הטיפול בגבר האלים

1. הטיפול בגבר האלים היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים תש"ע, 2009 הרשות למעמד האישה חנה רוזנברג hannahr@bezeqint.net 050-6666005

2. שימוש מכוון בכוח או איום בהפעלתו, אם כפגיעה פיזית או נפשית נגד פרט או קבוצה שתוצאותיו עלולה להיות חבלה, מוות, נזק נפשי, פגיעה בהתפתחות תקינה או חסך נפשי מהי אלימות?

3. התנהגות נלמדת המבטאת כעסים ורגשות אחרים תוצאה של חשיבה נוקשה למידה מוקדמת של דרך לפתרון בעיות חוסר אונים נורמליזציה חברתית חוסר בגבולות אי חשש מתוצאות אי לקיחת אחראיות אישיים האשמת האחר במחדלים אישיים מהי אלימות?

4. המתנהג באחת או יותר מצורות אלו מיהו הגבר האלים? • אלימות פיזית- פגיעה בגופה של האישה • אלימות מילולית- שימוש בהפחדה ואיומים • אלימות נפשית- הזנחה, השפלה, הורדת ערך ומזעור האדם • אלימות מינית- התייחסות אל האישה כאל אובייקט מין • אלימות חברתית- מניעת קשרים חברתיים ומשפחתיים • אלימות כלכלית- מניעת יציאת האישה לעבודה או שליטה על משכורתה • הטרדה מאיימת- מעקב

7. לא קיימת הגדרה למונח "טיפול" לא קיימים קריטריונים לגבי מיומנויות של המטפל בגבר האלים, מי רשאי לטפל, מהי תקופת ההכשרה הנדרשת לא קיימות אמות מידה לגבי משך הטיפול הנדרש וסוג הטיפול המועדף מהו טיפול?

8. חברה רעיה פרודה גרושה מי היא בת זוג?

9. טיפולוגיה של אלימות ביחסים אינטימיים קיימים ארבעה סוגים של אלימות בין בני זוג אינטימיים אשר מוגדרים על פי התפקיד שיש לאלימות במערכת היחסים הזוגית Michael P. Johnson 2008))

10. 1. טרור ביחסים אינטימיים • אלימות המופעלת בשירות הרצון לשלוט שליטה כללית באחר • מזוההכדפוס כפיתי כאשר התוקפן מפעיל התנהגויותשמטרתן שליטה בפרטנר כנגד רצונו

11. 2. אלימות מצבית • מתרחשת סביב קונפליקטים בזוגיות • בדרך כלל שכיחה פחות וחמורה פחות מהטרור האינטימי • עלולה במקרים מסוימים להסלים עד לרצח

12. 3. אלימות מתנגדת • מופיעה כהתנגדות לטרור האינטימי • אומנם זו אינה הגנה עצמית במובן המשפטי אך היא מבוצעת בחלק מהמקרים לצורך הגנה מאלימות פיזית • לעיתים תפקידה לבטא כעס או התנגדות למרות שמפעיל התנגדות זו מצפה שהתנהגותו עשויה לעורר אלימות קשה יותר • לגבי חלק אחר של המתנהגים כך זוהי צורה של נקמה

13. 4. אלימות הדדית • מופיעה כאשר היחסים הם שדה קרב לשליטה הדדית • ניתן לזהותה במינונים נמוכים בלבד

14. גורמים המגבירים או מפחיתים סיכון לאלימותכלפי נשים על ידי בן זוגן האינטימי

15. גורמים אישיים • רמת השכלה • עצמאות כלכלית • קורבנות בעבר • עוצמה אישית • תמיכה חברתית • היסטוריה של אלימות במשפחת מוצא • חשיפה לאלימות בין הורים בילדות • אלימות פיזית כלפי גברים אחרים

16. גורמים הקשורים בבן הזוג • היכולת לתקשורת • שימוש באלכוהול וסמים • מצב תעסוקה

17. גורמים חברתיים • רמת אי השוויון הכלכלי בין בני הזוג • רמת עצמאות האישה • עמדות כלפי תפקידים על פי מין • רמת המעורבות של המשפחה • רמת המעורבות של חברים ושכנים באירועי אלימות

