מצגות קלריטה ואפרים

1. מצגות קלריטה ואפרים שפיריות ושפריריות ארץ ישראל

2. מצגת זו מבוססת על רשימת מיני שפיריות ושפריריות ארצנו, הנמצאת באתר של עוז ריטנר. משם ליקטנו חלק מצילומיו, ועל כך נתונה לו תודתנו. ההסברים לקוחים מספר "החי והצומח של ארץ ישראל- חרקים", מן הפרק העוסק בשפיריות ושפריריות, פרי עטו של יהושע קוגלר, שלזכרו אנו מקדישים מצגת זו. למעוניינים להעמיק בנושא מומלץ להיכנס לאתר של עוז ריטנר ולעיין בספר הנ"ל. יתר המקורות מובאים בסוף המצגת.

3. פרופ' יהושע קוגלר, מבכירי חוקרי החרקים בישראל, 1916-2007 יהושע קוגלר נולד בצ'ורטקוב שבגליציה וגדל בצ'רנוביץ'. ב-1934 עלה לארץ וארבע שנים אחר כך, כשהעברית בקושי שגורה בפיו, סיים בהצטיינות לימודי תואר שני בזואולוגיה באוניברסיטה העברית. מאחר שתמיד ראה עצמו כמורה תחילה, הוא לימד ביולוגיה וזואולוגיה בבית הספר המחוזי של זרם העובדים בגבעת השלושה (שהפך לסמינר למורים ע"ש שיין). השר רפי איתן, סיפר בכנס בוגרים איך בזכות הידע שרכש מקוגלר הצליח לקנות אורניום ואף זכה לשבחים מהמוכר על ידיעותיו. יעל גר, אחת מבוגרות הסמינר, נזכרת ב"חיוכו והתלהבותו כל פעם שהתעופפה שפירית מן השלולית". כאשר נוסדה המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשנות ה-50, הוא היה מראשוני המצטרפים אליה. פרופ' אמוץ זהבי, שיחד עם פרופ' אריך מנדלסון, ראש המחלקה, הקים אז את החברה להגנת הטבע, אומר כי קוגלר היה פעיל גם בתחום זה. הדוקטורט שלו עסק בזבובי ארץ ישראל, ותלמידו, ד"ר אמנון פרידברג, כתב בספר שערך לכבודו בהגיעו לגיל שבעים, כי במחקריו הגדיל את מספר המינים הידועים בארץ ישראל מ-30 ל-300, מתוכם 50 חדשים למדע. מזבובים עבר ליתושים, וב-1969 פירסם רשימה מקפת של יתושי ישראל ולבסוף התמקד בנמלים. הוא כתב את מרבית הערך "חרקים" באנציקלופדיה העברית וערך את הכרך "חרקים" באנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל, "מפעל חייו", על פי פרידברג.

4. בארץ ישראל ידועים כ-80 מינים של חרקים מסדרת השפיראים, שפיריות ושפריריות יחדיו. ביניהם בולטות השפירית האדומה, השפירית הקיסרית והשפרירית הזוהרת.השפירית האדומה (Crocothemis erythrea) היא מבין הנפוצות שבשפיריות ישראל. נבדלת משפירית הארגמן (Trithemis annulata) ושפירית מעורקת (Trithemis arteriosa) ברגליה האדומות. השפיריות האדומות נמצאות לרוב בקרבת מקורות מים עומדים. נפוצה מאפריקה דרך ארצות הים התיכון ועד למרכז אירופה. Crocothemis erythraea שפירית אדומה

5. Crocothemis erythraea  שפירית אדומה

6. Crocothemis erythraea (Brullé, 1832)   שפירית אדומה

7. אנו ננצל הזדמנות זו כדי להסביר כיצד נקבעים השמות המדעיים של הצמחים, בעלי החיים, ובמקרה זה השפיריות והשפריריות. Crocothemis erythraea (Brullé, 1832)   שפירית אדומה איך ידעו חובבי טבע ברחבי העולם מי היא השפירית האדומה שבתמונה? בשפות שונות היא מוכרת כ: גרמנית: Feuerlibelle פולנית: Szafranka czerwona צ'כית: Vážka červená רוסית: Стрекоза ярко-красная אוקראינית: Шафранка червона אנגלית: Broad Scarlet Darter הולנדית: Vuurlibel צרפתית: Libellule écarlat שם מדעי אחד ואין ספור שמות עממיים! רק השם המדעי Crocothemis erythraea יסביר על איזו שפירית מדובר.

