבלה • לעיתים גם תת-יחידות שלהן עצמאיות בקביעת הסטנדרטים • הקריטריונים משתנים בין מוסדות לימוד ובין מסלולי לימוד • דרישת המינימום: סיום תיכון בתוכנית לימודים המכינה לאוני' • בקוויבק, סיום תוכנית קדם אוניברסיטאית דו-שנתית במכללה (CÉGEP). • דרישות נוספות (לעיתים): • ידע בתחומי לימוד ספציפיים • ממוצע ציונים גבוה בתיכון • בחלק מהפקולטות – מבחני יכולת סטנדרטיים • לתוכניות סלקטיביות במיוחד ייתכנו דרישות נוספות • מועמדים מבוגרים (21+ / סיימו תיכון לפני יותר משנה)- גמישות

5. אוסטרליה • האוניברסיטאות עצמאיות לחלוטין בקביעת הקריטריונים לקבלה • העדפה מתקנת לאוכלוסיות בתת ייצוג ועל רקע מצב סוציו-אקונומי

6. בריטניה • האוניברסיטאות קובעות בעצמן את מדיניות הקבלה • שיקולים מרכזיים: מצוינות אקדמית והוגנות • לרוב (ביקוש<היצע) - קבלה ע"ס דרישות המינימום - בחינות בגרות • או,לימודים קודמים בתיכון + תחזית הצלחה בבגרות • סוכנות מרכזית לרישום, כולל ניקוד ע"ס ציוני בגרות • בחלק מהאוני': הליך קבלה הוליסטי, הערכת פוטנציאל המועמד על רקע קשיים וחסמים אפשריים • אם ביקוש>היצע, הוספת שיקולים מעבר לציוני בגרות (או במקומם): • הצהרה אישית, המלצות, רקע אקדמי, כישורים רלוונטיים, ניסיון תעסוקתי... • ראיונות – כלי מקובל לברירה • שימוש במבחנים – לא נפוץ. מבחני קבלה בחלק מהמוסדות ומהמקצועות (רפואה, רפואת שיניים, וטרינריה)

7. צרפת • קבלה לאוניברסיטאות ציבוריות: "קבלה פתוחה" - על המועמד להציג תעודת בגרות • לחילופין: • תעודה לקבלה ללימודים גבוהים • תעודת משפטים בסיסית – מאפשרת קבלה למשפטים • במקצועות מבוקשים (כגון משפטים ורפואה) - ברירת הסטודנטים נערכת בשנות הלימוד הראשונות • קבלה למוסדות היוקרתיים (GrandesEcoles): בחינות כניסה תחרותיות (concours) • בתום שנתיים של לימודי הכנה אינטנסיביים (CGPE) • הקבלה ללימודי ההכנה לפי ציונים ומקום הלימודים בתיכון

8. גרמניה • הליך קבלה מבוזר: לרוב המקצועות • האוניברסיטאות קובעות בעצמן את תנאי הקבלה, בכפוף לחוקי המחוז • הקריטריון המרכזי לקבלה הוא ציון תעודת הבגרות (Abitur) • לחלופין: • מבחן תפקוד קוגניטיבי או מבחן יכולת • בוגרי הכשרה מקצועית עם 3 שנות ניסיון, שעברו בחינת כניסה • לעיתים הליכי קבלה נוספים לזיהוי כישורים רלוונטיים • הליך קבלה ארצי אחיד: ביקוש >היצע (רפואה, רפואת שיניים, וטרינריה ורוקחות): • 20% -למצטיינים עפ"י דירוג ממוצע ציוני התיכון • 20% -למי שהמתינו זמן רב ללימודים ברשימת המתנה • 60% - קריטריונים שקובעים מוסדות הלימוד: בעיקר ממוצע ציוני התיכון, וכן אישיותהמועמד כפי שהוערכה בראיונות, חיבורים או מכתבי מועמדות, וביצועים בבחינות הכניסה • חוק: 2% מהמקומות להעדפה מתקנת למועמדים עם נסיבות מיוחדות • מחלה, מוגבלות, רקע סוציו-אקונומי נמוך, שורשים גרמניים, ועוד • פרט לכך אסור להפלות על בסיס גזע, אתניות, מין או מעמד חברתי