18. מטרות עיקריות לטיפול בגברים אלימים • להכיר בהתנהגות השלילית שלהם ולהבין כיצד הדבר משפיע על • בנות זוגם • על מערכת היחסים • על עצמם • להכיר בכל סוגי ההתנהגות השלילית, לא רק בהתנהגות האלימה (הנראית בבירור לעין), אלא גם בהתעללות הפסיכולוגית ובהתנהגויות שליליות אחרות, שאינן מסתיימות בהכרח במכות

19. מטרות עיקריות לטיפול בגברים מכים • הגברת המודעות אחרי השלב הראשון, ברגע שהגברים יודעים לזהות את שרשרת האירועים שמובילה לתקריות האלימות, הם מגיעים למודעות שיש רמזים פסיכולוגים, קוגניטיביים ומצביים, שיכולים להזהיר אותם מפני ההתנהגות האלימה • הבנת התפתחות ההתנהגות האלימה וההבנה של התהליך שבו המצב מחמיר עד כדי התנהגות אלימה, מסייעים להוביל לשליטה עצמית • העלאת המודעות של הגברים לסוציאליזציה המגדרית שלהםובחינה כיצד היא משפיעה על טיב מערכת היחסים שלהם

20. מטרות עיקריות לטיפול בגברים אלימים • למידת מגוון רחב של התנהגויות לא אלימותכולל זיהוי רמזים להתנהגות אלימה והחלפתם בהתנהגות לא אלימה, יכולת לזהות מצב כבעל פוטנציאל להחמיר וניתוק לזמן קצר מהאירוע

21. תוכניות התערבות בגברים אלימים • למרות ההכרה החברתית בהיקפה וחומרתה של הבעיה, לא פותחו מספיק שירותים לאיתור גברים אלימים ושירותי מניעה • המענים הניתנים הם מצומצמים ואינם עומדים בשום יחס למספרים העולים ממחקרים האומדים את מספר הגברים האלימים כלפי בנות זוגן, בארץ ובעולם • מירב התוכניות הפועלות בארץ ובעולם לטיפול בגברים אלימים הן קבוצות המשלבות תיאוריות טיפוליות שונות

22. תוכניות התערבות בגברים אלימים • התוכנית הראשונה מסוגה נוסדה בארה"ב בשנת 1977 • רוב התוכניות בארצות הברית מציעות בין 20 ל - 50 מפגשים קבוצתיים, חד שבועיים, מובנים, כשעתיים כל מפגש

23. טיפול קבוצתי

24. לעבודה בקבוצות שתי סיבות עיקריות: • תיאורטית • רואה בקבוצות מעבדה לשינוי התנהגות • מגוון המשתתפים, האינטראקציות הרבות ביניהם והכוח הרב הטמון בתהליכים הקבוצתיים, מאפשרים בו זמנית מימדים שונים של התערבות • כלכלית • טיפול קבוצתי זול יותר לאור יתרונות אלה, נראה כי הטיפול הקבוצתי הוא הטיפול המועדף כיום בגברים אלימים

25. מסגרת הקבוצה ממעיטה את תחושת הבידוד והשונות של הגברים המכים, משפרת את הכישורים הבין-אישיים • מציעה עזרה הדדית והזדהות • בקבוצה מועצם העימות בנוגע להכחשה ולהתנהגות הבלתי הולמת • הקבוצה מסייעת בפיתוח נורמות לשינוי אישי וחברתי ומעצימה גם את הגמול על שינוי • באמצעות הקבוצה, הרשתות החברתיות של הגברים מתרחבות, וכוללות גם אחרים התומכים בהפסקת האלימות שלהם ומגבים אותם בעימותים עם סביבה התומכת באלימות • הקבוצה מציעה מגוון של מודלים ומקורות פידבק לגברים המפתחים יכולת התבוננות עצמית, משנים דפוסי חשיבה ולומדים לתקשר בדרך אחרת

