תסמונות רגישות יתר ואלרגיה

1. תסמונות רגישות יתר ואלרגיה

2. התגובה החיסונית ההומוראלית Antibody הומוראלית = נוזלי הגוף מקנה הגנה בעיקר מפני פתוגנים חוץ-תאיים מול' אפקטוריות של התגובה הינם הנוגדנים נוגדנים הם גליקופרוטאינים המופרשים על ידי תאי הפלסמה שמוצאם בהתמיינות לימפוציטים מסוג .B הנוגדנים מזהים אפיטופ ספציפי על גבי האנטיגן

3. התגובה החיסונית התאית הגנה בעיקר מפני פתוגנים תוך-תאיים (וירוסים, חיידקים תוך-תאיים וטפילים למיניהם). חיסול תאים סרטניים ותאים שמקורם ברקמת שתל זרה. הפעלה וויסות התגובה ההומוראלית

4. אנטיגן שחדר לגוף לימפוציטים B מזהים באופן ישיר את האנטיגן לימפוציטים T מזהים סימנים לנוכחות אנטיגן ומתחלקים לשתי קבוצות עיקריות T מדכאים T זיכרון תאי Tc הורגים את התאים הנגועים (בוירוס, תאים סרטניים, תאי שתל) Thמסייעים תאי פלסמה המייצרים נוגדנים B זיכרון הנוגדנים מנטרלים את פעילות האנטיגן תגובה תאית (של תאי T) תגובה הומוראלית (של תאי B)

5. פעולת מערכת החיסון - סכימה

6. MHC II מולקולות המוצגות רק על ידי תאי מערכת החיסון MHC II מציגים פפטידים אנטיגנים (חיידק שחדר לגוף) לתאי Th תאי Th מזהים את MHC II על ידי הקו-רצפטור CD4 MHC I מולקולות המוצגות על רוב תאי הגוף MHC I מציגים פפטידים אנטיגנים (וירוס שחדר לתא) לתאי Tc תאי Tc מזהים את MHC I על ידי הקו-רצפטור CD8

7. הפעילות המשולבת של שתי המערכות התעוררות התגובה החיסונית: פתוגן מצליח לחדור דרך המחסומים הטבעיים המערכת המולדת נכנסת לפעולה, יש מעורבות תאית והומורלית. פגוציטוזה, הפרשת ציטוקינים וכמוקינים, דלקת, הפעלת המשלים, אופסוניזציה ופגוציטוזה. תנועה לבלוטת לימפה מקומית, והצגת אנטיגן למערכת הנרכשת. תגובה נרכשת: תגובה תאית והומוראלית, נוגדנים, ציטוקינים, תאי T מסייעים והורגים. פגוציטוזה מוגברת דרך הנוגדנים ובעקבות הפעלה של מקרופאגים על ידי תאיTh

8. תסמונות רגישות יתרhypersensitivity שלושה סוגי רגישות יתר עיקריים בתיווך נוגדנים: רגישות יתר סוג I = אלרגיה מתווכת ע"י ייצור יתר של נוגדניIgE רגישות יתר סוג II נגרמת על ידי נוגדנים ציטוטוקסים נגד רקמות או תאים בריאים רגישות יתר מסוג III נגרמת על ידי משקעים של קומפלקסים אנטיגן-נוגדן בכלי הדם של רקמות שונות

9. אלרגיה (רגישות יתר סוג I) תגובה מופרזת, מזיקה ובלתי צפויה של מערכת החיסון כלפי גורמים חיצוניים שונים ובלתי מזיקים.

10. אלרגיה (רגישות יתר סוג I) • האלרגן משרה תגובה הומוראלית – ייצור תאי פלסמה מייצרי IgE • תכונה זו של הגוף לייצר נוגדנים מסוג IgE מכונה "אטופיה" מהמילה היוונית המציינת "חריגה" • אנשים אטופים הם אנשים שבשל רקע גנטי נוטים לפתח תגובה של רגישות יתר מיידית לאנטיגנים סביבתיים נפוצים.

