340 likes | 539 Views
תיירות ואינטרנט בכפר הגלובלי. משפט, תיירות ואינטרנט עו"ד רוני גולן. אוטוסטרדת המידע. בעבר: לא היתה זמינות מידע משפטי תיירותי. חריג: ע"א בנישתי ואח' נ' ששון ואח' . כיום: זמינות חקיקה, זמינות פסיקה (אתר בתי המשפט, אתרים משפטיים יעודיים, אתרים משפטיים כלליים, אתרים בינלאומיים).
E N D
תיירות ואינטרנט בכפר הגלובלי משפט, תיירות ואינטרנט עו"ד רוני גולן
אוטוסטרדת המידע בעבר: לא היתה זמינות מידע משפטי תיירותי. חריג: ע"א בנישתי ואח' נ' ששוןואח'. כיום: זמינות חקיקה, זמינות פסיקה (אתר בתי המשפט, אתרים משפטיים יעודיים, אתרים משפטיים כלליים, אתרים בינלאומיים)
“The Long Tail” הזנב הארוך בהשאלה מתחום הסטטיסטיקה: אוסף עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה, היוצרים ביקוש
ת"א (י-ם) 165/88 דהן אאידה ואח' נ' זאב רפאל (לא פורסם) "חוששני שנקודת המוצא המשפטית של התובעים בהליך זה אינה מדויקת. הם יוצאים מהנחה שהנתבע אחראי לכל פגם שהיה בטיול. לפי טעון זה הוא יהיה אחראי גם אם מכונית התקלקלה והתובעים נאלצו להמתין שעות עד לתיקונה, וגם אם סדין במלון לא היה נקי ונגרמה לתובע כלשהו עגמת נפש. אינני סבור שזהו המצב המשפטי. הנתבע הוא סוכן נסיעות. אני מוכן "להדביק" לו תואר נוסף המיטיב עם התובעים, הוא התואר של מארגן הטיול. בתור שכזה, מוטל עליו לבחור את השרותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול יקוים במועדים עליהם התחיב, וברמה עליה התחיב. משבחר בשרותים, ואם בחר בהם במיומנות ראויה, אין הוא אחראי לשיבושים שחלו, אם חלו, ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות. כך למשל, וכדי לסבר את האוזן, סוכן המבטיח מלון בדרגה ראשונה לקבוצת מטילים, ובוחר במלון המלך דוד בירושלים, יוצא ידי חובתו, אפילו יתברר שחדר מסוים במלון, או המלון כולו בתקופה מסוימת, היו מלוכלכים, ללא אחזקה נאותה והיו בו שרותים נחותים. כל עוד לא היתה סיבה לסוכן או למארגן לדעת או לצפות כי זהו המצב במלון, אין לבוא אליו בטענות על הרמה הירודה במלון, זאת נוכח המוניטין הכללי שיש למלון המלך דוד".
כניסות לאתר רוחב פס היטים (Hits) דפים נצפים ביקורים (Visits) מבקרים (Unique)
Information andDocumentation Resource Centres Database (INFODOCTOUR) • Tourism Legislation Database (Lextour) http://www.world-tourism.org/doc/E/lextour_about.htm מאגר חקיקת התיירות של ארגון התיירות העולמי
IFTTA THE INTERNATIONAL FORUM OF TRAVEL AND TOURISM ADVOCATES
Justice Thomas A. Dickersonבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק TRAVEL LAW: LONG ARM JURISDICTION AND THE INTERNET סוגיות של סמכות שיפוט מקומי
אתר אינטרנט אינפורמטיביPassive Web Sites מרבית הסיכויים כי התייר לא יוכל לתבוע במקום מושבו, אלא יאלץ לתבוע במקום עסקיו של נותן השירות. מספק מידע בלבד; אינו מאפשר ביצוע הזמנות מקוונות;
אתר אינטרנט המשמש לביצוע הזמנותInteractive Web Sites מספק מידע; מספק אפשרות לתקשורת ב @; מאפשר ביצוע הזמנות מקוונות (או הורדת טופס הזמנה); מרבית הסיכויים כי התייר יוכל לתבוע במקום מושבו (המקום בו נמצא המחשב בו בוצעה ההזמנה).
איך להמנע מתביעות במקום מושב הלקוח ? תנית מקום שיפוט בתנאי הזמנה באינטנרט; תניות בוררות בתנאי הזמנה באינטרנט; תניות ברירת הדין (Choice of Law).
תוקפו של חוזה צרכני אלקטרוני הוועדה הבינמשרדית לבדיקת סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני (2003-2004): "עמדת הוועדה היא, שככלל, יש להכיר בתוקפם של חוזים אלקטרוניים ועמדה זו תקפה גם ביחס לחוזים אלקטרוניים צרכניים..." http://halemo.net/edoar/0010/ecommercedraft.pdf
בישראל תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984: "(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע. (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".
