גורמי סיכון תעבורתיים ד ”ר אבי גריפל

1. גורמי סיכון תעבורתייםד”ר אבי גריפל טל. 052-2479712 04-8376075 פקס 04-8373135

2. ניהול בטיחות פרואקטיבי • אימוץ מדיניות פרואקטיבית בבטיחות בתעבורה וקביעת מנהל בכיר לתפקיד ראש מערך הבטיחות בתעבורה; • שיפור אקלים הבטיחות בתעבורה בהובלת ההנהלה; • הפגנת מעורבות מנהלים בכל הרמות; • הכשרות והדרכות בתחום הבטיחות בתעבורה ותרבות הנהיגה; • ניהול סיכונים בהתייחס לנהגים, כלי רכב, סביבות תעבורה ומשימות תעבורה; • מעקב ומדידת ביצועי תעבורה; • מערכת תגמולים ותמריצים לעידוד בטיחות בתעבורה; • הכנת תוכניות לשיפור הבטיחות בתעבורה; • דיווח וחקירה של אירועים למטרת פעולה מתקנת; • בטיחות בתעבורה במעגלים חיצוניים לארגון (משפחה, קהילה, ספקים וכד');

3. ניהול סיכונים - הגדרות גורם סיכון (hazard): גורם או מצב העלולים להוביל לפגיעה סיכון (RISK): הסתברות X תוצאה של התרחשות מפגע (תעבורתי): ליקוי בטיחותי בדרך שיש לדווח עליו – ובמידת הניתן לטפל בו או לסלקו. ד”ר אבי גריפל 04-8376075

4. כלל הזה"ב • זיהוי גורמי סיכון ("מה יכול להזיק?") • הערכת סיכונים ("מה הנזק הצפוי?") • בקרת סיכונים ("מה אפשר לעשות?") ד”ר אבי גריפל 04-8376075

5. קביעת רמת הסיכון

6. מתי סיכון הינו קביל? • "לוקחים" את הסיכון אם זה נחוץ להשגת מטרה חשובה, וקשה מדי להפחיתו. • ניתן להצדיק לקיחת סיכון אם הפחתת הסיכון איננה מעשית, או שעלותה גבוהה מדי יחסית לתוצאה המתקבלת. ALARP – As Low As Reasonably Practical

7. השקעה בבטיחות בתעבורה • ראוי לפעול להפחתת רמת הסיכון בתעבורה כל עוד זה "מעשי במידה סבירה" - מבחן ה"אדם הסביר" במערכת המשפט. • משמעות עיקרון זה הינה שיש להתאמץ ולהוריד סיכון עד לרמה של סיכון קביל, או עד לרמה הנמוכה ביותר האפשרית, כל עוד הדבר ניתן ומעשי, והשקעת המשאבים הנדרשת (או ההפרעה לתהליך היצור) היא סבירה ופרופורציונלית לרמת הסיכון המטופל. • הבטיחות איננה השיקול היחידי המנחה את נקיטת פעולות בקרת הסיכונים בארגון, ויש להתחשב גם באינטרסים של בעלי עניין אחרים – כגון ההנהלה, בעלי המניות, ואף העובדים

8. ביצוע איתור והערכת גורמי סיכון • ניתוח בטיחותי של משימות התעבורה; • ניתוח של פעילויות עם כלי רכב (כולל במסגרת ביצוע עבודת העמסה/פריקה/תיקון וכדומה); • ניתוח בטיחותי של דרכי ואיזורי תעבורה (כניסה לארגון, חניות, דרכים המפעל, תימרור, מפגעים וכדומה); • מיון נהגים וניתוח ביצועי נהגים; • בחירת רכבים (רכשׂ) וניתוח ביצועי רכבים.

9. ניתוח בטיחותי של משימות התעבורה • האם קיים תכנון וניהול סיכונים של מטלות נהיגה חריגות? • האם יש משימות תובלה / הסעה / נסיעה שגלומים בהם גורמי סיכון לא קבילים? • התחשבות בשעות נהיגה? משך נסיעה? • התאמת נהג לרכב? • התאמת נהג למשימות התעבורה?

