הבולענים בים המלח

1. הבולענים בים המלח מעקב אחר התפתחות בולען והסיבות להיווצרותם אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט ממצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים.

2. www.geology-israel.co.il

3. הכל החל כאשר לפני כ 60,000 שנים פרץ נחשול מים מהים התיכון (כרגע הסיבה לא חשובה), מילא את עמק יזרעאל והמשיך להציף את עמק הירדן. עמק הירדן נוצר כתוצאה מהבקע הסורי-אפריקני ,אשר שני צידיו מתרחקים זה מזה, ובמרכזו הוא שוקע. נוצר אגם (עם מי ים), אשר ניתק מהים התיכון לםני כ 15,000 שנים, ומאז הוא הולך ומתכווץ, עד הגיעו למימדיו הנוכחיים. מאחר והוא נשאר אגם סגור, הפכו מימיו למלוחים יותר ויותר. מאחר והמים היו עשירים במלח, גבס, וגיר, ומאחר והריכוז עבר את נקודת המסיסות של המלח והגבס – שקעו השניים על קרקעית האגם. שכבת המלח הזאת יצרה , עד לפני כ 10,000 שנים , שכבת מלח שעובייה הממוצע כ – 10 עד 15 מטר. שכבת מלח זו היא האחראית ליצירתהבולענים. [ בדיקות של הקרקע שמעל המלח מראות על גיל של 10,000 שנים ]. גובה ימת הלשון (האגם הראשוני) היה כ 230 מטר מעל המיפלס הנוכחי. כיום יורד המיפלס כ 0.9 – 1.2 מ' לשנה. ב 30 השנים האחרונות ירד המיפלס ב 26 מ' לערך. כיום גובהו המוחלט כ 420 – (מתחת לפני הים). ריכוז המלח היום – 31.5%. אורכו של ים המלח 67 ק"מ (מזה החלק הצפוני – 51 ק"מ. רוחבו מגיע עד 18 ק"מ. העומק של החלק הצפוני כ 400 מטר, כי החלק הצפוני שקע במהירות ובעוצמה גדולים מהדרומי.

4. ולמה נוצרים הבולענים?? כאשר מיפלס מי ים המלח היה גבוה, היתה האדמה (מעל ומתחת לשכבת המלח) רווייה במים מליחים. עם ירידת המיפלס, החלו מים מתוקים, החודרים מאקויפר ההר (ממערב) לחדור לתוך תת-הקרקע. מים אלה ממיסים את שכבת המלח (ראו בשירטוטים הבאים) וכאשר החלל שנוצר במלח מגיע עד גג השכבה,- קורסת שכבת הכיסוי שמעליה , ונוצר בולען. בדרך כלל, הבולען הראשוני הוא בעל קוטר קטן (2-3 מטרים), אולם עם המשך המסת המלח , גדל הבולען, מתרחב, ועשוי להגיע לעשרות מטרים (ובעיקר באם הוא "מתאחד" עם בולענים שכנים – כפי שתראו בתמונות). המצגת מתייחסת ל"היסטוריה" של בולען אחד, מרגע "לידתו" (שהייתי נוכח בו אישית) ועד לפני כשבוע.

5. חתך הידרוגיאולוגי סכמטי ממערב לים המלח. קווי השבר של הבקע החיצים האדומים מציינים זרימה משוערת של מי התהום מאקויפר "חבורת יהודה" לעבר השכבות הצעירות של המילוי הסדימנטרי. בחלק המזרחי של החתך מצוייה בתת-הקרקע שכבת מלח הממשיכה ,כנראה, גם אל מתחת לים למרחק בלתי ידוע.

6. הקווים האנכיים מראים את שלושת הקידוחים בנחל חבר. קידוח מס 2 (אדום) הוא הקידוח שהמצגת מתייחסת אליו. 2 מלח כאשר מי התהום החודרים אל שכבת המלח מלמטה (בגלל ירידת מיפלס ים המלח), הם ממיסים את המלח. כאשר ההמסה מגיעה עד לגג השכבה – מתמוטטת שכבת הכיסוי , ונוצר בולען.

7. קידוח 3 שהופסק כאשר הקודחים הגיעו לחלל. קידוח 2 נראה כאן בשלמותו לפני התמוטטותו והווצרות הבולען מסביב לצינור המחקר (אשר הוכנס לעומק של 18 מטר). 3 2 קידוחי נחל חבר (דרום)

8. מפת הסיכונים הפוטנציאליים באזור חוף עין-גדי. בצהוב – אזור הבולענים באדום – אזור העשוי להכיל בולענים בירוק – אזור בטוח המפה – ע"י המכון הגיאולוגי הישראלי.

