קונפליקטים בינלאומיים

1. קונפליקטים בינלאומיים קונפליקט מוגדר כמצב בו שני גורמים (אנשים, קבוצות, ארגונים, מדינות) חותרים להשגת יעדים סותרים, תוך מודעות לכך שיכולתו של צד אחד להשיג את יעדיו עומדת בסתירה ליכולתו של הצד האחר להשיג את יעדיו הוא.

2. Cooperative Relations Conflictual Relations Security Alliance Neutral Relations Limited War Negative Peace Diplomatic Hostility Militarized Dispute General War International Integration רצף הקונפליקט-שיתוף פעולה

3. משבר בינלאומי: הגדרה אינטראקטיבית: רצף של פעולות גומלין בין שתי מדינות או יותר המאופיין ברמה גבוהה של אינטנסיביות ובעירוב של פעולות גומלין שיתופיות ופעולות של איום, הפגנה, או שימוש מוגבל בכח. Glenn Snyder and Diesing, Conflict Among Nations, 1977 הגדרה פרספטואלית: אירוע חיצוני או פנימי המעורר בקרב מקבלי החלטות תחושות של: א. איום גבוה לערכי יסוד לאומיים ב. לחץ זמן לקבלת החלטות ג. עלייה בסבירות התרחשות מעשי איבה Michael Brecher, Crises in World Politics, 1993

4. סכסוך בינלאומי צבאי (סי”ב) (Militarized Interstate Dispute--MID, Gochman and Maoz Journal of Conflict Resolution, 1984: שרשרת של פעולות גומלין בין שתי מדינות או יותר, הכוללת איום בשימוש בכח, הפגנת כח, ושימוש בכח צבאי בפרקי זמן קצרים. על מנת להחשב כחלק מסי”ב, פעולה צבאית חייבת להיות ישירה, גלוייה, יזומה על ידי גורם רשמי של מדינה אחת ומכוונת לגורם רשמי של מדינה אחרת.

5. מלחמה בינלאומית: שרשרת רצופה של קרבות בהשתתפות צבאות סדירים של שתי מדינות או יותר, אשר במהלכן נהרגים 1,000 חיילים או יותר כתוצאה ישירה מן הקרבות. מדינה נחשבת כמשתתפת במלחמה אם עמדה באחד משני התנאים הבאים: 1. הפעילה במהלך הקרבות סד”כ של 1,000 או יותר לוחמים 2. ספגה 100 הרוגים או יותר כתוצאה ישירה משרשרת הקרבות. מקור: Melvin Small and J. David Singer. Resort to Arms: Civil and International Wars, 1816-1980. Beverly Hills: Sage Publications, 1982.

6. מס’ צמדי מדינות בסכסוכים ובמלחמות בינלאומיות, 1816-1992 Sources, Zeev Maoz, Dyadic Militarized Interstate Dispute Dataset, 1999. Http://spirit.tau.ac.il/~zeevmaoz; Charles S. Gochman and Zeev Maoz. Militarized Interstate Disputes, 1816-1976: Procedures, Patterns, Insights, Journal of Conflict Resolution, 33(4): 595-615 (December, 1984).

7. היקפי מעורבות בסכסוכים בינל’, מדינות נבחרות

8. יריבויות מתמשכות ביחסים בינלאומיים Source: Zeev Maoz and Ben D. Mor. International Hate Affairs: The Evolution of Enduring Rivalries. Tel-Aviv University, 1999.

9. תיאוריות מרכזיות של סכסוכים בינלאומיים 1. תיאוריות ריאליסטיות: מדינה יוזמת סכסוכים בינלאומיים כאשר (א) היא מאויימת ע”י מדינות אחרות בסביבתה הבינלאומית, או (ב) היא מגיעה למסקנה שהפגנת או הפעלת כוח היא הדרך העדיפה להשגת יעדיה הלאומיים. 2. תיאוריות ליבראליות: תורת השלום הדמוקראטי. מדינות דמוקראטיות אינן נלחמות זו בזו, למרות שהן נלחמות במדינות לא דמוקרטיות, בדיוק כמו כל אחד אחר.

10. 3. תיאוריות רוויזיוניסטיות: תורת השעיר לעזאזל (Diversionary Theory of War). מנהיגים נוטים להשתמש בכח כאשר הם נתקלים בצרות מבית המאיימות על המשך הישארותם בשלטון. תפקיד הקונפליקט הוא ללכד את העם סביב המלחמה באוייב חיצוני (השעיר לעזאזל) ולהסיח את דעתו מן הבעיות הפנימיות.