9. הולנד • קבלה לאוניברסיטאות מחקר (WO): • קבלה פתוחה ע"ס הצגת תעודת בגרות במסלול עיוני (VWO) • או: השלמת שנה במסלול מכין באוניברסיטה למדע יישומי • ההרשמה לאוניברסיטאות מתבצעת באמצעות מערכת רישום מרכזית • אם ביקוש > היצע: (בעיקר במדעי הרפואה) – הגרלה משוקללת • ציוני בגרות גבוהים יותר – סיכוי גבוה יותר להתקבל • המוסדות אוטונומיים ויכולים להחליט להגביל את המועמדים המתקבלים באמצעות ההגרלה • ייתכן שישתמשו בקריטריונים נוספים לברירה, מעבר לבגרות, לעד 50% מהמקומות הפנויים • מועמדים חסרי תעודת בגרות מעל גיל 21 יכולים להתקבל להשכלה הגבוהה על בסיס בחינת כניסה והערכה (Colloquium Doctum).

10. שבדיה • הדרישה הבסיסית לקבלה זהה בכל המוסדות והמקצועות: • סיום תיכון ותעודת בגרות עם ציון עובר לפחות בלפחות 90% מהמקצועות • או: הוכחת ידע מקביל, למשל תעודת תוכנית לימוד למבוגרים • או: גיל +25 עם 4 שנות ניסיון, בקיאות באנגלית ושוודית ברמת בוגרי תיכון • דרישות נוספות: לימודי קדם של מקצועות מסוימים בתיכון, תלוי במקצוע • ברירה באחת משלוש שיטות: • הישגי תיכון: מערכת רישום מרכזית מדרגת את המועמדים לפי הישגי תיכון. מקצועות מוגברים מסוימים (למשל מתמטיקה ושפה זרה) –תוספת נק'. • מבחן יכולת: מתקיים פעמיים בשנה, לא חובה, שיפור הסיכויים ("הזדמנות שנייה") • קריטריונים אלטרנטיביים: מבחנים מיוחדים, ידע, ניסיון תעסוקתי או מקצועי או ניסיון אחר רלוונטי, או נסיבות אחרות רלוונטיות (ניתן להשתמש לעד 1/3 מהמקומות הפנויים)

11. דנמרק • הקבלה מבוססת על תעודת בגרות או תעודה שקולה לה • קריטריונים נוספים בהתאם למקצוע המבוקש: • תחומי הלימוד בתיכון, ברמה ובציונים מסוימים • בתחומי מוסיקה ואומנות – הפגנת כשרון בבחינת כניסה • לעיתים, לימודים מקצועיים רלוונטיים ו-2-3 שנות ניסיון בעבודה מאפשרים קבלה • ההרשמה לאוניברסיטאות מתבצעת במערכת מרכזית • ברירת הסטודנטים נעשית בכל מוסד לפי קריטריונים כלליים לקבלה • המקומות הזמינים מחולקים לשתי מכסות: • מכסה 1: ע"ס תעודת בגרות דנית או שקולה, לפי ממוצע ציוני הבגרות • מכסה 2: הערכה אינדיבידואלית של מוסד הלימוד, למשל על פי ניסיון מקצועי, ראיונות והערכה אישיותית של המועמד, בדומה לקבלה למקום עבודה.

12. שוויץ • הקבלה נתונה לשיקול דעתו של מוסד הלימוד המבוקש • דרישה בסיסית: תעודת בגרות שוויצרית תקפה • או תעודה שקולה לה המוכרת באוניברסיטה המבוקשת • לתוכניות לימוד ברפואה (רפואה, רפואת שיניים, וטרינריה), כירופרקטיקה וספורט: תיתכן בחינת כניסה, תלוי ביחס בין ביקוש להיצע • בשל מגבלה על מספר המקומות הפנויים, סטודנטים זרים אינם מתקבלים ללימודי רפואה, פרט למקרים מיוחדים

13. טורקיה • קבלה לאוניברסיטאות: • שקלול ציוני בגרות + בחינת כניסה מרכזית לאוניברסיטאות • משקלה של בחינת הכניסה גבוה יותר ממשקל הבגרות • בחינת הכניסה (YGS-LYS): • מורכבת משני חלקים, הראשון בחינת ידע במגוון מקצועות, תנאי מקדים להיבחנות בחלק השני • מעבר הבחינה - תנאי הכרחי לקבלה להשכלה הגבוהה • הקבלה למסלול המבוקש תלויה בציון – ציון גבוה יותר יאפשר קבלה לתוכניות מבוקשות יותר • בחישוב ציוני הבחינה משתמשים במערכת מורכבת, המבטיחה כי מספר העוברים לא יהיה גבוה ממספר המקומות הפנויים • לבישול וניהול נדרשת בחינה ספציפית נוספת

