לאה ניקל

1. לאה ניקל 1918-2005 מגישות- נעמי סבו 061529343 רלי צויבל 027808724 ריקי גולדמן 057931370 לאה ניקל, פברואר 2005

2. לאה ניקל הייתהציירתישראלית בסגנון ציור מופשט ללא כותרת, 1962 שמן על בד,4761X ס"מ ניקל נולדה באוקראינה ב-1918 ועלתה ארצה עם הוריה בגיל שנתיים. היא גדלה בתל אביב והתחנכה על ידי החשובים שבאמני "אופקים חדשים": אצל חיים גליקסברג מגיל 16 ואצל יחזקאל שטרייכמן למדה בסוף שנות הארבעים.

3. הפרפר, 1955, אוסף מוזיאון ישראל פרפר שחור 1994

4. "קומפוזיציה" לאה ניקל התגוררה בפריז בשנות החמישים עם סטימצקי. בעת שהותה בפריז התוודעה לסגנון "טאשיזם" המבוסס על זרימת והתזת צבע. למרות העבודה בסגנון זה היא בונה קומפוזיציה מאורגנת בציוריה. ציוריה מתאפיינים בצבעוניות עזה ובגודל גדול, היא מרבה להשתמש בטכניקות של חריטה, ציור באצבעות, טפטוף ושרבוט.

6. מתוך כתבה עם נכדתה /אוצרת של ציוריה-חנן אבגר "ישנו תצלום מ-1957 המראה את פתיחת התערוכה שלה בגלריה בפאריס, גלריה יוקרתית שעבדה עם אמנים ידועים כאיב קליין. "כשמסתכלים בתצלום רואים את כל המי ומי של התקופה, ישראלים ולא ישראלים. והיא: לא נוכחת. רק לימים נודע לי כי באותו זמן היא עברה ניתוח בעקבות שטף דם במוח, שפגע בראייתה ועיוור אותה כמעט לחלוטין". ניקל חשבה שכבר לא תצייר. אך כעבור כשנה פגשה בנוירולוג בן 90, שאמר לה, "הציור קיים בגוף שלך ואת חייבת לחזור לצייר". מתוך הדיכאון וגם בגלל ראייתה הלקויה, התחילה ליצור את העבודות המונוכרומיות, בעלות הטקסטורה הכבדה והחריטות. באותן השנים, פגשה ניקל באוצר יונה פישר, שכאשר שבה לישראל ב-1961 ערך לה תערוכה בבצלאל בירושלים.

7. הציור בשנות החמישים נתפס כייחודי בעבודת הצבע של ניקל. המינון הגבוה של האדום בציור נותן יחס לצבע. ניקל הציעה שילוב צבעוני ססגוני ואלמנטים קישוטיים קוויים ללא שימוש במכחול באמצעות נזילה ישירות משפופרת הצבע. הציור שלה כלל הדבקת קולאז' על הבד, חירור הבד, חריטה בצבע באמצעות גב המכחול, התזות ונזילות. ניקל, שהתייחסה למצע הבד כחומר ולא כרקע, אתגרה את תפיסת העידון התרבותי שנשא הציור המקומי.

8. בשנות ה-60 שהתה בניו יורק ובשנות ה-70 ברומא – נודדת בין מרכזי האומנות העולמיים. לאחר שחזרה לארץ התגוררה למשך תקופה באשדוד, ואחר כך במושב קדרון. ללא כותרת 1958

9. יצירות נוספות "ללא כותרת"

10. דיוקן לאה ניקל מאת מנשה קדישמן, במלאות שלושים למותה של ניקל, כלת פרס ישראל לציור 2005 ב-1968 זכתה בפרס משרד החינוך והתרבות לציור, ב-1972 בפרס זנדברג לאמנות ישראלית ממוזיאון ישראל, ב-1982 בפרס דיזנגוף וב-1987 בפרס גמזו. בשנת 1995 זכתה יחד עם מנשה קדישמן בפרס ישראל לציור. נפטרה בספטמבר 2005 ממחלת הסרטן

11. לסיכום- לאה ניקל שייכת לדור השני של ציירי מופשט בישראל. הציורים שלה גדולים, צבעוניים, מלאי שמחת חיים ומבטאים אנרגיה, חיוניות וספונטניות. ניכרת בהם השפעת הציירים: מאטיס ומירו.  היסודות העיקריים ביצירתה הם הצבע והחומריות, והם היוצרים את המרקם המיוחד לה. ניקל משתמשת בטכניקות רבות ומגוונות:  מכחול, שפשוף, חריטה, קולאז', ציור באצבעות, טפטוף ושרבוטי עפרון. היא משחקת באיכויות הצבע, המשמש אותה לביטוי דרמטי ואסתטי כאחד. תמונותיה בנויות סביב נקודת מרכז, שממנה יוצאים הקווים והצורות וסביבה מתגבש הציור.

12. ביבליוגרפיה וקישורים- מידע- ויקיפדיה- ערך "לאה ניקל" כתבה מתוך עיתון הארץ, ספטמבר 2005 "מה ראתה לאה ניקל"מאת דנה גילרמןספט2005 ה'אוצר האמנותי' של לאה ניקל • יום שישי 05 בנובמבר 2010 03:00 מאת: דניאל ראוכוורגר, גלריה • "הגברת הראשונה של הציור" מאת סמדר שפי • http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=623812&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 תמונות- Bing.com Google.co.il