מכון התקנים הישראלי

1. מכון התקנים הישראלי תקן ותקינהקורס מפקחי מים וביוב מינהל המים- רשות המים ירון בן ארי מאי 2013 yaronbenari@sii.org.il, 03-6465315; 052-3636477

2. הנושאים במצגת • התפתחות תקינה בסקטור המים בעולם • תועלות כלכליות • תועלות למדינת ישראל • מה השגנו באמצעות תקינה? • פעילות במסגרת Israel NewTech • מבנה מכון התקנים • מהו תקן , סוגי תקנים • הבדל בין ת"י לתו תקן • היזכור תקנים בחקיקה • חשיבות התקן • פריסת פעילות ועדות התקינה הישראליות • הל"ת • דגשים למפקח בבדיקת פרויקט • תקינה קיימת בנושאי מים • פעילות ו"מ 900 מים

3. מכון התקנים הישראלי –מוביל האיכות הלאומי • נוסד בשנת 1945 על בסיס מעבדה שהוקמה בשנת 1923 • תאגיד סטטוטורי – פועל מכח חוק התקנים משנת 1953 • פריסה ארצית בסניפים ותחנות שדה • 1000 עובדים מהם כ-530 מהנדסים וטכנאים • 18,000 מ"ר שטח בנוי, שטח קרקע כ- 32 דונם • 30,000 לקוחות פעילים בכל מגזרי המשק • 275,000 אישורים הקשורים ביבוא • 100,000 אישורים ותעודות שונות פעילות מכון התקנים • הכנת תקינה ישראלית • אימוץ תקינה בין- לאומית • מרכז הדרכה לאיכות • אישור מוצרים ותהליכים • מערכות לניהול איכות • מעבדות בדיקה

4. תקנים • מהו תקן? • מסמך מחייב? • דרישות מינימאליות / מקסימאליות? • מי המציא את התקן?

5. תקן ישראלי משרד התעשייה והמסחר מכון התקנים הישראלי משרדי ממשלה שונים תקן ישראלי (וולונטרי) תקן רשמי הפיכת התקן למחייב על פי צו או תקנה הטלת חובת תו תקן תו תקן וולונטרי

6. 5. מהו תקן? • לפי ת"י 2222 - ISO/IEC Guide 2 • מסמך שנוצר בקונסנזוס ואושר בידי גוף מוכר, הקובע לשימוש משותף ונשנה, כללים, קווים מנחים או אופיינים של פעילויות או של תוצאותיהן, שמטרתם להשיג דרגה אופטימלית של סדר בהקשר נתון. • הערות: • התקנים צריכים להיות מבוססים על התוצאות המגובשות של המדע, הטכנולוגיה והניסיון, ומטרתם להשיג יתרונות אופטימליים לקהילה. • מסמך שנוצר בקונסנזוס ואושר בידי גוף מוכר, הקובע לשימוש משותף ונשנה, כללים, קווים מנחים או אופיינים של פעילויות או של תוצאותיהן, שמטרתם להשיג דרגה אופטימלית של סדר בהקשר נתון.

7. תקנים • מסמך הכולל דרישות טכניות, כגון: • דרישות תפקוד • מבנה • חוזק • שיטות בדיקה • דרישות בטיחות • סימון • אריזה

8. סוגי תקנים • מוצרים צרכניים מובהקים • מלאכות • הוראות התקנת מערכות • מוצרים מוגמרים מקצועיים • חומרי גלם • תכן • שיטות בדיקה • ניהול איכות

9. מעמדו של התקן הישראלי מכון התקנים תקן וולונטרי תקן מחייב כלל המשק משרדי ממשלה משרד התמ"ת תקן מאוזכר בחיקוקים תקן רשמי רכש תו תקן חובה חוזר מנכ"ל תו תקן

10. מטרות הכרזת תקן רשמי • שמירה על בריאות הציבור • שמירה על בטיחות הציבור • הגנה על איכות הסביבה • הספקת מידע להגנת הציבור • הבטחת תאימות או חלופיות • מניעת נזק כלכלי לציבור

11. מה בין ת"י לתו תקן • כאשר מוצר נבדק לעמידות בת"י (תקן ישראלי) הוא אפילו תקן אחר, מעבדות מכון התקנים בודקות מוצר שמבין היצרן או הספק ומוציאות דו"ח על התאמתו או אי התאמתו לתקן. • לעומת כאשר מפעל או יבואן מבקש תו תקן, אנשי מת"י דוגמים מוצרים מתוך הסטוק ועוקבים אחרי תהליך היצור מספר פעמים בשנה. גם אם המפעל מייצר בחו"ל או המוצר מיובא.