14. יפן • קבלה לאוניברסיטאות ציבוריות: ברירה עפ"י ציוני NCT ובחינות כניסה • בחינת כניסה ארצית – NCT(入学試験 (National Center Test: מדידת הישגים בסוף התיכון, פעם בשנה במשך יומיים, חובה להיבחן, מטרתה להוות קריטריון ארצי אחיד • בפועל כל אוניברסיטה משתמשת בתוצאות על פי הקריטריונים שלה • ע"ס התוצאות – באילו מוסדות יבחן המועמד בבחינות הכניסה בשלב 2 • בחינות כניסה שכל מוסד מחבר ומעביר בעצמו: נבחנים ביותר מתחום אחד, כתלות במקצוע הלימוד המבוקש. (במקרים מיוחדים גם ראיונות, חיבור). לא ניתן להירשם לכמה מוסדות במקביל משום שהבחינות מתנגשות • קבלה למוסדות פרטיים (80% מהמוסדות): משתמשים גם בהמלצות, חיבור מוטיבציה, מדיניות קבלה מיוחדת לתושבים חוזרים, וקבלה אוטומטית מתיכונים מסוימים, 20% משתמשים גם ב NCT • "גיהינום הבחינות": תחרותיות עזה סביב הבחינות, משום שהמועמדים מתחרים לא על עצם הלימודים אלא על קבלה למוסדות הסלקטיביים

15. כלים וקריטריונים למיון וברירת מועמדים • במרבית המדינות שנסקרו נעשה שימוש בציוני התיכון ו/או תעודת הבגרות כקריטריונים לקבלה • ברוב מדינות ה-OECDנעשה שימוש במבחנים נוספים פרט לבגרות, לפחות לקבלה לחלק מהמקצועות: • מבחני הישגים ארציים (35%) • מבחני יכולת אחידים (14%) • מבחני קבלהספציפיים המחוברים ומועברים בכל מוסד לימוד בנפרד (26%) • 88% ממדינות ה OECD משתמשות בקריטריונים נוספים לקבלה • ביותר ממחצית ממדינות ה- OECD קיימים אפיקי קבלה אלטרנטיביים

16. תחרות בקבלה, שיטת המיון ושימוש במבחנים

17. גורמים המשפיעים על היחס זכאים/מתקבלים • זכאים > נכנסים: • קושי הקבלה ללימודים • עלות כלכלית של הלימודים • אלטרנטיבות תעסוקתיות טובות ללימודים (בלגיה, אירלנד*) • זכאים = נכנסים: • התאמה טובה בין הביקוש להיצע • הסללה בשלבים מוקדמים יותר (הולנד) • זכאים < נכנסים: • הכללת סטודנטים זרים בשיעורי הכניסה (אוסטרליה, אוסטריה) • אפיקים חלופיים וגמישות במעבר בין מסלולי לימוד (סלובניה) • בהוספת משתנים - קושי לקבץ מדינות, אין דפוס אחיד • תופעה דומה כאשר מתבוננים על שיעורי סיום/נשירה ובוגרי תואר ראשון

18. לסיכום • ישנה שונות רבה בין מערכות המיון הנמצאות בשימוש בעולם • קושי במיפוי מערכות מיון על פני יותר מפרמטר אחד ובקיבוצם לקבוצות בעלות מאפיינים משותפים • ניסיון לקשור בין מאפיינים שונים של מערכות המיון למאפיינים שונים של כל מדינה לא העלה תוצאות. למשל, לא נמצא קשר בין מאפייני המערכות לשיעורי כניסה, מידת התחרות, שיעורי בוגרים ונשירה • הגיוני להניח כי היחס בין שיטות המיון ובין השלכותיהן מורכב, ומושפע מגורמים תרבותיים, חברתיים וכלכליים רבים • הערכה הוליסטית: מערכות המיון צמחו על רקע ההקשר החברתי, התרבותי, הכלכלי והפוליטי הקיים בכל מדינה. לאור זאת, קיים קושי להעריך את יעילותן במנותק מן ההקשר שבו הן נטועות

19. תודה על ההקשבה