26. מערך הקבוצה פונה גם לבושה שהגברים חשים בעקבות התנהגותם. כאשר הגברים נחשפים בנוגע לאלימותם בפני גברים אחרים, באווירה התומכת בכנותם, תחושת הבושה פוחתת • הפחתת הבושה מאפשרת לגברים לקחת אחריות על התנהגותם, ולאזור אומץ לשנות אותה • יתרון נוסף לקבוצה נעוץ במערכות היחסים הרבות המתפתחות בין המשתתפים ומפחיתות את התלות של הגברים בבנות הזוג, והציפייה שהן תהיינה אלה שתטפלנה בכל הצרכים הרגשיים שלהם • קבוצות קטנות מספקות לגברים הזדמנות לעזור ולתמוך לאחרים. כאשר הם התומכים והמלמדים, הם לא רק עוזרים לאחרים, אלא גם מחזקים את הלמידה שלהם עצמם

27. מחקר מעקב • נמצא כי גברים התייחסו לתמיכת הקבוצה כאל האלמנט החשוב ביותר שעזר להם לחדול מהתנהגות אלימה • גברים טענו כי הקבוצה עזרה להם לחוש פחות בודדים וכי שמיעת סיפוריהם של אחרים סייעה להם ללמוד להתמודד בדרך אפקטיבית יותר וכך חשו כי הקבוצה תמכה בשינוי התנהגותם • למרות הדיווחים החיוביים בנוגע לקבוצה, עלולים להיות לה גם חסרונות: לפעמים חברי הקבוצה תומכים האחד בשני בנוגע לעמדות שליליות, או תומכים באופן מרומז או מפורש בשימוש באלימות

28. נמצאו דיווחים של נשים על השפעות שליליות של הקבוצה, כגון גברים שממזערים את תלונותיהן של בנות זוגם בטענה כי הם מכים אותן באופן הרבה פחות חמור מחבריהם לקבוצה • הפוטנציאל להשפעות השליליות של החיבור בין הגברים בקבוצות, מצריך השגחה זהירה של מנחה הקבוצה, ונכונות להתעמת עם תהליכים אלה כאשר הם עולים

29. הקבוצות דנות • בהעלאת המודעות להתנהגות האלימה • בלמידת אלטרנטיבות לא אלימות לפתרון קונפליקטים • בלמידת הדרכים בהן נורמות חברתיות ותפקידים על פי מין משפיעים על ההתנהגות • בבחינת הדרכים בהן שימוש בסמים, לחץ, חשיבה שלילית - מגבירים את האלימות • התיאוריות המנחות את תוכניות ההתערבות הקיימות תואמות למערכת האמונות של המטפלים, והארגונים המפעילים אותן( Rotman,Butcarl, Cerdai 2003)

30. נושאים בטיפול • נשים וגבריםהשפעות המגדר והחשיבה המגדרית לגבי תפקידים • שותפות אינטימיתההבדל בין מערכת יחסים אינטימית בריאה ולא בריאה • 3 פתרון קונפליקטיםדרכים לפתרון בעיות ללא שימוש באלימות • מסורות תרבותיותהשפעה של תרבות תומכת אלימות ותרבות שאינה תומכת בהתנהגות אלימה • רוחניותכיצד אמונה ורוחניות משפיעים על ההתנהגות האלימה. • שליטה בכעסיםטכניקות לשליטה בכעס

31. נושאים בטיפול • כישורי אבהותחשיבות התפקוד ההורי בחינוך להתנהגות לא אלימה • ענישה פלילית כנגד גברים אלימים הצגת החוקים במדינה • אלכוהול וסמים השפעתם על ההתנהגות האלימה • טראומה ההשפעה של טראומות ילדות על ההתנהגות הבוגרת • לחץ השפעת מצבי לחץ על ההתנהגות

32. נושאים בטיפול • מיניות התנהגות מינית בריאה ולא בריאה • גזענות ומיתוגכיצד אלו משפיעים על ההתנהגות האלימה • התארגנות קהילתיתהנעת הקהילה להצטרף למאבק באלימות

33. טיפול פרטני

34. טיפול פרטני • מעט נכתב על טיפול פרטני כהתערבות עיקרית לגברים מכים • אין ספק שהטיפול הפרטני נמצא בצל הטיפול הקבוצתי • רוב תוכניות ההתערבות לגברים מכים מאפשרות טיפול פרטני במקביל לטיפול הקבוצתי • התוכן של השיחות האישיות מתמקד, ברוב המקרים, באותם החומרים המוצגים בטיפול הקבוצתי, אך הטיפול הפרטני מאפשר יותר תשומת לב אישית, מאשר זו המתאפשרת ליחיד בקבוצה

