תפיסות בחינוך האקולוגי חינוך סביבתי וחינוך לקיימות

1. תפיסות בחינוך האקולוגי חינוך סביבתי וחינוך לקיימות תואר שני בניהול וארגון מערכת חינוך נסרין קבלאן ת.ז. 021814397

2. מה זה חינוך סביבתי ? כל מעשה חינוכי הנעשה בבית-הספר ומחוצה לו, ושואל להקנות ידע על הסביבה הפיסית והאנושית-חברתית. לקדם אכפתיות וכבוד לסביבה, לאדם ולחברה, ושמטרתו לפתח מיומנויות לפעולה למען הסביבה הפיסית והאנושית-חברתית הוא חינוך סביבתי. התנהלות באופן המקטין את הפגיעה בסביבה. כדי להשיג את מטרות החינוך הסביבתי, תלמידים צריכים לעבוד ביחידות או בקבוצות למען הבנתן ופתרונן של בעיות סביבתיות.

3. חינוך סביבתי: - מאפשר היכרות מעמיקה עם הסביבה הפיסית האנושית-חברתית. -מפתח אכפתיות כלפי הסביבה והחברה. - מפתח חשיבה ביקורתית. - תורם להתנהגות אחראית כלפי הסביבה. - מהווה מסגרת חינוכית כוללת, המתייחסת לתכנים נלמדים, לארגון הלמידה ולפדגוגיה. - מאפשר לקשור בין בתי-הספר לבין קהילתם. ובין החינוך הפורמאלי לבין החינוך הלא פורמאלי.

4. גישות בחינוך הסביבתי: - הגישה הנטורליסטית:-המתמקדת ביחסי אדם וטבע, טיפוח אהבה לטבע ושמירת הטבע. - גישת השימור:- מתמקדת בעיקרון על שימור משאבי הסביבה. מים, קרקע, אנרגיה, צמחים ובעלי חיים. - גישת פתרון בעיות:- התלמיד יתנסה במיומנויות של פתרון בעיות. - הגישה המערכתית:- היא האמצעי להבנת הטבע והסביבה . מרכיבי המערכת ויחסי הגומלין ביניהם, והשפעתם על תפקוד המערכת. - הגישה הערכית:- הבסיס ליחסי אדם-סביבה הוא מוסרי-ערכי. אימוץ של ערכים סביבתיים.

5. - הגישה המדעית:- מדעי הסביבה, פיתוח יכולת מדעית להבנת הסביבה באמצעות מיומנויות מדעיות: תצפית, ניסוח השערות, איסוף ניתוח נתונים. (יחסי סיבה ותוצאה.) • הגישה ההלמניסטית:- הדגש על הממד האנושי של הסביבה, רווחת האדם, אורח חייו ובסביבתו החברתית. - הגישה ההוליסטית:- מתייחסת להיבטים רוחניים המשולבים בהתייחסות חומרית לסביבה. - הגישה הביו-אזורית:- גישה משתפת קהילה מודעות למקום מסוים ולחיים בהקשר מקומי. - הגישה הביקורתית:- מדגישה למידה תוך כדי התנסות בפעולה חברתית- סביבתית. - חינוך לפיתוח בר קיימא או חינוך לקיימות.

6. חינוך לקיימות: קיימות היא תפיסת עולם ודרך חיים השואפת למימוש הצרכים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של כל אדם, תוך שמירה על הזכות של הדורות הבאים לממש את צורכיהם. במושג קיימות הדגש הוא על אורח החיים ואופני החשיבה. חינוך לקיימות הוא חינוך ערכי, העשוי לפתח בקרב הלומדים הבנה ומודעות לסוגיות הסביבתיות על כל מורכבותן וכן יכולת לקחת אחריות לפעול ולהתנהג באופן המתחשב בסביבה, בזולת ובדורות הבאים. בית הספר הוא סביבה אשר יכולה ליזום ולקדם חינוך לקיימות ואף לבחון התקדמות זו ואת תוצאותיה.