מהו "מקום מושבו" של האינטרנט ? בש"א (י-ם) 2841/03 רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע``מ ואח` נ` מראות אימאג "נראה כי טרם התגבשה חקיקה בישראל בנושא "מקום מושבו" של אתר אינטרנט. לכאורה, ניתן לומר, כי מקומו בכל אתר ואתר. זהו יתרונו הגדול ואולי אף חסרונו, שכן ניתן לטעון בהקשר זה הינה מקום מושבו של בעל האתר הינו במקום בו נמצא השרת (server) המספק לו את שירותיו ומאחסן את המידע. אפשרות זו בוודאי שאינה סבירה באשר השרת יכול להיות במקומות נידחים על פני כדור הארץ, ובוודאי שהגשת תביעה שם אינה מעשית לשני הצדדים".
מהו "מקום מושבו" של האינטרנט ? "יש להכריע, איפוא, בשאלה האם פרסום התמונות המפרות באתרים שנבנו ע"י הנתבעים ובהם אתר של עסק הפועל בירושלים יכול להכנס בגדרה של תקנה 3(א)(5) לתקנות?" "התשובה, לטעמי, הינה חיובית ואולם גם אם אין אלו פני הדברים הרי שיש לפרש התקנות בהתאם למצבים חדשים הנוצרים בחיינו, ויש לפסוק כך גם ללא צורך בחקיקה נוספת".
מ' (ראשון לציון) 1106/07משטרת ישראל נ' קרלטון מיכאל "בעידן טכנולוגי זה בו אנו מצויים, ולמעשה מצויים אנו בעיצומה של מהפכה היא מהפכת האינטרנט, החודרת לכל תחומי החיים, הרי חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. רוצה לומר כי אף ששרתי המחשב, שהם למעשה הקזינו של צ'נדלר כפי שהוא מכנה עצמו, באתרו שבשפה העברית, מצויים בחו''ל, ומזמינים הציבור הישראלי להמר בקזינו, הרי אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים". "...לפיכך, ככל שאין קזינו ללא מהמרים, הרי מיקום הקזינו ילך אחר מקומם של המתקשרים אליו ומהמרים אצלו. ובמקרה דנן, מבחינה משפטית, לשון סעיף 7 לחוק העונשין היא בביטוי "מקצתה" של העבירה. לפיכך, מקצתן של העבירות שמבצעת, לכאורה, החברה והחשוד, מתבצעות בגיברלטר, ומקצתן מתבצעות בישראל. ובלשון אילוסטרטיבית, אם תחום ביצוע עבירה הוא קו דמיוני הרי הוא תוחם בתוכו את השרתים בגיברלטר ואת המהמרים באינטרנט בכל מקום ומקום בו הם מצויים ביחד עם מחשביהם ומסכיהם, כשהם מהמרים באתר ההימורים".
גם הכנסת משתמשת ברשת הכנסת מרכז המחקר והמידע מסמך רקע בנושא: יחידות נופש (Time-Sharing): תמונת מצב והשוואה בין-לאומית מוגש לחה"כ חמי דורון כתיבה: אורי טל אישור: הודיה קין, ראש צוות עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת" כ"ז בכסלו תשס"ו 28 בדצמבר 2005 הכנסת, מרכז המחקר והמידעקריית בן-גוריון, ירושלים 91950טל': 8240 640 - 02פקס: 6103 649 - 02www.knesset.gov.il/mmm
מתוך מסמך הרקע "השיטה הקרויה Time-Sharing (להלן: "טיים-שרינג") מבוססת על העיקרון שהלקוח רוכש את הזכות להשתמש ביחידת נופש מסוימת במשך כשבוע בשנה. המבנה המשפטי של עסקת הרכישה שונה בכל עסקה ועסקה, אך על-פי רוב הלקוח רוכש את הבעלות ביחידת הנופש, מעביר את הזכות להשתמש בה לחברת הניהול המנהלת את הנכס ומותיר בידיו את הזכות להשתמש בעצמו ביחידה כשבוע אחד בשנה. חברות הניהול גובות דמי ניהול ו/או אחזקה שנתיים כדי לכסות את הוצאות ניהול הנכס.[1]" [1] עו"ד רוני גולן, אתר "משפט ותיירות",http://www.tourism-law.co.il/TIMESH.htm, תאריך כניסה: 23 בנובמבר
אנשים קוראים באינטרנט ותובעים "כל אחד מהתובעים תבע 600 יורו, בהסתמך על כתבה באתר אינטרנט, לפיה יש תקנות המחייבות את חברות התעופה מהמדינות החברות באיחוד האירופי". ת"ק (פתח תקוה) 940/07יוסף תרוף ואח' נ' איבריה נתיביאויר ספרדיים