10. גורמי סיכון לתאונות • עייפות הנהגים • תחזוקת כלי הרכב • הסחת דעת עקב שימוש בטלפון נייד ו-GPS • נהיגה בגיל צעיר • נהיגה בגיל מבוגר • כלי רכב מיוחדים: מלגזה, טרקטור וכדומה

11. ניתוח פעילויות עם כלי רכב • פעילות העמסה / פריקה (היבטי כניסה ויציאה מ/אל עמדת הפריקה והטעינה – כולל שימוש בעגורן • ביצוע טיפולים שגרתיים ברכב – כולל טיפול במכלולים כגון ברזים, מכסים, וכדומה • תיקון כלי רכב (במוסך עצימ ובמוסך חיצוני) • הובלת חומרים מסוכנים (חומ"ס) • כלי רכב מיוחדים: מלגזה, טרקטור וכדומה

12. ניתוח בטיחותי של דרכי ואזורי תעבורה • כניסה לחצרי הארגון ולשטחי הפעלה שונים; • חניות, דרכים בארגון, תימרור, מפגעים וכדומה; • הגנה על נהגים ועוברי דרך מפגיעות כלי רכב בעת השימוש בחצרים ; • מפגעים בעמדות העבודה של נהגים (סעיף זה עוסק בבטיחות בעבודה מכוח פקודת הבטיחות בעבודה, ולא בבטיחות בתעבורה מכוח תקנות התעבורה); • בטיחות הולכי רגל בחצרים, מעברים (כולל היבטי שבילים, תאורה, בורות, בוץ וכדומה);

13. מיון נהגים וניתוח ביצועי נהגים • נהגים לא מוסמכים לא מורשים • נהגים בעלי עבר תאונתי חריג – או הפרות בהווה • מאפייני בריאות הנהג (ראיה, שמיעה, קואורדינציה, ממדים פיזיולוגיים) • נהגים בעלי מאפייני אישיות לא בטיחותיים (לוקחי סיכון, ליקוי בקבלת החלטות, מוטרדים, לא מרוכזים – ולו זמנית) • נהגים עם הרגלים המפריעים לנהיגה בטוחה (שתיה, סמים, אכילה, דיבור מוגזם בטלפון) • אי שימוש בציוד מגן אישי (לגבי מלגזנים או נהגי חומ"ס וכדומה)

14. רכשׂ וניתוח ביצועי רכבים • שיקולי בטיחות ברכש • רכבים חדשים / בטוחים • מעקב תאונות וליקויים בסוג הרכב (כולל מחוץ לארגון) • סיכונים הגלומים בתוספות ושינויים ברכב • סיכוני אי תחזוקה הולמת / חלפים לא טובים דיים

15. אסטרטגיות מניעה • סילוק מוחלט של גורם הסיכון • הפחתת מהירות / נסיעות / נוסעים / מרחק • פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים • פיתרון מנהלתיים (נהלים והוראות) • עזרה ראשונה וטיפול רפואי מיידי • שיקום לאחר פגיעה ד”ר אבי גריפל 04-8376075

16. דוגמאות להפחתת רמת סיכון • סילוק מוחלט: למשל: לא לבצע נסיעות בחשיכה; • מזעור או הגבלה של כמות האנרגיה: להוביל רק כמויות קטנות של חומרים מסוכנים; לנסוע רק נסיעות הכרחיות, לנסוע בחשיכה רק שאין ברירה; • מיגון הנדסי: למשל: בידוד תא נהג מלגזה מפני רעש, התקן המונע שחרור לא מבוקר של מכסה במיכלית; • הפרדה/הרחקה בזמן ו/או במרחב (הרחקת עובדים מאזור בו הם עלולים להיפגע, או הרחקת גורם הסיכון מהעובדים). למשל: אין מעבר להולכי רגל במקום בו עוברים רכבים, הרחקת עוברים ושבים מנקודות פריקה וטעינה, איסור כניסת נהגים למוסך טיפולי רכב, וכדומה); • אמצעים מנהלתיים: נהלים, הוראות עבודה, הדרכה בנהיגה מונעת, תמרורים ושלטי אזהרה וכדומה, סימון נתיבים וחניות, תוכניות תמריצים, מעקבים, פיקוח, מבדקים ועוד; • ציוד מגן אישי (אטמים לאוזניים, כפפות, משקפי שמש - רצוי שישמש כ"קו הגנה נוסף" ולא כהגנה היחידה); • עזרה ראשונה, פינוי וטיפול בנפגעים.

17. גורמי סיכון תעבורתייםסוף מצגתד”ר אבי גריפל טל. 052-2479712 04-8376075 פקס 04-8373135