8. מאז פרסם לינאוס את עקרונות מודל המיון ההירארכי הדו-שמי, צעד מדע הטקסונומיה מרחק רב. נוספו ממלכות חדשות, נוצרו דרגות חלוקה נוספות ונקבעו כללי קוד וקידוד מוסכמים בינלאומיים. עם זאת בסיס הטקסונומיה המודרנית הקלאסית מושתת עדיין על הלכת לינאוס. בסיס השיטה הלינאית טמון בחד-ערכיות. כל שם הוא מעין תעודת זהות אישית.1. "מין" הוא היחידה הבסיסית ביותר אליה ניתן לשייך אורגניזם.2. כל מין יתכנס לתוך דרגה גבוהה יותר, "סוג" וכך הלאה במבנה היררכי.מכאן ששמו המדעי של כל אורגניזם כולל שני מרכיבים: סוג ומין (והוא ייכתב תמיד בסדר זה). בקרב הביולוגים משמש המונח "מין" (species) באופן בלעדי עבור דרגת הבסיס במערך המיון של עולם הטבע וככזה הוא רלוונטי לנושא שלנו. שם מדעי - הנוסחה הצירוף של שם סוג ושם מין נקרא "שם מדעי". הוא נכתב תמיד בלטינית ומודפס תמיד בכתב מוטה (Italic) שם הסוג הוא Crocothemis ושם המין הוא erythraea. בהקבלה לשמות של בני אדם; שם הסוג אנלוגי לשם המשפחה ושם המין אנלוגי לשם הפרטי. אולם להבדיל מבני אדם, אצלם אותו שם יכול לשמש אנשים רבים ממקומות שונים ותרבויות שונות, שם מדעי הוא ייחודי הניתן למין אחד מוגדר. השם העברי השם העברי השם העברי שם הסוג שם הסוג שם הסוג שם הסוג שם המין שם המין שם המין שם המין Crocothemis erythraea (Brullé, 1832)   שפירית אדומה החוקר שהגדיר לראשונה את השפירית וקבע את שמה, ושנת ההגדרה. http://insectour.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_28.html#axzz2erucRg7

9. Anax imperatorשפירית קיסרית

10. Anax imperatorשפירית קיסרית זחל שפירית גדולה מאוד. אורכה מגיע עד 70 מ"מ. לזכר בטן כחולה עם ציור שחור. הקרומית שבבסיס הכנף האחורית לבנה בחלקה הקדמי ואפורה בחלקה האחורי. לנקבה בטן ירוקה או ירוקה-כחלחלה ברובה. נפוצה בכל הארץ, באפריקה, אירופה עד אנגליה ומזרחה עד הודו. השפירית הקיסרית מתפתחת במים עומדים. בשבוע הראשון אחר הגיחה מתרחקים הבוגרים מן המים ועוסקים בציד מזונם. הפרטים הבוגרים חוזרים למים כשהם מגיעים לבגרות מינית. מיד לאחר ההזדווגות מטילה הנקבה את הביצים לתוך צמחי המים. הזחלים החיים בין הצמחים במים, מגיעים לאורך של 49-55 מ"מ. הזחלים הגדולים מסוגלים לטרוף דגיגים קטנים. באנגליה נמשכת ההתפתחות לרוב שנתיים. אצלנו כולם מתפתחים תוך שנה.

11. Anax imperatorשפירית קיסרית נקבה

12. Anax parthenopeשפירית סירונית אורכה 62-68 מ"מ. הפרק השני של הבטן כחול. יתר פרקי הבטן ירוקים עד ירוקים-חומים. השפירית הסירונית נפוצה כמעט בכל חלקי הארץ. היא ידועה מצפון אפריקה ודרום אירופה. מגיעה מזרחה עד הודו.