12. נושאי התקינה בתחום המיםועדות טכניות

13. הל"ת • הל"ת– הוראות למתקני תברואה • הנו מסמך החתום ע"י שר הפנים ומהווה תקנה מחייבת לאופן תכנון, התקנה ובדקיה של מערכות מתקני תברואה. מתוך תקנות התכנון ובניה - 2007

14. נושאים בהם עסק ההל"ת • הוראות תכנון למערכות: • הספקת מים לשתייה • הגנה על מי שתייה • אגירת מים • הובלת מים • קביעת קטרי נצרת להספקת מים • איבוד אנרגיה

15. עקרון ההל"ת • ההל"ת בראש ובראשונה מהווה כלי למתכנן בכדי לקבוע תצורה כללית של המערכת. • ההל"ת קובע שהתקנת מערכת שרברבות ובדיקתה יעשה בהתאם לתקן 1205 (תקן מחייב על פי דין). • כל מערכת תברואה חייבת להתאים לדרישות ההל"ת ללא יוצא מהכלל (כולל אישור חריגה של המתכנן).

16. מאפייני בדיקת פרויקט • זיהוי רכיבי המערכת – התאמת הצינורות ואביזרים לייעודם, מקום התקנתם והתאמה לתקנים. • בדיקת אופן ההתקנה – תוואי הצנרת, הגנה כנגד קורוזיה, בידוד תרמי, קטרים. • בדיקת אטימות-לחץ – הפעלה לחץ מים/אוויר במערכת למשך זמן מוגדר.

17. ניתוח הגורמים לכשל • החומרים והמוצרים איכותיים ומשופרים. • בעלי מקצוע ללא רישוי והסמכה. • תחרות גוברת והולכת על הלקוח. • חוסר בידע מקצועי וחוסר במקומות המקנים ידע. • אין פיקוח מספק מצד הרשויות וועדות הבנייה. • 98% מהכשלים קשורים ישירות במתקין ואופן ביצוע המלאכה.

18. רשימת תיוג לבדיקת מערכות תשתיתבאתר

19. חומרים לצנרת ביוב

20. הנחת צנרת דרישות עיקריות • הצנרת תותקן בעומק מינימאלי של ---- ס"מ. • תשתית התעלה תוכן בהתאם לשיפוע המתוכנן • תשתית התעלה תרופד בהתאם לנדרש • במידה ולא ניתן להתקין את המערכת בעומק הנדרש, ייעטף הצינור בכל צדדיו בבטון מזוין מסוג ב-20 לפחות, עובי הבטון 10 ס"מ לפחות.

21. דרישות עיקריות - המשך • תא בקרה ימוקם כאשר: • בכל מקום של שינוי כיוון בזרימה. • שינוי שיפוע הצינור. • שינוי בקוטר הצינור.

22. הגדרות • חול – אדמה שגודל הגרגיר שלה נע בין 0.005 לבין 2 מילימטרים. • חרסית – אדמה שגודל הגרגיר שלה הוא פחות מ-0.005 מ"מ. • חמרה – תערובת של אדמת חול ואדמת חרסית. • קרקע סלעית – אדמה המורכבת מאבנים בגדלים שונים. • כורכר – תערובת של אדמת חול ואבנים.

23. הגנה על מבנה סמוך לחפירה • מבנים סמוכים מידי לחפירה עלולים להינזק מבחינת יציבותם. לכן, במקרה שיש מבנה סמוך לחפירה (בניין קבוע, מבנה ארעי, עגורן ועוד) חשוב לבדוק את תוכנית המבנה ובמיוחד את יציבות בסיסו וקיומם של מרתפים בבניינים הסמוכים. • ככלל, מקובל לחפור במרחק של 1.3 מטרים, כפול עומק יסודות הבניין, מהבניין. • לדוגמא:אם עומק יסודות הבניין שליד החפירה הינו 6 מטרים, אז המבנה הקרוב ביותר לשפת החפירה יכול להיות במרחק של 1.3 X 6 = כ-8 מטרים.

