Time Preferences & The personal discount

1. Time Preferences &The personal discount מרצה: אייל להב סמינר כלכלה ומימון התנהגותיים

2. ניסוי 1:זכית בסכום כספי. באפשרותך לקבל את הכסף עכשיו, או בעוד שנה. לגבי כל אחד מהסכומים, הקף/י בעיגול את האפשרות שתעדיף/י: קבלת 5,000 היום, או Y ₪ בעוד שנה. קבלת הכסף היום במקום (Y) בעוד שנה • 5,000 ₪ 5,050 ₪ • 5,000 ₪ 5,100 ₪ • 5,000 ₪ 5,200 ₪ • 5,000 ₪ 5,500 ₪ • 5,000 ₪ 5,700 ₪ • 5,000 ₪ 6,000 ₪ • 5,000 ₪ 7,000 ₪ • 5,000 ₪ 8,000 ₪

3. ניסוי 1- שיעור הניכיון האישי שלכם בנקודת שינוי ההעדפות.זכית בסכום כספי. באפשרותך לקבל את הכסף עכשיו, או בעוד שנה. לגבי כל אחד מהסכומים, הקף/י בעיגול את האפשרות שתעדיף/י: קבלת 5,000 היום, או Y ₪ בעוד שנה. קבלת הכסף היום במקום (Y) בעוד שנהשיעור הניכיון האישי • 5,000 ₪ 5,050 ₪ 1% • 5,000 ₪ 5,100 ₪ 2% • 5,000 ₪ 5,200 ₪ 4% • 5,000 ₪ 5,500 ₪ 10% • 5,000 ₪ 5,700 ₪ 14% • 5,000 ₪ 6,000 ₪ 20% • 5,000 ₪ 7,000 ₪ 40% • 5,000 ₪ 8,000 ₪ 60%

4. Time preferenceשיעור העדפת זמן • הטבות מיידיות מועדפות בד"כ על הטבות מאוחרות יותר. • הפסדים מאוחרים מועדפים בד"כ על הפסדים מיידיים. • דפוס העדפה זה מכונה שיעור העדפת זמן חיובי (Positive Time discounting). • במונחי תיאורית התועלת המופחתת, שער ניכיון חיובי מפחית את ערך התוצאות הדחויות יחסית למיידיות.

5. Time discounting (preference)שיעור העדפת זמן • במונחי תיאורית התועלת המופחתת, שער ניכיון חיובי מפחית את ערך התוצאות הדחויות יחסית למיידיות. • ערך התוצאות הדחויותלאחר ההפחתה: X - תוצאה עתידית (למשל – סכום כסף). U(x)- התועלת העתידית מהסכום הכספי. r - שיעור הניכיון הסובייקטיבי (הריבית להיוון). ρ - מקדם הניכיון הסובייקטיבי.

6. Personal (Subjective) discount rate שיעור הניכיון האישי (הסובייקטיבי) • מקובל להניח שלכל אדם שיעור ניכיון זמן שונה, בהתאם למאפיינים אישיים שלו. • בכלליות, אלו המכונים "סבלניים יותר", מוכנים להמתין זמן ארוך יותר לשם קבלת הטבות גדולות יותר. לעומתם, אלו המכונים "פחות סבלניים" יעדיפו קבלת הטבות מיידיות, אך בעלות ערך נמוך יותר. • שיעור הניכיון של ה"פחות סבלניים" גבוה משל ה"יותר סבלניים", שכן הם ידרשו פיצוי גבוה יותר על כך שהם צריכים להמתין לצריכה. • ה- r של אנשים פחות סבלניים הוא גבוה יותר משל היותר סבלניים.

7. מחקרים בתחום • במשך שלושת העשורים האחרונים נבדק שיעור הניכיון האישי בעשרות מחקרים אמפיריים ותיאורטיים בתחומים שונים. • במחקרים אלו נמצא שיעור ניכיון שנע בין אחוזים בודדים, לבין אלפי אחוזים בשנה, בהתאם למשתנים רבים כגון: • הנושא שנבדק (סכומי כסף, מכשירי חשמל ביתיים, בריאות, וכו') • משך הזמן. • גובה התשלום או הקנס • מאפיינים אישיים : גיל הנבדק, הכנסה, השכלה, עישון, שימוש בסמים, מצבים נפשיים שונים, ועוד.