13. Anax parthenope שפירית סירונית הנקבה בזמן ההטלה זחל

14. Hemianax ephippiger (Burmesiter, 1839)   שפירית נודדת שייכת לאחד משלושת מיני השפיריות הגדולים בישראל.אורכה 63- 70 מ"מ. הזכר חום צהוב עם פס כחול רחב בפרק השני של הבטן. היא מתפתחת במים עומדים בכל רחבי הארץ. מכיוון שזמן ההתפתחות קצר, מספר חודשים בלבד, היא יכולה להתפתח גם במקווה מים זמני, גם באזורים מדבריים. לנקבות יש צינור הטלה, והן מטילות לתוך חלקי עץ צפים, או לתוך צמחים בשולי המים. המין נפוץ בכל אפריקה ומגיע מזרחה עד הודו. במין זה ידועה נדידה המונית, כמו אצל הארבה. נדידות אלו נצפו במצרים וגם הארץ.

15. Hemianax ephippiger   שפירית נודדת

16. שפירית נודדת

17. Brachythemis leucosticia שפירית הדרכים צילום: ליאור אלמגור אורכה 35-40 מ"מ. גוף הזכר הבוגר חום-שחור עם פס רוחב חום כהה בכל כנף. הנקבות חסרות פסים בכנפים. שפירית הדרכים עפה לאורך דרכים נראית יורדת על הדרך, מתרוממת, עפה מספר מטרים ושוב יורדת. מתפתחת בעיקר במים עומדים. שפירית זו נפוצה בעמק הירדן אבל מצויה גם במישור החוף.

18. Brachythemis impartita  שפירית הדרכים

19. הצלם פפה הררו מדגים לנו כמה "קל" לצלם חרקים בגודל של השפיריות או שפריריות, שכל גודלם אינו עובר את ה-80 מ"מ... כאן הוא מנסה לצלם את שפרירית הדרכים, שקשה מאוד לתפוש אותה על רקע מתאים לצילום, מכיוון שהיא נוהגת לשותת בדרכים ואינה נחה על קצה הצמחים כיתר השפיריות... Brachythemis leucosticia   שפירית הדרכים Pepe Herrero

20. Orthetrum chrysostigma (Burmeister, 1839) שפירית כחולה שפירית כחולה היא המין הנפוץ ביותר, והיא אחת השפיריות הנפוצות בארץ, גם באזורים המדבריים. אורך הגוף 4-4.5 ס"מ. הזכר הבוגר מכוסה באיבוק כחול. הזכרים הצעירים והנקבות צהובים עם פסים חומים. היא מותאמת לתנאי יובש. הזחל מגושם ושעיר יכול לעבור את הקיץ בתוך חול לח.

21. Orthetrum chrysostigma (Burmeister, 1839)   שפירית כחולה

22. Trithemis annulata   שפירית הארגמן שפירית הארגמן מין זה, ושפירית מעורקת, דומים לשפירית האדומה בצבע הבטן של הזכר, אבל הם קטנים יותר, 32-38 מ"מ ורגליהן שחורות. אצל שפירית הארגמן הבטן פחות שטוחה. אצל שפירית מעורקת הבטן גלילית.

23. Trithemis annulata   שפירית הארגמן

24. Trithemis arteriosaשפירית מעורקת

25. Trithemis arteriosaשפירית מעורקת

26. Trithemis arteriosaשפירית מעורקת

27. Gomphus davidi שפירית דוד אורכה 46-55 מ"מ. צבעם של הזכר והנקבה צהוב עם פסים שחורים. הרגליים צהובות, עם פסים שחורים . שפירית זו מתפתחת במים זורמים בעמק הירדן. המין ידוע מטורקיה, ירדן, סוריה ולבנון.

28. Gomphus davidi שפירית דוד male זחל הנקבה

29. Gomphus schneiderii Selys, 1850

30. Gomphus schneiderii Selys, 1850

31. Gomphus schneiderii

32. Sympetrum meridionale

33. Sympetrum fonscolombii

34. Sympetrum fonscolombii)

35. Sympetrum fonscolombii

36. Sympetrum sanguineum

37. Sympetrum sanguineum

38. Sympetrum striolatum male

39. Sympetrum striolatum female

40. Sympetrum striolatum (Charpentier, 1840)

41. Orthetrum sabina (Drury, 1773)

42. Orthetrum sabina Orthetrum sabina, the Green Marsh Hawk, is a species of dragonfly in the family Libellulidae. Here it is feeding another dragonfly, Fulvous Forest Skimmer

43. Orthetrum ransonneti

44. Rhyothemis semihyalina syriaca

45. Rhyothemis semihyalina syriaca תת-מין זה היה ידוע מהחולה. מאז 1958 לא נראה יותר ונחשב לנכחד. פרט זה מהווה חלק מאוסף החרקים, המוזיאון הזואולוגי, משכן אוספי הטבע ע"ש שטיינהרדט, אונ' ת"א. 

