המאבק להקמת המדינה

1. המאבק להקמת המדינה

2. מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי • "מאבק צמוד מול מאבק רצוף" • הקדמה • הישוב כולו תמך במאבק בשלטון המנדט הבריטי. חשוב לזכור כי המטרה הייתה לסיים את שלטון המנדט הבריטי ולהקים בארץ ישראל מדינה יהודית. • ההתלבטות, המחלוקת היו ביחס לאופי המאבק, ביחס לדרך. האם לקיים מאבק רצוף או מאבק צמוד.

3. "מאבק רצוף" • מאבק רצוף = מאבק צבאי, כולל ובלתי מוגבל בבריטים, תוך נקיטה בכל האמצעים, עד שהבריטים יצאו מהארץ. המאבק כולל גם אלימות. • התומכים בגישה זו: האצ"ל (ארגון צבאי לאומי), הלח"י (לוחמי חירות ישראל) והתנועה הרויזיוניסטית. • נימוקים • 1. אין סיכוי להידברות עם הבריטים (אין עם מי לדבר). הבריטים לא יתפשרו בנושאי עלייה והתיישבות ללא לחץ מתמיד עליהם (מבינים רק את שפת הכוח). • 2. הוצאות כלכליות לבריטים - המאבק הרצוף יחייב את בריטניה לתגבר את כוחותיה בארץ ישראל. הדבר יגרום לה להגדלת ההוצאות וייצור לחץ ציבורי בריטי ליציאה מהארץ. • 3. אבידות בחיי אדם - פעילות צבאית אלימה תגרום לאבידות בחיי אדם אצל הבריטים והדבר יזרז את יציאת הבריטים מהארץ (דעת הקהל).

4. מאבק צבאי • פעולות: • א.פיצוץ בבתי הזיקוק בחיפה - מרס 1947. מתקן חיוני לבריטים. הפעולה בוצעה ע"י אצ"ל והלח"י. • ב. פריצה לכלא עכו - מאי 1947. אצ"ל. בכלא הוחזקו אסירים חברי המחתרות. חברי האצ"ל פרצו והצליחו לשחרר 41 אסירים חברי האצ"ל והלח"י. במהלך הפריצה נתפסו שלושה מחברי האצ"ל והם נידונו לתלייה. • ג. תליית הסרג'נטים (סמלים) הבריטים - אצ"ל. יולי 1947. האצ"ל חטף שני סמלים בריטיים והודיע כי יוציא אותם להורג אם לא יבוטל עונש המוות שהוטל על שלושה אנשי האצ"ל. למרות תחינות חברי הנהגת הישוב, הועלו שלושת חברי האצ"ל לגרדום (תלייה). בתגובה תלו אנשי האצ"ל את שני הסמלים הבריטים. • ד.  פיצוץ מסילות ברזל, תקיפת כוחות בריטיים ומחנות צבא בריטיים, מיקוש מכוניות ומשאיות בריטיות.... • תגובת בריטניה: • הבריטים תגברו כוחות, ביצרו את בנייני המשטרה והממשל. • הבריטים הוציאו להורג את חברי האצ"ל והלח"י שתפסו. בין העולים לגרדום היו דוב גרונר, שהיה ניצול שואה וחבר אצ"ל (מומלץ לקרוא את הספר שנכתב עליו "גבורה באדום"), שלמה בן יוסף, חבר האצ"ל. אליהו חכים ואליהו בן צורי חברי הלח"י שהתנקשו בלורד מוין בקהיר.

5. "מאבק צמוד" מאבק צמוד = יש להגיב נקודתית, בצמוד לפעולות הבריטים, בצמוד למטרות התנועה הציונית: • א) ביטול הספר הלבן והקמת מדינה יהודית- מאבק מדיני. • ב) הגברת העלייה היהודית. • ג) הגברת ההתיישבות יהודית. • הפעילות צריכה להיות שקולה, הגיונית, כזו שתביא הישגים מדיניים והישגים בדעת הקהל העולמית ולא בדרך של מאבק מזוין. כלומר, יש לנקוט בדרך של העפלה, התיישבות, רכישת נשק וגיוס תמיכה בינ"ל. • התומכים בגישה זו: הנהגת הישוב היהודי, הסוכנות היהודית, ההגנה והפלמ"ח. נימוקים: • 1. מאבק אלים מסכן את מטרות התנועה הציונית: מאבק אלים מידי עלול לגרום לתגובה קשה מצד הבריטים. ההקצנה עלולה לסכן את המפעל הציוני. • 2. המאבק הצמוד, שהוא פחות אלים, יסייע לעניין הציוני בדעת הקהל הבינלאומית ולא יפגע בתדמית המוסרית של התנועה הציונית. • 3.  תכנון משותף ושיתוף פעולה בין הנהגת הישוב ומוסדות ההנהלה הציונית יביא להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. • 4. הקמת המדינה היהודית מותנית בהשגת רוב יהודי ושליטה בקרקע = בעלייה ובהתיישבות.

