חשיפה תעסוקתית לסיליקה: עבר והווה ד"ר מיכאל מיימן

1. חשיפה תעסוקתית לסיליקה: עבר והווה ד"ר מיכאל מיימן

2. הסיווג של סיליקה Free silica Crystalline silica Cryptocrystalline (microcrystalline) silica Amorphous silica Flint Diatomaceouce silica Quartz Vitreouce (fused) silica Chalcedony Trydimite Jasper Crystobalite Keatite Coesite Stilshovite

3. המצאות הסיליקה בתעשייה • כרייה וחציבה • עבודות עפר • בנית מנהרות • התזת חול • שימוש בסיליקה בבתי יציקות לצורך תבנית יציקה • תהליכי ייצור של חומרי בנייה : לבנים, בלוקים, בטון, מרצפות, שיש וכו' • תהליכים בעבודה באבן (חיתוך, ליטוש) - לבנים, מרצפות, שיש ומוצריו, קרמיקה, חרסינה, זכוכית מגובשת • ייצור קרמיקה • שימוש בסיליקה כפילר(filler) ביצור צבעים וגומי • ייצור אמייל מאבקת זכוכית (Vitreous enameling) • ייצור חומרי מוליכי למחצה

4. התפתחות מוקדמת של המידע בנוגע למחלת סיליקוזיס • המאה ה- IV לפי הספירה Hippocrates- קוצר נשימה אצל עובדי מכרות • המאה ה- 16 - Agricola - Carpathian mountains- נשים היו נשואות לשבע גברים, שנפטרו כולם ממחלת ריאות (consumption) • המאה ה- 18 - Ramazzini - מחלת ריאות של עובדי מכרות - "miners phthisis" • "miners phthisis", "dust consumption", "mason’s disease", "grinders asthma", "potters rot", "stonecutters disease" ... • 1870 Visconti - מונח חדש – "סיליקוזיס"

5. התפתחות המידע בנוגע למחלת סיליקוזיס • יחד עם ידע כללי על העובדה שחשיפה לאבק מסוכנת, עד סוף המאה ה- 19 הידע הספציפי לגבי סוגי הסיכונים והמנגנון של התפתחות המחלות היה מוגבל מאוד • במאות ה-18 וה-17 "phthisis " או "consumption" היה "הדבר הלבן הגדול" (the great white plague) שתקף את כל השכבות של אוכלוסייה • 1882- Koch- גילויו של mycobacterium tuberculosis- ירידה בחקר הקשר בין עבודה בסביבה מאובקת והתפתחות מחלות ריאה. אבק נחשב כגורם להעברת החיידק מאיש לאיש

6. Jackhammer & Sandblasting • 1897כלי עבודה חדש ניכנס לשוק – פטיש אוויר • 1904 תהליך חדש – ניקוי בהתזת חול • הגברת כמות האבק באוויר הנשאף • הקטנת גודל החלקיקים הנפלטים • כתוצאה מכך - עליה משמעותית בתחלואה במחלות ריאה חסימתיות אצל עובדים • סיליקוזיס - עד מלחמת העולם השנייה היה השכיח ביותר מבין כל סוגי הפנאומוקוניוזיס

7. בריטניה – מניעה ופיצוי • 1884 מונתה ועדה מלכותית (Royal Commission)- חקירת סיבות לתחלואה במחלות ריאה אצל כורים במכרות בדיל ב- Cornwall ובמכרות עופרת בצפון אנגליה • 1901Legge - - המליץ לערוך בדיקות רפואיות תקופתיות לכורי אבן סיד • תחילת המאה ה- 20 - דרום אפריקה - תמותה בשיעור גבוהה מ-"”miners’ phthisis אצל כורים במכרות זהב • Workmen Compensation Act 1906 - רשימת מחלות מקצוע • 1907 – ועדה המליצה לכלול " fibroid phthisis" ברשימה, המחלה לא נכללה עקב קושי באבחנתה • 1907 - Summons- שימוש מוצלח בקרנית X באבחנת מחלות ריאה חסימתיות

8. בריטניה – מניעה ופיצוי

9. בריטניה – מניעה ופיצוי • Miners Phthisis Act 1912 - התחלה של מתן פיצוי במקרה של מחלות ריאה שנגרמו עקב חשיפה לאבק • 1916 הועדה סיכמה שבדיקות רדיוגרפיות (על ידי קרינת X) הינם "המבחן האמין ביותר והיחיד שעליו ניתן לבסס אבחנה של סיליקוזיס במקרים ספציפיים" • המהנדס הדרום האפריקאי Kotze פיתח מכשיר לדגימת אבק (Kotzekonimeter) שהיה בשימוש רחב בכל העולם • מהנדסים בדרום אפריקה הכניסו גם שיטות רטובות עם שימוש במים בתהליך הקידוח במכרות • The Workmen Compensation (Silicosis) Act 1918 - תנאים לפיצוי חולים בסיליקוזיס

10. בריטניה – מניעה ופיצוי Standard of dustiness of air in mines - 5 milligrams per cubic meter of air, or 300 particles per cubic centimeter Miners' Phthisis Prevention Committee. Union of South Africa. General Report, Mar. 15, 1916, p. 22.

