הגירת משפחה ומעמד בישראל

1. הגירת משפחה ומעמד בישראל

2. על מי אנחנו מדברים היום • עולים לפי חוק השבות • בני משפחה של עולים (פריפרייה של חוק השבות) • בני זוג של אזרחים ישראלים • מקרים בהם התפרק הקשר הזוגי

3. למה צריך לעסוק בנושא? • אוכלוסיות מוחלשות ומוגבלות בנגישות שלהן לשירותים משפטיים. • תחום משפטי שהידע לגביו בשוק הוא מועט. • היכולת של הציבור להתמודד עם הרשות ועם הביורוקרטיה ללא סיוע משפטי, היא נמוכה. • מעט ארגונים שנותנים סיוע פרטני בתחום. • הגנה על הזכות לחיי משפחה.

4. מבנה רשות האוכלוסין

5. העדר מדיניות הגירה • חקיקה מצומצמת וישנה, משנות ה - 50. מורכבת מ - 4 חוקים עיקריים: • חוק השבות, התש"י – 1950 • חוק האזרחות, התשי"ב - 1951 • חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1951 • חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965 • כל היתר נקבע בנהלים שפורסמו רק בשנה האחרונה, בהוראת בית המשפט (עת"מ 530/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים, פסק דין מיום 5.12.2007)

6. סוגים שונים של מעמד בישראל • רשיון לישיבת ביקור (תייר, עובד זר) או היתר מת"ק (ב/2) • רשיון לישיבה ארעית (תושבות ארעית) (בדרך כלל א/5) • רשיון לישיבת קבע (תושבות קבע) • אזרחות

7. עליהלישראל חוק השבות הוא חוק ההגירה המרכזי של ישראל. החוק קובע כי: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" (סעיף 1).

8. זכויות של בני משפחה סעיף 4א מרחיב את הזכויות הללו גם בהתייחס לבני משפחתו: ילדיו, נכדיו ובני זוגם: 4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

9. כאשר בני הזוג נישאו פחות משנה לפני העליה, יחיל עליהם משרד הפנים את "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג, האחד זכאי שבות והשני לא, שנישאו פחות משנה לפני עלייתם". המשמעות היא הליך בדיקה של שנה במהלכו ישהה בן הזוג שאינו זכאי שבות בישראל במעמד של תושב ארעי. שימו לב - למשרד הפנים יש נטיה להחיל על זוגות אלה את ההליך המדורג ויש להתעקש כי לאחר תקופת המבחן יקבלו את מעמד העולה לו הם זכאים.

10. הזכויות מוענקות לבני המשפחה גם אם היהודי אינו בין החיים: (ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

11. על פי החוק יהודי הוא: "4ב. לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מי שזכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות יקבל אזרחות ישראלית לפי סעיף 2 לחוק האזרחות: "אזרחות מכוח שבות נקנית... (2) למי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה - מיום עלייתו"; (סעיף 2 לחוק השבות).

12. מגבלות על מימוש הזכות מגבלות הקבועות בחוק - • פעולה נגד העם היהודי • סכנה לבריאות הציבור או לבטחון המדינה • עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור (בג"ץ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים פ"ד כ"ד(2), 337). • מי שהמיר את דתו – אינו זכאי למעמד עולה.

13. איך זה מתבצע בפועל • בקשה לעליה מוגשת בחו"ל לפני העליה, באמצעות הסוכנות היהודית לארץ ישראל או באמצעות נציגות ישראל (בעיקר מדינות ברית המועצות לשעבר) שם פועלת לשכת הקשר (נתי"ב). • בקשה לעליה יכולה להיות מוגשת גם מישראל. • המבקש צריך להוכיח במסמכים את זכאותו, ועליו נטל הראיה. בג"ץ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים, מינהל האוכלוסין, פ"ד נח(1) 919 • מסמכים צריכים להיות מאומתים.

14. סמכות • הסכמות לדון בהחלטות של הרשות לפי חוק השבות נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק. • בשאלות של הוכחת יהדות ובעיקר כאשר אין ראיות בכתב, יש לפעמים תועלת לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לפסק דין הצהרתי המצהיר כי אדם הוא יהודי. • אין סמכות לבית הדין הרבני. עיסוקו בנושא הוא בחוסר סמכות. פסק דין של בית הדין הרבני הקובע יהדות של אדם שלא במסגרת ענייני נישואין וגירושין ייחשב כראיה מינהלית נוספת בלבד, במסגרת מכלול הראיות המונח בפני משרד הפנים.