24. חפירת התעלה • החפירה תעשה סמוך להנחת הצינורות, אין להשאיר תעלות פתוחות ללא השגחה. • קצב החפירה יתואם עם קצב הנחת הצנרת. • הקרקע תיערם לצד התעלה במרחק הגדול ממחצית עומק התעלה, ובכל מקרה לא פחות מ-0.5 מטר. • אבנים וגושים גדולים יורחקו משולי התעלה.

25. קרקעית התעלה • הקרקעית תהיה יציבה ומיושרת בשיפוע האורכי המתוכנן. • יורחקו מהקרקעית אבנים, שורשים, גושים או גופים זרים הגדולים מ-5 ס"מ. • במידה ונעשתה חפירת יתר, המילוי יעשה באחד מהחומרים הבאים: • אגרגאט– חצץ או טוף בעל גודל גרגר 5 עד 20 מ"מ. • חול דיונות או כורכר או פסולת מחצבה. • המילוי יהיה בשכבות מצופפות במים בעובי 20 ס"מ.

26. רוחב התעלה: • לצינור עד קוטר 315 מ"מ – 20 ס"מ מדופן הצינור בכל צד. • לצינור מעל קוטר 315 מ"מ – 30 ס"מ מדופן הצינור בכל צד. • תחתית התעלה תרופד בשכבה בגובה 15 ס"מ לפחות. • אין להניח צינור ישירות על משטח קשיח כגון סלע, בטון או משטח מרוצף. • בשיפוע מעל 16 אחוז חובה לעגן את הצינור, העיגון יעשה לפי תוכנית מהנדס.

27. מילוי ראשוני של התעלה • תפקיד המילוי הינו להעניק לצנרת הגנה מפני פגיעות עצמים קשים, תמיכה אורכית וצדדית, מניעת תזוזה, צמצום שקיעות ומניעת עיוות הצינור. • למילוי הראשוני משתמשים באותו חומר ששימש לשכבת המצע או בקרקע מקומית שאינה מכילה פסולת או חומרים קשיחים. • מילוי צידי של התעלה – יש להקפיד למלא בצידי הצינור ללא חללים ובצורה אחידה. • הידוק הצינור יעשה בזהירות ללא פגיעה בצינור והזזתו ממקומו. • ההידוק יהיה אחיד משני צידי הצינור.

28. השלמת המילוי הראשוני עד לגובה של 15 ס"מ מעל קודקוד הצינור יעשה ללא ציפוף או בציפוף ידני קל. • גובה המילוי הראשוני יוגדל ל-30 ס"מ באזורי קרקע סלעית או כאשר המילוי העליון מכיל אבנים ו/או פסולת אחרת. • מילוי סופי של התעלה יעשה בשכבות בגובה 15-25 ס"מ עד לגובה פני הקרקע הטבעית. • חומר המילוי לא יכיל פסולת ואבנים הגדולות מ-20 ס"מ. • בין שכבה לשכבה חובה להדק את השכבות בעזרת הרטבה במים.

30. חיבור בצנרת • צנרת שקע-תקע תחובר בעזרת מחברי גומי מקוריים בלבד. • יש לשים שכבה דקה של משחת החלקה ובשום פנים ואופן אין להשתמש בסבון או בשמנים שלא אושרו על-ידי היצרן. • שים לב לכיוון האטם בתוך השקוע. • נקה האטם ו/או בית השקוע מלכלוך לפני ביצוע החיבור. • לאחר הכנסת הצינור לתוך האטם עד הסוף, יש להוציא את הצינור כ-1 ס"מ אחורה.

31. חיבור בין סוגי צנרת שונים יעשה על ידי אבזר מעבר מתאים, בכל מקרה רצוי לבצע את השינוי בעזרת תא בקרה. • לצינורות שנתחתכו באתר לצורך התאמת אורך, יבוצע מדר (פאזה) בהתאם לטבלה. • מינימום דופן הצינור לאחר ביצוע המדר– 2מ"מ.

