שיעור 4

1. שיעור 4 טיפולוגיות של טרור

2. טיפולוגיות של ארגוני טרור באופן כללי ניתן להצביע על שלוש גישות למיונם של ארגוני טרור: • מיון אידיאולוגי • מיון על פי יעדים • מיון על פי מטרות ושיטות פעולה

3. טיפולוגיות של ארגוני טרור – מיון אידיאולוגי • מרבית המיונים המתמקדים באידיאולוגיה של הארגונים משקפים את ההקשרים ההיסטוריים – גיאוגרפיים של התופעה. דוגמאות למיונים א. בשנות ה- 70 התמקדו המיונים בעיקר בתיחומם של ארגוני השמאל, אשר היו הנפוצים באותה עת (קומוניזם אורתודוקסי, קומוניזם מהפכני, אנרכיזם ניהליסטי ועוד). מיונים אלה היו בעלי תרומה תיאורטית דלה. ב. בשנות ה- 80 עם הופעתם של ארגונים הרחוקים מהשמאל הופיעו מיונים אשר הוסיפו קטגוריות נוספות כגון קבוצות פתולוגיות. ג. כיום בולטים מיונים כללים יותר כגון זה של וילקינסון (2000) המפריד בין ארגונים אתנו – לאומיים, שמאלניים, ימניים ודתיים פונדמנטליסטיים.

4. מיון אידיאולוגי - המשך • אחד המיונים הבולטים בשנות ה- 70 היה זה של מיקולוס. מיון זה מביא לידי ביטוי את הבעיות המרכזיות מהם סבלו רוב המיונים על בסיס אידיאולוגיה. הטיפולוגיה של מיקולוס (1976) – • ספרטיסטים (בדלנות על רקע טריטוריאלי) – IRA, ETA, ASALA. • פדאיון – PLO, BSO. • אנרכיסטים אולטרא שמאליים – BMG, RAF, BR, AD, JRA. • גרילה לטינית – MIR, ERP. • כנופיות פשע. • אינדיבידואלים פסיכוטיים.

5. מיון אידיאולוגי – סקירה ביקורתית כשלים אופייניים במיונים האידיאולוגיים: • שימוש בקטגוריות רב ממדיות – חלק לא מועט מן הטיפולוגיות על פי אידיאולוגיה נטו לשלב יותר ממשתנה אחד בכל קטגוריה (כגון גרילה לטינית – שילוב של מימד ג"ג ואידיאולוגי) דבר המוביל לאובדן היכולת למקם חלק נכבד מארגוני הטרור. • מיקוד יתר של קטגוריות – העובדה כי חלק מן הקטגוריות הינן תיאור ייחודי של טרור ספציפי (כגון פדאיון) מונעת מן הטיפולוגיה למלא את אחד מייעודיה המרכזיים – צמצום כמות המידע בו על החוקר לטפל. מעבר לכך, קטגוריות מסוג זה אינן בעלי משמעות מחוץ למחקר הספציפי בו נעשה בהן שימוש. • קטגוריות לא פונקציונאליות – שימוש בקטגוריות כלליות או שאינן ברורות, (כגון כנופיות פשע או אינדיבידואלים פסיכוטיים) פוגם ביכולת של הטיפולוגיה לשפר את הבנתנו את התופעה הנחקרת. • השפעות תקופתיות – במיוחד בולט במיונים הנהוגים במהלך שנות ה- 70 בהם נטו החוקרים להיתפס ל"אופנות" טרוריסטיות זמניות. מרבית המיונים בשנות ה- 70 התמקדו בפילוח של הזרמים של השמאל הקיצוני באירופה תוך הזנחת זרמים אידיאולוגיים אחרים, לשם המחשה בטיפולוגיה של מיקולוס כלל אין מקום לארגוני ימין.

6. טיפולוגיות של ארגוני טרור – מיון על פי יעדים • טיפולוגיות גישה זו, אשר בעיקר נעשה בהן שימוש ע"י ארגונים ביטחוניים וגופי מחקר המסונפים אליהם, מעדיפות לא לעסוק ברקע לפעילות הטרוריסטית אלא להתמקד באופי היעדים אליהם חותרים ארגוני הטרור. • טרוריזם כנגד המדינה: ארגונים מהפכניים – שואפים למוטט את ההסדר החברתי - פוליטי ולהביא אחר במקומו. ארגונים תת-מהפכניים – מסתפקים בשינוי הקצאת המשאבים או השפעה על תהליכים פוליטיים. • טרוריזם תומך במדינה: טרור מייסד – מאפיין משטרים בתהליכי הקמה ומיסוד המשתמשים בטרור לדכא התנגדות של כוחות מהפכניים פעילים. טרור מדכא – מאפיין משטרים ממוסדים העושים שימוש בטרור כנגד גורמים אופוזיציוניים.

