אוסטאופורוזיס המחלה השקטה הפוגעת באיכות ובתוחלת החיים

1. אוסטאופורוזיס המחלה השקטההפוגעת באיכות ובתוחלת החיים איילת פבור RN, MPH

2. עצם אוסטאופורוטית

3. אוסטאופורוזיס –הגדרה ואפידמיולוגיה אוסטאו = עצם, פורוזיס = מחוררת (מיוונית) תהליך כרוני ופרוגרסיבי המוביל לירידה במסת העצם ולהחלשות העצמות, עד הפיכתן מחוררות ופריכות ("דלדול") מצב העלול להוביל לשברים, כאב, דפורמציה ואפילו למוות

4. אוסטאופורוזיס –הגדרה ואפידמיולוגיה התהליך מתרחש בעיקר ב: חוליות עמו"ש, צוואר הירך (מפרק הירך) ובשורש כף היד ( אמה דיסטלית). כ 10 מיליון איש מעל גיל 50 בארה"ב סובלים מאוסטיאופורוזיס

5. אוסטאופורוזיס – אפידמיולוגיה המחלה פוגעת בשליש מהנשים מעל גיל 50. בקרב נשים פוסט מנופאוזליות לפחות 80-90% מהשברים האופייניים מיוחסים לאוסטיאופורוזיס שיעור הימצאות המחלה בנשים מעל גיל 80 הוא 50%

6. אוסטאופורוזיס – אפידמיולוגיה פוגעת בכ 12% מהגברים מעל גיל 50 פוגעת בכ 25% מהגברים בגיל 60- 70 ממחקרים עולה כי צעירים הלוקים בשברים במהלך פעילות גופנית, הם בעלי איכות עצם נמוכה יחסית ולכן נמצאים בסיכון מוגבר לשברים במשך חייהם .

7. שברים בצוואר הירך כרוכים בעליה בשיעורי התחלואה והתמותה: במהלך השנה הראשונה לאחר השבר- עלייה בתמותה של 5% -20% לעומת אנשים מקבוצת גיל דומה שלא סבלו משבר בצוואר הירך.

9. פתופיזיולוגיה עד גיל 30 לערך מאזן ויסות העצם הוא לטובת הבנייה וצפיפות העצם עולה בהתמדה: מסת העצם מגיעה לשיא (למסה הסופית) בגיל 25-30 לאחר מכן: יותר איבוד מייצור- תופעה אוניברסלית * אוסטיאובלסטים- תאים בוני עצם * אוסטיאוקלסטים- תאים מפרקי עצם .

11. ההשפעות ההורמונליות על משק הסידן ואוסטאופורוזיס בגיל המנופאוזה, או ע"ר אי תפקוד שחלתי ו/או כריתת שחלות: ירידה בייצור אסטרוגן המביאה לאובדן מואץ של מסת עצם (אסטרוגן כנראה מעכב אוסטאוקלסטים ומשפר איזון בין יצירת עצם לבין הריסתה) * טיפול הורמונלי חליפי (HRT) באסטרוגן יעיל בעיכוב אובדן עצם

12. קלציטונין: מעכב ספיגת סידן מהעצם לדם ומקדם יצירת עצם : PTHמגביר ספיגת סידן מהעצמות והעברתו לדם ע"י עלייה בפעילות האוסטאוקלסטים וירידה בפעילות האוסטאובלסטים;

13. סימפטומים בשלבים הראשונים : לרוב אין כאב או תסמינים אחרים בשלב מתקדם עשויים להופיע: כאבי גב (יוחמרו בנוכחות סדק או שברי דחיסה בחוליות) ריבוי שברי דחיסה יביא לדפורמציה של עמו"ש, לקיפוזיס פרוגרסיבי עד לאובדן קומה ומשקל. השינויים ביציבה עשויים להביא לרפיון שרירי הבטן

14. שברים בעצמות- 3 אתרים אופייניים שברים אחרים (בצלעות מחבלה קלה, בזרוע עקב חבלה ועוד)

15. סוגי האוסטאופורוזיס אוסטאופורוזיס ראשונית- דלדול ברקמת העצם ללא מחלה נוספת. "אוס' של המנופאוזה" בנות 55-65 הסובלות משברים דחוסים בחוליות ובאמה "אוס' של הזיקנה" נשים וגברים בגיל 65+; השברים האופייניים: בצוואר הירך, בחוליות באמה ובזרוע. .

