פתולוגיה – מד ע המחלות

1. פתולוגיה – מדע המחלות הרצאת מבוא מהות המקצוע ושיטות ד"ר צ'מודנוב ילנה

2. מהי פתולוגיה פתולוגיה (pathology,abnormality) - שם עצם, המתאר סתיה מהנורמה. פתולוגיה (מכון פתולוגי( – מחלקה בבית חולים. פתולוגיה(pathos+logos)מדעהמחלות\הסבל. תחום הרפואי שקושר בין מדעי היסוד לפרקטיקה הקלינית. עוסק בשנויים המבניים והתפקודיים במחלות והקשר ביניהם.

3. מטרות הקורס הקניית יסודות השפה הרפואית הנוגעת להגדרה ותאור של תהליכי מחלה. הכרה והבנה של תהליכי מחלה ושל המחלות השכיחות והעיקריות. • ברמת התא והרקמה. • ברמת הגוף השלם. הכרת התהליכים העקריים בקבלת החלטות איבחוניות, ומקורות המידע העקריים להחלטות אלו.

4. חובת הקורס בחינה בסוף הקורס –100% החומר המחייב: חומר ההרצאות בלבד חובה להכין חומר קריאה למבחן ספרי עזר: Robbins and Cotranא. Pathologic Basis of Disease 9th edition 2009 .ב. געתון, א. וגעתון, ד. (1987). פתולוגיה כללית. גומא ספרי מדע ומחקר, צ'ריקובר ו(1994) פתולוגיה מערכתית.

5. ענפי מדע הפתולוגיה – חלוקה תפקודית פתולוגיה forensic פתולוגיה סביבתית בחלוקה האמריקאית: פתולוגיה קלינית: כוללת את כל המעבדנות הרפואית. פתולוגיה אנטומית: • פתולוגיה כירורגית • ציטולוגיה • פתולוגיה אולטראסטרוקטורלית • פתולוגיה מולקולרית • נתיחות לאחר המוות

6. תקופות התפתחות אנטומיה פתולוגית: תקופה אנטומית - מזמנים הקודמים לתחילת של המאה-19: Morgagni, Gallen, Vesalius תקופה מיקרוסקופית - של המאה-ה19 עד לשנות ה-50 של המאה-20: Virchov תקופת האולטרהמיקרוסקופית - מהשנות ה-50 של המאה- עד 20 הזמנים שלנו. תקופה מודרנית - אנטומיה פתולוגית של בן אדם חי

7. Rudolf Virchow, 19th century • תאים נוצרים מתאים שקדמו להם. • כל המחלות הן מחלות של תאים, ומשתקפות במראה התאים. • הפרעות אנטומיות ומורפולוגיות תמיד משקפות הפרעות תפקודיות.

8. ענפי מדע הפתולוגיה – חלוקה אקדמית פתולוגיה כללית • שינויים הנגרמים בעקבות תגובות בסיסיות של תאים ורקמות לגירויים בלתי טבעיים (אבנורמליים). • משותפים לכל המחלות. פתולוגיה מערכתית. • שינויים ייחודיים (ספציפיים) המופיעים ברקמות או איברים מסוימים כתגובה לגירויים מוגדרים.

9. מה עושים במכון פתולוגי Department of pathology functions: 1. Biopsies(ביופסיות) 2. Frozen sections\urgent intraoperative consultation(חתך קפוא) 3. Postmortem examination\PM,autopsy נתיחה לאחר המוות 4. Cytology (Fine Needle Aspiration, exfoliating cytology)

10. החומר נתקבל למכון פתולוגי: Postoperative biopsy -כריתה אברים אחרי ניתוחים גדולים. Diagnostic biopsy - דגימות אבחנתיות קטנות. Autopsy/PM - נתיחות לאחר המוות. Cytologic material – FNA, PAP, משטחים מהפרשות, ליחה - כיח, שתן.

