שיעור 7: כתיבה לעיתון מקוון

1. שיעור 7: כתיבה לעיתון מקוון פיתוח: אורלי מלמד ניהול קורס: ניבה לנגליב-פלד עיצוב: לילך נעמן

2. לפני הכול: משימת חקר • כנסו לדף הבית של YNET . כל אחד יבחר מדור אחר. וישיב על השאלות הבאות: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html 1) מה אורך השורות הממוצע לכתבה/ידיעה? 2) לכמה כתבות מצורף קובץ וידאו? מה מכיל קובץ הוידיאו? האם הקישור מתוך דף הבית הוא מתוך תמונה או מתוך משפט מילולי? 3) לכמה כתבות יש קישורים? כמה קישורים בממוצע יש בכתבה? לאיזה סוג מידע הקישורים מובילים?לארכיון העיתון? למידע מחוץ לארכיון העיתון? 4) האם הכותרות בדף הבית זהה לכותרות של הכתבות, כאשר נכנסים אליהן? 5) אלו ערוצים אינטראקטיביים יש בעיתון? אלו מדורים אינטראקטיביים יש בעיתון? היכן רשום מספר התגובות לכתבה? 6) מה גוף הדיבור של הכתבה האופייני למדור (ראשון, שני, שלישי/ יחיד/רבים)

3. שאלות לדיון • מהו עיתון מקוון? • מה ההבדלים בין עיתון מקוון לבין עיתון מודפס? • מה בין עיתון מקוון לבין אתר / פורטל? כנסו לדף הבית של סקופ ושוטטו באתר. http://www.scoop.co.il/ מה בין YNET לבין סקופ? • כנסו לדף הבית של הארץ, מה בין YNET ל"הארץ"? • http://www.haaretz.co.il/

4. מעורבות קהל הגולשים • קריאה מרפרפת • קריאה מעמיקה של כתבות נבחרות • קריאה מעמיקה ותגובה • קריאה מרפרפת ותגובה

5. מאפייני הגולשים בעיתוני חדשות לפי מחקר של יורם פרי ויריב צפתי (2002): • 74% מהמחוברים לרשת צורכים חדשות באינטרנט. 14.5% צורכים חדשות רק באינטרנט. • 68% גולשים לפחות שעה אחת ביום. 62% גולשים באתרי החדשות הגדולים. • רוב הגולשים צורכים חדשות ממגוון מקורות מידע ברשת, ו-54% מצליבים מידע כדי לקבוע את מידת האמינות של המידע החדשותי. • 21.5% שלחו אי פעם תגובה לפרסום.

6. מאפייני הגולשים המשך • רק 1% פנו לעורכי האתר בתגובה לכתבות. • 33% שלחו לחבריהם הפניות לכתבות • הגיל הממוצע של הגולשים באתרי חדשות הוא 37, אך הגיל הממוצע השוהים באתר שלוש שעות ומעלה הוא 45. • 37.2% לא קראו מעולם תגובות גולשים. • 15% קוראים תגובות באופן קבוע, 12.5% לעיתים קרובות, 19.6% קוראים מדי פעם.

7. סקר אמינות העיתונות • 42.54% מהגולשים נותנים בתקשורת מידה רב עד רבה מאוד של אמון. • האמון בתקשורת המקוונת יותר גדול מהאמון בתקשורת המודפסת בפרמטרים הבאים: הוגנות, איזון, דיוק, אמינות, שלמות הסיפור. • הגולשים מסכימים ש: התקשורת מצליחה לחשוף שחיתויות וניצול לרעה של כוח.(74.2%)

8. בתקשורת יש טעויות עובדתיות ורשלנות בדיווח (49.8%) • התקשורת הישראלית היא פטריוטית ומגויסת במידה הפוגעת במקצועיות שלה (38.8%) • התקשורת אינה מדווחת מספיק על חדשות טובות • (63.5%) • העיתונאים בתקשורת פועלים פחות מידי על פי שיקולים מוסריים ויותר מידי על-פי שיקולי תחרות ורייטינג (78.1%) • התקשורת היא שמאלנית מידי (47.0%).