16. שינויים במבנה הגוף בנשים אוסטאופורוטיות: • איבוד קומה עד 12 ס"מ מגובה מרבי • קיצור מרווח בין האגן לצלעות • הבלטת הבטן לפנים ורפיון שרירי הבטן

17. צילום עמו"שעם אוסטאופורוזיס

18. אוסטאופורוזיס בעצם הירך

19. אוסטאופורוזיס משנית: בעיה/ תוצאה נלווית למחלות או טיפולים תרופתייםהמשפיעים על מטבוליזם העצם מחלות ומצבי מחלה (co- morbidity) כגון: היפרפאראתירואידיזם, תסמונות תת ספיגה, אי ספיקת כליות, אי ספיקת כבד, תסמונת קושינג

20. אוסטאופורוזיס משנית: תרופות כגון נוגדי פירכוסים, תכשירים לבלוטת התריס, קורטיקוסטרואידים: (גורמים לפגיעה ישירה באוסטאובלסטים; מעודדים תהליכי פרוק עצם; מפריעים לספיגת הסידן במעי ולייצור הורמוני המין) עם הפסקת הטיפול התרופתי או תיקון הבעיה המטבולית תיעצר הידרדרות המחלה!

21. גורמי סיכון מין: שכיחות גבוהה יותר בנשים (פי 2-3 בגיל המבוגר): מסת העצם קטנה יותר ( אנדרוגנים- מעודדים צבירת עצם באזור הקליפה ובכך מגדילים את קוטר העצם ואחראים על מסת השריר : פעילות מסת שריר גדולה יותר גורמת לעידוד בניית העצם כתגובה לכוחות מכנים) במנופאוזה – צניחה ברמות אסטרוגן תוחלת חייהן גבוהה יותר (ובקרב גברים- המחלה פוקדת בגיל מבוגר יותר)

22. נשים רזות (מבנה גוף צר/ דק / "שברירי") גיל: גיל מבוגר; פוסט מנופאוזה גנטיקה: היסטוריה משפחתית "גזע"- נשים לבנות ממוצא אירופאי או אסייתי

23. גורמי סיכון- המשך: תזונה: צריכה מופחתת של סידן (בגיל 9-19 ש' מומלץ לצרוך 1300 מ"ג ליום; בגילאי 19-50 1000 מ"ג ליום) צריכה מועטת של ויטמין D (נמצא בשמן דגים, כבד של דגים, חלמון ביצה ומוצרי חלב המועשרים בויטמין) (מומלץ 400-600 IU ליממה) צריכה מופרזת של משקאות מוגזים המכילים פוספאט (חומצה זרחתית)- הקשר לא ברור דיו

24. גורמי סיכון- המשך: אורח חיים: צריכה מוגברת של אלכוהול (מקטינה יצירת רקמת העצם ), של קפאין (כנראה מפריע בספיגת העצם והשפעתו המשתנת עלולה להגביר את אובדן המינרלים) עישון סיגריות (הקשר לא ברור דיו) חשיפה מועטה לאור השמש (מפריע לתהליך האוסטאוגנזה)

25. גורמי סיכון- המשך: פעילות גופנית ( לא מספקת או חסרה): עבודה בישיבה/ אורח חיים חסר בפעילות גופנית/ מצבי אי מוביליות (נוכחות גבס, ריתוק למיטה...) מיעוט/ העדר שימוש בתרגילי נשיאת משקל (משקולות, הליכה, ריצה ) תרופות; Co- morbidity

27. צילום רנטגן - הביטוי יתרחש רק לאחר שהתרחשה דמינרליזציה של 25%-40% בדיקות מעבדה (ס"ד, ש"ד, ביוכימיה וכו') – גם לשלילת פתולוגיות אחרות ה"תורמות" למצב החלשות העצם אומדן ואבחון המחלה

28. אבחון ע"י DEXA= dual energy x-ray absorpiometry- העברת זרם פוטונים דרך אתר (קרינה נמוכה בהרבה מצילום רנטגן); מחושב על פי מידת התרחקותושל ערך הצפיפות BMD= bone mineral density שנצפה אצל הנבדק מהערך שנצפה אצל מבוגרים בריאים מאותו מין וגזע בשנות ה-30 לחייהם.

29. DEXA בדיקת סינון הנחשבת gold standart המאפשרת להעריך את מידת הסיכון לפתח שברים אוסטאופורוטים; זולה, פשוטה ולא חודרנית

30. DEXA

31. טבלת ארגון הבריאות העולמי לאבחון אוסטיאופורוזיס

32. הבדיקה בסל הבריאות לפי הקריטריונים: נשים מעל גיל 60 נשים בגיל המעבר שגילן מעל 50 אחת לשנתיים וכאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים: שבר אוסטאופורוטי קיים שבר אוס' בקרוב משפחה מדרגה ראשונה

33. מניעה ראשונית: יצירת צפיפות עצם טובה יותר עד תום גיל התבגרות: דיאטה מאוזנת וכמות מספקת של סידן פעילות גופנית מגיל צעיר משפרת את צפיפות העצם הימנעות מגורמי סיכון כעישון