האם סוכנות נסיעות יכולה להסתפק בבדיקת השירותים באינטרנט ? "הנתבעת טענה שמכרה את היאכטה על בסיס נתונים שקיבלה באינטרנט, אולם אין מקום שהנתבעת תסתפק בנתוני האינטרנט, ועליה לבצע בדיקות נוספות עצמיות במקום, ובבחינה עצמאית של היאכטה לפני שהיא שולחת אליה נופשים". ת"ק (תל אביב) 7144/04 אובר אבישי ואח' נ' אופיר טורס
"לכו תבדקו באינטרנט..." לטענה כי התובעים יכולים היו לבדוק את התאמת בתי המלון באינטרנט – "תשובה זו ראוי היה שלא תישמע מסוכנות נסיעות המכבדת את עצמה, שכן ישאל השואל, אם כך הוא הדבר, מה צורך יש בכלל בסוכנות הנסיעות, הגובה מן הסתם עמלה נאה בגין השירות שהיא מעניקה ללקוחותיה, כאשר הלקוח יכול לברר את הפרטים באינטרנט וגם לבצע את ההזמנה באינטרנט ? הרי זו בדיוק הסיבה שאנשים פונים לסוכן נסיעות: הם מניחים כי הלה יתאים להם סידורי לינה, רכב וטיסות לפי העדפותיהם, תקציבם ואילוציהם, ולא ישלח אותם לגלוש באינטרנט כדי לוודא שהסוכן אכן ביצע את מלאכתו כהלכה. הם אינם אמורים לצפות כי בתי המלון שמוצעים להם על ידי הסוכן, עומדים אולי בדרישות התקציב אך לא בדרישות האיכות". ת"ק (תל אביב) 641/04 דורון משה ואח' נ' דיזינהויז נסיעות ותיירות 1979 בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 14.7.04)
OHRG – out ?Internet – in ? "התובעים צרפו תדפיס שהופק מהאינטרנט ממנו עולה כי המלון מדורג ברמת שני כוכבים. מאידך, הן בתדפיס אחר שצורף לכתב ההגנה, והן במכתב שנתקבל מהמלון ( מוצג נ/1) צוין כי המלון הוא ברמת שלושה כוכבים". "לאור המסמכים הסותרים, לא עמדו התובעים בנטל להוכיח כי המלון אינו ברמת הדירוג שהובטחה להם". ת"ק (תל אביב) 5069/04 סימנדוב וידאסלב ואח' נ' חב` הדקה ה - 90 בע"מ
קידמה (2001) הכבדה על גישת לקוחות לעסק "לקוחות הגולשים באינטרנט ומבקשים להגיע לעסקה של המבקשת, טועים לפנות לאתר האינטרנט, שכן האתר נושא את השם פרדייס מומבסה. האתר מציג מידע לא מעודכן, אינו מאפשר הזמנת חבילות נופש של המבקשת ומוצג בו מספר טלפון לא פעיל. זו הכבדה לא הוגנת על גישת הלקוחות". חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 בש"א (ת"א) 7633/01 (ת"א (ת"א) 1509/01) פרדייס מומבסה טורס (1997) בע"מ נ' ניו-סויל טכנולוג'יס בע"מואח'
קידמה (2002)שובר השכרת רכב ממוכן: "ראיה בכתב" לסדר דין מקוצר "זה המקום לציין, כי היום בפרוס האלף השלישי לספירה, מן הראוי לרענן ולעדכן את ההלכות בדבר "ראשית ראיה בכתב" ולהתאימן להשתנות העיתים. כשם שאין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד, ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב. עם התגברות השימוש במכשור אלקטרוני לצורך קשרי מסחר שונים, הרי שחתימות אלקטרוניות שונות עשויות לשמש אינדיקציה ל"ראשית ראיה בכתב", לא פחות מאשר חוזה מודפס וחתום בחתימה ידנית. אם לא נאמר כן, נשאיר את עולמנו המשפטי שקוע באפלת ימי הביניים, שעה שעולם המסחר מתקדם ונעזר במכשור אלקטרוני". ת"א 181890/02 דומיקאר בע"מ נ' הדסים נסיעות בע"מ
קידמה (2004)אי מתן צו מניעה להפעלת אתר הזמנות לבתי מלון עידן האינטרנט, המסמל את הפתיחות ואת היכולת של כל בן אנוש בכל רחבי הגלובוס, אשר בזכות האינטרנט הפך ל"כפר גלובלי",לגלוש לכל אתר ולקבל את מבוקשו, יש לצמצם ביותר את צווי המניעה בתחום זה" יש להביא גם בחשבון את יכולת האכיפה של בית משפט בישראל על מפעילי אתר אינטרנט הנמצאים מחוץ לגבולות ישראל. (למרות שהיו ראיות להפרת הסכם) בש"א (י-ם) 1929/02, 2477/02, 3713/02, 935/03 (ת"א (י-ם) 4183/92) זוז תיירות בע"מ נ' הוטלס אונליין בע"מ ואח', פ"מ תשס"ג(1) 913
ה"פ 506/06 מתאים לי נ' קרייזי ליין וגוגל http://www.netlaw.co.il/files/doc/ver_20060731_matim_v_crazy.htm
משפט, תיירות ואינטרנט עו"ד רוני גולן rony@tourism-law.co.il