11. ארה"ב • במהלך העשור הראשון של המאה ה-20 רוב אנשי המקצוע ברפואה ובבריאות הציבור בארה"ב היו תחת השפעת המודל הבקטריולוגי • 1908, Hoffman, מחקר סטטיסטי - אבק מזיק לריאות וגורם ל- "phthisis" - ציבור הרופאים והעובדים בתחום בריאות הציבור התעלמו מהדו"ח • 1914, Lanza- מ- 9000 עובדי מכרות אבץ ועופרת כ- 30% חולים בסיליקוזיס – המחקר השפיע גם על הציבור • מחלות המקצוע - כלי מיקוח בידיהם של איגודים מקצועיים - אותם שינויים (מיכון ועליה בפרודוקטיביות) שסיכנו את בריאות העובדים סיכנו גם את מצבם הכלכלי ומעמדם בתוך המפעלים • בתחילת המאה ה-20 לא נולדה בארה"ב שיטת פיצויים ראויה לנפגעי סיליקוזיס

12. ארה"ב • שנות ה- 30 - המדינה נכנסה למיתון עמוק - שיטות לפיצוי חולי סיליקוזיס לא מפותחות - מרבית התביעות הופנו לבתי המשפט • פיצוי לסיליקוזיס משמעותו הייתה אפשרות לשרוד את המשבר הכלכלי • אלפי תביעות סיליקוזיס ייצרו משבר חבויות (liability crisis) והפכו את הסיליקוסיז לנושא לאומי ברמת החשיבות העליונה • "The Dust Hazard Racket" - "too many doctors were willing to support doubtful claims based on unskilled readings of radiographs" • 1935 - Galey Bridge Disaster כ- 700 עובדים נפטרו מסיליקוסיז חדה תוך קידוח תעלה לחברת Union Carbide - דיוני הקונגרס בנושא של Galey Bridge • 1937 - כבר בארבעים ושיש מדינות של ארה"ב היו חוקים המגדירים שיטות פיצוים לעובדים שנפגעו בסיליקוסיז

13. Judge Jack’s rule • NIOSH כ- 9 מקרים חדשים של סיליקוזיס בשנה ב- Mississippi • 2002 - 10,642 תביעות • 2003 - 7,228 תביעות • “phantom epidemic” • רוב האבחנות בוצעו על ידי שני רופאים (B-readers) • חלק ניכר מהחולים בעבר הגישו תביעות בגין אסבסטוזיס • תביעות בגין סיליקוזיס לא ניתן להגיש רק על בסיס צילומי רנטגן Judge Janis Graham Jack

14. תיקני חשיפה מומלצים לאבק מכיל סיליקה בשנות ה-30

15. תקנים ראשונים של ACGIH של חשיפה לאבק מכיל סיליקה בתאם לאחוז סיליקה באבק עד לשנות ה-60 התקן לסיליקה היה בנוי על פי שלוש רמות של ריכוז הסיליקה באבק:

16. הנוסחה הראשונה לחישוב TLV לאבק מכיל סיליקה בשנת 1970 בוצעה רביזיה של TLV לאבק כלל מרחב (אבק מטריד) ובה שונה המקדם ל- 300 והפקטור שבמכנה השתנה ל-10

17. הנוסחה לחישוב TLV לאבק בר נשימה שנות ה-60 - מכשירים לבדיקת אבק בר נשימה שינוי בנוסחה: 90% סיליקה גבישי התקן = 0.1 מ"ג/מ"ק 50% סיליקה גבישי התקן = 0.2 מ"ג/מ"ק 30% סיליקה גבישי התקן = 0.3 מ"ג/מ"ק

18. התקנים של NIOSH ו-ACGIH • שנות ה-60 וה-70 - קיום תחלואה בסיליקוזיס גם כאשר רמות החשיפה לסיליקה נמצאות במסגרת התקן • 1974 NIOSH- התקן לסיליקה נקייה (קוורץ) = 0.05 מ"ג/מ"ק • 1986 ACGIH- תקן מומלץ לקוורץ נקי בר נשימה = 0.1 מ"ג/מ"ק • 2005 ACGIH- תקן מומלץ לקוורץ נקי בר נשימה = 0.025 מ"ג/מ"ק • ה – PEL של OSHA= 0.1 מ"ג/מ"ק

