קנאת חוקרים תרבה דעת

1. קנאת חוקרים תרבה דעת תיאוריית החיזוקים לעומת הדיסוננס הקוגניטיבי מציגות: פידאה שמס - תראא ספדי

2. תחזיות סותרות מתיאוריות שונות • תיאוריית הדיסוננס: אדם המתנהג בניגוד לעמדותיו יתנסה בהרגשת הדיסוננס. כדי לסלק הרגשה לא נעימה, או כדי להפחיתה, הוא ישנה את עמדתו כך שתתאים להתנהגות שכבר אירעה. • - השינוי בעמדה יתרחש רק כשאין לאדם הצדקה מספקת להתנהגותו • מצב שבו מתנגשות בנפשו של אדם, מס' דעות או אמונות הסותרות זו את זו או התנהגות מסוימת. עפ"י רוב מצב זה מניע את האדם לשנות את התנהגותו או לסגל לעצמו עמדה "שתיישר" את הסתירות). • ישנה את דעותיו והשקפותיו כך שיתאימו יותר לבחירותיו. • תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי גורסת כי אדם ייטה פחות לשנות את עמדתו בעקבות התנהגות הסותרת עמדות הכרתיות, ככל שהשכר המוצע גבוה יותר. כשהשכר אינו הוגן, והאדם התנהג בניגוד לעמדתו- צופה תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי שינוי בעמדה.

3. תיאוריית החיזוקים • מניחה שככל שמוצעת תמורה כספית גדולה יותר בעד התנהגות הסותרת את עמדת האדם- הוא ייטה יותר לשנות את עמדתו

4. השערה • ככל שיש לאדם סיבות נאותות להצדיק התנהגות הנוגדת את עמדתו, קטנים הסיכויים כי עמדתו תשתנה.

5. ידיד נבחן בעת צרה-תיאוריית הדיסוננס- • הסעת בוחרים לקלפי ביום בחירות: כשאין סיבה חיצונית יש שינוי עמדה כשיש סיבה חיצונית אין שינוי עמדה

6. איור 2 – השוואת ההשערות הנגזרות משתי התיאוריות בעניין שינוי עמדה לאחר התנהגות הסותרת עמדה קיימת

7. הכסף לא יענה את הכולמחקרם של: ליאון פסטינגרומרילקרלסמית (1959) *רצף מ 5- עד 5 עד כמה מעניין היה הניסוי

8. התנהגות טבעית וספונטנית או העמדת פנים???? מילטון רוזנברג (1965) תקף בנמרצות את החוקרים המציעים סכומי כסף גבוהים לנחקרים בעד היענותם לבקשת החוקר. הוא טוען כי נחקר טיפוסי, מצפה כי ימדדו את הסתגלותו ובריאותו הנפשית. הנחקר, בלשונו של רוזנברג, מתנסה ב "חשש מפני הערכה" ועושה הכול כדי ליצור רושם חיובי על החוקר. הוא משתדל להתנהג באופן הנראה לו כהולם את הנסיבות יותר משהוא מתנהג בצורה טבעית. מעלה הנחקר על הדעת כי החוקר מנסה לבדוק כיצד משפיעים עליו סכומי כסף גדולים. כדי ליצור רושם נאות הוא "מוכיח" לחוקר כי אותו אי אפשר לשחד או לקנות בכסף, ולכן הוא מתנהג בניגוד לציפיות- של תיאוריית החיזוקים.

9. כמה נוקשה היא המשטרה • מילטון עוד פעם תקף מחקר אחר שנגזר מתיאוריית הדיסוננס • מחקרו של ארתור כהן (1962)

10. המשך אחרי החיבור הסטודנטים נתבקשו לציין את עמדתם האישית כלפי התנהגות השוטרים, והתוצאות: תוצאות איור 3 *מספר גבוה מבטא עמדה חיובית יותר

11. ביקורת • מילטון רוזנברג טען שהנחקר בניסוי זה הבחין בניסוי כי לא רק מנסים לשכנעו לכתוב חיבור בנושא הנוגד את עמדותיו אלא גם מנסים לשחדו במגמה לשנות את עמדותיו. • הוא טען שיש להפריד הפרדה ברורה וחדה בין מתן השכר למדידת העמדה. • רוזנברג חזר על המחקר של כהן

12. מחקר שרוזנברג שחזר

13. המשך

14. המשך • איור 4-ממוצע עמדת הנחקרים כלפי שלטונות האוניברסיטה במחקרו של רוזנברג (מספר גבוה מציין עמדה חיובית)

15. הוויכוח לא תם • נגד רוזנברג העלו שלושה חוקרים: דארויןלינדר, יואל קופר ואדוארד גונס (1967) את הטענה שמחקרו שונה במהותו מן המחקר שערך כהן.

16. לינדר ושותפיו בוחנים את הטענות

17. התוצאות של 2 הניסויים

18. מסקנות מסדרת המחקרים

19. מגבלות • בסוף המאמר כתב הכותב: • "אם חשבת כי בכך תם הוויכוח, אינך אלא טועה. לאחר שתוודא שהבנת את החומר שהוצג עד כה, נמשיך ונדון על מחקרים נוספים שבגללם לבש מושג הדיסוננס הקוגניטיבי משמעות שונה מהמשמעות שייחס לה פסטינגר בפרסמו את התיאוריה שלו." • תוצאות המחקר הניחו יסודות למחקר הבא כלומר, נשארו שאלות פתוחות. • לשאלה מדוע תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי תופסת רק בשעה שהחלטתו של הנחקר להתנהג בניגוד לעמדתו נעשית מתוך רצונו החופשי נותרה פתוחה . • האם התיאוריה תלויה בעוד משתנים חוץ מהחלטה חופשית או לא? • אין אמירה סופית במחקרים שהוצגו.