33. בדיקת אטימות הצנרת • הבדיקה תבוצע לפני כיסוי הצנרת. • ניתן לבצע כיסוי ראשוני לתמיכה ומניעת תזוזה. • הבדיקה מבוצעת בין שני תאי בקרה סמוכים. • אוטמים את קצוות הצינורות בתוך תא הבקרה. • ממלאים במים (לאט) ומאפשרים הוצאת אוויר מהמערכת. • לחץ הבדיקה יהיה: • לפחות 1.2 מטר עומד מים בנקודה הגבוהה. • לכל היותר 5 מטר עומד מים בנקודה הנמוכה.

34. התאמת גובה שוחת הביוב • לצורך התאמת גובה השוחה לפני השטח ניתן להשתמש בשתי שיטות: • צווארון (הגבהה ישירה) • חוליה קונית • בכל מקרה, גובה ההגבה המקסימלי הינו 30 ס"מ. • ראה שרטוט לדוגמא.

35. דוגמא להגבהות

36. שלבי דריכה • בתנאי בקרה שעומקם גדול מ-1.25 מטר יותקנו שלבי דריכה תקניים. • מרחק אנכי בין השלבים בכל עמודה לא יגדל מ-50 ס"מ. • שלב ראשון יותקן בעומק של עד 40 ס"מ מפתח התא.

39. תקן 489 – התקנת מכסים לתאי בקרה עומסים (תקן רשמי ומחייב)

40. חלוקת אזורים לפי עומסים • קבוצה 1 – 50A– מעברים להולכי רגל בלבד. • קבוצה 2 – 125B– מדרכות וחניות לכלי רכב קל. • קבוצה 3 – 250C– קולטני מי גשם בשפת הכביש, עד למרחק 0.5 מטר מהשפה. • קבוצה 4 – 400D– מעברי רכב קל וכבד. • קבוצה 5 – 600E– מעברי רכב כבד. • קבוצה 6 – 900F– עומס גבוהה במיוחד כגון מסלולי מטוסים.

41. בניית תאי בקרה באתר (מבטון) • התא יבנה על בסיס בטון בעובי 10 ס"מ לפחות. • הבסיס יבלוט 10 ס"מ מסביב לתא (לצורך יציבות ואפשרות להתקנת מפל חיצוני עתידי). • הזווית בצירי צינורות הכניסה לתא ולבין צינור היציאה לא תקטן מ-90 מעלות. • תעלות התא יעובדו בשיפוע 2 אחוז לפחות. • רוחב התעלות כרוחב צינור הכניסה, רוחב תעלה ראשית כקוטר צינור המוצא. • גובה דפנות התעלה לא יקטן מ-7 ס"מ.

42. הכנת תשתית לצנרת ותאי בקרה ומילוי • תאי בקרה יונחו על מצא חולי להלןL • המצע יהיה גרגרי ויבש. • גודל הגרגר יעבור דרך נפה 4.75 מ"מ. • כמות הדקים (75 מק"מ) קטנה מ-15 אחוז. • גובה השכבה בבסיס גדולה מ-15 ס"מ. • הידוק השכבה באמצעים מכאניים עד ל-93 אחוז.

43. מפל • מותקן כאשר קיים הפרש גובה בין צינור המבוא לצינור המוצא של תא הבקרה. • עד להפרש גובה הקטן מחצי קוטר התא מותר לעשות עיבוד פנימי לתעלות בתאי בקרה מבטון. • כנ"ל לתאים מרובעים מותר עד חצי הרוחב של התא. • בתאי בקרה מבטון המפל יהיה חיצוני ומבוטן בעטיפת בטון בעובי 10 ס"מ. • מפל חיצוני על קיר תומך ליד תא בקרה מותר כאשר המרחק בין דופן התא לקיר קטן מ-1 מטר.

44. מפל על קיר תומך

45. תא בקרה עם מפל חיצוני

46. תא בקרה עם מפל פנימי דגם חלון

47. מפל פנימי • ניתן להתקין מפל פנימי בתנאים הבאים: • חיבור צינור לתא בקרה קיים, כלומר חיבור מערכת חדשה לביוב "ישן". • קוטר התא או אורך התא 100 ס"מ לפחות.

48. תא בקרה עם מפל פנימי