7. אנו עדים לסמני המשבר הסביבתי ההולך ומחריף, הנותנים את אותותיהם גם ברמה המקומית וגם ברמה הגלובלית. משבר זה מתבטא בהידלדלות של משאבי הטבע – מתוך ניצול יתר ושימוש לא סביר במשאבים אלו. אנו מאמינים שהשורשים של משבר זה נטועים במשבר ערכי ותרבותי רחב בו  כלכלת השוק מגדירה את ערכי החברה והכל נמדד דרך ה"חור בגרוש". לאור כך, "צורך" הפך ל"תרבות צריכה", המרחב הציבורי עובר הפרטה ופירוק, מערכות תומכות החיים בטבע, כמו גם מערכות של רווחה וצדק - מתפרקות. קיימות, הנה השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. קיימות היא לגלות מחדש את הערך של הדברים המקיימים אותנו: האוויר והמים הנקיים, השקט של המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור (דר' ליה אטינגר, מרכז השל)

8. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בעיצוב עמדות, בשינוי נורמות התנהגות ובייזום פעולות של נטילת אחריות אזרחית לשמירה על הסביבה. מקומו של החינוך הסביבתי במערכת החינוך הולך ומתחזק. על מנת להבטיח את עתיד הדורות הבאים יש לזרוע היום את הידע ולפתח מחויבות ואחריות לשמירה על הסביבה משותפת בין משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה. פעולותיו של המשרד להגנת הסביבה בתחום החינוך הסביבתי הסמכת מוסדות חינוך ירוקים – תהליך ההסמכה הוא תהליך משותף למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החינוך, ובמסגרתו מוסדות החינוך נדרשים לעמוד בקריטריונים שנקבעו בשלושה תחומים: א. תכנית לימודים בנושאי איכות הסביבה בהיקף של 30 שעות שבועיות לכל תלמיד בשתי שכבות גיל; .

9. ב. הנהגת שימוש מושכל במשאבים – הפחתת השימוש במשאבי מים ואנרגיה, הפחתתכמות הפסולת, הגברת המחזור; ג. תרומה לקהילה ולסביבה – תכנית עשייה למען הקהילה: אימוץ אתר מסוים, פעילות מול הרשויות וכדומה. המשרד להגנת הסביבה הפעיל מערכת של תמיכה ברשויות המקומיות לביצוע של כ- 70 השתלמויות למורים וגננות בחינוך הפורמלי ולבעלי תפקידים בחינוך הבלתי פורמלי.• תקציב המשרד להגנת הסביבה לתחום החינוך הסביבתי – על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2010 המשרד מקצה תקציב של 32 מיליון ש"ח לנושא החינוך הסביבתי (סכום שהוא יותר מפי שישה מהסכום שהקצה המשרד לנושא זה בשנת 2009 .

10. במשרד החינוך כמה יחידות מקצועיות העוסקות בהיבטיו של החינוך הסביבתי: - המנהל למדע ולטכנולוגיה, האחראי להוראת הנושא עד חטיבות-הביניים (כולל), אגפי הגיל – חינוך יסודי וקדם-יסודי – במנהל הפדגוגי, הפיקוח על מדעי הסביבה (בחטיבה העליונה) חינוך על הסביבה ובסביבה מתקיים בישראל בצורות שונות כבר מראשיתו של החינוך העברי בסוף המאה ה- 19, תחת הגדרות שונות, כמו "חינוך לטבע", "חינוך לאהבת הארץ", או "לימודי טבע ומולדת". אולם, רק בשנות השבעים של המאה העשרים, הופיע החינוך הסביבתי במתכונתו המודרנית, המדגישה את מעורבותו והשפעתו של האדם על הסביבה, ומכאן, את הצורך לחנך לשמירה על הסביבה.

11. על בית הספר ועל גן הילדים להיות חממה תוססת לשינוי ולעיצוב חלופות המדגימות, הלכה למעשה, את המעבר לעולם בטוח, יפה, הוגן ומתמשך. להדגים שהחיים על פי ערכי הקיימות אפשריים. חינוך שכזה גם הוא  אפשרי – ויתר על כן: הוא צו השעה של דורנו.  לחינוך הכוח לאחות קרעים, לרפא, ולהיות חלק מפתרון. חינוך הוא לב העניין בדרך ליצירת חברה שבה ערכי הקיימות הם ערכי היסוד. מותר וחובה לחלום. החלום הוא הדבר המעשי ביותר. לא קמה תפנית בהיסטוריה שלא התחילה כחלום של קבוצה של בני אדם.