8. הנושא שנבדק • Gately, 1980 ; Hausman, 1979; Ruderman, Levin &McMahon. 1987 • בדקו את שיעור הניכיון האישי בהקשר של מוצרי צריכה שונים. • Black, 1984; Gilman, 1976; Warner & Pleeter, 2001 • בדקו את שיעור הניכיון האישי בהקשר של תוכניות פנסיה. • Benzion, Rapoport, & Yagil., 1989, Benzion, Shachmurove, & Yagil 2004; Thaler, 1981 • בדקו את שיעור הניכיון בהקשר של סכומים כספיים.

9. משך הזמן - ניכיון היפרבולי • מחקרים בהעדפות זמן מוצאים כי שער הניכיון בטווח הקצר גבוה יותר מאשר בטווח הארוך (Laibson, 1997; Thaler, 1981). • (strotz (1956היה הראשון שהציע שער ניכיון גבוה יותר לטווח הקצר מאשר לטווח הארוך . • רוב המחקרים אמפיריים בהעדפות זמן תמכו בסברה זו (Ainslie,1992) . 200 600

10. בחירה בין: • 50$ היום • 100$ בעוד שנה בחירה בין: • 50$ בעוד חמש שנים • 100$ בעוד שש שנים הרוב בוחרים הרוב בוחרים ממצאים אלו מלמדים על חוסר עקביות בהעדפות הזמן. כלל וובר: דחייה של שנה, נתפסת כקצרה יותר, כאשר הבחירה היא עתידית, (ולכן אנשים פועלים בצורה "סבלנית" יותר).

11. ניכיון היפרבולי • פונקציות ניכיון היפרבוליות מיחסות שערי ניכיון גבוהים, בטווח הקצר, בעוד ששערי ניכיון נמוכים מיוחסים לטווח ארוך. • מבנה זה של ניכיון יוצר קונפליקט בין ההעדפות של היום, להעדפות אשר יקבעו בעתיד. • אם נבחר היום לגבי העתיד, נקבל החלטה מסוימת (יותר סבלנית). • כאשר העתיד יהפוך להווה, נקבל החלטה אחרת (פחות סבלנית)

12. ניכיון היפרבולי • העדפותינו לטווח הארוך הן בעלות קונפליקט עם התנהגותנו בטווח הקצר . • בעצם אנו משלמים מחיר ולעתים יקר מאוד על חוסר שליטה עצמית ודחייה של תוכניות. למרות שרציונאלית אנו משוכנעים שעלינו להוציא תוכניות אלו לפועל, כדי שאלה יתרמו לרווחתנו בעתיד. ע"י כך, רווחתנו הכוללת המתקבלת מהיוון כל התועלות העתידיות תגדל. • ρ=discount rate דוגמאות: פתיחת תוכנית חסכון, קרן השתלמות, הגדלת תשלומים לפנסיה. בתחום הבריאות: חיסונים, עישון, כושר, דיאטה.

13. Wall Street Journal 1997, (Hart and Teeter research companies) • 42% מתוך 2,013 הנבדקים ( בשאלון) היו בטוחים כי יהיה להם מספיק כסף בפרישה לפנסיה. • 57% מהם לא ידעו כמה עליהם לחסוך על מנת להגיע לפרישה עם סכום מספק.

14. מדוע לאנשים חסרה ה"שליטה העצמית" לחסוך בעצמם לפנסיה. • התשובה: (Thaler and Shefrin, 1981) פיתויי ההווה חזקים מפיתויי העתיד.רוב האנשים רוצים לספק את הצרכים המיידיים על חשבון העתיד. • בבחירה בין צורך מיידי לחסכון עתידי רוב הציבור יעדיף צורך מיידי.

15. אז מה עושים? “Coming right of the top” • קודם כל לוקחים לפנסיה וממה שנשאר מספקים צרכים מיידיים. דוגמה: • הנטו בתלוש המשכורת – לאחר הפרשה לפנסיה (עידוד של הממשלה- מוכר למס). • אין לשכיר אפשרות לצרוך סכום זה.