7. מיון על פי יעדים – סקירה ביקורתית • על אף שמיונים על פי יעדים נהנים מתשתית אנליטית חזקה, גם הם סובלים ממספר כשלים בסיסיים - • מעניקים מידע מועט לגבי התופעה. • לעיתים קיימות קבוצות בעלות מגוון יעדים אשר אינם מתכנסים יחדיו לקטגוריה בודדת (ETA לדוגמא הינו ארגון מרקסיסטי - לאומי המשלב יעדים מהפכניים ותת -מהפכניים). • חלק גדול מטיפולוגיות אלו כוללות גם טרור מדינתי, דבר המחזק את הערפול של תופעת הטרור.

8. טיפולוגיות של ארגוני טרור – מיון על פי מטרות • מיונים על פי מטרות מנסים להבחין בין הארגונים השונים על פי הפרמטרים האופרטיביים של פעילותם ובעיקר אופי המטרות אותן הם בוחרים לתקוף. • שלושת המיונים הבולטים על בסיס מטרות: א. מטרות לא שרירותיות (סלקטיביות) לעומת שרירותיות – הבחנה בין ארגונים התוקפים מטרות מובחנות כגון אישים פוליטיים, יעדים צבאיים וכו', לבין אלה שהאלימות שלהם הינה חסרת הבחנה. ב. ארגונים הממקדים את פעילותם בפגיעה שרירותית באזרחים לבין אלה המתמקדים בפעולה כנגד המשטר (טרור ישיר לעומת טרור לא ישיר). ג. חלוקה לארגונים בעלי רקע פלילי, ארגונים לא רציונאליים וארגונים הפועלים בשם מסע צלב אידיאולוגי. • מיון נוסף המתייחס לטרור ויג'לנטי מבחין בין מטרות אשר הינן מפרי חוק ספציפיים, קבוצות אחרות באוכלוסיה ומטרות פוליטיות.

9. מיון על פי מטרות – סקירה ביקורתית • הבעיה המרכזית העולה משימוש בטיפולוגיות על פי מטרות היא חוסר הבהירות באשר לקטגוריות בהן נעשה שימוש. לשם המחשה ההגדרה של טרור לא ישיר (אשר אינו מופנה כלפי מטרות המהוות חלק מן המשטר או המערכת הפוליטית) מגוונת ואינה אחידה: • טרור חסר הבחנה (היימס, 1974). • טרור טקטי וסלקטיבי (קורשי, 1979) • טרור אינסטרומנטאלי (קרבר, 1972).

10. טיפולוגיות של ארגוני טרור – מיון על פי שיטות פעולה • טיפולוגיות אלו ממיינות את ארגוני הטרור על פי שיטות הפעולה וכלי הנשק המשמשים אותם לצורך הוצאתן לפועל של פעולות טרור. • מרבית המיונים בגישה זו בוחנים את נטיית הארגונים לעשות שימוש בטרור מתאבדים, כלי נשק להשמדה המונית או בנשק לא קונבנציונאלי. • ההנחה הבסיסית העומדת בבסיס מיונים אלו הוא כי קיים קשר בין אופיו האופרטיבי של הטרור לשלל משתנים אחרים כגון – יעדי הטרור, האידיאולוגיה של הטרור וקהל היעד אליו הוא פונה.

11. ממוצע נפגעים לפי שייכות אידיאולוגית

12. הטרור הפלסטיני 1990 – 2002 בחלוקה לפי אזור האירוע

13. הטרור הפלסטיני 1990 – 2002 בחלוקה לפי מטרות

14. הטרור הפלסטיני 1990 – 2002 בחלוקה לפי מספר טרוריסטים ממוצע לאירוע

15. הטרור הפלסטיני 1990 – 2002 בחלוקה לפי מקום הפיגוע

16. אחוז התקפות הטרור בהם נעשה שימוש ביותר מסוג נשק אחד