התהליך ההיסטורי בישראל ב'

1. התהליך ההיסטורי בישראל ב'

2. אני מזכיר לכם ששאלת הקורס היא אבדן הלגיטימציה! נסו להתמקד ו"לצוד" את הגורמים המשפיעים על סוגיית הלגיטימציה!

3. 1986-1985: איחוד מפקדות המשא"ז בתוך המשטרה ברוך לוי • המשא"ז איננו עוד חייל נפרד אלא אגף במשטרה אמצעי המשא"ז עוברים לתחנת המשטרה; מפקדי המשא"ז מגיעים עד מהרה לתפקידי פיקוד "כחולים"; התרבות המשטרתית "מעכלת" את ה"חדשים"...

4. הצעירים והמוכשרים במשא"ז, שעוברים ל"כחולה", מוחלפים ב"זקנים" ועייפים, ש"סתמו" תקנים "חשובים". התוצאה – תחנות המשטרה עוברות "ריענון", אבל נסתם ה"מעיין" שרענן את השורות במשטרת ישראל

5. 1990: מודל באר שבע • יעד מדיד של ראש העיר למשטרה; • שינויים במבנה משרד החקירות ל"מעצרים" ולכל היתר; • הקמת מרכז לטיפול באלימות במשפחה עם "נעמת" ושליחת בעלים מכים לטיפול "בצל החוק" • שליחת נרקומנים לגמילה "בצל החוק"; • תיעוד אקדמי ואחר של הפעילות; • זכיה בפרס שר המשטרה למחקר ולפיתוח; • ניסיונות "מסיונריים" לצרף תחנות נוספות.

6. 1994: מודל באר שבע "מחוסל" ברגע שמתחלף פיקוד המרחב והמחוז • פעולות נמרצות להכחדת המודל ברגע שפיקוד המרחב מתחלף; • הדגש עובר לתחנת ראשל"צ.

7. 1992: מבקר המשטרה, אברהם אדן, יוצא לתקשורת: במשטרת ישראל, הביטוי לתרבות הארגון הוא אלימות השוטרים, בצד נורמה של שקר שנועדה לחפות על שוטרים אלימים

8. 1993: ראש מח"פ, בלה ויינשטיין, פונה למבקרת המדינה, מעל ראשי מפקדיה תלונתה על טיוחיחקירות בעניינם של עשרות שוטרים וקצינים, הביאה לדו"ח חריף של המבקרת, מרים בן פורת, על תפקוד המשטרה ולתהליך שהביא להוצאת חקירות הפנים מרשות המשטרה, ולהקמת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים.

9. 1993: בלה ויינשטוק, ראש מח"פ יוצאת לתקשורת • המפכ"ל קראוס טייח והכשיל חקירות; • המפכ"לים חפץ ופלד הדליפו סודות לתקשורת; • תנ"ץ משה פרידמן וניצב גבי עמיר שיבשו הליכי משפט; • ועוד...

10. ועוד... "אני מדברת על הנורמות הבלתי כתובות שמתחת לפני השטח. על כך שאחד רואה מה שהשני עושה ושותק. גם המפקד יודע לשתוק וגם הפיקוד יודע שהמפקד שותק. וככה נכרתות בריתות בלתי קדושות. עשרה שוטרים יעידו לטובת שוטר שהיכה - וכולם יודעים את האמת. שוטרים מפברקים ראיות..."

11. התוצאה: וינשטייןמוגליתלבית הדין של המשטרה בפתח תקווה "זהו מוקש שאנחנו לא מסוגלים לפרקו. רק לסלקו"...

12. ניסיון שני שנכשל לבצע מהפך קהילתי דני גימשי אסף חפץ

13. עד אמצע שנות ה-90, לא הייתה מעורבות של הרשות המקומית בפעולות המשטרה, או השפעה פורמאלית עליהן אסטרטגיית השיטור הקהילתי: צינור השפעה ממוסד לראשי ערים אסף חפץ דני גימשי

14. היחידה לשיטור קהילתי (יש"ק) - שיטת העבודה • תחנות מודל, המגובות ביועצים ובפרויקטור של יש"ק; • סדנת תכנון משותפת לכל שנה עם ראש הרשות ואנשיו; • הכנת מודלים מערכתיים של עבודה ופרסומן; • היש"קאוסף ידע ומעביר בין תחנות המודל; • ליווי מחקרי ודגש על תיעוד ופרסום אקדמי; • מש"קים (החזרת קציני השכונות); • גישה שירותיתומרכזי שירות.

15. המפכ"ל חפץ מנחה את היחידה ללכת על "אסטרטגיה של מטרות מוגבלות" ולהתמקד, בעיקר, במחוז המרכז (מחוז שהדנ"א שלו שונה)

16. "אם נשנה מחוז אחד, כל המשטרה תשנה בסוף... הבעיה העיקרית – התרבות הארגונית!"

