קוד פתוח בממשלות ורשויות ציבור

1. קוד פתוח בממשלות ורשויות ציבור עו"ד חיים רביה רביה ושות', עורכי דין http://www.law.co.il

2. קוד פתוח פתיחות משפטית זכות להעתיק, להפיץ לשנות, להתאים, ליצור תוכנות נגזרות פתיחות עובדתית קוד המקור זמין וגלוי

3. OS Timeline ענין ממשלתי: 2001-2 י.ב.מ. משקיעה: 2000 1997: ענין עסקי לינוקס: 1991 GNU:1983 האינטרנט חומרה ותשתיות: קנייני פרוטוקולים ותוכנה: פתוח תוכן: קנייני ופתוח

4. שיקולים במעבר לקוד פתוח במערכות ממשל שקיפות בעיבוד מידע ההוצאה הממשלתית – למשק המקומי עידוד התעסוקה במשק הלאומי מניעת פיראטיות עידוד התחרות מניעת תלות בפורמטים קנייניים חסכון בהוצאות אבטחה איכות צמצום הפער הדיגיטלי

5. עידוד תחרות

6. חסכון בהוצאות רישוי 50,000 תחנות עבודה לינוקס + אופן אופיס = 0 $ חלונות + אופיס = 300$/תחנה סה"כ 15,000,000 $ שדרוג חומרה כוח אדם לתחזוקה אבטחה וזמינות ההוצאה – באירגון הממשלתי

7. שיקולי אבטחה "אבטחה באמצעות שקיפות" דו"ח PITAC לנשיא ארה"ב – לתוכנות קוד פתוח יתרונות בתחום האבטחה מייקרוסופט מסכימה לעקרון? תוכניות לחשיפה עובדתית של קוד תחת חומות סודיות נזקי הווירוסים ב- 2003 – 13 מיליארד דולר

8. איכות ושיקולים טכנולוגיים MITRE Report מידה גדולה של יעילות בפחות שורות קוד קצב שחרור של עדכוני תוכנה מהיר לאין שיעור קל יחסית לנהל תוכנות של קוד פתוח אפשרות התאמה לצרכי המשתמש ושליטה מיטבית משאבי המערכת אפשר להשתמש מחדש בקוד שנכתב לצרכים דומים על-ידי צרכנים אחרים מיקוד הפיתוח - אין צורך לכתוב מחדש קוד שכבר פותח קיצור משך הפיתוח וקבלת תוצאות חזויות מראש גישה לקוד = חיי נצח לתוכנה תמיכה בסטנדרטים פתוחים ואינטראופרביליות

9. איכות ושיקולים טכנולוגיים

10. צמצום הפער הדיגיטלי United Nations Conference on Trade and Development E-commerce & Development Report 2003, Chapter 4 "חשוב מכל, בעיקר למדינות מתפתחות, תוכנה חופשית/קוד-פתוח מתירה למומחי ההווה והמחר ולמנהיגי טכנולוגיית המידע לרכוש כישורים ולקדם את הידע שלהם במהירות. "היפוכה הטכנולוגי, תוכנה סגורת-קוד או קניינית, עלולה שלא לתמוך בתהליך הפיתוח של טכנולוגיית המידע והתקשורת טוב באותה מידע מפני שהיא דורשת השקעות התחלתיות ניכרות בדמי רישיון להתקנה ולהשדרוג; לא תמיד היא ניתנת להתאמה לצרכים המקומיים; והשימוש הבלעדי או אף הדומיננטי בה עלול שלא לשרת הלכה פיתוח מקומי של מומחיות וכישורים הנדרשים כדי לאמץ את כלכלת המידע במלואה. בעוד שלתוכנה קניינית יש את מקום ותפקיד משלה, ממשלות צריכות לשקול את מדיניותן ביחס לתוכנות חופשיות/פתוחות-קוד בהקשר של סדר היום הכולל שלהם ושאיפתן לצמצום הפער הדיגיטלי באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת לשם קידום הסחר והפיתוח".

11. צמצום הפער הדיגיטלי 10% - 560 ש"ח - חלונות 12% - 660 ש"ח - מסך אופיס – 2450 ש"ח - 42% 36% - 2030 ש"ח -מחשב 52% ממחיר מחשב = מערכת הפעלה ותוכנות

12. מה עושות מדינות • מדינות בעלות מדיניות מוצהרת ביחס לתוכנות קוד-פתוח ויישומים בפועל: ארגנטינה, ארצות-הברית, ברזיל, גרמניה, סין, הודו, מאלזיה, טאיוואן, יפן, קוריאה, צרפת, ספרד, בריטניה, פרו, תאילנד, דרום-אפריקה, שבדיה, הפיליפינים, ויאטנם, דנמרק, נורווגיה, הקהיליה האירופית... • דרום-אפריקה: אסטרטגיה שגיבשה מועצת מנהלי מערכות המידע הממשלתית - • הזדמנויות שוות לתוכנה קניינית ופתוחת-קוד; • במקום שהיתרונות/חסרונות זהים – תינתן עדיפות לתוכנה פתוח-קוד בגלל היתרונות העקיפים שלה; • יישום סטנדרטים פתוחים – תנאי מוקדם לכל פיתוח תוכנה; • הממשלה תעודד שותפויות עם המגזר הפרטי והציבורי ושאר מדינות אפריקה ביישום תוכנות קוד פתוח; • מערכות מידע ממשלתיות יפותחו במודל הקוד הפתוח ויפעלו על-גבי מערכות-הפעלה פתוחות קוד;

13. מה עושות מדינות • דנמרק: Danish Board of Technology (אוקטובר 2002) • שימוש בתוכנות קוד-פתוח בשולחן העבודה: סיכויים טובים להפחתת עלויות התוכנה • שימוש בתוכנות קוד-פתוח בשרתים: הקוד הפתוח אינו דורש עוד הוכחה • המלצות • בטווח מידי - • על המדינה להימנע מהתחייבות למודל אחד ולהתיר קבלת החלטות על בסיס תחרותי • בדיקת תוכנות קוד פתוח על אותו בסיס כמו תוכנות קנייניות • רכישות תוכנה – יכולות לערב תוכנות משני הסוגים • ביצוע מבחן היתכנות לשימוש בתוכנות כדוגמת אופן-אופיס במטרה לרכוש מידע והתנסות • בטווח הארוך - • תוך שנה-שנה וחצי: הרחבת מבחני ההיתכנות • מעבר לסטנדרטים פתוחים עבור קבצים של עיבוד תמלילים.

14. מסקנות והמלצות לישראל תוכנה איננה "רק" טכנולוגיה יצירת מודעות לאלטרנטיבות פתוחות-קוד בקרב מחלוקת ה- IT בממשלה גיבוש מדיניות לאומית, השוקלת שיקולים ציבוריים הקמת צוות משימה לאומי לגיבוש מדיניות במהירות על בסיס הניסיון העולמי ביצוע תוכניות ניסיון ('פיילוטים') בהיקפים גדלים – Must walk the walk עידוד ליוזמות מקומיות/קהילתיות, בפרט באמצעות מערכת החינוך יישום מיידי של סטנדרטים פתוחים