השכלה גבוהה בישראל השקעה, זכות אזרח או מצרך?

1. השכלה גבוהה בישראלהשקעה, זכות אזרח או מצרך? נוגה דגן בוזגלו מרכז אדוה

2. זכות אזרח, השקעה או מצרך • האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות- הגדרת ה"ג כזכות. ס' 13: האמצעים להשגת הזכות לחינוך הם: ...השכלה גבוהה נגישה לכל על בסיס יכולתוהתקדמות הדרגתית לחינוך על יסודי חינם. (ישראל הצטרפה ב-1991 לאמנה). חינוך כזכות, כהשקעה מדינתית בפיתוח האוכלוסייה.

3. בישראל: תנועה מתפיסה של ה"ג כהשקעה ציבורית למודל שוק: • 1995תיקון 10 לחוק המל"ג : יצירת מדרג של מוסדות: מערכת פרטית (מכללות ושלוחות זרות) לצד הציבורית והקמת המכללות הציבוריות. בנוסף: פתיחת תכניות חוץ באוניברסיטאות כאמצעי הכנסה. • השלכות: יצירת מוסדות לעשירים המתמקדים בתחומים רווחיים (במיוחד משפטם ומינהל עסקים), הגברת הנגישות לסטוד' מבוססים. דלדול האוניברסיטאות. • ועדת שוחט: חיזוק מודל של השכלה גבוהה כמצרך: העלאת שכר הלימוד ומתן הלוואות, בתואר שני שכר לימוד דיפרנציאלי בהתאם ליוקרת המקצוע בשוק, מודל תאגידי של ניהול המוסדות, שכר דיפרנציאלי לסגל. שינוי הרכב ות"ת.

4. הפוליטיקה של הייצוג • מל"ג: שר החינוך+ נציגי מוסדות+ נציגי ציבור+נציגי סטודנטים. • ס' 4א לחוק המל"ג: במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות המוכרים. בפועל: רב מספרי לאוניברסיטאות המחקר. • תיקון 2006 לחוק: הוספת נציג סטודנטים למכללות המתוקצבות. • ות"ת- 4 פרופסורים ו-2 נציגי ציבור. יו"ר ממונה ע"י שר החינוך באישור המל"ג. הקריטריונים לתקצוב מוסדות אינם קבועים בחוק המל"ג- שק"ד רב לות"ת.

5. תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, 2000/01 – 2011/12בש"ח, במחירי2010 5

6. שחיקה בתקציב ההשכלה הגבוהה לסטודנט, 2012-2001 במהלך העשור האחרון ידע תקציב הממשלה להשכלה גבוהה קיצוצים רבים. בין 2001 ל-2010 הפסידה מערכת ההשכלה הגבוהה סכום מצטבר של 7.5 מיליארד ₪ (על בסיס חישוב של תקציב לסטודנט). הקיצוצים גרמו למשבר עמוק: צמצום בתקני מרצים ועוזרי ההוראה, כיתות גדולות יותר, ירידה בהשקעות במעבדות וספריות. באוגוסט 2010 אישרה הממשלה תוספת של 7.5 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה להשכלה הגבוהה. התוספת מתפרסת על פני שש שנים, ופירוש הדבר כי החזרה לרמת התקצוב לסטודנט של 2001 תארך עוד מספר שנים. התוספת אינה מתפרסת באופן שווה על פני כל האוניברסיטאות והמכללות; חלק ניכר ממנה יוקצה להקמת 30 מרכזי מצוינות מחקריים, אשר סביר להניח כי יוקמו בעיקר באוניברסיטאות. אינה לוקחת בחשבון גידול במס' הסטודנטים. 6

7. השלכות דרך תקצוב המוסדות על נגישות • 70% מההקצבה הישירה- על סמך תפוקות הוראה ומחקר. • קצת יותר ממחצית מרכיב ההוראה נקבע על פי מספר מסיימי תארים -תמריץ להקשחת תנאי קבלה. • מקדם יעילות- תמריץ למסיימי תארים בזמן התקני (מקשה על סטודנטים עובדים).