9. מה חשוב לגולשים שיהיה בסיקור החדשותי? • ניטרליות (93.2%) • הימנעות מפרסום שמועות (90.5%) • הצגת הצדדים השונים של הסיפור (93.2%) • לספק פרשנות לחדשות בזמן הסיקור (76.7%) • לעסוק בנושאים המעניינים את הציבור (78.7%) • לתת ביטוי למגוון דעות (89.3%) • לתקשורת יש יותר מדי חופש ביטוי (49%) • התקשורת אחראית (66.7%)

10. מאפייני האינטרנט והעיתון המקוון • מטא-מדיום, מדיום המסכם וכולל בתוכו את כל שפות המדיה, ומאפשר המרה מכל שפה לכל שפה, פונה אל רוב החושים. • נגישות לקהלים בגדלים שונים; מהלוקאלי לגלובאלי. כשהאתר פתוח לכל יכולות להיות הפתעות מצד קהלים בלתי צפויים. • מסוף הגישה יכול להיות קבוע (מחשב ביתי, טלוויזיה) או נייד (מחשב נייד, טלפון סלולארי)

11. אינטראקטיביות ורישות – אפשרויות תקשורת סינכרונית (מיידית) וא-סינכרונית (מושהית) בין יחידים ובין קבוצות, בתוך פורומים, טוקבק, צ'טים ודוא"ל וקו אדום עם העיתון. שרשרות האינטראקציה ותוצאותיהן לרוב בלתי צפויות. • היפר טקסטואליות – קישורים לטקסטים ולסוגי מדיה, שוברים את רצף הקריאה הליניארי, מאפשרים העמקה הרחבה וקישור לידע היסטורי בארכיון העיתון ולמידע הקשרי אסוציאטיבי והיסטורי ברשת.

12. תחרות עזה על תשומת לב הגולש – אינסוף מידע וגירויים במרחק של קליק. • תרבות צריכה של תוכן בחינם. תלות מוחלטת בגולשים ובמפרסמים. כתוצאה מכך פרסומות פראיות. • טשטוש גבולות – האתר מספק לגולש את כל צרכיו: מידע, ידע, בידור, פרסום, קניות, קהילות, משחקים, תקשורת. לעיתים קרובות יש טשטוש גבולות בין התחומים. יש גם טשטוש בין הטכנולוגיה לתוכן. • שיתוף הגולשים בייצור התוכן בדרכים שונות – משיתוף חלקי באמצעות קו אדום, בלוגים, טוקבק עד שיתוף מלא שבו הגולשים כותבים את רוב התוכן בהתנדבות או תמורת פרסים. • הגולש במרכז. חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בתרבות הרשת.

13. מאפייני הכתיבה והעריכה של חדשות באינטרנט • שימוש מרובה בכותרות, כותרות ביניים, פתיחים מסכמים, פסקאות קצרות. • פירמידה הפוכה – הגולש נחשף לעיקרי הדברים כבר בכותרת ובפתיח. יש לגולש אפשרות להחליט כבר באמצעות הכותרת, עד כמה ברצונו להשקיע מאמץ וזמן נוספים ולקרוא עוד. • אורך הכתבות – יכול להיות ארוך. אל תפחדו מכתבות ארוכות. כשמעניין את האנשים • החדשות הן שיחה – האינטראקטיביות פותחת את החדשות לדיון ציבורי. יש שימוש בשאלות בכותרות, כדי לעורר קריאה של הטקסט ודיון בעקבותיו. • גוף הכתיבה אישי וידידותי למשתמש, מגבש קהילות - לכן שימוש רב בגופים ראשון / שני, יחיד/רבים. • הכתיבה מניעה למעורבות ולפעולה - זמן הווה, ציווי, פעיל ולא סביל. • החדשות נאספות ומדורגות על-ידי מנועי חיפוש על-פי מילות מפתח. הדרוג קובע את מקום האתר בתוצאות החיפוש של "גוגל", ושל מנועים אחרים. מהכותרת חייב להיות ברור לקורא מה הנושא ובמי מדובר.