11. הגישה הריאליסטית: תורת האיום סוגי איומים: א. פעילות צבאית נגד המדינה ב. שינוי במאזן הכוחות (עלייה בעוצמה של מדינות יריבות) ג.בריתות צבאיות של מדינות אחרות העלולות להוות התארגנות עויינת כנגד המדינה בעתיד

12. ייזום סכסוכים בינלאומיים כתחשיב תועלתני: תורת התוחלת של מלחמה: Bruce Bueno de Mesquita, The War Trap. New Haven: Yale University Press, 1981. מדינות עושות תחשיבי עלות תועלת. מדינות שיוזמות מלחמה הן בד”כ אלו שהגיעו למסקנה שתוחלת המלחמה עולה על תוחלת הסטטוס קוו.

13. תורת השלום הדמוקרטי (Democratic Peace Theory) 1. מדינות דמוקרטיות לוחמתיות באותה מידה כמו מדינות לא דמוקרטיות. 2. מדינות דמוקרטיות לא נלחמו זו בזו (כמעט) בכלל במאתיים השנים האחרונות במלחמה כוללת, והגיעו למעט מאד עימותים מוגבלים בתקופה זו--יחסית למספר הדמוקרטיות במערכת הבינלאומית. 3. אין קשר בין שיעור המדינות הדמוקרטיות במערכת הבינלאומית לבין מס’ הסכסוכים והמלחמות.

14. Zeev Maoz and Bruce Russett, “Normative and Structural Causes of the Democratic Peace,” American Political Science Review, 67(3): 624-638 (September, 1993). הסברים לתופעת השלום הדמוקרטי 1. ההסבר המבני (סטרוקטוראלי): מדינות דמוקראטיות הינן בעלות תהליך קבלת החלטות מסורבל הדורש הסכמה רחבה לשימוש בכח. הרשות המבצעת צריכה לגייס תמיכה למלחמה והיא יכולה לעשות זאת רק באמצעות הליך מוסדר. כאשר שני הצדדים צריכים לעבור הליך מורכב לגיוס תמיכה, הזמן מאפשר יישוב הסכסוך בדרכי שלום.

15. 2. ההסבר הנורמאטיבי: מדינות מחצינות נורמות התנהגות המשמשות אותן בפוליטיקה הפנימית. • נורמות דמוקראטיות מחייבות יישוב סכסוכים בדרכי פשרה ומיקוח, מבטיחות חרויות יסוד גם למיעוטים ולאופוזיציה, ומאפשרות תחרות חפשית. • נורמות אוטוריטאריות מחייבות יישוב סכסוכים באמצעות כוח, ומחייבות חיסול אופוזיציה. • המבנה האנרכי של המערכת הבינלאומית גורם לדומיננטיות של נורמות לא דמוקראטיות על נורמות דמוקראטיות. לכן בעימות בין מדינה דמוקראטית למדינה לא דמוקראטית, הראשונה תאמץ את הנורמות של השנייה

16. הדילמה של תורת השלום הדמוקראטי 1. האם מדינות דמוקרטיות הינן בעלות נטייה פחותה ללוחמתיות ממדינות לא-דמוקרטיות? 2. אם לא, כיצד ייתכן, שמדינות דמוקרטיות לא נוטות להילחם זו בזו? 3. אם מדינות דמוקרטיות לא נלחמות זו בזו, מדוע אין בהכרח ירידה ברמת הקונפליקט במערכת כפונקציה של עלייה במס’ המדינות הדמוקרטיות?

17. רשתות דמוקרטיות Zeev Maoz. “Democratic Networks: Connecting National, Dyadic, and Systemic Levels of Analysis in the Study of Democracy and War. In Zeev Maoz and Azar Gat (eds.) War in a Changing World. Ann Arbor: University of Michigan Press (Forthcoming, 2000). סביבת ייחוס בינלאומית (סי”ב) Politically Relevant International Environment (PRIE) כל מדינה, בבואה לעצב את מדיניות החוץ והבטחון שלה, מתחילה בתהליך זה על ידי ביצוע הערכת מצב בינלאומית. הערכת מצב זו קשורה בניתוח סביבת הייחוס הבינלאומית שלה.

18. סי”ב של מדינה כוללת את סך כל המדינות והגורמים שיש להם השפעה ישירה, מיידית, ומשמעותית על עיצוב מדיניות החוץ והבטחון של המדינה הנדונה. בדרך כלל תכלול סביבת הייחוס הבינלאומית של מדינה נתונה את כל המדינות המקיימות את אחד משלושת התנאים הבאים: 1. בעלות גבול טריטוריאלי, ימי, או קולוניאלי עם המדינה הנדונה 2. מעצמה אזורית (מדינה בעלת כושר הנעה והצבה של כוחות באזור הנדון) 3. מעצמה עולמית (מדינה בעלת כושר הנעה והצבה של כוחות בכל העולם)

19. נובע מכך: א. הסי”ב של כל מדינה מורכב מכל המדינות הגובלות בה, כל המעצמות האזוריות במערכת התת אזורית, וכל המעצמות העולמיות. ב. הסי”ב של מעצמות אזוריות מורכב מכל מדינות האזור וכל המעצמות העולמיות. ג. הסי”ב של מעצמות עולמיות מורכב מכל המדינות במערכת בזמן נתון.