8. שינויים במבנה התקצוב • עליה של 10% בתקציב המכללות • תקצוב לפי מרחק מהמרכז ומאפיינים כלכליים של הסטודנטים • הוספת קריטריון של מצויינות בהוראה למכללות (יחס סטודנטים למרצה) • תוספת למכללות לתחומי לימוד (רפואה, מדעי הרוח והחברה, הנדסה, מדעים מדויקים, פרה-רפואי, מוסיקה ועוד). • תוספת של 20% לאוניברסיטאות בתחומים שבהן מצטיינות

9. סטודנטים ומוסדות • בשנת הלימודים האקדמית תשע"ב פעלו 67מוסדות להשכלה גבוההלפי הפירוט הבא: • 7אוניברסיטאות מחקר + האוניברסיטה הפתוחה • 36 מכללות אקדמיות מהן 21 מתוקצבות ב ו- 15 מכללות פרטיות • 23 מכללות להכשרת עובדי הוראה. • כ 298,400 סטודנטיםלמדו בשנת תשע"ב לקראת תואר אקדמי בכל המוסדות הנ"ל. • מבין 186,770 הסטודנטים לתואר ראשוןלומדים כ 64%- מהם במכללות וכ 36%- בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות.

10. מספר חברי סגל אקדמיומורים מן החוץ • מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות היה במגמת ירידה בשנים האחרונות: 4,684- משרות שלמות בתש"ס, ומאז נמשכת הירידה במספר המשרות עד לכ- 4,326 משרות בתש"ע – ירידה של כ- 7.6% בעשר השנים האחרונות. • מספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הזוטר באוניבסרסיטאות בעשר השנים האחרונות ירד מ 2,310- משרות בתש"ס ל 1,963- בתש"ע – ירידה של כ- 15% . • מספר המשרות של עמיתי ההוראה ושווה ערך משרות המורים מן החוץ באונ'היה 1,540 בתש"ע בתקציב הרגיל, עלייה של 19.7% בהשוואה לשנת תש"ס. • במכללות- עליה של 65% בסגל בכיר, כ-50% בסגל זוטר ומורים מן החוץ.

12. פערים בהישגים לימודים נתוני בחינות בגרות – 2010

13. שיפור בלתי שוויוני בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, 2010-2001יישובים מ-10,000 תושבים ומעלה

14. אחוז גילאי 17 ב-2002 שהגיעו להשכלה גבוהה ב-2010

15. סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, 2009/10 באחוזים מתוך קבוצת הגיל 29-20

16. מקבלי תארים 2006/7 לפי מוצא

17. חסמים • אמצעי מיון- פסיכומטרי, בגרות • הון תרבותי, קשיי שפה, ניכור חברתי • יכולת כלכלית למימון הלימודים וההוצאות הנלוות (מכללות בפריפריה שפרו הסיכויים של סטוד' משכבות נמוכות) • קשיי נגישות לדיור, תחבורה, עבודה

18. אפליה מתקנת אפליה מבנית או פרויקטים • תכניות אפליה מתקנת בקבלה, סיוע לימודי. (מצטיינים בפריפריה, מלגות, תכנית ליוצאי אתיופיה, תכנית מלגות לסטוד' ערבים) • מכינות קדם אקדמיות • התאמה תרבותית של הפסיכומטרי, ראיונות קבלה, שיטת המצרף (בחירה בין בגרות + פסיכומטרי למצרף שפת אם + אנגלית + מתמטיקה/ שפת אם+אנגלית+הסטוריה). • מיון על סמך הישגים בשנה ראשונה • הכוונה ויעוץ אקדמי לבוגרי י"ב • מלגות, סיוע במעונות ובדיור • קבלת סטוד' מעל גיל 30 על סמך סמסטר הכנה ועד 10% מהסטוד' (במקום עד 2%)