ביקור בגן לאומי אפולוניה

1. ביקור בגן לאומי אפולוניה צילם וערך - ישראל בר-און 07.09.2013 baron-i@zahav.net.il Visit to Apollonia National Park Photography – Israel Bar-On. מוסיקה: יוהן סבסטיאן באך - פרק IIאדג'יו מתוך הסונטה בסול מינור לעוגב וחליל. בנגינת בתי יאלי ברון – עוגב ולוצ'יוסבוגין – חליל. הקלטה בקונצרט חי Music: J.S.Bach Adagio from Sonata in G minor for pipe-organ and Flute My daughter YaliBron– pipe-organ and LucioSavoginsdb – flute Recorded during a Concert at the RatisbonneSalesian Monastery in Jerusalem

2. התמונות במצגת זאת צולמו על ידי בביקור בגן הלאומי אפולוניה הנמצאת בצפון מערב הרצליה. מקום הנמצא ממש "מתחת לאף" של כל מי שמתגורר במרחב האורבני של תל אביב והערים החובקות אותה מדרום, ממזרח ומצפון. אפולוניה הוא עוד מקום מומלץ לצאת מן הבית ולבקר בו. הביקור שערכנו בו היה בחודש אוקטובר אשתקד, זמן בו הקיץ מפנה לאיטו את הבמה לטובת הסתיו שעל הגעתו הצפויה מכריזים חצבים לרוב. צמחיית הקיץ קמלה בדרמטיות מרשימה ואת מקומה תופסת צמחיה חדשה, ירוקה, רעננה ופורחת. השמיים מאפירים אך האויר עדיין לא מצדיק שרוול ארוך ומימי הים שלרגלי מצוקי הכורכר נעימים, ומי שאינו חושש לטבול במים ללא נוכחות מציל כנראה שנהנה מן ההרפתקנות המסוכנת אך גם מנועם השחייה במים הצלולים בין השוניות הנושקות לחוף. מצגת זאת אינה באה להחליף את אתרי האינטרנט או הספרים הבאים ללמד על האתר והרקע ההיסטורי שלו, הוא פשוט השתקפות חווית הטיול במקום בעדשת מצלמתי עם מעט מזער ממה שלמדתי על המקום מהביקור בו. ישראל בר-און.

3. מיקום הגן וכיצד מגיעים אליו. הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב העיר הרצליה. הגישה לאתר אפולוניה היא דרך מחלף רבין (מחלף שמריהו) בכביש החוף (כביש מס' 2). במחלף יש לפנות מערבה לכיוון הים (בשטח נמצאים שלטי הכוונה חומים לגן לאומי תל ארשף (אפולוניה)), ולנסוע ברח' קרן היסוד 835 מ' עד לכיכר במפגש רח' וינגייט. כאן יש לפנות ימינה (צפונה) ולנסוע ברח' וינגייט ובהמשכו - רח' גולדה מאיר - עוד כק"מ אחד. בצומת עם רח' שער הים הנתיב העיקרי מתעקל ימינה, אך יש להמשיך ישר צפונה. לאחר כק"מ מרח' קרן היסוד, מתעקל הכביש חדות שמאלה (מערבה) והופך לרח' יגאל ידין. יש להמשיך עם הכביש ולאחר עוד כ- 100 מ' מגיעים לשערי הגן הלאומי. המצודה העתיקה עצמה נמצאת במרחק של כ- 600 מ' ממגרשי החנייה של הגן הלאומי, והגישה אליה רגלית בלבד. הגישה היא בשביל טבעתי, החולף דרך שרידי העיר הקדומה וביצוריה, צופה לחוף הים, מגיע למצודה וחוזר לאורך גדר מתחם תע"ש.

4. מעט על אפולוניה האתר שוכן על רכס כורכר, מצוק המשתרע לאורך חוף השרון. בתחתית המצוק נמצא מעגן טבעי וראשית התיישבות אנושית במקום חוזרת אלפיים וחמש מאות שנים אחורה. במקום התקיימו ישובים לאורך תקופה של 1800 שנה. ושרידיהם נחפרו ע"י המכון הארכאולוגי של אוניברסיטת ת"א. ראשית ההתיישבות הייתה במאה השישית לפני הספירה והתבססה על תושביה הפיניקים. המקום כונה ארשוף על שם רשף, אל המלחמה והסערה, במפרץ שלרגלי הצוק עגנו אניותיהם שבעזרתם סחרו עם העולם היווני. בתקופה ההלניסטית במאות 1-4 לפני הספירה, זיהו תושבי המקום את רשף עם האל אפולו ושמה של העיר הוסב לאפולוניה. מאוחר יותר נכבש המקום בידי החשמונאים והעיר הייתה לאחת מערי החוף של ממלכת ינאי. תחת שלטון הרומאים במאות 1-3 לסה"נ התפתחה העיר והיו בה קהילות שומרוניות ואולי גם יהודיות, לשיא פריחתה הגיעה במאות 5-6 בתקופת הביזנטיים, הייתה לעיר נמל משמעותית, השתרעה על פני 280 דונם, היו שם גתות, בתי בד ותעשיית זכוכית מפותחת והייתה שם כנסייה מפוארת, אפולוניה לא הייתה עיר מבוצרת, הייתה לה מערכת מים של בורות אגירה של מי גשמים. במאות 7-11 שלטו במקום המוסלמים שהקיפו את העיר בחומה כדי להתגונן ממתקפות הצי הביזנטי הם כינו את העיר ארסוף, צופפו את התושבים והקטינו את גודל העיר לכדי 90 דונם. רק בשנת 1101 הצליחו הצלבנים להכניע את העיר ושינו את שמה לארסור. הצלבנים הפכו את העיר לבירת האזור, חיזקו את החומות שבנו שם המוסלמים והוסיפו חפיר לחיזוק ההגנה על העיר. העיר החליפה שלטונות בעקבות קרבות, כך חזרה ב 1187 לידי המוסלמים ושוב לידי הצלבנים ב 1191 ב 1241 החלו הצלבנים להקים שם מבצר, כל העת סבלה מלחץ מתקפות של המוסלמים הממלוכים, בשלב מסויים הגנו על המקום ההוספיטאלרים - מסדר צבאי נוצרי שישבו בתוך המבצר ב 1265 על המקום הסולטן בייברס עם צבא גדול וחזק, בקרב שנמשך 40 יום הכניע את ההוספיטאלרים ולמרות שהבטיח להם שיאפשר להם בתמורה לכניעה לעזוב בשלום את העיר, אילץ אותם להרוס ולשרוף את המבצר ולקח אותם בשבי. הממלוכים הקימו במקום משלט צבאי שעם הזמן נעזב ומאז לא באה תקומה למקום.

5. שרידי המבצר, החומה, והחפיר

22. אבני קלע [בליסטראות]

24. אוקטובר -עונת המעבר, הקיץ כבר בערוב ימיו וכשהוא יורד מן הבמה נוטל הוא עמו את חיי הצמחיה העונתית שלו... "יבש חציר נבל ציץ"... ורוח חדשה תנשב בקרוב

28. התחדשות, פריחה וצמיחה

39. והחצב – מבשרו הרשמי של הסתיו

43. מצוקים ים צלול ושוניות

49. מן המצוק נשקף סלע העולה מן המים חכת דייג מונחת מיותמת עליו, היכן בעליה?

50. בדידות, אורך-רוח, שלווה ורוגע – מאפייניו של הדייג, הנה הוא חזר לחכתו להמשיך בעיסוקו.