46. Onychogomphus lefebvrii

47. Pantala flavescens(Fabricius, 1798) Distribution ofPantala flavescens

48. Pantala flavescens (Fabricius, 1798)  Final instar nymph

49. רשימת מיני השפיריות והשפריריות, כפי שמופיעות באתר של עוז ריטנר ובאנציקלופדיה של החי והצטמח של ארץ ישראל. Platycnemis dealbata Selys in Hagen, 1850   שפרירית שטוחת-רגל Ischnura senegalensis Rambur, 1842   שפרירית סנגלית Ischnura elegans ebneri Schmidt, 1938   שפרירית הדורה  Pseudagrion sublacteum mortoni Schmidt, 1936    שפרירית הלבנט Epallage fatime Charpentier, 1840   שפרירית השלפוחיות Trithemis arteriosa (Burmeister, 1839)   שפירית מעורקת Trithemis annulata (Palisot de Beauvois, 1807)   שפירית הארגמן Gomphus schneiderii Selys, 1850  Gomphus davidi שפירית דוד  Brachythemis impartita (Karsch, 1890)   שפירית הדרכים Hemianax ephippiger (Burmesiter, 1839)   שפירית נודדת Crocothemis erythraea (Brullé, 1832)  שפירית אדומה Orthetrum chrysostigma (Burmeister, 1839)   שפירית כחולה Calopteryx syriacaRambur, 1842   שפרירית זוהרת Anax imperator שפירית קיסרית Rhyothemis semihyalina syriaca (Selys, 1849) Sympetrum fonscolombii (Selys, 1840) Urothemis edwardsi hulae Dumont, 1975  (Paratype) Onychogomphus lefebvrii (Rambur, 1842) Pantala flavescens (Fabricius, 1798)  Orthetrum sabina (Drury, 1773) Orthetrum ransonneti (Brauer, 1865) Sympetrum meridionale (Selys, 1841)  Sympetrum sanguineum (Mueller, 1764) Sympetrum striolatum (Charpentier, 1840) Gomphus schneiderii Selys, 1850 Lestes virens virens (Charpentier, 1825)  Platycnemis latipes Rambur, 1842

50. שפריריות Platycnemis dealbata   שפרירית שטוחת-רגל אחת השפריריות הנפוצות ביותר בכל אזורי הארץ, אורכה 28-38 מ"מ, הזכר לבנבן או כחלחל חיוור עם ציור שחרחר על החזה. הנקבה חומה אדמדמה. המין ידוע ממזרח טורקיה עד צפון הודו. אחרי התחממות האוויר וציד מזון בבוקר, הזכר מחפש נקבה. הוא מגיע אליה בתעופה. תופש אותה בצבתות בשקעים שבחזה הקדמי. בזמן המעוף ביחד הזכר מעביר את תאי הזרע לנקבה הקולטת אותם לאיבר המין שלה. אחרי המעוף הקצר נוחת הזוג על צמח. לאחר ההזדווגות מתיישר הזוג; הם עפים למקום ההטלה, שהוא לרוב עלים של צמח על פני המים. הנקבה נוחתת על פני העלה ומחפשת בעזרת קצה בטנה מקום מתאים להטלה. לשם כך היא מכופפת את בטנה מעבר לשפת העלה, ומחדירה את הביצים לתוך צידו התחתון. בזמן ההטלה אין הזכר עוזב את הנקבה אלא נשאר קשור בצבתות לחזה הקדמי שלה וכל גופו זקוף מעליה. הזחל חי על קרקעית מקור המים, מכוסה לעתים בבוץ. גופו גלילי ומכוסה בשערות קצרות. שפריריות שטוחות רגל מטילות