שמות מבצעי הפרויקט:

1. שמות מבצעי הפרויקט: מניס נורית ופז מיכאלי.

2. נושא המחקר: השפעת ה T315- ( טריכודרמה) וחומרי ההדברה PCNB ודיינון על התפתחות קישיון רולפסי. תיאור המחקר: עבדנו במפעל ביוטק שבאלון הגליל. את העבודה ביצענו בתוך תא סטרילי וזאת על מנת למנוע את זיהום הצלחות ובכך גרימת נזק לניסוי.

3. שאלת המחקר: כיצד השפיעו T315וחומרי ההדברה על התפתחות פטריית קישיון רולפסי? השערת המחקר: חומרי ההדברה הכימיים ימנעו את התפתחות הקישיון רולפסי. T315תמנע את התפתחות הקישיון .

4. תיאור ויזואלי של סביבת העבודה: חדר העבודה במפעל מייקונטרול שבאלון הגליל: הוד: שולחן עבודה:

5. תיאור ויזואלי של מערכת הניסוי:

6. מהלך הניסוי: הניסוי נערך על צלחות פטרי עם מצע מזוןPDA (מצע המזון האופטימאלי שנבחר על ידנו בניסוי מקדים.). הטיפולים: 1. במרכזהצלחת 315 T- בלבד. (בקרהלהתפתחותהטריכודרמה) 2.במרכזהצלחתקישיוןבלבד. (בקרהלהתפתחותהקישיון) 3. בצדאחדשלהצלחת 315 T-ובצדהשניאתהקישיון. 4.דסקיתמיםבצדאחדואתהקישיוןרולפסיבצדהשני.(בקרהלחומריההדברה) 5.בצדאחדשלהצלחתדסקיתעםחומרההדברהדיינוןובצדהשניאתהקישיון. 6. בצדאחדשלהצלחתחומרהדברהPCNB ובצדהשניאתהקישיון. הערה: ריכוזהחומריםהכימייםהיה 1000 ppm. המשך

7. המשך- מהלך הניסוי: המשך

8. המשך- מהלך הניסוי: בתום הניסוי סגרנו היטב את הצלחות ושמנו אותן לאינקובציה באינקובטור במעבדה בטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס. בכל יום בדקנו את התפתחות הקישיון רולפסי ו 315- Tמדדנו בסנטימטרים את קוטר התפטיר ורשמנו את התוצאות, ובדקנו אף אם הופיעו נבגים או קישיונות. בדקנו כיצד דחקה הטריכודרמה את הקישיון, וכיצד חומרי ההדברה משפיעים על התפתחות הקישיון.

9. תוצאות הניסוי והצגה גרפית: התפתחות אורך התפטיר הממוצע של T315וקישיון רולפסי כתלות בזמן.

11. המשך תוצאות הניסוי והצגה גרפית: השפעת חומרי ההדבקה הכימיים על התפתחות אורך התפטיר הממוצע של קישיון רולפסי.

13. מסקנות: 1.לפי תוצאות הניסוי ניתן להבחין כי ה-T315 דחקה את קישיון רולפסי ועלתה עליו וההסבר לכך הוא שהטריכודרמה מפרישה כיטינז שיוצר חורים בדופן הפתוגן וזה גורם לרוב התאים למות וכך ה-T315יכולה להשתמש בחומרים של הפתוגן. 2. חומרי ההדברה הכימיים לא אפשרו לקשיון למלא את הצלחת, אך ההילה שנוצרה סביבם הייתה קטנה מאד, מכך ניתן להסיק שכדי להדביר את הקשיון יש צורך בריכוז של 1000 ppmלפחות. 3. נבגים התחילו להופיע אצל הטריכודרמה אחרי 72 שעות ובאותו זמן הופיעו קשיונות אצל הקשיון. האמצעי של הקשיון להתמודד עם תנאי עקה ולשרוד הוא התפתחות של קשיונות, הופעת הנבגים והקשיונות בשתי הפטריות באותו זמן מעידה על כך שאולי המזון בצלחת התחיל לאזול או שהופרשו לצלחת רעלים. . .

14. המשך מסקנות: ההמלצות שלנו לחוקר אשר רוצה להמשיך ולחקור את הנושא שחקרנו-כיצד משפיעים הטריכודרמה וחומרי ההדברה על התפתחות קישיון רולפסי, הן: 1. לבדוק את השפעת ריכוזי הרעלים על התפתחות הקישיון ע”י עריכת ניסוי נוסף של השפעת ריכוז חומר ההדברה (PCNDודיינון) וזאת על מנת לבדוק האם ריכוזים שונים של החומרים הנ”ל ישפיעו באופנים שונים על התפתחות הקישיון. 2. על מנת לקבל תוצאות אמינות יותר היינו ממליצות לערוך מספר רב יותר של חזרות וזאת משום שככל שמספר החזרות גדול יותר כל יש באפשרותנו לנפות את התוצאות החריגות בתום הניסוי ולהוציא צלחות מזוהמות במהלך הניסוי, ועדין להישאר עם מספר רב של חזרות וכך להשיג תוצאות מהימנות ומדויקות.

15. מקורות: 1.אלעד, י', (1998). "הדברה ביולוגית", מחלות צמחים בישראל (עמ' 157-159.) 2. הניס י', (1998). מחלות צמחים בישראל בעריכת יוסף רותם ויפת בן יפת. בהוצאת המחלקה לפרסומים מדעיים מרכז וולקני, בית דגן. (עמ' 276-269). 3. קליפלד, עפר. "מיקרוביולוגיה של הקרקע והדברה ביולוגית של מחלות צמחים", תקציר מתוך חוברת קורס "חקלאות ביולוגית אורגנית".

16. תודות: ברצוננו להודות- בראש ובראשונה לד"ר עופר קליפלד על ההנחיה, האירוח,ההרצאה והעזרה בהכנת הפרוייקט. לאיילת בן ציון הלבורנטית על התמיכה והעזרה בהכנת הפרוייקט. ותודה אחת גדולה לדורית מגלי על ההנחיה, התמיכה העזרה והקדשת הזמן לאורך כל הכנת הפרוייקט . המנחים - קליפלד עופר ומגלי דורית.