6. המשפט בישראל –בעלי תפקידים

1. 6. המשפט בישראל –בעלי תפקידים • עורכי דין • שופטים • היועץ המשפטי לממשלה • המדינה • משרד המשפטים • מבקר המדינה

2. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – עורכי דין • דרישות: • תואר אקדמי במשפטים (L.L.B). לימודים של 7 סמסטרים, הכוללים חקיקה, ספרות מלומדים והרבה פסיקה (תקדימים מחייבים). • התמחות. • מעבר בהצלחה של בחינות לשכת עורכי הדין בכתב ובע"פ. • חברות בלשכת עורכי הדין, אשר יכולה שלא לאשר קבלה, בשל, לדוגמא, עבר פלילי. • לשכת עורכי הדין הינה גוף ארצי עם נציגות מחוזיות. דואגת לענייני החברים, השתלמויות מקצועיות, שומרת על האתיקה המקצועית של עורכי דין ומפעילה שיפוט משמעתי. מדובר בגילדה חזקה. כל עו"ד חייב להיות חבר בלשכה ולשלם דמי חבר. • שכר טרחת עו"ד – אין שכ"ט מקסימלי, למעט בתביעות נזיקין - תאונות דרכים בגין נזקי גוף (מוגבל עד 13.5% מהתביעה). עד לשנת 2000 היה שכ"ט מינימלי. לאחר מכן, הפך למומלץ בלבד.

3. בעלי תפקידים במשפט הישראלי - שופטים • מסגרת נורמטיבית: חוק יסוד: השפיטה, חוק בתי המשפט. • הכשירות הנדרשת מאדם על מנת להיות שופט בית משפט שלום (אחד או אחדים מאלה): • עו"ד 5 שנים מתוכן בארץ לפחות שנתיים. • 5 שנים מתוכם שנתיים בארץ, עו"ד שמילא תפקיד שיפוטי או משפטי אחר ברשות המדינה כגון נציג ציבור בבית דין לעבודה, תובע משטרתי שאינו עו"ד וכד'. • עו"ד שעסק 5 שנים מתוכם שנתיים בארץ בהוראת משפטים באוניברסיטה או בבי"ס גבוה למשפט. • הכשירות הנדרשת מאדם על מנת להיות שופט מחוזי: • 3האפשרויות לעיל אולם 7 שנים מתוכן 3 בארץ. בנוסף יש אפשרות נוספת אם יש וותק בבימ"ש שלום. קידום מבימ"ש שלום למחוזי. הזמן הדרוש הוא 4 שנים.

4. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – שופטים - המשך • הכשירות הנדרשת להיות שופט עליון: • 3 האפשרויות לעיל, אולם 10 שנים מתוכן 5 בארץ או שופט מחוזי 5 שנים. אפשרות נוספת: משפטאי מובהק – אך ורק לעליון. חלק מובהק משופטי ביהמ"ש העליון הוסמכו עפ"י קטגוריה זו כגון הנשיא לשעבר ברק. • שופט חייב להיות אזרח ישראלי. אם יש לו אזרחות נוספת, ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצידו לשם שחרורו ממנה. • מינוי השופטים הינו באמצעות הועדה למינוי שופטים – הנציגות היא עפ"י מפתח פוליטי. יש נציגות לרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת, סה"כ 9 חברים: 3 שופטים (בד"כ של בימ"ש עליון), 2 נציגי ממשלה – (שר המשפטים ועוד שר שהממשלה בוחרת), 2 נציגי אופוזיציה וקואליציה של הרשות המחוקקת ו – 2 נציגים של לשכת עו"ד- נציגים שאמורים לייצג את האינטרס הציבורי ולא של לשכת עו"ד.

5. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – שופטים - המשך • נשיא בימ"ש עליון - שופט בימ"ש העליון בעל הוותק השיפוטי הגדול ביותר בביהמ"ש העליון. זהו נוהג שקיים ולא משהו כתוב שנקבע. • כהונת שופט "בפועל" – שופט על תנאי, ממנים אותו ובודקים איך הוא פוסק. אם הוא בסדר אז יש סיכוי שהוא ימשיך אח"כ למינוי אמיתי. בד"כ בין חצי שנה לשנה אבל זה לא קבוע. • רשמי בית המשפט – לרשם תפקיד יותר מנהלתיים מאשר שיפוטיים. הוא עוסק בעניינים אדמיניסטרטיביים והחלטות ביניים כגון אגרות, בקשות טכניות של דחיות, הוספות עדים, צווים זמניים (עיקול, עיכובי יציאה) וכו'. היום הפרקטיקה היא כזו ששופטים אזרחיים של השלום מתמנים בד"כ מהרשמים. • המחלקה לניתוב תיקים (מנ"ת) – נמצאת בתוך ביהמ"ש, חלק מהרשות השופטת ותפקידה לנתב את התיקים, אמורים לזהות בתיקים פוטנציאל של גישור. הם מפנים את התיקים לגישור, לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

6. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – שופטים - המשך • התפטרות ויציאה לקצבה – לשופט מותר להתפטר. ההתפטרות נמסרת במכתב לשר המשפטים שכעבור 30 יום היא נכנסת לתוקף. ההתפטרות יכולה לבוא מצידו של השופט אולם אם מדובר בשופט עליון העובר לפרקטיקה ומופיע בפני בימ"ש שלום – ישנה בעיה כי לא נקבעו כללים לגביהם. יציאה לקצבה היא בגיל 70. אם השופט באמצע טיפול בתיקים הוא מקבל עוד 3 חודשים. • נציבות קבילות על שופטים – הוקמה בשנת 2004. תפקידה לקבל תלונות מעו"ד ומהציבור על שופטים ברמה האישית, כגון: יחס לא נאות, טיפול איטי בתיק וכד.. מוסמכת לטפל גם בפניות אנונימיות.

7. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – שופטים - המשך • שיפוט פלילי נגד שופט – היועמ"ש הינו היחיד שמוסמך להגיש כתב אישום נגד שופט. השיפוט יעשה בביהמ"ש המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. נשיא ביהמ"ש העליון רשאי להשעות את השופט בתקופת המשפט. • שיפוט משמעתי נגד שופט – שופט אשר עובר על כללי המשמעת או האתיקה צפוי לשיפוט משמעתי בפני שלושה שופטים של ביהמ"ש העליון. • שיפוט אזרחי – שופט שהינו בעל דין במשפט אזרחי, לא יישפט באיזור השיפוט שלו. נשיא ביהמ"ש העליון יקבע היכן יישפט. • פסלות שופט וערעור – צד בדיון יכול לבקש משופט שיפסול עצמו מלדון בתיק, בשל חשש לניגוד אינטרסים, קרבה משפחתית או חברית וכד.. השופט יכול להסכים או לסרב. אם מסרב, ניתן לערער על החלטה זו ישירות בפני ביהמ"ש העליון.

8. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – היועץ המשפטי לממשלה • היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת והשירות המשפטי הציבורי. • היועץ המשפטי לממשלה מופקד על מספר תחומים: • עמידה בראש התביעה הכללית. בתפקידו זה הוא מופקד על אכיפת החוק, לרבות אחריות מקצועית על נציגי התביעה והופעתם בערכאות המשפטיות, וייצוג המדינה בערכאות המשפטיות, בכל תחומי המשפט. התביעה הכללית כוללת את פרקליטות המדינה בראשות פרקליטת המדינה, וכן את התביעה המשטרתית ותביעות מתמחות במשרדי ממשלה שונים וברשויות המקומיות. • מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולגופיה. בתפקידו זה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי גופי המדינה, כמובן בכפוף לביקורת שיפוטית. • מתן ייעוץ וסיוע לממשלה ולשר המשפטים בהכנת תזכירי חוק מטעמם, כן בחינת הצעות חוק פרטיות המוגשות מטעם חברי הכנסת. • שמירת האינטרס הציבורי בתחום המשפטי. במסגרת תפקידו זה היועץ המשפטי לממשלה מוסמך על פי דין להתייצב בערכאות השונות במקרים נדרשים. • היועץ מתמנה ע"י שר המשפטים, באישור הממשלה.

9. בעלי תפקידים במשפט הישראלי - המדינה • פרקליטות המדינה • מייצגת את המדינה, בעיקר בתיקים בעלי חשיבות ארצית (בדר"כ בהליכים בבג"צ). • בכל מחוז ישנה פרקליטות מחוז – פלילית ואזרחית, אשר מייצגת את המדינה בתביעות פליליות ואזרחיות. • מחלקה לחקירת שוטרים – יחידה בפרקליטות המדינה. • הסנגוריה הציבורית • הוקמה בשנת 1995. מייצגת נאשמים חסרי יכולת כספית. • כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי • גופים במשרד המשפטים, אשר מייצגים נכסים ללא דורש או אנשים ללא יכולת התנהלות עצמית (קטינים, חסרי ישע ובעלי מוגבלות שכלית). • ניתן למנות את האפוטרופוס הכללי כאחראי לנכסיו או למעשיו של אדם.

10. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – משרד המשפטים • רשמים המבצעים פעילויות רישום טכניות עבור המדינה: • רשם החברות – רישום תאגידים ועמותות. • רשם המקרקעין (טאבו) – רישום נכסים. • רשם המשכונות – רישום שעבודים. • רשם הפטנטים – רישום פטנטים. • רשם הירושות – ניתן לרשום ולהפקיד צוואה. בשנת 1996 הוסמך ליתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה, שאין להם התנגדויות (מצד הציבור או האפוטרופוס הכללי).

11. בעלי תפקידים במשפט הישראלי – מבקר המדינה • מקור נורמטיבי – חוק יסוד: מבקר המדינה • תפקידו לבקר את רשויות השלטון (בעיקר הרשות המבצעת). • מוסמך לתת המלצות לפעולה. • ממונה ע"י הכנסת לשבע שנים. הכנסת ממנה בדר"כ שופטים בכירים. הכנסת יכולה גם להדיח את מבקר המדינה. • מוציא דו"ח כל שנה, המוגש לכנסת לפני שמתפרסם. • מבקר המדינה אינו תלוי באף גורם.