15. עולי אתיופיה • בהעדר מסמכים מתבצעת בדיקת הזכאות על סמך עדויות בעל פה, בעיקר קייסים ושמאלגוץ. • הזכאות נבדקת על ידי פקידים בני העדה. • תרשים עץ משפחה יכול לעזור.

16. בני הפלאשמורה • קבלת רשיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל. • זכאי – מי שיכול להוכיח שאחת הנשים מצד אמו משך שבעה דורות אחרונים, היתה יהודיה. • התהליך: הגעה לגונדר למחנות מעבר; בחינת זכאות; מעבר לאדיס-אבבה לקראת עליה; הגעה למרכזי קליטה בישראל; הליך גיור אורתודוכסי, ילדים נדרשים ללמוד במוסדות חינוך דתיים; השלמת הליך הגיור וקבלת מעמד עולה בעקבותיו. • מקבלים זכויות עולה עם הגעתם, לפי הסדר מיוחד.

17. נינים של יהודי • נינים של יהודי אינם זכאים למעמד באופן עצמאי. הם יכולים לרכוש מעמד אם הגיעו ארצה לפני גיל 18 יחד עם הוריהם (שהגיעו כעולים) (נוהל הטיפול במתן מעמד לנין של זכאי שבות): "ג. 3 המבקש נבדק והנו אכן נין ליהודי אשר הגיע ארצה עם הוריו שנרשמו כעולים, יקבל מעמד של א/ 5 למשך 3 שנים. לאחר 3 שנים יוכל לקבל מעמד של תושב קבע, או לבקש הענקת אזרחות ישראלית לפי נוהל 4.5.0001. ג. 4 בכל שנה בטרם תאושר הארכה, יש לבדוק מרכז חייו של הקטין. (כניסות ויציאות, אישורים מביה"ס וכו')".

18. ילדים מנישואים קודמים נוהל הטיפול בהענקת מעמד לבן קטין של בן/ת זוג של זכאי שבות • ילדים מנישואים קודמים של עולה (בדרך כלל בן/בת זוג של יהודי / בן/ נכד זכאים למעמד בישראל יחד עם הוריהם. • קטין מעל לגיל 15 יקבל מעמד אם היה בחזקת ההורה שנתיים לפני הגשת הבקשה.

19. הזכאות: "עובד הלשכה ינפיק רישיון א / 5 ויעדכן פרטי רישיון על גבי טופס הבקשה . תוקף האשרה יינתן ל 3- שנים , שנה בכל פעם. לאחר 3 שנים, במידה ועודו קטין יכולים . הוריו להגיש בעבורו בקשה להענקת אזרחות ישראלית לפי נוהל 4.5.0001 במידה ובגר, יכול להגיש בקשה להתאזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות (נוהל (4.4.0001) או במידה ונישא לאזרח ישראלי, לפי סעיף 7 לחוק (נוהל 4.4.0004 או לחלופין, להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע, על פי בחירתו" (סעיף ג10 לנוהל).

20. הורים קשישים נוהל הטיפול במתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי • הורה קשיש בודד, מעל גיל 60, של אזרח ישראלי. • הזכאות: ב/1 לתקופה של שנתיים (מעל גיל 70 שנה בלבד), מתחדשת מדי שנה. תושבות ארעית לתקופה של 3 שנים, מתחדשת מדי שנה. רשיון לישיבת קבע.

21. הורה קשיש בודד • הנוהל קובע: מעל גיל 60 שאין לו ילדים נוספים בחו"ל. • הפסיקה פרשה "הורה קשיש ובודד" כמי שעונה לכך על פי תכליתו של ההסדר. כלומר, היותו של ההורה הקשיש "בודד" נבחנת על פי מציאות החיים, ולא על יסוד קביעות דווקניות. אם להורה הקשיש ילדים נוספים בחו"ל, זולת ילדיו שבישראל, ואולם הוא אינו יכול למצוא באותם ילדים משענת, הרי שהוא הורה בודד, ויש להסדיר את מעמדו בישראל.