35. טיפול פרטני • במקרים אחרים, יוצא הטיפול הפרטני מנקודת הנחה, כי האלימות נובעת מהפרעת אישיות או מתוך חווית טראומה מוקדמת, המהוות גורמים פרה-דיספוזיציונים להתנהגות אלימה. על פי הנחה זו, הדרך היחידה להפסיק את האלימות, היא לזהות את שורש הבעיה ואת המניע הלא-מודע לאגרסיביות ולטפל בהם. כל דרך אחרת תביא רק להדחקה זמנית • החיסרון העיקרי בטיפול הפרטני הוא המחסור בסביבה החברתית שבקבוצה • המגוון של תמיכה חברתית, מודל ופידבק לשינוי, והעימות בין חברי הקבוצה נעדר ברובו בטיפול פרטני

36. חשובה לא פחות היא העובדה, שקל יותר למטופל לשמר את הכחשת האחריות לתוצאות האלימות, כאשר המטפל הוא היחיד שמתעמת עמו, מאשר בקבוצה של גברים הנמצאים במצב דומה, הרואים בו אחראי להצהרותיו לא נערכו מחקרים המשווים בין אפקטיביות הטיפול הפרטני לעומת הטיפול הקבוצתי טיפול פרטני

37. טיפול זוגי

38. טיפול זוגי • תוכניות לטיפול זוגי הוצעו גם הן כאלטרנטיבה לטיפול בגברים אלימים • מרבית המודלים המטפלים ביחידה הזוגית, כוללים גם טיפול בנפרד לכל אחד מבני הזוג וגם את הילדים, בנקודות זמן שונות ולפי הצורך • תיאורית המערכות המשפחתית ותיאורית הלמידה החברתית הן המסגרות המרכזיות לטיפולים הזוגיים. בדגמי התערבות אלה נתפסת האלימות כתהליך מעגלי וכתוצאה של חסר במיומנויות תקשורת והיעדר בקרת כעס

39. טיפול זוגי • יתרון יחסי של הטיפול הזוגי הוא בכך, שיתכן כי עדיף ללמוד ולתרגל טכניקות וכישורים למניעת אלימות, תחת פיקוח ועם בת הזוג • טיפול זוגי גם מיידע מיד את בת הזוג מה בן זוגה לומד, או לא לומד, בעוד גברים בקבוצות קונבנציונאליות יכולים להטעות את בנות זוגם בנוגע למה שנלמד ומה שנדרש מחברי הקבוצה

40. טיפול זוגי • עלול להיות לא הולם ואף מסוכן לטפל בנשים מוכות יחד עם המכים אותן • נשים מוכות לא ירצו להתעמת עם בני זוגן או להיות איתם בטיפול מפחד מפעולת תגמול • לגברים עם היסטוריה של אלימות סבירות גבוהה לתקיפת בת זוגם, אם זו תעלה נושאים רגישים או אם לא תסכים עמם במהלך טיפול

41. טיפול זוגי • השתתפות בטיפול זוגי עלולה להביא נשים מוכות לקחת עליהן את האשמה לאלימות, ובכך לסייע בהכחשה ובהשלכת האשמה של בני זוגן • רוב המטפלים הזוגיים לומדים כי עליהם להישאר ניטראליים בנוגע למחלוקות שמעלים בפניהם בני הזוג שבטיפולם על מנת ליצור ברית טיפולית עם שני בני הזוג. ניטראליות זו עלולה להעביר מסר של אחריות שווה של הגבר והאישה לאלימות, והיא אינה יכולה להיות אופציה כאשר המשך האלימות היא תוצאה אפשרית בטיפול • לאור הבעייתיות העולה בנוגע לטיפול הזוגי, נכון להתחיל טיפול זה אם וכאשר אין כלל אלימות פיזית, או לחילופין הגבר המכה עבר תהליך טיפולי והפסיק את האלימות הפיזית • בכל מקרה, חשוב לברר עם האישה האם היא מרגישה בטוחה במפגשים הזוגיים

42. הנשירה מטיפול • אחד האתגרים העיקריים בעבודה עם גברים אלימים, היא הגברת המוטיבציה להשתתפות בטיפול והפחתת אחוזי הנשירה ממנו • אחוז הגברים הנושרים מטיפול הוא גבוה ביותר • אחת האמונות הרווחות היא שסנקציות המופעלות על ידי בתי המשפט אמורות לסייע לגבר האלים להתמיד בטיפול, אולם רוב המחקרים אינם מאשרים הנחה זו