34. מניעה ראשונית: ובמבוגרים : תזונה עשירה בסידן ובויטמין D פעילות גופנית סדירה הכוללת הרמת משקולות, קפיצות ותרגילי מתיחה, דחיסה, כפיפה ופיתול

35. מניעה שניונית וטיפול • בניית תכנית טיפול לחולים שזוהה אצלם • שבר אוסט' טיפוסי לטיפול/ תיקון ומניעת • החמרה ו/או התהוות שברים נוספים: • תזונה: עשירה בסידן או תוספי סידן • +ויטמין D הניתנים כתוספת לארוחות • נהוג לחלק התוספות למספר מנות • ביממה • ת. לוואי שכיחות של תוספי סידן: • תפיחות ביטנית ועצירות

36. מניעה שניונית וטיפול 2. פעילות גופנית ופיזיותרפיה: מומלצת פעילות אירובית, לזירוז עלייה ב BMD, ולשיפור שיווי משקל וקואורדינציה ולחיזוק שרירים ולחץ על העצם 3. הימנעות מנפילות

37. מניעה וטיפול- המשך: טיפול תרופתי: תוספת של סידן+ ויטמין D ( 800-1000 יחידות ליממה) תחליפי אסטרוגן (HRT): מומלץ רק לנשים פוסט מנופ' בעלות סיכון גבוה למחלה

38. טיפול תרופתי: • ביפוספאנאטים: טיפול מועדף(בחירה) ויעיל למניעה וטיפול; ניתן לאחר השלמת טיפול בויטמין D+ סידן; לתק' של 5-10 שנים; מעלות מסת עצם ומפחיתות איבוד עצם ע"י דיכוי תפקוד האוסטאוקלסטים; במשפחה נכללים:

39. ביפוספאנאטים: Alendronate (Fosalan/Fosamax)- שימוש פעם בשבוע, בבוקר, על קיבה ריקה עם כוס מלאה מים, ובישיבה ישרה למשך 30-60 דק' לאחר הנטילה! Risedronate (Actonel)

40. המשך: • - קב' ביפוספאנאטים- התרופות יעילות גם במניעה ובטיפול של אוסטאופורוזיס המיוחסת לשימוש בקורטיקוסטרואידים • ת. לוואי: סימפטומים g.i - בחילות, שלשול, עצירות • סיבוכים: פרפורציה של הוושט, אוסטאונקרוזיס של הלסת ועצמות אחרות (נדיר) • Ibandronate (Boniva)- תרופה מדור חדש יותר, ניתנת פעם בחודש

41. טיפול תרופתי אחר (קו טיפול אחרון) קלציטונין- השפעה דומה לזו של אסטרוגן מדכא אוסטאוקלסטים; ניתן כספריי נזאלי או בזריקה s.c \ i.m Raloxifen(Evista)- מקב' SERMs; למניעת שברים חדשים בחוליות בנשים פוסט מנופ' עם שבר חולייתי אחד או יותר

42. המשך • TERIPARATIDE ((PTH RP טיפול חדשני בונה עצם הניתן במקרים בהם ביפוס' לא היה יעיל מספיק; ניתן בזריקות, למשך שנה

43. אבחנות סיעודיות ומשותפות בסיכון להפרעה בהתפתחות השלד בסיכון לפגיעה ברקמת העצם בסיכון לנפילות, קשור לחולשת עצמות ולהפרעה ביציבה ובשיווי משקל בסיכון לעצירות קשור לחוסר תנועתיות משני לשבר כתוצאה ממחלת האוסטאופורוזיס

44. אבחנות סיעודיות קיימות תזונה לא מאוזנת-פחות מדרישות הגוף הפרעה בניידות (הגבלה בתנועה) הפרעה ביכולת מעברים הפרעה בהליכה הפרעה בטיפול עצמי הפרעה בדימוי גוף כאב חריף כאב כרוני בידוד חברתי מחסור בידע

45. ביבליוגרפיה Smeltzer S.C., & Bare, B.G. (2008). Brunner and Suddarth’s textbook of medical-surgical nursing. (10th Ed.) Lippincot. pp. 1816-1819 יודפת יאיר, "מה חדש באוסטיאופורוזיס בנשים לאחר חדילת-אורח", הרפואה, כרך 146ת חוב' ב', פברואר 2007, ע' 134-138 ליאל יאיר, "אוסטיאופורוזיס בגברים", הרפואה, כרך 141, חוב' ב', פברואר 2002, ע' 170-176 איש-שלום צופיה, דר', "אוסטיאופורוזיס", הוצ' פרולוג בע"מ מוציאים לאור, 2005

46. תודה על ההקשבה ובהצלחה בהמשך הקורס