אפיוני שפה של ילדים עם לקות שפה ספציפית

1. אפיוני שפה של ילדים עם לקות שפה ספציפית - Specific Language Impairment SLI

2. הגדרהSpecific Language Impairmentמבוסס על Rice & Wexler, 1996 • קושי מרכזי בשפה המתבטא באחור משמעותי בהתפתחות השפה (תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה) ללא בעיות בשמיעה. ההתפתחות הקוגניטיבית, חברתית, רגשית ומוטורית נחשבת תקינה. • האוכלוסייה של ילדים עם לקות שפה ספציפית היא הטרוגנית מאוד ולכן קיימים קשיים בהגדרתה • ילדים עם לקות שפה ספציפית בגיל הגן מתגלים לעיתים כבעלי לקות למידה בגיל בית הספר(Bashir & Scavuzzo 1992) • לקות השפה מלווה לעיתים בקשיים קוגניטיביים נוספים

3. אחור מול סטייה בהתפתחות השפה ילדים עם לקות שפה מראים אחור בולט בהתפתחות שפה לפי סטרק וטלל 1981: האחור בהבעה של לפחות שנה אחת והאחור בהבנה של לפחות חצי שנה. • קיימים חילוקי דעות האם מדובר באחור בלבד או גם בסטייה מסדר ההתפתחות ותהליכי ההתפתחות הרגילים. • יתכנו הבדלים בקצב ההתפתחות בין תחומים שונים של השפה אשר אינם אופייניים ברכישה רגילה. למשל, אחור ברכישות מורפולוגיות שאינו אופייני לילדים עם גיל שפתי דומה

4. האם יש בסיס גנטי ללקות שפה? • יש עדויות בחלק מן המקרים לבסיס גנטי ללקויות שפה • הדוגמה הידועה ביותר היא של משפחה בה עבר ליקוי שפה מורפולוגי בשלושה דורות שנחקרו – 16 מתוך 30 בני משפחה נמצאו עם ליקוי בשפה (גופניק וקרגו 1991). נטען שהגן הפגום קשור למנגנון הדקדוקי במוח • לא בכל המקרים נמצא בסיס גנטי ללקות שפה.

5. השערות על סיבות ללקות שפה • א. ליקוי במנגנון הדקדוקי: ליקוי גנטי במנגנון לעיבוד שפה האחראי על למידת הנטיות מין וגוף או ליקוי ביכולת לרכוש כללים לשוניים מסוימים(Gopnik 1990; Meltzoff 1991) • ב. ליקוי בזיכרון פונולוגי • ג. ליקוי בעיבוד פונולוגי של ציינים דקדוקיים שאינם בולטים בתפיסה שמיעתית (Tallal 1976) • ד. ליקוי בעיבוד של צלילים המופיעים ברצף בקצב מהיר • ה. ליקוי קוגניטיבי - יכולת מוגבלת לעיבוד מידע(Bishop 1994) הסבר זה מתייחס לקשיים שנתגלו מעבר לתחום השפה אצל ילדים ליקויי שפה

6. קשיים בתחום הפונולוגיה(מערכת הצלילים של השפה) • 80% מהילדים המראים קושי בתחום הפונולוגי מראים קושי גם בתחומי שפה נוספים • קיימות השמטות של עיצורים וצרורות* בסופי הברות ומילים (למשל, "ספה" במקום "ספר") • קיים קושי בהפקה של הברות מורכבות (למשל, טרק-טור) • השמטות של הברות לא מוטעמות • הקשיים בהפקה יוצרים דיבור לא מובן • קיים קושי בזיכרון פונולוגי • קושי בעיבוד רצף מהיר של צלילים ובאבחנה ביניהם • קושי ברמה מטה-לינגויסטית – קושי לנתח במודע מבנה מילים. למשל, במטלות חלוקה להברות, איתור פונמות, כמה צלילים במילה, מציאת חרוז וכדומה * צרור – שני עיצורים או יותר ללא תנועה ביניהם. למשל, במילה טרקטור – הצלילים "tr" יוצרים צרור אפרקסיה – קושי בהפקת דיבור ושליטה באברי הדיבור – יש קושי בחיקוי מוטורי של צלילים ומילים

7. בתחום אוצר המילים (לקסיקון) • אחור בהופעה של מילים ראשונות • קושי ברכישת פעלים בהשוואה לשמות עצם מוחשיים • קושי בהכללת המשמעות של המילה • קושי בולט בשליפת מילים מהזיכרון • קושי בשימוש מושאל במילים ומילים מופשטות • לפי לוק 1994 – האיחור ברכישת אוצר מילים עלול להשפיע על הדקדוק כיוון שגורם לעיכוב בהפעלת מכניזמים דקדוקיים בגיל המתאים

8. בתחום המורפולוגיה • קושי בשליטה בנטיות התאם בין הפועל לשם העצם (למשל, אתה הלך במקום הלכת). • נטייה לשימוש בפועל במקור (לשבת, ללכת, ללמוד) וקשיים ברכישת נטיות זמן (עבר, הווה, עתיד)

9. בתחום התחביר • מגוון מצומצם של מבנים וכללים • קשיים בהבנה בייחוד במבנה סביל ומבנים מורכבים וכבדים • מראים רכישה של קטגוריות בסיסיות: צ"ש, צ"פ, צ"ת

10. מאפיינים קוגניטיביים של ילדי SLI • במבחני אינטליגנציה מראים יכולת תקינה בגדר הנורמה • קשיים: א. בשלב הסנסורי-מוטורי נמצא קושי בשימוש באמצעי להשגת מטרה ב. משחק סימבולי פשוט יותר ג. קושי ביכולת ליצירת דימויים ד. יכולת שימור וסדרתיות פגועות מעט ה. יכולת הסקת מסקנות פגועה כאשר נבדק באמצעות שפה ו. קושי בזיכרון לטווח קצר, קיבולת מוגבלת, יכולת עיבוד איטית