16. מחקר: תכנית משנת 1991 לפרישה מוקדמת של חיילים בצבא ארה"ב. התכנית: חיילים וקצינים עםפחות מ-20 שנות שירות יכלו לבחור בין "פנסיה" בסכום חד פעמי (פנסיה הונית), לבין פריסת הסכום למספר תשלומים (קצבה). • הסכום החד-פעמי - חושב לפי 15% מהשכר השנתי כפול מספר שנות השירות. • הקצבה- חושבה לפי 2.5% מהשכר השנתי כפול מספר שנות השירות. מספר התשלומים השנתיים- פעמיים מספר שנות השירות.

18. משמעות הבחירה בסכום היחיד- שיעור ניכיון סובייקטיבי של לפחות 17%. (לפני שיקולי מס שכנראה מעלים את שיעור הניכיון בשל המיסוי הגבוה יותר של הסכום היחיד). • ריבית זו גבוה בהרבה מהריביות בשוק ההון תוצאות: מתוך 65,000 הפורשים בפועל, מעל למחצית מהקצינים, וכ-90 מהחיילים שאינם קצינים בחרו בסכום היחיד. בכך הם חסכו כ- 1.7 מיליארד $ למשלמי המיסים...

19. סיבות אפשריות לבחירה בסכום היחיד: • מקדמה על בית. • חובות קיימים. • הקטנת/סגירת משכנתה. אמנם סיבות אלו הגיוניות, וסביר שהיוו את השיקול בחלק מהמקרים. למרות זאת, תרבות הצריכה האמריקאית, והמשבר ב-2008 שנבע ממנה מלמד שלפחות אחת מהסיבות הינה הקושי בדחיית צריכה, כלומר העדפת הווה חזקה.

20. גודל הסכום Benzion, et al., 1989; Gately, 1980; Ruderman et al., 1987 • שיעור הניכיון של אנשים משתנה בהתאם לגודל הסכום שנבדק. • נמצא ששיעור הניכיון גבוה ביותר בסכומים קטנים, הן במחקרים ניסויים והן במחקרים לא ניסויים בנושא מוצרי צריכה ביתיים. 200 600

21. אפקט הסטאטוס קוו ושנאת סיכון • הממצאים היו מפתיעים, מכיוון שבשוק ההון ההשפעה של הזמן וסכום הכסף על גובה הריבית היא חיובית. • מבחינה התנהגותית, ניתן לייחס את מרבית הממצאים לאפקט הסטאטוס קוו, ולעקרון של שנאת סיכון. דוגמה: בדחיית תקבול מהיום לעתיד- נעבור מוודאות לאי-וודאות בקבלת הכסף. בשל שנאת הסיכון, נדרוש על כך פיצוי גדול. • אם מדובר בסכום כסף שאני מרגיש שכבר שייך לי (למשל שכר)- בשל אפקט הבעלות, או בשל השינוי בסטאטוס קוו- נדרוש פיצוי גדול.

22. הכנסה Black 1984; Harrison 2002; Gilman 1976; and Laurance, 1991 • מצאו ששיעור הניכיון יורד ככל שההכנסה עולה Van-Praag & Booij, 2003 • מצאו ששיעור הניכיון נמוך יותר בקרב אנשים עובדים לעומת מובטלים. • הסבר: הבדלים אלו נובעים מהגבלות על הלוואות בשוק הון שאינו מושלם (Warner & Pleeter, 2001).

23. השכלה Harrison, 2002; Fersterer & Winter-Ember, 2003; Van Praag & Booij 2003 • מצאו ששיעור הניכיון יורד ככל שמספר שנות הלימוד גדל. • הסבר: לימודים הם השקעה לטווח ארוך, והשקעה מסוג זה מאפיינת ראייה לטווח ארוך, הקשורה לדחיית סיפוקים גבוהה. (Van-Praag & Booij, 2003).

24. הבדלי גיל Green, Fry & Myerson (1994) • החוקרים בדקו את שיעור הניכיון של 3 קבוצות גיל (בני 12, בני 20, ובני 67 בממוצע). בכל קבוצה 12 נבדקים. • הנבדקים נשאלו שאלות בנוגע להעדפותיהם בקבלת סכומי כסף בהווה, לעומת קבלתם בתקופות מאוחרות יותר. • הם מצאו ששיעור הניכיון של הנערים הוא הגבוה ביותר, ושל המבוגרים הוא הנמוך ביותר. • הם הסבירו שילדים ומתבגרים מתקשים לדחות סיפוקים, בשל שליטה עצמית נמוכה, ולכן הם דורשים פיצוי גבוה יותר על דחיית הצריכה בהווה.