11. סוגי אלרגנים

12. התבטאות מחלה אלרגית מקומית: אסטמה נזלת תגובות עוריות (אקזמה ואורטיקריה) שלשולים/הקאות סיסטמית: אנפילקסיס- מסכנת חיים

13. שלב הריגושSensitization בו המערכת האימונית לומדת לזהות את האלרגן ושלב האתגרChallenge האלרגן החודר לגוף מזוהה ע"י מערכת החיסון ומתפתחת כנגדו תגובה אלרגית.

14. התגובה האלרגית בחשיפה הראשונהלאלרגן (שלב הריגוש):ייצור של IgE בתגובה לחשיפה לאלרגן תאי Th2 מסייעים לתאי B לייצר נוגדניIgE ספציפיים לאלרגן IgE נקשר לתאי מאסט ובאזופילים ללא הפעלתם החשיפה הראשונה לאלרגן אינה מלווה בשום סימפטום

15. התגובה האלרגית בחשיפה השניה לאלרגן חלה הפעלת תאי מאסט: האלרגן נקשר ל- IgE הספיציפיים לו הקשורים לתאי מאסט, וגורם להפעלת תאי המאסט דהגרנולציה של הגרונולות בתאי מאסט ושחרור של מתווכים אימונים (היסטמין והפרין)

16. התגובה האלרגית

17. תגובת האלרגית • המתווכים הראשונים שמשתחררים בדהגרנולציה הם: היסטמין, הפרין TNF ופרוטאזות. • ייצור מתווכים נוספים: הלויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים, כימוקינים וציטוקינים המשפעלים את מערכת החיסון ומגייסים לאזור תאי דלקת נוספים.

18. התגובה האלרגית המתווכים הדלקתיים המשתחררים ע"י תאי מאסט גורמים ל: הרחבת כלי דם עליה בחדירות כלי הדם התכווצות שרירים חלקים גיוס נויטרופילים ואאוזנופילים

19. התגובה אלרגית תגובה מאוחרת(לאחר מס' שעות): תאי מאסט מופעלים מפרישים TNFα TNFα גורם לשפעול מולקולות הדבקה באנדותל גיוס נויטרופילים, אאוזינופילים, בזופילים ותאי T לאתר התגובה תגובה דלקתית

20. אנפילקסיס Anaphylaxis - • תסמונת אימונולוגית מסכנת חיים המופיעה עקב שחרור פתאומי של מתווכים אימוניים מתאי המאסט והבאזופילים לתוך מחזור הדםוהמערבת יותר ממערכת אחת. • אורטיקריה • שוק אנפילקטי • מוות יכול לנבוע מכשל נשימתי ו/או קרדיווסקולרי

21. אלרגיה למזון הקאות ו/או שלשולים הפעלה של תאי מאסט בבטן גורמת להתכווצות שרירים חלקים, הרחבת כלי דם, הפרשת נוזלים מוגברת, תנועה פריסטלטית מופחתת בנוסף, דלקת ברירית יכולה לאפשר לאלרגנים של מזון להיכנס לזרם הדם, והתוצאה אסטמה ודלקות עור

22. אלרגיה למזון הגורמים העיקריים חלב הפרה, ביצה, סויה, בוטנים, אגוזים, דגים ומאכלי ים אחרים גיאוגרפיה: בסקנדינביה - אלרגיה לדגים ביפן - אורז בישראל – שומשום

23. אסטמה התסמין העיקרי של אסטמה הוא קוצר נשימה (בעיקר עקב קושי בהוצאת אויר) נגרם על ידי היצרות של דרכי הנשימה הגדולים והקטנים (סימפונות) היסטמין, לויקוטריאנים ופרוסטגלנדינים תגובה מאוחרת (דלקתית)