14. תפקידי הכותרת בעיתון המקוון • להגדיר את הנושא באופן ברור • לעורר עניין באמצעות ריגוש ו/או מחשבה • להניע לקריאה נוספת • להניע לפעולה (השתתפות במשחק, הצבעה בסקר, כתיבת תגובה בטוקבק וכד') • לקדם את דרוג העיתון במנועי החיפוש

15. מהו פתיח מסכם טוב? סיכום המציג את העובדות החשובות סיכום המציג את המסקנותסיכום המציג את הבעיה/ הנושא העיקריסיכום המציג את הגישות השונות לפתרון הבעיהסיכום המתאר את עיקרי התהליךסיכום שנוגע ללבו של הקורא סיכום מסקרן, מעורר מחשבה, המניע לקריאה נוספת מספיק לקרוא את הסיכום כדי לדעת את עיקרי הדברים בכתבה אך יש גירוי להמשך הקריאה

16. דוגמה לכותרות מטעה וחד צדדית זו הכותרת המפנה לכתבה מדף הבית: "צריך להכיר הגבולות והוויכוח" השרה יולי תמיר: סימון הקו הירוק - חלק ממטרת משרד החינוך לעסוק בסוגיות שעל סדר היום במדינה (חדשות)

17. זו הכותרת והפתיח כשפותחים את הקישור הראשון ומגיעים לכתבה עצמה • ועדת החינוך הצביעה נגד, תמיר: הקו הירוק יסומן • בניגוד לעמדת שרת החינוך קיבלה ועדת החינוך של הכנסת הצעת החלטה לפיה לא יסומן הקו הירוק בספרי הלימוד. למרות זאת, תמיר הודיעה כי אין בכוונתה לאמץ את ההחלטה. ח"כ אורלב: "אם תמיר לא תקיים את ההחלטה - יש לפעול להדחתה הקישור לכתבה השלמה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3347013,00.html

18. מה טוב בכותרת ובפתיח הבאים?מה חסר וכיצד ניתן לשפר? "רק חצי מהזכאים מקבלים הזנה" מדו"ח שהוצג בוועדת החינוך עולה כי רק 48% מהתלמידים הנזקקים שזכאים לארוחה חמה, אכן זוכים לה. חברי הכנסת מאשימים את משרד החינוך, שמאשים מצדו את הרשויות המקומיות, שמאשימות את ההורים. ובינתיים, הבטן ממשיכה לקרקר (חדשות)לסיפור המלא http://www.ynet.co.il/articles/0,8340,L-3346945,00.html

19. דוגמה לכותרת עם שאלה למה זה קורה לי? "אין לי קו ישיר לבורא עולם, אז אני מוותר על ההסברים השמיימיים". דני פנחס נאבק בסרטן בלי שאלות. (מעורבות). Ynet 1/1/07)).

20. דוגמה לכותרת מתארת מצב ומניעה לפעולה "זה המאבק של כולנו, בריאים וחולים כאחד" אוהל המחאה שהקימו בכיכר רבין 42 ארגוני בריאות, ניצב כבר שבוע ריק מאדם. מיואשים, הפעילים מחכים לשווא לציבור שיגיע להביע תמיכה בדרישה לעדכן את סל התרופות מדי שנה. "זאת לא מלחמה פרטית, אנחנו נאבקים על עתיד הבריאות", הם מוחים תמר דרסלר

21. עזבו אותנו מפמיניזם. רוצות לחזור הביתה יצאנו, עבדנו, נהנינו, התקדמנו, עשינו קריירה - היה כיף. עכשיו תנו לנו לחזור הביתה, לגדל את הילדים ולישון צהריים. פמיניזם זה חופש בחירה לנשים - ורבות מהן בוחרות היום להפסיק לעבוד. נחמד, אבל יש בעיה: לפי סטטיסטיקת הגירושין אולי כדאי בכל זאת שנשים יוכלו לממן את עצמן ריקי כהן, 2/1/07, YNET

22. קח לך חוקר פרטי ייתכן שבעתיד נוכל לבחור אם להתקשר למשטרה או לאחת מחברות החקירה והאכיפה שייתנו שירות דומה. כדי שזה לא יקרה - צריך להתעורר ולהשיב לידי הממלכה את המושכות יואב גלזנר, YNET, 2/1/07

23. תרגיל מסכם מצורף במסמך וורד נפרד : כתיבת כותרת ופתיח מסכם.