17. 1996: זאב בילסקי מגיש תוכנית מפורטת לשיטור עירוני ברעננה ה"סוכריה": מימון שוטרים ואמצעים (מבנה, רכבים)על ידי הרשות המשטרה מרימה את הכפפה וממנה את "וועדת בכר"

18. התוצאה – שיטור קהילתי, מגובה במחקר בזמן אמת וברמה גבוהה • הנהגה עירונית ממשית של הפעילות המערכתית להשגת איכות חיים; • מוקד עירוני משותף לכל גורמי ההצלה; • מהפיכה בתפיסת השירות – קבלת אישורים עד הבית; • שמירה משותפת על הסדר הציבורי – שוטרים – פקחים – מתנדבים;

19. התוצאה – שיטור קהילתי ברמה גבוהה • פקחים ומתנדבים מכווינים תנועה (תיקון תקנות תעבורה); • פעילות משותפת נגד עבירות רכוש בדגש לשבל"ר; • ליווי מחקרי של התהליך, ותוצאות חיוביות; • רישוי עסקים; • אבטחת מוסדות חינוך; • טיפול מרוכז בנושא חינוך ונוער תוך שילוב "אל סם" ו"קשב"; אכיפת חוקי עזר

20. משמעויות • המחקר והתיעוד יצרו התהוות שלא ניתן היה להתעלם ממנה; • לראשונה – כ"א מובחר בפיקוח העירוני בערים; • נולדה הניידת המשותפת (לראשונה באשקלון); • שורשי פרויקט אבטחת מוסדות החינוך; התוצאה: המודל שורד את החלפת המפכ"לים

21. ראשי הערים מגלים כי מודל השיטור הנוכחי אינו כלכלי, ומייצרים אלטרנטיבה זרעי השיטור העירוני – "אנחנו יכולים טוב יותר וזול יותר" (מאיר ניצן, ראשל"צ)...

22. "סיירת אשלים" למשל בבאר שבע הפכה לגורם מכניס כסף שכיסה במהירות את ההשקעה בו, והקל על יעקב טרנר להיבחר בשנית

23. לכן, עיריית באר שבע מיהרה להקים יחידה נוספת – "כפיר", אך תחנת באר שבע לא עמדה בעומס, והשת"פקרס (2008) אבסורד: משטרה גדולה רווחית לראשי הערים אך מהווה הוצאה עצומה למ"י...

24. מתפתחים שני סוגים של ראשי ערים המעורבים בעבודת המשטרה גישה מערכתית לשיפור איכות החיים: • יעל גרמן (הרצליה) • כרמיאל (עדי אלדר) חתירה לשליטה על המשטרה: • זאב בילסקי (רעננה) • צבי צילקר (אשדוד) • מאיר ניצן (ראשל"צ) הכלי: עוצמה הכלי: מערכתיות ושת"פ

25. השיטה השגת השפעה דרך סיוע בכסף ובאמצעים האם זה היה מצליח לולא, היו התחנות "בן חורג"במשטרה?

26. ראשי הערים מגלים שהם נמדדים על רמת הפשיעה; והורדת הפשיעה הופכת, מתחילת המילניום, בגיבוי התקשורת, לחלק ממצע הבחירות אבסורד: ראשי ערים נבחרים על אג'נדה של איכות חיים, כשהכלי העיקרי לכך לא נמצא בידם! רוני שרטוב ומרים פיירברג

27. רודולף ג'וליאני הפך למודל בבחירות ראשי הערים בישראל השליטה במשטרה כאינדיקטור מנהיגותי!

28. "אתה זה שתוקע סכין בגבשל נתניה... מרים פיירברג מתעמתת עם עבריינים בכירים: פרנסואהאבוטבול (ספטמבר 2008)

29. 1996: היש"ק מחפש דרכים "ממזריות" נוספות להמשיך את המהפך גם לאחר עידן חפץ השיטה הזו קרויה "רעיון מחולל". היא יכולה לשרת אותנו גם בעתיד. על כן, נקדיש שיעור שלם על מנת להבין אותה! שיטור על פי יעדים (הקרויה גם "יעדים ומדדים") Policing by Objectives

30. 1996: היש"ק מפתח שיטת ניהול חדשה למשטרה – "ניהול על פי יעדים" כל יחידה מקיימת הערכת מצב פעם בחצי שנה ומגדירה 10 יעדים עם מדדי תוצאה מספריים היעדים מתוכננים עם הרשות, והיעד החשוב בהם הוא "יעד ראש העיר"

31. חפץ יוצר ועדה לגיבוש שיטת ניהול למשטרה במסגרת הסדנא האסטרטגית בזיכרון יעקב ב- 1997 הוא מציב בראשה, בתבונה רבה, את ניצב גבי לסט, היריב הפוליטי העיקרי שלו בספ"כ, אבל עם תודעה קהילתית מפותחת מאוד

32. השיטה מוצגת בספ"כ ומתקבלת. היש"ק מקבל אחריות משימתית על ההטמעה בגלל תבונה פוליטית, השיטה תשרוד עד תום הקדנציה של המפכ"ל וילק, ותשמר חלק מהישגי היש"ק

33. השיטה זוכה להערכה רבה בעולם העסקי, ובמשטרות זרות למשטרה היא הייתה קשה ומאיימת (מדד לאפקטיביות של קצין)

34. אבל, היא לא מצילה את היש"ק מגורלו הצפוי בתום עידן חפץ...