6. ההעפלה • עלייה בלתי חוקית. אורגנה ובוצעה על ידי ארגון "המוסד לעלייה ב' ", שהיה הגוף הממונה מטעם ההגנה על ההעפלה. שליחי ההגנה באירופה ובארה"ב רכשו אוניות, טיפלו בפליטים, ארגנו נמלי יציאה והכינו את נתיבי השייט. הם גייסו את אנשי הפלמ"ח שיסייעו בהורדת המעפילים אל החוף. בין השנים 1948-1947 הגיעו 64 אוניות מעפילים. רובן מנמלי איטליה, דרום צרפת, יוון, בולגריה ורומניה. על סיפונן כ-85 אלף מעפילים שאובטחו ע"י אנשי המוסד לעליה ב'. • לאניות ניתנו שמות מהמורשת הציונית, כמו תאודור הרצל, חנה סנש, עצמאות.... חלק מהאניות נתפסו על ידי הבריטים והמעפילים נעצרו. חלקם נשלחו למחנות המעצר בעתלית ולאחר הפריצה אליו נלקחו למחנות בקפריסין. חלק הוחזר לאירופה. • דוגמאות למעפילים: • אקסודוס – מאבק ההעפלה הגיע לשיאו בפרשת האנייה "יציאת אירופה, תש"ז 1947=אקסודוס" • המסע – האנייה הפליגה מצרפת כאשר על סיפונה כ-4,500 מעפילים. כולם ניצולי שואה. לאורך כל המסע ליוותה את האונייה ספינת קרב בריטית. • תגובת בריטניה – 40 ק"מ לפני חופי ישראל, פקדו הבריטים על האנייה לעצור. לאחר קרב עקוב מדם השתלטו הבריטים על האונייה וגררו אותה לנמל חיפה. המעפילים הועלו על שלוש אניות גרוש והוחזרו לאירופה. • תגובת המעפילים – סירבו לרדת מהאניות באירופה. פרצו בשביתת רעב. זכו בתמיכת הציבור האירופאי. • תגובת בריטניה – המעפילים נלקחו לגרמניה, שם, הורדו בכוח ונלקחו למחנות עקורים (לאחר קום המדינה הם עלו ארצה). • פרשת אקסודוס יצרה זעזוע בדעת הקהל העולמית ותגובות חריפות נגד האכזריות הבריטית. הבריטים הפסיקו להחזיר אניות שנתפסו לנמלי המוצא, אבל המשיכו להעביר אניות לקפריסין.