24. אסטמה

25. Bronchoconstriction Before 10 Minutes After Allergen Challenge After 10 minutes

26. אלרגיות בעור ההפעלה של תאי מאסט בעור גורמת להרחבת כלי דם ועליה בחדירות אשר גורם להגברת זרימת הדם ובצקת, והתוצאה היא נפיחות אדומה ומגרדת (אורטיקריה) אם זה כרוני, התוצאה היא פריחה קשה בעור (אקזמה)

27. בדיקות לאלרגיה תבחין עור: הבדיקה הנפוצה ביותר כמות מזערית של האלרגן מוחדרת לאפידרמיס תגובה מקומית של אודם, בצקת וגרד מקומי מעידה על תוצאה חיובית בד"כ בדיקה אמינה ויעילה

28. תבחיני עור לאלרגיה • Skin prick testpositive results

29. בדיקת רמות IgE בעבר נבדקה הרמה הכללית של הנוגדן IgE, כיום הבדיקה של נוגדן IgE ספציפית לאלרגן ספציפי נחשבת בדיקה אמינה יותר בדיקות לאלרגיה

30. “RAST” Test (Radioallergosorbent) מזהה נוכחות נוגדןIgE הייחודי לאלרגן מסוים. בדיקות לאלרגיה

31. הטיפול באלרגיה האימונותרפיה שלב 3 הטיפול התרופתי אנטיהיסטמינים גלוקורטיקוסטרואידים אנטילויקוטריאנים טיפול בסימפטומים ובדלקת שלב 2 שלב 1 הימנעות מהאלרגנים ובקרה סביבתית

32. הטיפול באלרגיה מניעה: שיפור בתסמינים הקליניים הימנעות מאלרגן אינה מבטלת את המחלה האלרגית חשיפה מחודשת מעוררת תגובה אלרגית

33. הטיפול באלרגיה טיפול תרופתי: עיכוב הדהגרנולציה של תאי המאסט והתגובה הדלקתית טיפול בסימפטומים אך לא במחלה אנטיהיסטמינים (פניסטיל, אהיסטון, Cetirizine ו - (Loratadine ומעכבי דהגרנולציה של תאי מאסט ( sodium cromoglycateו - nedocromil )

34. הטיפול באלרגיה טיפול תרופתי סטרואידים לטיפול באלרגיות חמורות עיכוב הייצור של ציטוקינים (IL-4) ומתווכים דלקתיים עיכוב נדידת תאים לאתר התגובה האלרגית

35. הטיפול באלרגיה טיפול תרופתי: אדרנלין: ניתן לטיפול בשוק אנפילקטי האדרנלין נקשר לקולטנים על תאי שרירים חלקים וגורם להרפיית השרירים החלקים ומקטין חדירות של כלי הדם משפר תפוקת הלב ומונע ירידה תלולה בלחץ הדם חוסם דהגרנולציה נוספת

36. הטיפול באלרגיה אימונותרפיה דיכוי התגובה החיסונית כנגד האלרגן ו/או האפקטים של IgE דהסינסיטיזציה: הזרקות חוזרות של כמויות גדלות והולכות של אלרגן גורמות למעבר לייצור של נוגדני IgG כנגד האלרגן בחשיפה הבאה של החולה לאלרגן, IgG נקשר לאלרגן וחוסם קישור האלרגן ל-IgE על תאי המאסט

37. אימונותרפיה: דהסינסיטיזציה

38. הטיפול באלרגיה אימונותרפיה מתן נוגדנים כנגד IgE חסימת IgE מקישורם לתאי מאסט והפעלתם יעילה מאוד באלרגיה נגד קרדית אבק הבית Anti IgE: Omalizumab (Xolair)

39. מה גורם להתפתחות IgE דווקא כלפי אנטיגן מסוים ולמה יש אנשים הנוטים לפתח נוגדנים מסוג IgE