11. postoperative bx - amputated leg. - colon after colectomy. - appendix after appendectomy. - uterus after hysterectomy. - tonsils after tonsilectomy. - excisional resections (excisional biopsy) of skin tumors.

12. POSTOPERATIVE BIOPSY: spleenectomy colectomy appendectomy

13. דוגמאות ביופסיה אבחנתית diagnostic bx - gastroscopic biopsiesies. - colonoscopic biopsies. - laparoscopic biopsies. - curettage of uterine cavity. - biopsies of uterine cervix. - punch biopsies of skin and incisional diagnostic resections of skin tumors. - core (needle) biopsies: breast. prostate. liver. kidneys. bone marrow.

14. Incisional Excisional סוגי ביופסיה עור

15. FNA

16. FNA

17. Cytology of Cancer

18. Postmortem examination. * Indications for PM: - quality control(ביקורת) - absence of clinical diagnosis at moment of death(אבחנה) - feedback for doctors involved in case of death(לימודים) * Purposes of PM: - complete diagnosis(אבחנה סופית) - cause of death(סיבת המוות)

19. Steps of PM: - external examination. - internal examination. - extraction of tissues for histologic and bacteriologic examinations. - histologic (microscopic) examination. - writing of report and diagnosis.

21. הכנה רקמה למיקרוםקופיה טיפול הבסיסי ברקמה (processing): • קיבוע (fixation) • הסתכלות ותאור מאקרוסקופי (gross) • בחירת האלמנטים הנבדקים וגיזום (trimming) לקסטה. • עיבוד ((processing,דהידרציה (dehydration) שיקוע בפרפין (paraffin embedding) ויצירת בלוק(blocking) . • חיתוך (cutting) במיקרוטום: פרוסות בעובי כ-5 מיקרון. • הצפה במים, דיג על גבי השקופיות (slides). • צביעה (staining) לפי דרישה בצביעות שונות. • כיסוי (coverslipping) להגנה ושמירה ממושכת.

22. Fixation (קיבוע בפורמלין) מונע ניוון הרקמה ופרוקה העצמית(autolysis) – אוטוליזיס. מונע התישבות מזהמים על פני הרקמה. מקשה את הרקמה למרקם נוח לחיתוך ועיבוד. פעילות ע"י crosslinking של חלבונים. הפורמלין - סטנדרט: יעיל וזול, אך רעיל. מקבעים נוספים: ל-EM: גלוטאראלדהיד. לתאים: אלכוהול

23. Trimming בדיקה מאקרוסקופיתזיהוי התכשיר תיאור - ממדים, משקל, צורה, צבע ,מוצקותהתרשמות מתהליך פתולוגי

24. דגימה וגיזום (trimming) • זיהוי התכשיר (לפי שם\מספר) • סימוני כיוונים ושוליים • דגימה מייצגת של המחלה • דגימה הכוללת רקמה תקינה ומעבר בינהם • התאמה מספרים בין תכשיר לקסטה

25. Tissue processing - embedding

26. מוצר סופי – קוביית פרפין נוקשה ומוכנה לפריסה הבלוק נישמר לכל חיי האדם מתאים לשימוש חוזר בעוד הרבה שנים Blocking

27. חיתוך במיקרוטום • חתכים בעובי כ-5 מיקרון • חיתוך "סרט" של חתכים • הצפה במים חמים • דיג ע"פ שקופיות

28. הנחת הדגימה על השקופית • שטוחה, ללא בועות, ללא קפלים

29. Hematoxylin +Eosin (H & E) STAINING הצביעה השגרתית המבוצעת בחתכי רקמה המטוקסילין – צבע בסיסי המתחבר לחומצות הגרעין אאוזין – צבע חומצי המתחברלקצה הבסיסי של החלבונים בציטופלסמה

30. Coverslipping • Clearing - xylene • Thin glass coverslips to protect the section

31. היסטולוגיה (רקמה) ציטולוגיה (תאים) בדיקות במיקרוסקופ אור אימונוהיסטוכימיה

32. מטרת חתך קפואfrozen section- גידול או תהליך אחר? גידול שפיר או ממאיר? נוכחות גרורות מצב גבולות הכריתה(surgical margins) Transplantation - כושר רקמה