22. מעמד לבני זוג של ישראלים • הזכות לחיי משפחה היא זכות חוקתית על-חוקית מזכות זו נגזרת הזכות החוקתית להסדרת מעמדו של בן זוג של ישראל, בישראל (בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים (פסק דין מיום 14.5.2006). • נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. • ההליך המדורג: חצי שנה ברשיון מסוג ב/1. ארבע שנים במעמד של תושב ארעי שלאחריהן יוכל להתאזרח. שני תנאים מצטברים: 1. על בני הזוג להוכיח את כנות הקשר 2. על בני הזוג להוכיח כי מרכז חייהם בישראל לא קיימת מניעה בטחונית או פלילית.

23. שהות שלא כדין בישראל אינה מונעת הסדרת מעמדו של בן הזוג הלא ישראלי. אין לדרוש יציאתו של בן הזוג מהארץ כתנאי להסדרת מעמדו (בג"ץ 2355/98 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2), 728) ובלבד שהבקשה למעמד הוגשה לפני שהוצא לבן הזוג צו מעצר. • הבקשה יכולה להיות מוגשת בשלוש דרכים: א. כאשר שני בני הזוג בחו"ל, באמצעות נציגות ישראלב. בן הזוג הישראלי חוזר ארצה ו"מזמין" את בן זוגו. ג. שני בני הזוג בישראל. נישאו או מבקשים לצאת להינשא ההליך של הגשת בקשה כששני בני הזוג מחוץ לישראל הוא מסורבל, אורך זמן ומצריך גם הפקדת ערבות של 15,000 ש"ח. לפי הנוהל הבקשה אמורה להיות מאושרת בתוך 30 יום ממועד המצאת כל המסמכים.

24. במידה ובן הזוג נמצא בישראל ובני הזוג מעוניינים לצאת לחו"ל על מנת להינשא יש לקבל עבור בן הזוג אינטר-ויזה מראש. • מתן מעמד יכול להיות מותנה בשימוע, שמטרתו לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. • הערה חשובה: לבני זוג של תושבי קבע הליך מדורג שונה, אשר הכללים לבחינתו דומים.

25. רשימת מסמכים: • דרכון תקף לשנתיים לפחות • תעודת נישואין מאומתת • תעודות מקוריות המעידות על מצב אישי קודם • תעודת לידה מקורית • תעודת יושר • אישורים על מקום העבודה של המזמין והמוזמן • מכתב הסבר של בני הזוג לגבי היכרותם • חוזה שכירות • חשבונות • אישורים בדבר קבלת שירותים ממוסדות • תעודות של ילדים (אם יש) • אישור על חשבון בנק משותף • הוכחות לחיים משותפים (מכתבים מבני משפחה וחברים, תמונות וכו')

26. ילדים מנישואים קודמים של בני זוג של ישראלים • מוסדר במסגרת ההליך המדורג (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי). • ילדים עד גיל 15 זכאים למעמד יחד עם ההורה (בן הזוג) ויקבלו את אותו המעמד שיוענק להורה. • ילדים מעל לגיל 15 יקבלו מעמד אם היו בחזקת ההורה המוזמן שנתיים לפני הגשת הבקשה. תשובה שלילית לבקשה תינתן על ידי ראש הרשות בלבד. • בגין קטין יש להפקיד ערבות של 5,000 ש"ח כזו נדרשת. • יש צורך באישור ההורה האחר ליציאת הילד ולקבלת מעמד

27. בני זוג ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין • הזכות החוקתית להסדרת מעמדו של בן זוג של ישראלי, בישראל, חלה גם על בני זוג שאינם נשואים. • נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין • שהות שלא כדין בישראל אינה מונעת הסדרת מעמדו של בן הזוג הלא ישראלי. אין לדרוש יציאתו של בן הזוג מהארץ כתנאי להסדרת מעמדו (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, פסק דין מיום 10.3.2006) ובלבד שהבקשה למעמד הוגשה לפני שהוצא לבן הזוג צו מעצר.

28. גם כאן יש להוכיח כנות קשר ומרכז חיים בישראל. • משרד הפנים נוטה למנוע (שלא בצדק) מבני זוג ידועים בציבור חלק מן הזכויות הנלוות להסדרת מעמדם, שנתונות ברגיל לבני זוג של אזרחים. בכלל זה מעמד לקטינים נלווים ולהורים קשישים.