25. שיעור הניכיון בקרב ילדים Mischel et al. 1970 and 1974; Ayduk & Mendoza-Denton, 2000 • החוקרים בדקו את התפתחות השליטה העצמית בקרב ילדים. • אופן המחקר: מוצגים לילדים (סביב גיל 4) שני פרסים, האחד טוב מהשני (למשל שני מרשמלואים לעומת אחד). • נאמר לילדים שאם הם ימתינו עד לחזרת החוקר הם יקבלו את הפרס הטוב יותר.

26. שיעור הניכיון בקרב ילדים Mischel et al. 1970 and 1974; Ayduk & Mendoza-Denton, 2000 • ילדים צעירים מאוד לא ממתינים, מה שמרמז על שיעור ניכיון גבוה מאוד. • ככל שהם גדלים הם מפתחים טקטיקות לחשיבה על הפרס "המפתה" בצורה מופשטת, בכדי להקטין את הגרייה החזקה. • טקטיקות אלו קשורות לעצמי A (מתכנן) ולעצמי B ) מבצע), כפי שהוצע ע"י (Thaler and Shefrin's (1980ב"תיאוריה הכלכלית של השליטה העצמית".

27. Subjective time discount rates among teenagers and adults. Lahav, Benzion, Shavit, 2010. • המאמר דן בשיעור הניכיוןשל בני נוער בישראל. • נעשית בחינה אמפירית של שיעור הניכיון בקרב 58 בני נוער בכיתות י' עד יב', ו- 71 סטודנטים תואר שני. • הבדיקה נעשית באמצעות שאלונים תיאורטיים בנושא העדפות זמן לגבי דחיית תשלום שכר.

28. Subjective time discount rates among teenagers and adults. Lahav, Benzion, Shavit, 2010. החידושים בעבודה זו הינם: • קבוצת המחקר של בני נוער- בטווח גילאים שלא נחקר כמעט. • בחינת הקשר בין ידע פיננסי לבין שיעור הניכיון הסובייקטיבי. • בחינת הקשר בין קבלת דמי כיס, לבין שיעור הניכיון הסובייקטיבי.

29. Subjective time discount rates among teenagers and adults. Lahav, Benzion, Shavit, 2010. • הסכומים הכספיים: 200 ₪, ו-600 ₪. • טווחי הזמן:דחית הסכומים הכספיים בשבוע, חודשיים, חצי שנה, ושנה. • הנבדקים נתבקשו למלא בשאלון את סכום הכסף (X) אותו יבקשו בעתיד, במקום הסכום המצוין בשאלה. • בנוסף הם נשאלו על הסכום שיקבלו בעוד שנה, על הפקדת 600 ₪ בפיקדון בבנק. • הסקת שיעור הניכיון המרומז ע"י המשוואה:

30. תוצאות • בשתי הקבוצות (בני נוער ומבוגרים): • שיעור הניכיון קטן בסכום הכסף הגדול יותר (600 ₪) • הניכיון הוא היפרבולי. • שיעור הניכיון של בני הנוער גבוה יותר משל המבוגרים.נובע משילוב של השכלה, הכנסה וגיל נמוכים יותר אצל בני הנוער. כל אלו נמצאו בעבר כגורמים לשיעור ניכיון גבוה יותר. אפקט הכרית= קיום "רשת ביטחון" שמקטינה את שנאת הסיכון של אנשים. לדוג: קיבוץ לעומת עיר. שנאת סיכון קטנה יותר נמצאה במחקרים כקשורה לשיעור ניכיון נמוך יותר.אפקט הכרית הנובע מהביטחון הכלכלי של חיים בבית ההורים, אינו משפיע על הקטנת שיעור הניכיון ביחס למבוגרים.