35. 1997: עזיבת חפץ מסמלת את גוויעת השיטור הקהילתי כאסטרטגיה כלל משטרתית! • דני גימשיאינו מקודם לראש אגף הקהילה. • גם איש מאנשי היש"קאינו מקודם זכרו את מבחן יחידה 101...

36. 1998: היש"ק מועבר מלשכת מפכ"ל ומוטמע במשמר האזרחי – הקמת אגף הקהילה ההיסטוריה חוזרת... (כמו הילק"מ ב- 1985) בתמונה: ניצב יעקב רז

37. העובדה שיעקב רז הוא נאמנו של וילק והצורך להקנות לו בולטות, מאפשרת שרידות של חלק מהפרויקטים והמשך בולטות של היש"ק לשעבר לפרק זמן קצוב

38. פרויקט רעננה מצליח לשרוד במקום שיטור קהילתי - "שיטור משולב": שכפול מודל רעננה לערים נוספות, תוך מתן דגש על עבודה מערכתית וניצול משאבים ד"ר אבי ברוכמן

39. 1999: "ועדת צדוק" – הוועדה לשינוי פקודת המשטרה לראשונה, בחינת האופציה של משטרה עירונית בישראל אין לאפשר את מימונם של שירותי משטרה בידי רשויות מקומיות

40. יתרונות המשטרה הלאומית על פי וועדת צדוק • יתרון כלכלי ומבצעי לגודל; • מתן שירות שאינו תלוי ביכולות/ברצון מקומי; • צמצום אפשרויות של פגיעה במיעוטים; • מקל על יצירת התמחות ברמה הארצית; • מאפשר ניוד כוחות; • טיפול ריכוזי ויעיל בבט"פ;

41. יתרונות המשטרה העירונית על פי וועדת צדוק • זולה יותר לתפעול; • מענה נקודתי טוב יותר; • גמישות ויעילות גדולים יותר; • מקבלי ההחלטות יושבים בתוך הציבור שאותו הם משרתים.

42. מה עוד ניתן להוסיף לגבי כל אחד מהמודלים?

43. המהומות במגזר הערבי והמאבק המזויין בפלסטינים 2004-2000 הקנו למשטרה זמן יקר, אולם הוא בוזבז בהתעסקות ב"דחוף" על חשבון ה"חשוב"...

44. שעתם היפה ביותר... ה"בלון" מתפוצץ ב- 2003-2006: תקופת הפיגועים הפליליים ...

45. אהרונישקי על נסיון החיסול של רוזנשטיין ב- 2003: "זהו מלון פארק של המשטרה"

46. ניסיון שלישי שנכשל לבצע מהפך קהילתי יעקב טרנר

47. 2005: מינוי וועדת טרנר במסגרת וועדת השרים למלחמה באלימות • "... נולדה על רקע התחושה הציבורית הקשה של כשל מערכתי בטיפול בתופעות של פשיעה ואלימות" יעקב טרנר

48. בחינת השיטור הקהילתי והשיטור העירוני ככלי התמודדות בתופעה הרקע: • ריבוי מקרי אלימות; • אובדן שליטה על הפגועים הפליליים; • עליית משקל ראשי הערים המבקשים שינוי במרכז הליכוד מי שלא רצה ליישם שיטור קהילתי, קיבל שיטור עירוני כמותג מוביל...

49. נקודות התורפה שציינה הוועדה – א' • אין גורם מתכלל שנושא באחריות ברמה המערכתית (ראש העיר); • ראש העיר – אחריות ללא סמכות; • אין לרשות סמכויות אכיפה מספקות; • פקחים עירוניים סובלים מהיעדר סמכות וידע מקצועי ומבעיות תדמית; • עלויות נמוכות של פקחים ביחס לשוטרים; • לתושב. במודל המשטרתי אין פתרון;

50. נקודות התורפה שציינה הוועדה – ב' • אין יישום אמתי של שיטור קהילתי; • הסיור והמשא"ז בתחתית סולם העדיפויות; • המשטרה מרוקנת את הערים משוטרים, בגלל בעיות לאומיות (וכסת"ח); • הפיקוד על תחנות משטרה איננו מקצוע – לא מתפתחת תורה מקצועית; • כמות שוטרים נמוכה יחסית 2.5 במקום 6-5; • המודל הנוכחי לא מתאים מבחינה כלכלית.