7. לה ספציה -  סיפורה של העפלה מנמל לה ספציה הוא דוגמא למדיניות "היד הקשה" של הבריטים כנגד ההעפלה. בנמל האיטלקי "לה ספציה" התארגנה באפריל 1946ספינת המעפילים "פדה", אולם יום לפני ההפלגה היא נתגלתה על ידי קצינים איטלקים. הבריטים החלו ללחוץ על השלטונות האיטלקים למנוע את הפלגת הספינה. המעפילים שבתו רעב והכריזו , כי יפסיקו את השביתה רק כשתותר להם העלייה לארץ- וכל זאת לעיני התקשורת העולמית. היישוב בארץ נסער וראשי היישוב הצטרפו לשביתת הרעב. הדיווחים התקשורתיים בעולם, שהביעו הזדהות עם המעפילים, העלו על סדר היום את בעיית הפליטים היהודים והעמידו במבוכה רבה את הבריטים. לבסוף הבריטים נכנעו, והסכימו לאפשר לנוסעי שתי הספינות להיכנס לארץ על חשבון מכסת הסרטיפיקטים. • מארצות המזרח – (פרס, עיראק, תורכיה, מצרים, לבנון ולוב) הגיעו עולים לא"י בדרך בלתי לגאלית בעזרת שליחי המוסד לעליה ב'. סוריה הייתה מרכז הפעילות בשל מיקומה הגיאוגרפי. מאות יהודים עלו באמצעות משאיות, הליכה ברגל כאשר חוליות מיוחדות חיכו להם בחצית הגבול. היו גם מעפילים שהגיעו מצפון אפריקה, נתפסו ונשלחו לקפריסין. חשיבות ומשמעות ההעפלה: • זוועות השואה היוו ההוכחה שרק א"י היא הבית ליהודי העולם. אכזריות הבריטים כלפי המעפילים הוכיחו שזו שאלת חיים או מוות לגבי עתיד מאבקו של הישוב להקמת מדינה עברית. ההעפלה הייתה הדרך העיקרית להצלת פליטי שואה בזמן המלחמה ואחריה. היא יצר את הקשר הראשוני בין הישוב לבין תפוצות יהודי האסלאם וחזקה את הקשר בין הישוב בארץ לבין התפוצות. ההעפלה היוותה גורם דמוגראפי חשוב ביותר לחיזוק הישוב. ההעפלה השפיעה על ארה"ב ועל וועדות החקירה מטעם האו"ם לאפשר העלאת מספר רב של עולים לא"י.

8. התיישבות לצד המאבק לעלייה, נמשך גם המאבק לישוב הארץ. • המטרות • א. מאבק במדיניות הספר הלבן וחוק הקרקעות (שאסרו על מכירת קרקעות ליהודים ועל התיישבות יהודים). • ב. קביעת גבולות המדינה העתידית. • ג. צרכי ביטחון – מניעת נתק של ישובים מרוחקים ומבודדים. דוגמאות: • פרשת בירייה – סמל למאבק מתמשך הייתה פרשת בירייה, ליד צפת, 1946. חברי הפלמ"ח הקימו ישוב על אדמת בירייה. הבריטים נכנסו לחיפוש, תפסו נשק ועצרו את המתיישבים. הבריטים גם הרסו את מבני הישוב. ההגנה החליטה להקים את הישוב מחדש. התקיימה צעדה של אלפי בני נוער שהקימו את הישוב, בנו ושתלו. הבריטים הגיעו ושוב הרסו ואת המתיישבים עצרו. מיד הזרימו כל ישובי האזור כוחות שבנו את הישוב מחדש (פעם שלישית)לבסוף הבריטים התירו לחדש את הישוב. המאבק בבירייה היה הפגנת כוח אדירה של הישוב העברי בארץ, ישוב הנלחם על זכותו הטבעית למדינה משלו. סמל לנחישות. • 11 נקודות בנגב - בלילה שבין 5-6 באוקטובר 1946, יצא ארגון ההגנה במבצע התיישבותי נרחב, אשר התנהל לפי עקרונות "חומה ומגדל". בלילה אחד עלו על הקרקע 11 ישובים חדשים בנגב. בין הישובים היו: נירים, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, קדמה. בכל ישוב הוקמו צריפים, חביות מים, מגדל והישוב הוקף בגדר תיל. • חשיבות - ישובים אילו ביססו את ההתיישבות היהודית בנגב וגרמו להכללת הנגב בתחומי המדינה היהודית כבר בתכניות החלוקה. (הבריטים לא התנגדו למבצע ואף הזרימו לישובים לאחר הקמת את המים) המאבק בתחום המדיני • ראשי הישוב ניהלו במקביל למאבק הצבאי ההתיישבותי וההעפלה גם מערכה מדינית . • הפעלת דעת הקהל העולמית כנגד האכזריות הבריטית. יהדות ארה"ב לקחה בכך חלק משמעותי. • בן גוריון הוביל את התמיכה בתכנית החלוקה לשתי מדינות נפרדות יהודית וערבית כדי לגרום לאמריקנים לתמוך במדינה היהודית. גם הקונגרס הציוני שהתכנס בשנה זו תבע מהבריטים להגשים את המטרה העקרית של המנדט – הקמת מדינה יהודית. הלחץ הפוליטי והמדיני שהופעל על הבריטים במקביל למאבקים האחרים הביאו את ממשלת בריטניה להעביר את שאלת א"י לאו"ם.