20. רשת של מדינות היא קבוצה של שלוש או יותר מדינות המקיימות ביניהן מערכת של יחסי גומלין. רשתות רצוניות: בריתות בינלאומיות, ארגונים בינלאומיים, הסכמי סחר (שוק משותף), וכדומה. רשתות המתקיימות כתוצאה מהסכמה הדדית. רשתות לא-רצוניות: רשתות שהחברות בהן אינה תלוייה ברצונם של החברים: אזורים בינלאומיים, אזרחות רשת דמוקרטית: רשת בינלאומית הכוללת שלוש או יותר מדינות דמוקרטיות שכל אחת מהן הינה חלק מהסי”ב של כל אחת מן המדינות האחרות.

22. תוך התייחסות למושגי הסי”ב ומושג הרשתות, ניתן להגיע ל”פתרון” של דילמת השלום הדמוקרטי: א.כאשר קיימת עלייה ברמת הדמוקרטיזציה של הסי”ב של מדינה דמוקרטית, יש ירידה דרסטית במעורבות של המדינה בסכסוכים ובמלחמות בינלאומיות. ב.כאשר קיימת עלייה ברמת הדמוקרטיזציה של הסי”ב של מדינה לא-דמוקרטית, יש עלייה או אין שינוי בהיקף המעורבות של המדינה בסכסוכים בינל’ ובמלחמות.

23. ג.גידול של רשתות דמוקרטיות באזורים גיאוגרפיים מסויימים מביאה להפחתה משמעותית בכמות ובעוצמת הסכסוכים הבינל’ באזור זה--גם בין מדינות לא-דמוקרטיות. ד.גידול של רשתות דמוקרטיות מביא לירידה בכמות ובחומרת הקונפליקטים במערכת הבינלאומית כולה. ה.דמוקרטיזציה הינה גורם חשוב מאד בהורדת סכנת המלחמה ברמה הלאומית, הצמדית, האזורית והבינלאומית, אך היא אינה הגורם היחיד. ייתכן שלום גם בין מדינות דמוקרטיות ללא-דמוקרטיות.

24. תורת השעיר לעזאזל Scapegoat (diversionary) Theory of War תיאוריה פופולארית ברמה הציבורית האומרת כי מנהיגים פוליטיים שואפים לחפות על בעיות מבית (קשיים כלכליים, אי יציבות פוליטית, ירידה בפופולאריות, התדרדרות ביחסים עם קבוצות לגיטימאציה, וכדומה) על ידי ייזום והסלמה של סכסוכים בינלאומיים. הכוונה היא ליצור את אפקט ה”התקבצות סביב הדגל” ולהסיח את תשומת הלב הציבורית מבעיות הפנים. ה”שעיר לעזאזאל” היא מדינה או גורם חיצוני.

25. מחקרים שבדקו את הקשר בין אי יציבות פנימית לבין נטייה למעורבות בסכסוכים בינלאומיים לא הגיעו למסקנה חד משמעית: קיימות הרבה דוגמאות הסטוריות המצביעות על קשר כזה (צרפת לאחר המהפכה ב-1792, אוסטריה-הונגריה ורוסיה במלחה”ע ה-I, סוריה ב-1966-67, ארגנטינה ב-1982). מאידך, חלק גדול מן המחקרים הכמותיים לא הצליח למצוא קשר סטטיסטי מובהק בין אי יציבות פנימית לבין התנהגות לוחמנית כלפי חוץ

26. יחד עם זאת, בשנים האחרונות התברר במספר מחקרים כי הקשר הזה מתקיים, אבל מאפייניו הם אחרים: מדינה הנקלעת לקשיים פנימיים לא בהכרח יוזמת או מעורבת ביותר סכסוכים ממדינה שאינה מאופיינת בקשיים פנימיים, אבל: מדינה העוברת שינוי משטר מהפכני נוטה להיות מעורבת במספר גבוה מאד של סכסוכים בינלאומיים ומלחמות בחמש השנים הראשונות לאחר המהפכה. חלק גדול מן המדינות שעברו מהפכות גדולות ב-200 השנים האחרונות היו מעורבות במלחמה מייד לאחר מכן (צרפת, רוסיה, טורקיה, גרמניה הנאצית, מצרים, איראן,