33. אפשרות אלטרנטיבית – חתך קפוא • יתרונות: • מהירות. מיידיות • שמירת חלבונים ושומנים • חסרונות: • ביצוע מיידי בלבד • איכות נמוכה יותר עקב עיוות ברקמה • דרישה למיומנות גבוהה של הטכנאי (חתכים בעובי כ-10 מיקרון) • שלבים: • הקפאת רקמה חיה • חיתוך • צביעה

34. Frozen Section CRYOSTAT(E) קריוסטת -מיקרוטום מיוחד המקפיא וחותך או הקפאה קודמת ע"י חנקן נוזלי

35. - Stains צביעות 1. Routine (conventional) stain by hematoxylin-eosin (H&E). 2. Special histochemical stains for substances (mucus, carbohydrates, lipids, iron, calcium, amyloid), for bacterial or fungal flora. 3. Immunohistochemical stains. The method is based on reaction of monoclonal antibody included in stain with specific protein (antigen-antibody reaction). Useful for verification of tumors and detection of viruses.

36. מה רואה הפתולוג בצביעתH&E ? • מידע כמותי • צפיפות התאים • גודל התאים • כמות חומר הביניים • שעור התאים במיטוזה פעילה • מידע איכותי • המבנים הנוצרים ע"י קבוצות תאים • סוג התאים • דרגת הדיפרנציאציה • האם יש תאים במיטוזה?

37. צביעות מיוחדות • PAS – לגליקוגן ולריר • Alcian green/ blue- לריר • Congo red – לעמילואיד • Prussian blue – לברזל • Oil red O, Sudan black- לשומן • Masson Trichrome- לקולגן (בתמונה) מקור לשיטות הצביעה: http://131.229.114.77/histo/Manual.pdf

38. Additional methods in pathology. 1. Electron microscopic examination (EM). 2. Cytogenetic examination. 3. Molecular biology methods. 4. Polarized light microscopy.

39. Electron microscopic examination (EM): - diagnosis of renal inflammatory diseases. - detection of tumor origin. - visualization of intracellular organellas and microfilaments. Cytogenetic examination: detection of special chromosomal abnormalities in some specific tumors. For example: Ph' chromosome with translocation t(9;22) in patients with chronic myeloid leukemia.

40. Molecular biology methods: detection of specific genes related to some specific diseases (DNA or RNA probe analysis). Polarized light microscopy: - detection of crystals in joint fluid. - detection of some foreign bodies in tissues. - detection of amyloid.

41. 1. סיבות לבצוע נתיחה לאחר המוות. מה לא נכון? א. לגלות סיבת המוות. ב. לגלות אבחנה. ג. לקבוע מוות. ד. להשוות אבחנה קלינית עם אבחנה פתולוגית.

42. 2. בדיקות ששייכות ל-PM . מה לא נכון? א. בדיקה חיצונית. ב. טומוגרפיה ממוחשבת. ג. בדיקה מיקרוסקופית. ד. בדיקה מאקרוסקופית של איברים פנימיים.

43. 3. שלבים של איבוד היסטולוגי רגיל. מה לא נכון? א. קיבוע בפורמלין (fixation ). ב. שיקוע בפרפין (embedding) . ג. הקפאה (freezing). ד. דהידרציה באלקוהול (dehydration).

44. 4. מה המרכיב העיקרי בצביע אימונוהיסטוכימית? א. אנטיגן (antigen). ב. חומר גנטי (genetic material). ג. אנזימים. ד. נוגדנים (antibodies).

45. 5. לבחור שיטה שמשתמשים במעבדה פתולוגית. א. פיברוגסטרוסקופיה. ב. ספירת דם. ג. בדיקת אולטרהסאונד. ד. בדיקה באור מקוטב.