9. מיקום קידוח מס' 2, 3 ימים לפני שנוצר בולען מסביבו. רואים את פתח צינור המחקר. בחזית (ממזרח לקידוח המחקר) בןלען קודם. 6.12.2002

10. 5 דקות אחר הווצרות הבולען מסביב לצינור הבדיקה. (במיקרה באנו למקום למדוד את עומק המים המלוחים, והבולען נוצר לעינינו ממש). 9.12.2002

11. שבוע לאחר התמונה הקודמת. הצינור שקע כ 2 מטר !! 16.12.2002

12. 3 שבועות מאוחר יותר. הצינור שקע כבר לעומק 5 מטר. 7.1.2003

13. 3 ימים מאוחר יותר. אנו מניחים צינור פלסטי כדי לבדוק את מהירות שקיעת צינור המחקר. 10.1.2003

14. 12 יום מאוחר יותר. צינור הקידוח נוטה על צידו, וצינור הפלסטיק מתרחק מהקיר. גם עומק הבולען כבר מגיע ל 17 מטר. 22.1.2003

15. אותו יום. צילום מזוית שונה. כאן רואים את נטיית צינור המחקר. עומק הבולען – כ 18 מטר 22.1.2003

16. 12 יום נוספים. הצינור מוסיף לנטות על צידו. 3.2.2003

17. עברו עוד 36 ימים. הצינור "נשען" על דופן הבולען. הבולען נסתם, בחלקו, ע"י התמוטטויות מהקירות. 11.3.2003

18. אותו יום. צילום מזוית שונה. 11.3.2003

19. עברו כחודשיים. הבולען מתרחב, וחומרי הקירות המתמוטטים ממשיכים למלא את הבולען. 10.5.2003

20. ועוד – קצת פחות מחודשיים. הקירות הנהרסים (ומתרחבים) ממשיכים למלא את הבולען. רק קצה צינור המחקר בולט מתוך השפכים. וכאן נאמר "שלום" לצינור, משום שיותר לא נראה אותו. הוא קבור עמוק באדמה. 4.7.2003

21. ואחרי 4 חודשים נוספים: - הבולען התרחב מאד , והתחבר לבולען הישן שהיה ממזרח לו (מופיע בתמונה הראשונה שבמצגת). החיבור הצילום לכיוון מזרח. 8.11.2003

22. הבולען המקורי 8.11.2003 ואותו יום: - הצילום לכיוון מערב.

23. עבר עוד חודש. הבולען גדל ומתרחב. מצרף בולען נוסף (מצפון-מזרח- חץ). 11.12.2003 הצילום - למיזרח

24. 11.12.2003 אותו יום. הצילום למערב

25. אותו יום. צילום יותר קרוב. לכיוון מזרח. הבולען המקורי – עם חץ 11.12.2003

26. 3 חודשים מאוחר יותר. עוד התרחבות של הבולען המקורי (לכל רוחב התמונה) הצילום – לכיוון מזרח 22.3.2004

27. אותו יום. צילום לכיוון מערב. מכוניתו של הצלם הנכבד (אני) ברקע. 22.3.2004

28. בערך חודש וחצי אחר התמונה הקודמת צילום: ד"ר מיכאל ריבאקוב המכון הגיאופיסי לישראל

29. עברו עוד 3 חודשים. הפעם אפשר לתפוש את הבולען כולו רק בעזרת עדשה רחבה. הצילום - למזרח 5.8.2004

30. 5.8.2004 ואותו יום. צילום לכיוון מערב. (עדשה רחבה).

31. עברו עוד 3 חודשים. צילום למזרח. 17.11.2004

32. ועוד צילום למזרח (באותו יום). התרחבות והתמוטטויות. 17.11.2004

33. עברה שנה. רוחב הבולען "המאוחד" עשרות מטרים. צילום למזרח. 11.2005

34. ובאותו יום – צילום למערב. (עם עדשה רחבה). 11.2005

35. 30.11.2006 ועברה עוד שנה. צילום למערב. כל האזור הופך לבולען ענק.

36. 30.11.2006 ובאותו יום – צילום למזרח.

37. ואחרי שנה נוספת (לפני שבוע) – שימו לב לקידמת הבולען, נראים סדקים העומדים להתמוטט ולהרחיב עוד את הבולען. צילום למזרח. 11.11.2007

38. אז מה יהיה הסוף