29. חריגים להליך המדורג • עם הפסקת ההליך המדורג נדרש בן הזוג לצאת את ישראל, למעט אם מדובר ב - • אלמנות • נשים מוכות • הורים לקטינים ישראלים

30. מעמד לפי חוק הכניסה לישראל - "שיקולים הומניטריים"? בג"ץ 3403/97 ורה אנקין נ' שר הפנים, פ"ד נא(4) 522. • שיקול דעתו של שר הפנים – האמנם שיקול דעת מוחלט? הפסיקה קבעה כי לשר הפנים אמנם שיקול דעת רחב, אך גם שיקול דעת רחב זה, בדומה לשיקול דעתה של כל רשות מינהלית, נתון לשבט ביקורתו של בית המשפט.

31. הועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים • העדר נהלים. • בקשות לא מועברות לדיון. אנשים לא יודעים שאפשר לבקש להעביר עניינם לועדה. • העדר תשתית עובדתית. • העדר זכות טיעון. • מועד כינוס הועדה אינו ידוע. • ההמתנה להחלטה אורכת חודשים ולעתים עולה על שנה. • במהלך ההמתנה עלול המבקש להמתין ללא מעמד וללא זכויות. • לא נמסר למבקש הפרוטוקול. • לא נקבע מתווה.

32. אלמנות מעמדן של בנות זוג של ישראלים, שהתאלמנו במסגרת ההליך המדורג מוסדר בנוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים. • התנאים להעלאת הבקשה לדיון בפני הועדה הבין-משרדית: • נישואין כנים שנרשמו • א/5 • ילדים משותפים במשמורת בן הזוג או עבר מחצית מההליך המדורג (שנתיים). • ייערך שימוע לבחינת הזיקה לארץ המוצא ולוודא כי הזיקה לישראל חזקה מן הזיקה לארץ המוצא. • אי העלאה לועדה באישור ממונה על אשרות וזרים בלבד.

33. נשים מוכות • נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות במשפחה. • התיק יעלה לועדה כאשר: • נישואין כנים שנרשמו. • א/5. • אם יש ילדים משותפים נדרשת שנה בהליך המדורג • אם אין ילדים משותפים נדרשות שנתיים בהליך המדורג וכן בחינת הזיקה לישראל.

34. כיצד מוכיחים אלימות? • חודש או יותר במקלט לנשים מוכות • תלונה במשטרה שנמצא שיש בה ממש • אישור שירותי הרווחה או המרכז לטיפול באלימות במשפחה. • צו הגנה במעמד שני צדדים.

35. הועדה רשאית להאריך א/5 לשנתיים נוספות או לקבוע שיוארך לשלוש שנים נוספות שלאחריהן יינתן מעמד של קבע. (עת"מ (י-ם) 8634/08 שם טוב נ' שר הפנים (פסק דין מיום 12.8.2009)). • הנוהל לא מספק הגנה לנשים מוכות משום ש: • מחייב התחלת הליך מדורג • דורש פרק זמן מינימלי בהליך המדורג • בחינת הזיקה לארץ המוצא אינה רלוונטית עת"מ (י-ם) 8454/08 זוולדי נ' שר הפנים (פסק דין מיום 9.9.2008).

36. התקופות בנוהל ארוכות מדי ולא מאפשרות הגנה לבנות זוג של תושבי קבע: עת"מ (י-ם) 8799/08 אבו לאמה נ' שר הפנים (פסק דין מיום 15.2.2009)

37. הורים לקטינים ישראלים • בני הזוג התגרשו ויש להם ילדים משותפים (הילדים כמובן ישראלים מלידה). • עניינו של בן הזוג יעלה לדיון בפני הועדה כאשר: • נישואין כנים שנרשמו. • א/5. • מחצית ההליך המדורג. • "לבני הזוג ילדים משותפים הנמצאים במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים איתם קשר קרוב ורציף ודואג למזונותיהם וצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים". • הפניה לפקיד סעד מוטלת על משרד הפנים!

38. כאשר מדובר בקטינים יש לשקול את טובתם