32. תוצאות • ריבית שנתית (מרומזת) על פיקדון: • בני נוער : בממוצע 27% • מבוגרים: בממוצע 10% בתקופת המחקר הריבית על פיקדונות היתה 3%-4%, לכן גם הרבה מהמבוגרים לא ידעו מה הריבית, ו/או איך לחשב את הריבית בש"ח על 600 ₪ פיקדון.

33. תוצאות מאפיינים אישיים של בני הנוער • שיעור הניכיון הסובייקטיבי נמוך יותר אצל בני נוער המקבלים דמי-כיס באופן קבוע. הסבר: דחיית הסיפוקים / השליטה העצמית, בנושאים כספיים, טובה יותר אצל מקבלי דמי כיס באופן קבוע.אפקט הכרית מתחזק בשל קבלת דמי כיס באופן קבוע מההורים. הדבר משפיעה על דחיית הסיפוקים. • הריבית על פיקדון גבוהה יותר אצל בני נוער המקבלים דמי-כיס באופן קבוע. הסבר: פחות ידע בריביות בנקאיות, מפני שמסתמכים על דמי הכיס כמקור הכנסה. • אין הבדל בשיעור הניכיון או בריבית הבנקאית אם יש לבן-הנוער חשבון בנק. הסבר: קיום חשבון הבנק לא גורם לגידול בידע בריביות הבנקאיות, או לשיפור בשליטה העצמית בנושאים כספיים. (גם בבדיקת –מי מפקיד את הכסף בחשבון, לא נמצאוהבדלים).

34. העדפות הזמן של חיילים וסטודנטים- מחקר שטח.

35. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. • בחינת שיעור הניכיון הסובייקטיבי, ורמת שנאת הסיכון של סטודנטים וחיילים בשירות סדיר. • המחקר מתמקד בהשפעת הבדלי הממסד השונה על העדפות הזמן של הקבוצות הנבדקות. • המחקר יבוצע במהלך נסיעות רכבת ארוכות. מחקר זה הינו הראשון אשר בוחן את העדפות הזמן של צעירים בצבא.

36. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. • חשיבות עבודה זו היא אם כן, לבחון את השפעת הממסד ה"טוטאלי" הייחודי לישראל, על העדפות הזמן ועל רמת שנאת הסיכון של הצעירים, וזאת בהשוואה לסטודנטים צעירים אשר נמצאים בממסד שאינו טוטאלי.

37. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. • החידושים הצפויים בעבודה זו הינם: • קבוצת המחקר הייחודית, וההתמקדות בהשפעת השירות הצבאי על העדפות הזמן. • ההתייחסות ל"פיצוי" הנוסף הקשור לשאלות הקשורות לדחיית שכר. • צורת ביצוע המחקר, במהלך נסיעות רכבת. טכניקה זו: • מאפשרת להגיע לקבוצות הטרוגניות של חיילים ושל סטודנטים, תוך יצירת תנאי מחקר זהים. • הנסיעה הארוכה ברכבת מאפשרת לעשות שימוש בשאלונים ארוכים יחסית. • השוואת העדפות הזמן ורמת האופטימיות בתחילת שבוע (יום ראשון) ובסוף שבוע (יום חמישי).

38. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. הניסוי הראשון • חיילים בשירות סדיר (גיל ממוצע 19.9 – 90 נשאלים). • סטודנטים בני 20-25 (גיל ממוצע -23.57 - 69 נשאלים). • הבדיקה נעשית באמצעות שאלונים תיאורטיים בנושא העדפות זמן לגבי שני תרחישים: • תרחיש ניטראלי- בחירה בין 2 אלטרנטיבות לקבל סכום כסף. • תרחיש דחיית שכר על עבודתם. • השאלונים כללו גם שאלות שונות לבדיקת שנאת סיכון (Singer et al. (2005)). • השאלונים חולקו ברכבות בין חיפה לת"א, ובין ת"א לבאר-שבע.

39. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. • הסכומים הכספיים: 3,000 ₪, ו-600 ₪. • טווחי הזמן:דחית הסכומים הכספיים בשבוע, חודשיים, ושנה. • הנבדקים נתבקשו למלא בשאלון את סכום הכסף (X) אותו יבקשו בעתיד, במקום הסכום המצוין בשאלה. • הסקת שיעור הניכיון המרומז ע"י המשוואה:

40. השערות בסיסיות בעלות השפעות מנוגדות: • השפעת השכר: השכר הנמוך של חיילים בסדיר יגרום להם להיות מאוד חסרי סבלנות לגבי קבלת סכומים כספיים, ולכן לדרוש פיצוי גבוה יותר על דחיית שכר, ודחיית סכום כספי. • השפעת אפקט הכרית: החיילים מקבלים רשת ביטחון כפולה- הן מהצבא והן מהמגורים בבית ההורים. אצל מרבית החיילים, הצרכים הכספיים, והמגורים, מסופקים בביטחון מלא (ע"י ההורים ו/או ע"י הצבא). בנוסף- הצבא הוא מעין "חממה" סוציאלית שמספקת משמעות ושייכות. כל אלו גורמים להקטנת שנאת הסיכון, ובעקבות זאת לקיטון בשיעור הניכיון (בחוסר הסבלנות לגבי קבלת סכומים כספיים). • אפקט הכרית= קיום "רשת ביטחון" שמקטינה את שנאת הסיכון של אנשים. לדוג: קיבוץ לעומת עיר. שנאת סיכון קטנה יותר נמצאה במחקרים כקשורה לשיעור ניכיון נמוך יותר.

41. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. תרחיש ניטראלי-דחיית קבלת סכום כספיתרחיש דחיית שכר עבודה

42. תרחיש דחיית שכר עבודה

43. תרחיש ניטראלי – דחיית סכום כספי

44. תרחיש ניטראלי – לעומת שכר 600 ש"ח הסברים נוספים מעבר להשערות הבסיסיות: 1. חוסר אמון שהשכר יתקבל. 2. הסבר אמוציונאלי: עבדתי בשביל זה (חוקי פיצוי על הלנת שכר)

45. תרחיש ניטראלי – לעומת שכר 3,000 ש"ח

46. השוואות גיל • בהשוואה לממצאי המחקר על בני נוער, נמצא ששיעור הניכיון של החיילים גבוה יותר אף מקבוצת בני הנוער. כלומר, השפעת הגיל אינה הסיבה לניכיון הקטן יותר של הסטודנטים. • הסבר זה מחזק את הטענה שהעדפות הזמן של החיילים קשורות להשפעות ממסדיות. שנאת סיכון שנאת הסיכון של החיילים הייתה גבוהה יותר. הדבר קשור ככל הנראה להשפעת ההמצאות בממסד הצבאי (Haeren et. al., 2010)

47. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. הניסוי השני בפרק זה יתמקד ב: • חיילים בשירות סדיר • סטודנטים בני 20-25 • השאלונים לחיילים יחולקו ברכבות בין ת"א לבאר-שבע, בימי ראשון בבוקר וחמישי אחה"צ. • השאלונים לסטודנטים יחולקו ביום הלימודים האחרון לפני חופשת פסח, וביום הלימודים הראשון לאחר חופשת פסח. • הבדיקה תעשה באמצעות שאלונים הכוללים: • שאלון העדפת זמן. • שאלון אופטימיות – פאסימיות (Chang et al. (1997)). • שאלון שנאת סיכון (Singer et al. (2005)).

48. השוואת שיעור הניכיון של חיילים וצעירים. השערות המחקר בניסוי זה הינם כאמור: • הנבדקים יהיו אופטימיים יותר בסוף השבוע, ופסימיים יותר בתחילת השבוע, זאת בהתאם לממצאים קודמים על השפעת היום בשבוע על מצב הרוח ( Farber, 1953; Pecjak, 1970; Rossi and Rossi, 1977). • העדפות הזמן ישתנו בהתאם ליום בשבוע. בתחילת השבוע אנשים נוטים להיות פסימיים, ולכן הם ידרשו פיצוי גבוה יותר על דחיית סכום כספי. בסוף השבוע, אנשים נוטים להיות אופטימיים יותר, ולכן הם ידרשו פיצוי נמוך יותר על דחיית סכום כספי. כאשר מדובר על חיילים בסוף שבוע, הצורך שלהם בכסף הוא מיידי, ולכן נצפה שדווקא בסופי שבוע, הם ידרשו פיצוי גבוה יותר על דחיית סכום כספי.

49. תודה רבה