43. תוכניות הטיפול מעוררות גם ביקורתהטענות הנשמעות כנגדן • תוכניות הטיפול יוצרות אצל הקורבנות מקסם שווא של ביטחון, הנובע מהתפיסה שהנאשם "נרפא" מהאלימות • בעקבות זאת נשים רבות חוזרות לחיות עם בן זוגן, ואינן ערות לכך שלא תמיד התוכנית פותרת לחלוטין את בעיית האלימות, ובן זוגן עדיין עלול להיות מסוכן • הפנייה לתוכניות טיפול כחלופה למשפט או למאסר עשויה ליצור את הרושם שמערכת האכיפה נוקטת גישה מקילה בכל הנוגע לאלימות במשפחה, ולכן היא עלולה לשדר מסר שהעבירה אינה חמורה

44. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • אין הוכחות חד-משמעיות ליעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • מחקרים שונים הגיעו למסקנות הפוכות. אחד הגורמים לכך הוא העדר הגדרה אחידה להצלחה של תוכנית • האם כל התקף אלימות של גבר כלפי אשתו נחשב לחזרה למצב הקודם? • האם ירידה בתדירות התקפי האלימות היא בגדר הצלחה? • האם הפסקה של האלימות הפיזית ובתוך כך מעבר לסוגים אחרים של אלימות, כמו אלימות נפשית, תוגדר גם היא כהצלחה?

45. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • המחקר המקיף ביותר שנעשה עד היום לבדיקת יעילות הטיפול בגברים מכים הוא של גונדולף • המחקר נערך בקרב ארבע קבוצות טיפול, ובדק את השפעת הטיפול במשך שבע שנים Edward W. Gondolf, 2004

46. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים המסקנה המרכזית של המחקר • חלק מתוכניות הטיפול בגברים מכים מביאות לידי הפחתה בשיעור ההישנות של תקיפות • אולם שיעור ההצלחה מושפע מאוד מהמערכת הכוללת שבה התוכנית פועלת ומיחסי הגומלין שלה עם רשויות האכיפה והמשפט

47. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • במחקר נמדדה מידת ההצלחה של טיפול לפי שיעור הגברים אשר לא שבו להכות את בנות זוגם(מצב אשר ייקרא להלן אי-אלימות) • במחקר נבדק מצבם של הגברים בכמה נקודות זמן, ובכל נקודת זמן נבדק מהו שיעור הגברים אשר לא הכו את בנות זוגם במהלך השנה שקדמה לבדיקה • נמצא כי: • כשנתיים וחצי לאחר סיום התוכנית הגיעו 80% מהגברים למצב יציב של אי-אלימות (לא הכו את בנות זוגם בשנה שקדמה לבדיקה) • ארבע שנים לאחר סיום התוכנית הגיע שיעור הגברים שהיו במצב שלאי-אלימות ל-90%

48. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • לא ברור אם הגברים אשר הגיעו למצב יציב של אי-אלימות חדלו מכל מעשה התעללות בבת-זוגם, או שמא חדלו רק ממעשי אלימות פיזית ופנו לסוגים אחרים של אלימות • לא נמצא קשר משמעותי בין משתנים כמו משך התוכנית ומידת העצימות שלה לבין שיעורי ההצלחה שלה

49. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • יש חשיבות רבה למועד שבו הגברים מופנים לתוכניות הטיפול • שיעורי ההצלחה בקרב גברים אשר הופנו לתוכנית בשלבים מוקדמים של ההליך השיפוטי היו גבוהים משיעורי ההצלחה בקרב גברים אשר הופנו לטיפול בשלבים מאוחרים יותר (לאחר ההרשעה)

50. הערכת היעילות של תוכניות לטיפול בגברים מכים • לא ברור אם אפשר לייחס את ההצלחה לשינוי אמיתי שחל אצל הגברים שהופנו לטיפול מוקדם, או שמקורה בכך שלאותם גברים היה אינטרס להציג חזות של התנהגות טובה כשהם מתייצבים לפני בית-המשפט עם סיום התוכנית