220 likes | 470 Views
דידקטיקה. המרצה : ד"ר ויקטוריה סחניני מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה. מפת מושגים.
E N D
דידקטיקה המרצה : ד"ר ויקטוריה סחניני מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
Completing graduate studies at the University of Minnesota in 1958, Dr. Novak taught biology at Kansas State Teachers College at Emporia, 1957-59, and biology and teacher education courses at Purdue University, 1959-67. From 1967 to 1995, he was Professor of Education and Biological sciences at Cornell University where his research focused on human learning, educational studies and knowledge creation and representation. He has developed a theory of education to guide research and instruction, first published in 1977 and updated in 1998.
He is currently Professor Emeritus, Cornell University, and Senior Research Scientist at IHMC. He is author or coauthor of 26 books and more than 120 book chapters and papers in professional books and journals. His LEARNING HOW TO LEARN (with Gowin) published in 1984 is now in 8 other languages and is widely read. He has consulted with more than 400 schools, universities and corporations, including recent current work with Procter and Gamble, and NASA, Dept. of Navy, and EPRI. His recent book, LEARNING, CREATING, AND USING KNOWLEDGE: CONCEPT MAPS AS FACILITATIVE TOOLS IN SCHOOLS AND CORPORATIONS, (LEA, 1998) is currently being translated into 6 foreign languages.
He has received a number of awards and honors including a 1998 Honorary Doctorate from The University of Comahue, Nuquen, Argentina, Honorary Doctorate, Public University of Navarra, Pamplona, Spain, 2002, and the first award for contributions to science education from the Council of Scientific Society Presidents.
His current research work includes studies on student’s ideas on learning and epistemology, and methods of applying educational ideas and tools (such as concept mapping) in corporate settings and distance learning programs. Present work includes the development of 'expert" concept maps to "scaffold' learning, using CMapping with Internet and other resources. He is married with three children and 2 grandchildren
למידה והוראה בעזרת קריטריונים להערכת הוראת מדע וטכנולוגיה בעזרת כיצד יוצרים מפת מושגים הערכת למידה בעזרת פיתוח תוכניות לימודים בעזרת
נובק (Novak,1979), בהסתמך על התיאוריה של אוסבול (Ausubel, 1968), הגדיר התהליך "מיפוי מושגים" כייצוג גרפי של מושגים, ארגונם ברמות הירארכיה החל במושג הכוללני ביותר עד למושג המסוים-דוגמאות, הייצוג כולל גם קשרים בין המושגים (אנכיים ואופקיים).. המקור לרעיון מפת המושגים הוא הגישה הקונסטרוקטיביסטית. אחד העקרונות של הגישה הקונסטרוקטיביסטית הוא שידע ישן מהווה מסגרת ללמידת ידע חדש, במילים אחרות, הדרך בה אנו חושבים משפיעה על איך אנו לומדים. מפת המושגים מזהה/מגדירה הדרך בה אנו חושבים, ואיך אנו רואים הקשרים בין הידע שאנו צוברים. לכן מפת המושגים מסמלת ומייצגת חשיבת הפרט ומאפשרת למורים להבין יותר איך הלומדים מבינים ומפרשים ידע מסוים. ולכן רעיון מפת המושגים מתאים מאוד לגישה הקונסטרוקטיביסטית שהלומד בונה את הבנתו למושגים (Trowbridge & Wandersee, 1994).
זיהוי המושגים המרכזיים מהטקסט. • דירוג המושגים בהתאם למידת החשיבות שלהם כלפי הנושא, ושיבוצם בשני הצירים: בציר האנכי, יופיעו המושגים על פי רמת הפירוט שלהם, מהכללי עד לספציפי, ובציר האופקי, יופיעו מושגים בעלי חשיבות ורמת פירוט זהה. • ציון הקשרים בין המושגים בצורת קווים, העוברים ממושג למושג. על הקווים יש לרשום את מילת הקישור המבטאת את סוג הקשר בין שני המושגים (קווי קישור) • נובק וגווין (Novak & Gowin, 1984)
קשרים/יחסים (propositions) – לבחון האם כל קשר בין שני מושגים הוא נכון, וכל קשר נכון מקבל נקודה. • הירארכיה (hierarchy) – לכל רמה נכונה במבנה ההירארכי במפה לתת 5 נקודות. • קישורים לרוחב (cross-links) – כל קשר אנכי נכון מקבל 10 נקודות במידה והוא נכון וחשוב, וכל קשר נכון אבל אינו בעל משמעות ואינו מדגים סינתזה בין קבוצות יקבל 2 נקודות. • דוגמאות ומאורעות (objects and events) - עבור כל דוגמה של אובייקט או מאורע לתת נקודה.
מפת מושגים עשויה לעזור לתלמידים לזכור לטווח ארוך, להתמודד ולשלוט בידע מורכב יותר, לארגן הידע הנלמד, לעזור לתלמידים להפנים ולהבין המושגים הנלמדים והקשר ביניהם. מפת מושגים עשויה לעורר מוטיבציה וסיעור מוחות, לעזור בהסבר משגים והקשר ביניהם ובקישור ידע חדש עם ידע קודם וידע עתידי. מפת המושגים יכולה לשמש ככלי להוראת נושא, סיכום נושא, ותרגול הבנת נושא. בניית מפה עשירה ונכונה דורשת הבנת המושגים לעומק והבנת הקשר ביניהם, מאלצת המורים והתלמידים לחשוב על הקשרים בין המושגים ולמיין אותם הירארכית, קישור ידע חדש לידע קודם ועוד..