40. אפידמיולוגיה- גורמים לעליה באלרגיה גורמים גנטיים: גנים של MHC, IL-4 גורמים סביבתיים: אלרגיה תלוית מיקום גיאוגרפי ותרבותי אורח החיים המודרני אסטרטגיות החיסון

41. תיאורית ההיגיינה

42. רגישות יתר ציטוטוקסית המתווכת ע"י נוגדנים ( סוג II) תגובת נוגדנים מסוג IgG או IgM נגד אנטיגנים שנמצאים ע"פ תאים או רקמות הנוגדנים הגורמים לתגובה זו נקראים נוגדנים ציטוטוקסים. קשירת נוגדנים לתא יכולה לכוון אל התא הזה תאים אפקטורים (תאי הרג, מקרופגים, ניוטרופילים, טסיות דם ואאוזנופילים) בעלי רצפטור Fc או מערכת המשלים המביאים להרס התא.

43. רגישות יתר סוג II תגובות לעירוי דם: ע"פ אריתרוציטים יש גליקופרוטיאין שיכול להיות A או B הגליקופרוטיאינים הללו דומים לגליקופרוטאינים שנמצאים ע"פ חיידקים אנשים מפתחים נוגדנים כנגד קבוצות דם שלא שלהם

44. רגישות יתר סוג II תגובות לעירוי דם: בעת קבלת עירוי דם מסוג דם שונה הנוגדנים שקיימים בפרט נקשרים לתאי עירוי הדם בעת קשירת הנוגדנים חלה הפעלת מערכת המשלים והתוצאה ליזיס של תאי דם אדומים מהעירוי שחרור רמות גבוהות של המוגלובין ובילירובין שיכול להיות מאוד טוקסי חום, צהבת קלה ואנמיה

45. רגישות יתר סוג II מחלה המוליטית של היילוד: אנטיגן נוסף על אריתרוציטים נקרא רזוס (Rh) אנטיגן במהלך הלידה, דם עוברי נכנס למערכת הדם של האמא אם לאם יש Rh- וליילוד יש Rh+, האישה תפתח נוגדנים של IgG נגד האנטיגן Rh+ במהלך הלידה הבאה, אם לאם יש יילוד נוסף +Rh, הנוגדן IgG (אנטי +(Rh יכול לחצות את השליה ולהיקשר לתאים האדומים של העובר הרס תאי הדם האדומים של העובר ואנמיה

46. מחלה המוליטית של היילוד

47. רגישות יתר סוג II מחלה המוליטית של היילוד: מניעת המצב הזה מבוצעת ע"י מתן נוגדנים נגד Rh+ לאמא מיד אחרי הלידה הראשונה הנוגדנים נגד Rh+ נקשרים לתאי הדם של העובר שנכנסו לזרם הדם של האם וגורמים להרס שלהם עוד לפני שהמערכת האימונית של האמא מפתחת נוגדנים נגד Rh+

48. רגישות יתר סוג II רגישות לתרופות: תרופות מסוימות או מטבוליטים שלהם, יכולים להיקשר לתאי דם אדומים או טסיות דם התרופות נקשרות לחלבונים עצמיים מסוימים ונוצרים קומפלקסים הקומפלקס החדש מוכר למערכת החיסונית כאנטיגן חדש והמערכת החיסונית יוצרת נגדו נוגדנים, עקב כך יש הפעלת משלים וגם פגוציטוזה: פניצילין נקשר לאריתרוציטים וזה גורם לאנמיה קווינולונים נקשרים לטסיות וגורמים לטרומבוציטופניה

49. רגישות לתרופות

50. רגישות יתר המתווכת על-ידי תצמידים אימונים (סוג (III קומפלקסים של נוגדן-אנטיגן זיהום ממושך של חיידקים תגובה אוטואימונית חשיפות חוזרות לגורם אנטיגני שכיח בסביבה (נבגי עובש המצויים באבק העולה מהחציר) מתווכת ע"י נוגדני IgG התגובה יכולה להיות מקומית או סיסטמית