19. התקנים לסיליקה בבריטניה • עד 1992 - Recommended Limit שנלקח מארה"ב = 0.1 מ"ג/מ"ק • 1992Working Group on the Assessment of Toxic Chemicals (WATCH) שונה הערך ל-0.4 מ"ג/מ"ק • תוך הבהרה שתעשיות בהן רמות החשיפה לסיליקה בר נשימה נמצאות במסגרת התקן הישן של 0.1 מ"ג/מ"ק, יישארו במסגרות אלה ובכל המקומות יופעל פרינציפ "as low as reasonably practical" • 1997 תוך התאמת שיטות הדגימה ל-ISO שונה התקן ל-0.3 מ"ג/מ"ק • 2006 - HSE הצעה לשינוי:

20. Regulatory Impact Assessment (RIA)

21. סיכוי (הסתברות) להתפתחות סיליקוזיס אצל עובדים חשופים לסיליקה גבישית HSEהציע תקן של 0.1 מ"ג/מ"ק

22. תעלומת הסיליקוזיס

24. סרטניות – הערכה של IARC • 1997 - Crystalline silica inhaled in the form of quartz or cristobalite from occupational sources is carcinogenic to humans (Group 1) • 100C (2012) - Crystalline silica in the form of quartz or cristobalite dust is carcinogenic to humans (Group 1) • “…crystalline silica did not show the same carcinogenic potency in all circumstances”

25. האם יש קשר בין שינויים פברוטיים עקב חשיפה לסיליקה וסרטן ריאות? Recommendation from the Scientific Committee on Occupational Exposure Limits for Silica, Crystalline (respirable dust), EU. 2003: • There is sufficient information to conclude that the relative lung cancer risk is increased in persons with silicosis… • Therefore, preventing the onset of silicosis will also reduce the cancer risk • Since a clear threshold for silicosis development cannot be identified, any reduction of exposure will reduce the risk of silicosis • It arises that an OEL should lie below 0.05 mg/m3 of respirable silica dust • No STEL or skin notation are needed

30. חשיפה סביבתית לסיליקה

31. התפרצויות של סיליקוזיס • בד"כ עם שינוי טכנולוגיה או יוצרות תנאי עבודה חדשים משולב עם אי הקפדה על כללי בטיחות • 1988, Texas – 10 מקרים של סיליקוזיס (גם אקוטית( – "התזת חול", חומר עם 20.5% סיליקה גבישי– עבודה בתוך ה-“booth" • 2005 - תחלואה גבוהה בסיליקוזיסבסין, עובדים בתעשיית התכשיטים • 2006 - טורקיה – תעשייה טקסטיל – הלבנת ג'ינס

32. משטחי קוורץ מלאכותיים

33. משטחי קוורץ מלאכותיים • 2010 – Martínez et al., ספרד – שלושה מקרים של סיליקוזיס אצל עבדים עם משטחי קוורץ מלאכותיים • 2011 – Pascual et al. , ספרד – שישה מקרים של סיליקוזיס מתוך 11 עובדים באותו מפעל, עבודה עם משטחי קוורץ מלאכותיים • Kramer et al.2012, ישראל – 25 מקרים במשך 14 שנה – עובדים עם משטחי קוורץ מלאכותיים

34. תנאים מיוחדים בתעשיית עיבוד אבן בארץ • שנות ה-80 - הכנסת כלים חשמליים עם מהירויות גבוהות - עליה בכמות האבק והקטנה של גודל החלקיקים • שנות ה-90 – כניסה מסיבית של משטחי קוורץ לשוק הישראלי • תעשיית עיבוד האבן – בעיקר מפעלים קטנים החלשים ביכולות של ניהול הבטיחות ועובדים בשיטות ישנות

35. סקר ארצי של חשיפה תעסוקתית לצורך דו חמצני גבישי (סיליקה חופשית) של עובדי מחצבות ומפעלי עבוד אבן בישראל. אוקטובר 1996 • רמות החשיפה לסיליקה במפעלים לעיבוד אבן היו גבוהות • לא זוהה הבדל מהותי בין המפעלים שעבדו עם משטחי קוורץ והמפעלים בהם לא עסקו במשטחים הללו

36. משטחי קוורץ מלאכותיים 2012 – דיווח על 21 מקרים של סיליקוזיס, כולם אצל מעבדי שיש • בתעשיית עיבוד אבן ישראלית נוצר מצב חדש, שלא היה מוכר במדינות אחרות – שילוב של שני תנאים: • שימוש רחב היקף במשטחי קוורץ עם כמות גבוהה של סיליקה גבישי ויווצרות של אבק עדין בכמויות גדולות • עבודה בשיטות ישנות, שאינן מתאימות לעבודה מודרנית (כלים עם מהירויות גבוהות) עם המוצרים המכילים סיליקה בכמות גבוהה