מחקרים רבים מעידים על קשר מובהק בין שימוש במפת מושגים לבין הישגי תלמידים בנושאים מדעיים וטכנולוגיים, בנוסף, מצאו שיפור בהשגת למידה משמעותית כתוצאה משימוש במפות מושגים ככלי הוראה בכלל וככלי מארגן ומקדם למידה בקרב התלמידים (Pank Ratius, 1990; Novak, 1984; Cliburn, 1990; Okebukola & Jegede, 1988; Malone & Dekkers, 1984; Roth & Roychoudhury, 1994; Ault, 1985; Nakhleh, 1994; Cullen, 1990; Willerman & MacHarg, 1991; Okebukola, 1990).
חוקרים רבים ( למשל: (Ruiz-Prim et all, 2001; Liu, 2002 • הציגו סקר ספרות רחב ומחקרים שבוצעו המוכיחים באופן מובהק • שמפת מושגים היא כלי מהימן, ותקף לבדיקת הבנת/ידע של תלמיד. • השאלה המרכזית בהערכה היא איך ניתן למדוד ולהעריך "ידע של • תלמיד". נובק וגווין (Novak & Gowin, 1984, p:94-108) • הסתמכו על תיאורית הלמידה הקוגניטיבית של אוסבול: • Hierarchical structure: העיקרון הוא שידע חדש בדרך כלל קשור וכלול בתוך מושגים כללים. מבנה הירארכי טוב ללמידת נושא מתחיל במושגים כללים ולאחר מכן ליותר ספציפיים עד לרמה של דוגמאות. אין מפת מושגים אחת שהיא "נכונה", הצגת רמות ויחסים הירארכיים נכונים משקפת למידה והבנה נכונה של הידע.
Progressive differentiation: העיקרון הוא שלמידה משמעותית היא תהליך מתמשך שבו מושגים חדשים מקבלים משמעות רבה יותר ככל שבונים יותר קשרים בין המושגים במפת המושגים. ולכן מושגים אף פעם אינם "נלמדו סופית – finally learned" אלא הם נלמדים, משתנים ונעשים יותר ברורים ויותר כלליים בזמן שהם הופכים יותר ייחודיים (נבדלים מאחרים). • Integrative reconciliation: העיקרון הוא שלמידה משמעותית משתפרת כאשר קשרים חדשים מתווספים למפת המושגים בין המושגים החדשים לישנים, דבר הגורם לשיפור ההבנה. הכוונה כאן היא לקשרים אופקיים ולא אנכיים.
לשימוש במפת מושגים, לתכנון תוכניות לימודים, יתרונות רבים (Martin, 1994; Allen, Hoffman, Kompella & Sticht, 1993; Edmondson, 1993; Dyrud, 1994). והם: • כשאר בונים מפת מושגים, ניתן לזהות מושגים בסיסיים וטריוויאליים שניתן להסתמך עליהן בתור התחלה של נושא. • ניתן לזהות ולגלות המושגים שחשוב להדגיש אותם. • ניתן להבין כיצד התלמידים מארגנים הידע בצורה שונה מהמורה, ומאפשרת למורה להבין יותר את התלמיד ולעודד דרך חשיבת התלמיד. • תהליך בניית מפת מושגים מאפשר הגדרת מושגים שהם מפתח ליותר מדיסציפלינה אחת ומאפשרת חצית גבולות בין תחומים. • מפת מושגים מאפשרת למורה לבחור בידע המתאים.
בעזרת מפת מושגים ניתן להסביר באופן ויזואלי הקשר בין המושגים השונים של החומר הנלמד. • מפת המושגים מאפשרת סיכום נושא נלמד וקישורו לתחומים אחרים. • מפת מושגים היא כלי נהדר להתחלת דיון או לסיכום חומר נלמד. • מפת מושגים עוזרת לשלב בין מושגים ותחומי דעת שונים. • מפת מושגים עוזרת למורה לתכנן יחידות לימוד, ברורות, בעלות הקשר ומעניינות לתלמיד. • מפת מושגים עוזרת למורה להסביר מדוע מושג מסוים חשוב וכדאי ללמוד אותו ואיך הוא קשור לנושאים אחרים בתוך הדיסציפלינה ומחוץ לה.
מחשב מזין מכיל מכיל מעבד cpu זיכרון memory מחובר ל מחובר ל העברת מידע העברת מידע לשלוח פסים buses ל אותות בקרה הסוגים הם: פס נתונים מחובר ל ל פס מענים ל פס בקרה יחידות קלט/פלט מסך מדפסת מורכב מ מורכב מ למשל ...... התקני פלט התקני קלט הסוגים הם: ל מזינים מקלדת עכבר נתונים נתונים .......
זיכרון memory מורכב מ לאחסן בתים bytes נתונים ניתן לאחסן בו יש לו מורכב מ למשל סיביות נתון כתובת נתונים לתוכנית הוראת לביצוע תוצאות ביניים יכיל אפס / אחד
מעבד מורכב מ מורכב מ אוגר דגלים אוגרים registers מורכב מ דוגמא מחובר ל מורכב מ דגל אפס יחידה אריתמטית לוגית - ALU יחידת בקרה CU דגל הסימן לקרוא ולפענח דגל הנשא הוראות תוכנית מבצעת מבצעת פעולות אריתמטיות פעולות לוגיות למשל למשל and or xor equal חיבור חיסור כפל חילוק